אחרי שנחשף ב-ONE על כך ששופט ישראלי נמצא בהליך לשינוי מין, השופטת ספיר ברמן הודיעה היום (שלישי) במסיבת עיתונאים מיוחדת על ההחלטה האמיצה שלה לעשות הליך לשינוי מין. כאשר גם מנכ”ל איגוד השופטים יריב טפר ויו”ר האיגוד רונית תירוש דיברו ותמכו בה. בהמשך, הוחלט כי היא תשפוט את המשחק בין בית”ר ירושלים להפועל חיפה. מסיבת העיתונאים הועברה בשידור חי באתר ובערוץ ONE.
ברמן אמרה בפתח דבריה: “אני מדברת על עצמי בלשון אישה, אפשר לפנות אליי בלשון זכר ונקבה, תרגישו חופשי לפנות אליי איך שעולה לכם. אני רוצה להתחיל בכמה תודות, למשפחה היקרה שלי שתומכת ונותנת חיבוק ענק, אני רוצה להודות לאיגוד השופטים, להתאחדות, ליו”ר ההתאחדות אורן חסון, ליו”ר איגוד השופטים, תירוש, למנכ”ל יריב טפר, תודה על התמיכה וההכלה, אנחנו בשנת 2021 אבל עדיין זה לא שכיח ואני רוצה להודות על כך”.
“מודה למי שמלווה אותי בתהליך, על הטיפול הצמוד והבלתי נלאה שמאפשרים לי להיות מי שאני ולעבור את התהליך על הצד הטוב ביותר, ואני רוצה להודות לחבריי למקצוע שבלעדיהם זה לא היה קורה. נותנים לי את הבמה להיות מי שאני בחדר ההלבשה ובמגרש, פונים אליי בשמע בלשון נקבה, אם זה ‘שחקי ספיר’ ואם זה ‘האזור שלך’. זה מדהים ומעורר הערכה, תודה על התמיכה וההכלה”.
“אני ספיר, בת 26, ביוני חוגגת 27, תמיד ראיתי את עצמי כאישה מגיל מאוד צעיר, בתחילת דרכי לא ידעתי לתת לזה שם, לא ידעתי איך לקרוא לזה, תמיד הייתה משיכה לצד הנשי וסוג של קנאה למין הנשי, וחייתי עם זה לצד דמות מאוד גברית. אני יכולה להגיד שבתור גבר הייתי מצליח, אם זה באיגוד, בלימודים ועם בנות, במשפחה ראו גבר, אבל כשהייתי לבד הייתי אישה, חילקתי את העולמות האלה כי הבנתי שהחברה לא תקבל אותי ולא תהיה לצידי, והמשכתי ככה”.
“בסוף החלטתי לצאת החוצה ולהראות את מי שאני, קודם בשביל עצמי והנפש שלי, ודבר נוסף בשביל הקרובים שלי שלא יראו אותי סובלת, כי לא נתתי להם לראות אותי סובלת אבל בחודשים האחרונים לפני החשיפה הייתי פחות מי שאני, אז הנה אני היום, שלמה בטוחה, יודעת שאני עושה את הדבר הנכון ושיש מאחוריי תמיכה מאוד רחבה מהארגון והמשפחה, וכולי תקווה שהחברה תשתנה ותהיה טובה ומכילה כמה שאפשר לכל המגדרים והמגזרים, אנחנו כאן כדי לשנות”.
“אני מקבלת אהדה חסרת תקדים באינסטגרם ובפייסבוק, פונים אליי המון אנשים, אם זה סתם לאחל את ברכתם, או שבאמת בתוך המשפחה או הם עצמם חווים אי נוחות בתוך גופם מבחינה מגדרית ונטייה מינית, ורואים בי סוג של שליחה, נותנים לי את כל הכוח שבעולם, התגובות אוהדות וחמות, נותנים לי מקום להרגיש שאני עושה משהו נכון”.
“באמת המקום הזה של להיות חלק מענף כל כך גברי, כן זה טיפה עיכב, לא ידעתי איך ואם יקבלו בכלל, וזה היה שם, לצד זה שאני שופט-שופטת כדורגל, אני מרגישה בדרך למשחק אישה, זה היה כל הזמן ועיכב את ההחלטה שלי להיחשף, אבל בסופו של דבר הגעתי למסקנה שלא עוד, כי אני לא יכולה להסתיר את זה יותר, זה יצא החוצה אז פשוט הוצאתי את זה”.
“חד משמעית לא חוששת מתגובות הקהל, במשך 10 השנים האחרונות אני שופטת כדורגל, נתקלת בקללות סקסיסטיות על כל הרצף, זה אף פעם לא הזיז לי או גרם לתחושת אי נוחות, אגלה לכם סוד, זה לא נשמע אפילו, זה לא עובר את הסינון באוזן, זה נעצר שם, זה בסדר, זה חלק מהנוף באצטדיונים ואפשר לתת לזה מקו, אני מבינה את זה ויודעת שיהיה טוב”.
“קבעתי עם יריב וד”ר סמואל פגישה, ישבנו, הסברתי להם מי אני ומה המגדר שלי, הסברתי על התהליך ושהוא ארוך ותובעני, הצגתי להם את כל מה שכרוך בזה, גם בתחושות וביישום על המגרש איך זה יבוא ליידי פעולה, ויצרנו מתווה שיאפשר לי לשפוט כי הכול כרגיל, אני עדיין משחקת כדורגל”.
האם הגברים והשחקנים מקשיבים: “כמובן, יש גם שחקנים שפונים אליי בלשון נקבה והם רוצים לקחת מקום בתהליך, ותודה להם”.
ההשפעה על קריירת השיפוט: “התהליך ממש בהתחלתו, אני עדיין לא יודעת כמה זמן הוא יימשך, הוא לכל החיים. להגיד שאני יודעת מתי ארגיש שלמה עם החיצוניות זה לא משהו שכרגע אני יכולה להגיד, אני לא יודעת, מבחינת השיפוט הכול ממשיך כרגיל, היכולות הן אותן יכולות, היכולות לאבחן אירועים היא אותה יכולת קוגנטיבית וגם הפזיולוגיה, אז הכול ממשיך מאיפה שהופסק”.
הדמות שהיוותה השראה: “מסתכלת על עצמי, על התהליך, חיכיתי לזה כל החיים, לא יודעת עד כמה אני חלוצה או ראשונה, אני עושה את התהליך בשבילי, לגבי מודל, לא בדיוק הצלחתי להעריץ איזושהי דמות מהסיבה שזה במחשכים כל הזמן, ובזמן הזה לא פיתחתי הערצה לדמות או מדל לחיקוי. אני פועלת ממקום של סקרנות על התהליך, להתהוות כמה שיותר בתהליך ולהעצים אותו בשביל עצמי”.
החשיבות לנראות הטרנסית בישראל: “מסתכלת בעיקר על עצמי, מבינה שהפלטפורמה שקיימת ברשותי שזה שופטת כדורגל מדי שבוע, רואים אותי, זה נותן נפח לסיפור ולחברה הטרנסית, כשארגיש שאני שלמה חיצונית, כי בפנים אני שלמה, אנסה ואפעל ואדאג שדברים ייראו אחרת”.
התגובה לשיפוט שלה כאישה לעומת כגבר: “אני יכולה לספר ששפטתי משחק באזור, נערים ב’, ואחד ההורים של אחד הילדים צעק שופטת תתעוררי, וזה מראה לי שיש שינוי בחברה וזה מראה לי שאפשר להביע אי הסכמה עם החלטה כזו או אחרת בכך שמקללים או פונים בלשון אישה”.
המשפחה: “אמא מחמיאה, אבא פונה בלשון אישה, אחי נקשר אליי באופן כזה שלא ידענו לפני, יש אחוות אחים, ואני שמחה על כך שהוצאתי את זה החוצה ויש תמיכה מלאה מהמשפחה המורחבת והחברים הקרובים, תודה עצומה”.
השאיפות המקצועיות: “השאיפות לא השתנו מאז שנכנסתי לאיגוד. אמרתי שאני רוצה להגיע לליגה הבכירה ולהיות שופטת בין לאומית, זה נשאר אותו דבר, אותן שאיפות ואותם חלומות, רוצה ללכת הכי רחוק שיש, לשפוט דרבי תל אביבי וחיפאי, משחקי צמרת ואמצע טובה, ולשפוט ולהיות טובה עד כמה שזה תלוי בי, ואם אגיע לזירה הבין לאומית לא תהיה אישה מאושרת ממני”.
“אף אחד לא ידע עד אוקטובר האחרון על התהליך, זה היה שלי עם עצמי, ידעתי לנתק את מי שאני אל מול החברה, לחברה הצטיירתי בתור בן זכר גברי מאוד, עם השטויות והציניות, וידעתי בחדר ההלבשה ובכל מקום באשר הוא, לנתק את הנשיות שלי. זה לא פגש אותי שם, והיום זה טיפה אחרת, אני נמצאת בחדר הלבשה עם השופטים הגברים וטוב לי איתם, נותנים לי את המקום שלי ותודה על מי שהם ומה שהם בשבילי”.
“באוקטובר הרגשתי מחנק שאני לא יכולה לשאת את זה יותר, החלטתי לשתף את הקרובים והם קיבלו והכילו, הם מהממים”, סיכמה.
רונית תירוש, יו”ר איגוד השופטים, אמרה: “יש משהו מאוד מרגש ותחושה של יום חג, אני מזדהה עם כל מילה של אורן חסון, אני מרגישה שספיר עושה מהלך היסטורי, הוא עושה שירות ושליחות למען הרבה בוגרים שחיים במצב דומה לשלה. יש לה אומץ לב נדיר והפתיחות שלה היא זו שמכתיבה את הנינוחות שאנו מרגישים עם המהלך שלה. אין הבדל בין שופט לשופטת בליגת העל, ספיר הגשימה לי את זה מהר ממה שחלמתי”.
“השירות הטוב שהיא עושה, זה ללהט”בים שאומרים שעדיין יש כלפיהם אמירות של שנאה ואי הכלה. אלו אנשים שלא עשו בחירה, הם בוחרים רק להחצין ולחשוף באמת, אך הם נולדו לזה. נטייה מינית וזהות מגדרית זה משהו שהם נולדו לתוכו, והמהלך של ספיר זה לא סטייה, לא בחירה, זו המציאות שהיא חיה בה, ואנו כציבור נדרשים להכיל ולחבק. ספיר אמרה שאם אדע שאקבל תמיכה ואהדה כזאת הייתי עושה את זה שנים קודם לכן. אמרתי לה שלא בטוח ששנים קודם זה היה הזמן הנכון, אבל המדינה והחברה בישראל, למעט חלק מהפוליטיקאים, עשו הרבה צעדים קדימה, זה רק לנו לגאווה, אנחנו אוהבות ואוהבים”.
יריב טפר מנכ”ל איגוד השופטים הוסיף: “מבחינתנו, לפני כחודש ימים התחיל התהליך, לי ולספיר היו שיחות לאורך העונה, זו הייתה הראשונה בליגת העל, היו חבלי קליטה קשים בליגת העל, אבל היו לנו לא מעט שיחות בזום ושאלתי מה קורה, היא הייתה מאוד מכונסת בעצמה, היא בפרויקט מצוינות איתנו מגיל, 7 שנים, מכירים מכל זווית אפשרית וזה היה משהו לא כל כך טבעי, ולפי כחודש יוזמה של ספיר עם רועי סמואל שמלווה בהיבט הפסיכולוגי, קבענו שיחה משולשת ששם היא סיפרה לי על העניין, אחרי שעבר השלב של ההפתעה, לא היה ספק שנגבה, נתמוך ונכיל, ונעשה הכול כדי שהיא תצליח במטרה הראשונה, להיות שופטת בליגת העל”.
“אין משמעות לזהות המגדרית מבחינתנו, מה שקובע זה היכולת במגרש, הביצועים, ולא הזהות המגדרית. אם תשאלו את שחר או ברקת, משנה להם שההחלטה המקצועית על הדשא תהיה טובה. אחרי השלב הראשוני, השאיפה שלנו שלא יסתכלו על זה כמשהו יוצא דופן, יבחנו את ספיר לפי הביצועים, נבחן רק לפי הקריטריונים המקצועיים, מבחני כושר, ציוני ביקורת וההתנהלות היומית. היא בחורה מקסימה שתמיד פעלה בהתאם לנהלים, כיף לנו שהיא איתנו בארגון, יש לנו שופטים שהם הומואים ולסביות, אנחנו מכילים, לא רואים בזה שום דבר פסול, רק שתצליחי”.
“אין פה משהו יוצא דופן מבחינה מקצועית, אם ייכנס הנושא הבין לאומי לעניין נעדכן את אופ”א, כרגע אין סיבה לעדכן ואין משהו יוצא דופן. הבנתי זה לא חלילה משהו אובדני או דכאוני, שמנו את הדברים על השולחן מהדקה הראשונה, ואמרתי לה שמה שיקבע זה היכולת על המגרש, הקריטריונים לא ישתנו, ניתן את כל התמיכה והעזרה והליווי, צל”ש גדול לקולגות של ספיר וכל מי שעוטף אותנו, חוויה לראות איך שמקבלים אותה, תעודת כבוד לכדורגל ולאיגוד, עשינו כמה צעדים קדימה כמדינה וכענף, והמון מחבקים ומעריכים ומכבדים על הצעד”, סיכם.