לא מעט ביקורות נשמעו את משחקי ליגת האומות כשאלה יצאו לדרך לראשונה ב-2018. היו הרבה שהתייחסו בציניות למפעל החדש וקראו לו “מפעל של משחקי ידידות”, היו כאלה שייחסו זאת לרצון של אופ”א לעשות עוד קצת מזומנים מזכויות שידור, דבר שיש בו מן האמת, אך על דבר אחד אי אפשר להתווכח, שכן ללא ליגת האומות, לא היינו מקבלים את אחד סיפורים המרגשים של השנים האחרונות בכדורגל העולמי – סיפורה של צפון מקדוניה, שתופיע בקיץ הקרוב ביורו שיהיה הטורניר הגדול הראשון בתולדותיה.
בדומה לישראל, גם צפון מקדוניה זכתה מהשיטה החדשה. בשונה מאיתנו, היא ידעה לתעל אותה בצורה המקסימלית ולהביא דרכה לידי ביטוי את השינוי שאכן קרה בכדורגל המקומי. אחרי שסיימה ראשונה בדרג ג’ של ליגת האומות, היא חלפה בחצי גמר פלייאוף מוקדמות היורו על קוסובו ועלתה לגמר מול גיאורגיה, בו קיבלנו רגע שאף אוהד כדורגל לא יכול היה להישאר אדיש אליו.
צפון מקדוניה חוגגת עם גוראן פאנדב (רויטרס)בגיל 37, גוראן פאנדב כבר ראה הכל בכדורגל. חלוצה של גנואה, שהפך במרוצת השנים לאגדת סרייה א’ של ממש והעונה רשם ציון דרך עם שערו ה-100 באיטליה וזכה בליגת האלופות עם אינטר, כבר ראה הכל בכדורגל, אבל אם תשאלו אותו, יש רגע אחד שעולה על כל גול בסן סירו או באולימפיקו. אותו רגע הוא שער הניצחון מול גיאורגיה בטביליסי, אותו שער שהעלה את צפון מקדוניה לטורניר הראשון הגדול בתולדותיה.
“החלום הפך למציאות” אמר פאנדב כשהוא סחוט בדמעות אחרי באותו ערב בלתי נשכח בטביליסי, “ניצחנו עבור כל אחד ואחת במדינה הזאת. יש לנו קבוצה צעירה ומוכשרת. אמרתי לשחקנים להישאר רגועים. בסופו של דבר זה עבד, ואני כ”כ נרגש”, המשיך החלוץ, שצופה בצדק עתיד מזהיר לכדורגל הצפון מקדוני, שאמנם הגיע לנקודת שיא, אך מכאן יכול אך ורק לעלות.
שחקני צפון מקדוניה חוגגים עם גוראן פאנדב (רויטרס)כשנבחרת ישראל קיבלה את מקדוניה במוקדמות היורו, רבים חשבו שמדובר בנבחרת שחייבים לנצח. אז נכון, אמנם לא מדובר באחת מאריות היבשת ובמדינה שעצמאית בסך הכל 27 שנים ומאכלסת קצת יותר מ-2 מיליון תושבים בלבד, אך מהם צמח דור צעיר ומוכשר שבהחלט יוכל לגרום לכך שההישג חסר התקדים בהעפלה ליורו, יחזור על עצמו בעוד טורנירים גדולים בשנים הבאות.
אז האם יש לצפון מקדוניה מה למכור גם ביורו עצמו? תשובה לשאלה הזאת קיבלנו רק בחודש מרץ האחרון, כשהצפון מקדונים יצאו למשחק חוץ בדואיסבורג מול גרמניה והדהימו את המשנאפט עם 1:2 מדהים, כשאת השערים כבשו פאנדב כמובן, ואליף אלמאס, אם תרצו “מנור סולומון שלהם”, שבגיל 21 נחשב לדבר הבא של נאפולי והסרייה א’, למרות מיעוט הדקות העונה בקבוצה הנהדרת של ג’נארו גאטוסו. עוד שמות מעניינים בסגל הם אזגיאן אליוסקי, המגן/כנף השמאלי של לידס ואניס בארדי, קשרה המצוין של לבאנטה. עם לא מעט כישרון ובעיקר המון “לב ונשמה”, אל תצפו לטיולים קלילים מול מי שעשויה להיות המרעננת הרשמית של היורו הזה.