אחד מהשחיינים הגדולים בישראל תולה את המשקפת. יהונתן קופלב הודיע על פרישה מקריירה ספורטיבית במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום (שלישי) במשרדי הוועד האולימפי בתל אביב. מעתה והלאה, ימשיך בקריירת אימון באגודת השחייה של מכבי חיפה.
קופלב בן ה-29 לא התחרה באולימפיאדת לונדון 2012 למרות שהשיג את הקריטריון, בגלל ניתוח תוספתן, ופספס את החלום האולימפי. בהמשך היה השחיין הישראלי היחיד שזכה בתואר אלוף אירופה והשחיין היחיד בהיסטוריה שהחזיק בתוצאת השנה בעולם ב-50 מטר גב. מאז 2016 ועד עצם היום הזה הוא מחזיק בשיא הלאומי במשחה הזה עם תוצאה של 24.60 שניות.
קופלב אמר: “בגיל 7 השתתפתי בתחרות ראשונה בבריכה וחיפשתי כל סיבה לא להתחרות. לא רציתי להיות שם, אבל בסוף החלטתי לוותר על כדורגל וג’ודו והתרכזתי דווקא בשחייה. התוצאות לא איחרו לבוא. בגיל 15 פרצתי והפכתי לשחיין מוביל. המטרה שלי הייתה ברורה, להגיע למשחקים האולימפיים והרגשתי שאני בדרך לשם. עברתי שנים קשות כדי להגיע לקריטריון והיו רגעים שאיבדתי את ההזדמנות שלי במאבקים עם גיא ברנע ויעקב טומרקין, אבל הלכתי על הכל ובסוף השגתי את הקריטריון עם 54.38 שניות. זו הייתה הקלה ואמרתי תודה לאל שזה קרה. באליפות ישראל, לפני המשחקים האולימפיים, לא יכולתי לצאת מהמיטה בגלל כאבים, הלכתי לרופאה, גילו דלקת התוספתן והבנתי שזה סוף החלום. זה היה משבר ענק”.
השחיין הפורש המשיך והוסיף: “אחרי המשבר הזה החלטתי לנסוע להתאמן בחו”ל. משם הגעתי לגמר אליפות העולם, הייתי קרוב לקריטריון לריו 2016 ולא הצלחתי לצערי. עשיתי כל מה שאפשר והתאמנתי הכי קשה שיכולתי, ובסוף הבנתי שאי אפשר להשיג הכל. אני פורש מהקריירה שלי בלב שלם ואני מודה לכל מי שעזר לי בדרך, בעיקר למאמן שלי חנן שטרלינג ולמשפחה שלי שהייתה סביבי. אני לא עוזב את השחייה ומעכשיו אגדל את דור העתיד שלנו. לא באמת הגשמתי את החלום האישי שלי, אבל החלום החדש שלי הוא להביא ילד או ילדה למשחקים האולימפיים ואני מקווה שגם להישגים יותר גדולים משלי”.
חנן שטרלינג, שאימן אותו מגיל 12, סיפר: “עם כל העליות והירידות שהיו לג’וני, הוא היה ספורטאי ענק. להשיג את הקריטריון ללונדון זה היה כמו קריעת ים סוף, היינו עם חצי לשון בחוץ, ואז קרה מה שקרה עם האפנדציט. הוא איבד את כל מה שהוא חלם עליו אבל קם על הרגליים, חזר ועשה מה שצריך כדי להשיג את הקריטריון שוב עם הרבה רצון למרות הקשיים. הוא מתחיל את דרכו כמאמן ואני בטוח שהוא יהיה עוד הרבה שנים בענף, גם אחריי, ואני מאחל לו שיצליח לשכנע שחיינים לעשות אפילו חלק קטן ממה שהוא עשה. ראיתי הרבה יותר כישרוניים ממנו, אבל עם עבודה קשה ועם הקפדה על כל פרט ופרט הוא פרץ כל דלת”.
מאמן נבחרת ישראל לשעבר, ד”ר ליאוניד קאופמן, הוסיף: “הייתי נוכח בכל ההישגים של יהונתן ובכל הרגעים הגדולים שלו. הייתה לו תשוקה ואהבה נדירה למקצוע. אי אפשר לתאר את הרצון שלו במילים ובעיניי זה היה הכישרון שלו. הוא בא לכל אימון כאילו היה האימון האחרון בחייו. הוא היה ספורטאי אמיתי ואני מקווה שבעתיד נראה הצלחות ממנו כמאמן”.
יו”ר איגוד השחייה, סימון דוידסון, אמר: “יש פה עצב גדול ויש פה שמחה גדולה. יהונתן הוא דוגמה ומופת לכל ספורטאי שגדל במדינת ישראל, כזה שאף פעם לא מוותר או מרים ידיים, ורוצה להצליח עד הסוף. היו הרבה דברים כואבים בקריירה שלו כמו הפספוס של המשחקים האולימפיים והיו גם דברים גדולים שהוא משאיר בשחייה הישראלית, כמו הזכייה שלו באליפות אירופה שזה לא דבר שקרה מעולם. הדבר המשמח הוא שהוא הופך למאמן ועובד כעת לצד המאמן שגידל אותו. גדל פה מאמן מדהים עם ידע, ניסיון ורגש גדול לשחיינים שהוא מגדל בעצמו. הוא יהיה מאמן גדול לעתיד ואנחנו מאוד רוצים ששחייני העבר שלנו יהיו חלק מהמערכת”.
יו”ר הוועד האולימפי, יגאל כרמי, ציין: “יהונתן עבר מסע אולימפי שהיה עם סיפור מדהים, וזה כמובן מאכזב שהוא לא הגיע למשחקים האולימפיים בלונדון בגלל ניתוח האפנדציט, אבל אני בטוח שתגיע לגדולות בעתיד ואנחנו נהיה איתך ולצידך”.
השחיין גיא ברנע חשף סיפור אישי: “היו לנו לא מעט קרבות, כולל באליפות העולם בברצלונה, אבל קופלב ואני עלינו על המטוס למשחה האחרון שלנו ב-50 גב. לא רציתי להיות איתו באותו חדר, כי זה הרגיש כאילו יריבים כמו מסי ורונאלדו צריכים לישון ביחד, אבל נכנסו לחדר אחד ויהונתן ישר אמר לי ‘אנחנו נציל את הנבחרת, אנחנו עושים היסטוריה’. זה התחיל כמו בדיחה אבל הפך לפצצת אנרגיה בכל החדר. האמנו בזה ועשינו את זה. זה היה אחד מרגעי שיא וזה היה כיף לעשות את זה עם יהונתן. אחד הגורמים להצלחה זה שיהונתן דחף את שנינו קדימה ביחד, ולא להיות אחד נגד השני. תחרות בריאה דוחפת כל ספורטאי קדימה ואני מעריך את כל ההישגים שקופלב עשה. אין לי ספק שעוד תצליח”.
השחיין האולימפי יעקב טומרקין הוסיף: “אני מודה ליהונתן על שהיה איתי באותו דור של שחיינים. עברנו קילומטראז’ גבוה ביחד ותמיד אזכור את הנחישות והפרפקציוניזם שלך. אני חושב שטוב שנשארת בענף ובהצלחה בדרך החדשה”.