האלימות בחברה הישראלית מרימה את ראשה לאחרונה והיא קיימת גם בספורט הישראלי. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (רביעי) דו"ח ביקורת חדש ומפורט על הטיפול של המדינה בעבירות אלימות וגזענות בספורט, שביצע מעקב על פעילות היחידה המיוחדת שהוקמה במשטרת ישראל למיגור האלימות בספורט ועל פעילות משרד התרבות והספורט בנושא - ומצא כי קיימים ליקויים בתפקוד של שני הגופים הללו.
כזכור, באוגוסט 2017 הוקם במשטרה מערך מיוחד למניעת אלימות בספורט במטה הארצי של המשטרה, במימון משרד התרבות והספורט, המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל. היחידה הזו הוקמה בעקבות מסקנות ועדת צור, ועדה ציבורית שהמלצותיה התקבלו במלואן על ידי שרת התרבות והספורט לשעבר לימור לבנת, אך למרות זאת למדינה לקח שנים עד להקמתה של היחידה - ומסתבר שגם לאחר מכן, ממש בימים אלה כאשר היחידה כבר פועלת, נמתחת ביקורת על פעילותה ועל הרשויות שלוקחות חלק במאבק באלימות בספורט.
בשנתיים נפתח רק תיק חקירה אחד על גזענות
מדובר בדו"ח שני של מבקר המדינה בנושא. בדו"ח החדש נטען כי לפי נתוני המשטרה, ישנה ירידה של 22% בפתיחת תיקי חקירה בעבירות אלימות בספורט בעונת 2018/19, עם 199 תיקי חקירה לעומת 256 בהשוואה לעונה הקודמת לה - אך מנגד, המבקר מצא כי ישנה דווקא עלייה בהיקף ההרשעות של ההתאחדות לכדורגל בכל סוגי עבירות האלימות והגזענות במגרשים עם 2,623 הרשעות בבית הדין בעונת 2018/19 המהוות עלייה של 15% מהעונה הקודמת לה, בה היו 2,278 הרשעות.
מוחמד עוואד אחרי שספג הערות גזעניות מאוהד מכבי ת"א שהורחק ע"י המועדון (שחר גרוס)בנוסף, ישנה עלייה חדה בעבירות גזענות בבית הדין של איגוד הכדורסל עם 12 הרשעות על כך ב-2018/19, לעומת ממוצע של 3 עבירות לשנה בעונות קודמות, אך המשטרה פתחה רק תיק חקירה אחד (!) על עבירות גזענות בספורט בעונות 2017/18 ו-2018/19 - ולא הוגש בגינו כתב אישום.
המבקר מצא כי מאז יוני 2014 המדינה לא הצליחה לבנות מסד נתונים על אירועי אלימות מגופים שאוגרים מידע, כמו המשטרה, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל. "מאז לא יזמו חלופה לכך, לא המועצה ולא המשרד. נתוני משטרת ישראל מצביעים על ירידה של כ-22% במספר תיקי החקירה שנפתחו בעונת 2018/19 לעומת עונת 2017/18, ואילו נתוני בתי הדין של ההתאחדות לכדורגל ושל איגוד הכדורסל מצביעים דווקא על עלייה בשיעור דומה בהרשעות בבתי הדין באותה התקופה", העיר המבקר מתניהו אנגלמן.
ההתאחדות לכדורגל, מדווחים על עלייה בגזענות (איציק בלניצקי)הפער בין נתוני היחידה המשטרתית למצב בשטח
באשר לעבירות של קריאות גזעניות, בביקורת הקודמת שלו ציין מבקר המדינה כי "המיעוט הבולט של תיקי חקירה וכתבי אישום בשל התבטאויות גזעניות בכל העונות משקף חולשה מהותית ועשייה בלתי מספקת של מערך האכיפה המשטרתי".
כעת, בביקורת המעקב של משרד המבקר, עלה כי בעונות המשחקים 2017/18 ו-2018/19 פתחה המשטרה תיק חקירה אחד בלבד בנושא עבירת גזענות בספורט, ולא הוגש בגינו כתב אישום. "מדובר בירידה ניכרת מול עונות המשחקים הקודמות. לעומת זאת, בית הדין של ההתאחדות לכדורגל הרשיע בעבירות גזענות ב-56 מקרים, ובית הדין של איגוד הכדורסל ב-15 מקרים. היקף הרשעות זה מבטא עלייה ניכרת של מאות אחוזים מול השנים שנסקרו בדוח הקודם".
"עשייה בלתי מספקת של מערך האכיפה במשטרה" (שחר גרוס)המבקר מצא פערים אפילו בנתונים שאסף בעצמו מהמשטרה. בעונות 2017/18 ו-2018/19 היחידה המשטרתית למניעת אלימות בספורט טענה כי היו 73 מורחקים, אך לפי הנתונים שנאספו על ידי מבקר המדינה מהמחוזות היו בכלל 321 מורחקים. "מהתרשים עולה פער של עד כ-440% בין מספר המורחקים ממגרשי הספורט על פי נתוני המערך למניעת אלימות בספורט לבין נתוני מחוזות המשטרה שנבדקו בביקורת. למטה הארצי ולמערך למניעת אלימות בספורט אין נתונים מרוכזים על היקף ההתייצבות בפועל של מורחקים", ציין אנגלמן.
המבקר ציין כי ישנו פער בין נתוני היחידה המשטרתית, או כפי שהוא קורא לה - המערך המשטרתי - למציאות בשטח: "למשטרה נתונים משלה המבוססים על תיקי חקירה שנפתחו, אך יש שוני רב בין הנתונים שבידי המערך למניעת אלימות בספורט שבמטה הארצי לבין אלו שאסף צוות הביקורת מהמחוזות. כמו כן, להתאחדות לכדורגל ולאיגוד הכדורסל יש מסדי נתונים משלהם, המבוססים על פסקי הדין שנתנו בתי הדין למשמעת בשל עבירות של בעלי תפקידים בקבוצות, של שחקנים ושל אוהדים”.
“עדיין אין מאגר מרכזי אחד ושלם של אירועי אלימות וגזענות בספורט. המשטרה מסרה בתשובתה כי תפעל לשדרוג המערכת כך שניתן יהיה להפיק דוח שיציג נתונים לגבי היקף התייצבות מורחקים ויאפשר לנתח את האפקטיביות של כלי ענישה זה. מומלץ כי משרד התרבות והספורט ירכז מאגר נתונים אחיד של כל אירועי האלימות והגזענות בספורט - ממשטרת ישראל ומההתאחדויות השונות".
המשטרה עוצרת אוהד הפועל באר שבע (רדאד ג'בארה)“יש קושי בזיהוי מורחקים ומניעת כניסתם למגרש”
כמו כן, המבקר העיר כי לא חל שינוי בנוגע למעקב אחר האוהדים המתפרעים: "למרות המלצות ועדת צור ואישורן על ידי השרה דאז ב-2015, טרם בוצע קישור בין כרטיסי האוהדים למערכת ממוחשבת של המשטרה שנועדה לזהות אוהדים שהורחקו מהמגרשים. יש קושי לזהות את האוהדים שהורחקו ולמנוע את כניסתם למגרשי הספורט".
במשטרה טענו כי משרד התרבות והספורט לא פנה אליהם כדי לקדם הנפקת כרטיסי אוהדים משולבים במינויים עם זיהוי טכנולוגי, ושם ציינו כי אין הצדקה לקדם את נושא משיקולי הגנת הפרטיות ובשל החקיקה הקיימת בנוגע לניהול מאגרי מידע, כך שהמנגנון המוצע לא מהווה דרך יעילה לטפל במניעת אלימות במגרשים ואכיפת החוק.
למרות זאת, המבקר השיב: "מומלץ כי המשרד והמשטרה יבחנו את האופן שבו ניתן לקדם הפקת כרטיסי אוהדים משולבים במינויים, אשר יכללו זיהוי טכנולוגי וקישור למערכת המורחקים במשטרה, וזאת בהתחשב במגבלות החוק ובשיקולי הגנת הפרטיות. זיהוי זה יאפשר מחד כניסה בטוחה ומהירה למגרשים, ומאידך - מניעת כניסה של מורחקים למגרש באמצעות כרטיס המנוי. מומלץ גם לבחון פיתוח יישום המתאים לטלפון חכם".
אוהד הפועל ת"א נעצר על ידי המשטרה, "יש קושי בזיהוי מורחקים" (שחר גרוס)“הטיפול באוהדים המורחקים טעון שיפור”
בנוגע למעקב המשטרתי אחר האוהדים המורחקים, המבקר מתח ביקורת: "על אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל לעקוב אחר האופן שבו מיישמים קציני החקירות את ההוראה לחייב מורחקים להתייצב בתחנת המשטרה ולעדכנה או לגבש לה חלופה לפי הצורך. למטה הארצי במשטרת ישראל אין נתונים על התייצבות מורחקים שהוטלה עליהם חובת התייצבות בתחנת המשטרה במועד המשחק. בהתאם, לא בוצעה במטה הארצי בחינה והפקת לקחים בדבר יעילות הענישה מסוג זה והאפשרות לטייב את השימוש בה". כמו כן, המבקר מצא כי טיפול המחוזות במורחקים שלא התייצבו בתחנות המשטרה "טעון שיפור".
כמו כן, המליץ כי "הפרקליטות תפעל עם משרד התרבות והספורט, המשטרה וההתאחדויות לכדורגל ולכדורסל לקידום המתווה למאבק בתופעות גזענות בספורט, שעליו סוכם אצל היועץ המשפטי לממשלה עוד ב-2013. מומלץ כי המשטרה תגביר את האכיפה בתחום מניעת גזענות בספורט. מומלץ למשטרה לקבוע יעד לשיעור המורחקים שתחול עליהם גם חובת התייצבות ולעקוב אחר מימושו. בנוסף מומלץ גם שהמשטרה תשקול לחייב בהתייצבות כל מי שהורחק בהחלטת בית משפט או קצין משטרה, כפי שהמליץ פרקליט המדינה".
אוהד עצור ע"י המשטרה, "הטיפול באוהדים המורחקים טעון שיפור" (עמרי שטיין)למרות מימון מיוחד במיליונים - מחסור בשוטרים ביחידה
משרד התרבות והספורט מימן את הקמת המערך הייעודי של המשטרה לטיפול באלימות בספורט ואת תפעולו, אך לפי דו"ח המבקר לגבי הנעשה ביחידה, רק 58% מהמשרות מאוישות ביחידה, שמקבלת תקציב של 15 מיליון שקל באופן ישיר כאשר המשטרה זוכה למימון נוסף בגובה של עוד 20 מיליון שקל עבור עבודות שיטור במגרשים.
"המערך שהוקם לא מיצה את מלוא הפוטנציאל לפעילות המוסכמת", טען המבקר. "מאחר שהמשרד העביר למשטרה 12 מיליון ש"ח בשנה כפי שהתחייב, נתח שהוא 80% מתקציב ההפעלה השנתי של המערך, הרי היה מצופה שהמשטרה תאייש לכל הפחות שיעור מקביל של משרות המערך - שווה ערך ל-25.6 משרות - ואולם בפועל המשטרה איישה בשנה זו רק 18.7 משרות. יוצא שמשרד התרבות והספורט מימן מימון יתר של 6.3 משרות, שהועסקו במשטרה לטובת משימות שאינן מניעת אלימות בספורט".
למרות מימון מיוחד במיליונים, קיים מחסור של שוטרים ביחידה (שחר גרוס)כמו כן, המבקר העיר כי "על המשטרה להקצות למערך למניעת אלימות בספורט את כוח האדם, המשאבים והאמצעים שנקבעו בהסכם עם משרד התרבות והספורט, ולפעול להסדרת הכפיפות הפיקודית והמקצועית של המערך.
נוכח החיוניות של המערך למניעת אלימות בספורט והתמקדותו בפעולות ישירות שמטרתן מניעת אלימות בספורט והיות והצורך ביחידה כזו שתפעל במשטרה, מומלץ כי המשרד לבט"פ בשיתוף משרד התרבות והספורט והמשטרה, יערכו תהליך הפקת לקחים מפעילותו של המערך ומתרומתו למיגור האלימות באירועי ספורט ויבחנו בשנית את הנחיצות בהמשך הפעלתו. במסגרת זו יש להביא בחשבון את העובדה שהמערך הופעל שלא באופן מלא כפי שנקבע בהסכם".
"בט"פ, משרד התרבות והספורט והמשטרה צריכים להפיק לקחים" (שחר גרוס)המועצה למניעת אלימות לא התכנסה מ-2017
במקביל לביקורת על תפקוד המשטרה, המבקר מתח ביקורת קשה גם על משרד התרבות והספורט וטען כי המועצה למניעת אלימות בספורט שהוקמה ב-2009 בראשות שופטת בדימוס "פעלה עד שנת 2017, המועד שבו פג תוקף המינוי של יו"ר המועצה. מאז לא מינו שרי התרבות והספורט מועצה חדשה. אי מינוי חברי מועצה ובראשם יו"ר מיולי 2017 אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, המקימות את המועצה והמחייבות את איוש התפקידים שבה, ופוגע ביכולת למנוע את תופעת האלימות בספורט. המועצה הפסיקה את פעילותה בטרם גיבשה תוכנית מסודרת לפעולה ולטיפול בנושא האלימות בספורט".
כמו כן, נכתב בדו"ח המבקר כי "משרד התרבות והספורט טרם גיבש תוכנית כוללנית ליישום החוק לאיסור אלימות בספורט שבה מוצגים יעדים, לוח זמנים להשגתם וכלי מעקב ומדידה. המשרד אינו מתפקד כגוף המתכלל את הגופים ואת הפעולות למניעת אלימות בספורט, מתוך שיתוף פעולה עם הגופים הקשורים לנושא הספורט, כדי לגבש כלי אכיפה, מניעה וחינוך וכדי לבדוק אירועי אלימות בספורט".
המועצה למניעת אלימות, לא התכנסה מאז 2017 (חיים צח)היחידה המשטרתית בדרך להיסגר?
בסיום דו"ח הביקורת, מבקר המדינה אישר את חשיפת ONE, לפיה לא ברור מה יהיה עתידה של היחידה המשטרתית המיוחדת. "במועד סיום הביקורת בספטמבר 2020, טרם נבחנה הפעלת שלב ב' של איוש המערך וכי כתוצאה מהיעדר הסכמות בין משרד התרבות והספורט לבין המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל לגבי המשך מימון פעילות המערך החל משנת 2021, המשך הפעלת המערך מוטל בספק".
לדברי המבקר, "בצל תקופת הקורונה התקיימו חלק מהמשחקים בעונת 2019/20 ללא קהל אוהדים. מומלץ היה כי כלל הגופים הרלוונטיים ינצלו תקופה זו לניתוח הפעולות שנעשו ואלו שנדרש לעשותן או להשלימן לשם המשך מניעת תופעות של אלימות וגזענות בספורט".
היחדיה המשטרתית בדרך להיסגר? (חגי מיכאלי)תגובות:
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל רואה בחומרה כל סוג של אלימות, לרבות אלימות בספורט, ופועלת למעצר המעורבים ומיצוי הדין עמם. כמו כן, אנו פועלים כל העת ובכל מקום לאכיפת חוק איסור אלימות בספורט, אשר נחקק במטרה להתמודד עם גילויי גזענות, מעשי אלימות והפרות הסדר התקין במגרשים. פעילות זו מתבצעת בנחישות וללא משוא פנים, ללא כל תלות בזהותו של אוהד, העדפתו הספורטיבית או השתייכותו לחוג אוהדים זה או אחר.
"כחלק מהמאמץ למניעת אלימות בספורט אף הוקמה היחידה למניעת אלימות בספורט, במטרה להגביר את האכיפה ולאפשר לאוהדי הספורט בישראל ליהנות מאווירה ספורטיבית במגרשים, ללא גילויי אלימות וגזענות. צר לנו כי אוהדים רבים אינם שומרים על אווירה ספורטיבית במגרשים ומחוצה להם, ומשטרת ישראל כמי שאמונה על החוק, הסדר הציבורי ושמירה על שלום הציבור, נאלצת לפעול בנחישות כנגד תופעות מעין אלו. משטרת ישראל תמשיך להכביד את ידה על המעורבים בתופעת האלימות בספורט ותפעל בכל דרך למצות עמם את הדין”.
"משטרת ישראל פועלת למעצר האלימים ומיצוי הדין עמם" (גיא בן זיו)"מי שמאפשרת חווית צפייה ספורטיבית וקיומם של אירועי ספורט גדולים בישראל תוך נקיטת פעולה נחושה נגד כל גילוי אלימות, בריונות והפרת הסדר הציבורי היא משטרת ישראל. בזכות פעילות השוטרים במגרשים ומחוצה להם, יכולים מאות אלפי אוהדי ספורט בישראל להגיע ולקחת חלק באירועי הספורט בבטחה, בביטחון ובידיעה שיש מי ששומר עליהן ומטפל בכל אירוע אלימות ועבריינית ללא משוא פנים והדוגמאות לכך רבות ומגוונות".
ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה: "משרד התרבות והספורט קיבל לידיו את דו"ח מבקר המדינה העוסק בפעילות המשרד במניעת תופעת האלימות בספורט. באשר לחוק איסור האלימות בספורט, המשרד סבור כי יש צורך בבחינה מקיפה של החוק, אופן הפעלתו, הגורמים האחראיים וכיוצ"ב”.
“המשרד מגבש בימים אלו תכנית כוללת להתמודדות עם האלימות בספורט בתחומי אחריותו של המשרד. המשרד התעסק בשנה האחרונה והשקיע את מרב מאמציו בצרכים בסיסיים בספורט עקב משבר נגיף הקורונה, בהם חזרת הליגות המקצועניות בענפי הספורט השונים לתפקוד מלא, מתווה אימונים מיוחד תחת הנחיות לכל הספורטאים המקצוענים בישראל וכמובן בחזרת הקהל למגרשים”.
חילי טרופר, משרדו מגבש תוכנית להתמודדות עם האלימות בספורט (חגי מיכאלי)"פעילות המשרד אשר בסמכותו בלבד בתחום האלימות בספורט: 1. יישום המלצות צוות בדיקה לנושא מניעת אלימות וגזענות בספורט, מ-2015 קביעת מנגנון להטלת קנסות מנהליים - המשרד פעל במספר ערוצים בכדי להסדיר ולממש את המלצות הצוות בין היתר: בנייה והפעלה של היחידה המשטרתית יחד עם משטרת ישראל והעברת מיליוני שקלים למשרד לבט"פ להקמת היחידה, שילוב תכנים בנושא מניעת אלימות בספורט בהשתלמות שופטים”.
“נוסיף לזאת התקנת תקנות להכשרת מנהלי אירועי ספורט, פרסום נוהל אביזרי עידוד בשיתוף המשטרה, תמיכות בפרויקטים למניעת אלימות וגזענות בספורט, קמפיינים תקשורתיים בנושא, וקידם הצטרפות לוועדה למעקב אחרי אלימות בספורט במועצת אירופה- Council of Europe Standing Committee on Spectator Violence היושבת בשטרסבורג”.
"2. גיבוש תכנית למניעת אלימות בקרב ילדים ונוער - בימים אלו מגבש מנהל הספורט תכניות אסטרטגיות אשר במסגרתן שיתוף פעולה עם משרד החינוך, לצורך קידום פעילות משותפת בתחום הספורט והפעילות הגופנית, ובכלל זאת תכניות משותפות לחינוך לערכים בספורט".
אבו יונס: ״כל מה שאמרתי היה אמת״