"הרבה אוהדים פנו אליי באינסטגרם, חלקם היו נחמדים וחלקם פחות, אבל זה חלק מהכדורגל. הם אמרו שהם אוהבים את מה שאנחנו עושים. מקדמים שחקנים מהאקדמיה, את הקשר לקבוצת הנוער ואלו דברים שנרצה להמשיך איתם. שיחקנו מול האוהדים שני משחקים ולא נתנו להם כלום. נתנו להם כדורגל טוב, אבל הם רוצים לנצח. הם רוצים לחזור הביתה ולדבר על הניצחון, וזה מה שאנחנו צריכים לתת להם. הם חיכו לזה הרבה זמן וזה הזמן שלנו להחזיר משהו בתמורה".
ריימונד אטוולד רעב מתמיד. לא פחות מהרצון העז שלו לחזור לקווים, אחרי שהקריירה שלו כבר הלכה לכיוונים אחרים לגמרי, כשהיה אחראי על החטיבה הצעירה במחלקת הנוער של מכבי תל אביב בשנים האחרונות תחת פטריק ואן לוון, עוד בימיו כמנהל הביצועי בקריית שלום. רעב להצליח עם מכבי נתניה.
שבוע חלף מאז האכזבה הגדולה בעיר היהלומים. שלושה משחקים מכריעים תוך שבעה ימים הסתיימו עבורו ועבור הצהובים-שחורים במפח נפש. הפסד להפועל חדרה שגרם לכך שההעפלה לפלייאוף העליון כבר לא תהיה תלויה בנתניה, הפסד להפועל ת"א בשמינית גמר גביע המדינה ולקינוח הפסד למכבי חיפה בסמי עופר שסתם את הגולל ושלח את נתניה לעונה נוספת בפלייאוף התחתון.
מעבר לשבעת המשחקים שנותרו, בנתניה רוצים לראות אותו ממשיך בתפקידו גם בעונה הבאה, ואחרי שריקת הסיום של עונת 2020/21, הוא ייכנס מידית לטירוף 21/22 במטרה לתקן את כל מה שהוא כבר מתכנן, ולהמשיך את הפרויקט שלו. עכשיו, הוא מתראיין לראשונה כמאמן מכבי נתניה. אטוולד בראיון בלעדי ל-ONE על העונה של היהלומים עד כה, המשך דרכו במועדון, הכדורגל הישראלי, הקריירה שלו, התוכניות לעתיד, הרצון לקפוץ מדרגה, השחקנים, המודלים והמאמנים ההולנדים הקודמים שאימנו בליגת העל.
ריימונד, איך היית מסכם, עד כה, את העונה הראשונה שלך בליגת העל, אחרי שחזרת לאמן בבית"ר ת"א/בת ים בשנה שעברה?
"זו רמה אחרת לגמרי ממה שהיה לי בשנה שעברה בבית"ר ת"א/בת ים, גם מבחר אחר, כי שם זו הייתה עבודה טהורה עם שחקנים צעירים מוכשרים ובנתניה אנחנו עובדים עם שחקנים צעירים ומוכשרים, אבל גם עם זרים ושחקנים מנוסים. ביחס ליום הראשון שלי בנתניה? עשינו התקדמות ענקית. לצערנו, לא עשינו מספיק התקדמות כדי להגיע לאן שרצינו, שזה הפלייאוף העליון".
חזר לך הרעב לאמן סופית? הקריירה שלך תימשך כמאמן?
"כן, אני חושב שהקריירה שלי תימשך על הקווים. תמיד הייתי מאמן, גם כשעבדתי עם מאמנים או כשהייתי מאמן בעצמי. אני תמיד משתף את הידע שלי עם האנשים שאני עובד איתם, ככה אני עושה גם פה עם הצוות שלי. זה לא אני שעושה את זה לבד, אלא עם דן רומן, יובל עזריה, ישראל זביטי ועופר בסון. כולנו עובדים כדי לשפר את החבר'ה האלה. זה נחמד. זה מגיע עם דרישות אחרות מאשר להריץ קבוצות אחרות מהצד, אבל שתי העבודות נחמדות".
שינית הרבה בנתניה, בתוך המועדון. מה למשל?
"כדי ששחקנים יצליחו לשחק ברמה מסוימת, וכדי שתוכל לדרוש מהם, אתה צריך שיהיה לך צוות תומך גדול. כדי לחנך ולפתח אותם, צעירים או מבוגרים יותר. צריך שיהיו כלים כדי שהם יתפתחו. המתקנים, המשטחים, דנו על הרבה דברים. כדי שהם יתאמנו כמו שאני רוצה אנחנו מתעסקים בתזונה וכדומה כדי לוודא שהם יכולים לתת הכל ומצד שני לא להגיע למצב שהם יכולים למצוא תירוצים שזה נכון וזה לא נכון. לטווח הארוך אנחנו לא רוצים לסחוט אותם כי זו סיטואציה קשוחה וליגה קשוחה, הם צריכים לדאוג גם לעצמם. אנחנו מחנכים אותם, משתמשים בווידאו, מערכת GPS, אנליזה וכושר.
"אנחנו עוסקים בווידאו ברמה קבוצתית, לחוליות וגם אישית, כדי לוודא שהשחקנים מבינים שמה שאנחנו אומרים זה לא רק הדעה שלנו, יש וידאו שאומר את זה. הווידאו לא משקר. זה לא ‘דיפ פייק’. על כל הדברים האלה דיברנו בתחילת העונה ולאט לאט, צעד אחר צעד, שינינו את סביבת העבודה כדי שתביא את השחקנים לביצועים ברמה גבוהה. אנחנו עדיין לא שם, אנחנו רוצים לעשות עוד צעדים".
ממה אתה הכי מרוצה מכל השינויים שהנחלת, ומה עוד צריך להיעשות לדעתך כדי שהקבוצה תלך עוד צעד קדימה?
"מה שמעניין אותי לראות שהשחקנים כבר רואים את זה כעבודה שלהם, לא כמו מקום שבאים אליו לכמה שעות, עושים מה שהם רוצים והולכים הביתה. הם צריכים לחיות את זה, לנשום את זה, לקום בבוקר ולחשוב על מצבי כדורגל. באותו זמן, אתה רוצה שהם יירגעו אז יש מנוחה בין האימונים. אנחנו צריכים למצוא דברים שמוציאים את המיטב מהשחקנים, כדי שהם לא יהיו עייפים ותמיד כשירים כל הזמן. בחלק מהדברים עשינו צעדים גדולים ובחלק צעדים קטנים".
נגעת פה בכמה סטראוטיפים על הכדורגלן הישראלי, מה למדת עליו בשנים האחרונות בהשוואה למקומות אחרים שעבדת בהם?
"אי אפשר אף פעם לומר במדינה אחת שכולם הם כאלה או כאלה, לא בהולנד, קזחסטן ואנגליה. בין כולם הבדלים, אז אני לא יכול לומר לגבי הישראלים. עבורי זה חשוב מאוד שיש לי את אלמוג כהן בחדר ההלבשה. הוא מתרגם לשחקנים מהניסיון הגרמני שיש לו, אני מתרגם מהניסיון שלי מהולנד ואנגליה ומדינות נוספות. החיבור והעזרה חשובים מאוד כי אם אין לך אותם, אתה רק אחד שמנסה לשנות משהו. עם העזרה של אלמוג זה היה קל יותר לגייס את חדר ההלבשה שחייבים להיראות יותר טוב כדי להשיג יותר, להיות בכושר טוב יותר.
"יש שחקנים שיש להם נטייה לומר 'אנחנו חייבים לעשות את זה וזה' ויש כאלה שאומרים 'אנחנו צריכים לעשות את הדברים האלה כדי להשתפר, יש לנו מזל להתאמן בתנאים כאלה'. אם זה כושר ואם זה צוות רפואי גדול יותר שבודק אותנו אחרי משחקים ומכין אותנו ללו"ז המשוגע שהיה לנו בקורונה. השחקנים מקבלים את היחס הנכון ואת כל מה שצריך בין אימונים ובין משחקים. אנשים נוטים לחשוב שזה רק אימונים קשים, אבל התאוששות נכונה היא חלק בלתי נפרד מזה".
מבין השחקנים שלך, מי התקדם הכי הרבה? קניקובסקי עשה התקדמות אדירה, אבל לא רק הוא.
"כמאמן זה קשה להתייחס לשחקנים ספציפית. אם הזכרת את קניקובסקי, הוא לא יכול לעשות את העבודה לבד אם שאר הקבוצה לא משחקת. לפני שהגעתי התייחסתי בעיקר לסיטואציה של אלמוג כהן. הייתה לו היסטוריה של כרטיסים אדומים, וזה היה אחד הדברים הראשונים שדיברנו עליהם. הוא מבין שאי אפשר לנצח משחקים עם 10 שחקנים, מה הייתה הסיבה שהוא קיבל אדומים? דנו לגבי זה ולאט לאט מצאנו שהעמדה הכי מתאימה לו, ובעיקר לקבוצה, היא כבלם עם הניסיון והכוח שלו. זה הועיל לנו מאוד. עומרי גאנדלמן הוא בחור עם הרבה פוטנציאל וניצלנו אותו במספר עמדות כי יש לו איכויות כשחקן הגנה, באוויר והוא יודע גם להיכנס לרחבה ולכבוש. אתה מנסה תמיד למצוא את הדבר הכי טוב לשחקן ולקבוצה".
אם היה לך את כהן כבלם ואת שיר צדק, אולי העונה שלכם הייתה נראית אחרת.
"כן, היפותטית. אנחנו רגועים יותר עם שני החבר'ה האלה. זה לא רק שהם רגועים בהגנה, אלא גם מרגיעים את כל השחקנים. באימונים זה חשוב שיש שחקן מנוסה לצד שחקן צעיר מאשר שהצעירים ישחקו לצד עוד שחקנים חסרי ניסון. הם לוקחים יותר על עצמם".
איך תסביר את שיטת הרוטציה שלך? מצד אחד שחקנים הגיעו משום מקום כמו פרננד גורי והפתיעו, מצד שני שחקנים כמו כהן, צדק וקניקובסקי יצאו בדקות הקריטיות מול הפועל ת"א בגביע. כמה זה מתוכנן וכמה דינמי תוך כדי משחקים?
"זה פשוט מאוד, אני משחק כל משחק כדי לנצח. גם במשחק אימון זה ככה. סיפרתי לשחקנים שיש לי עדיין משחק טניס רגל עם רומן והוא רוצה שיהיה בו שופט כי הוא לא סומך עליי. הוא יודע שאני רוצה לנצח ואני גם לא ממש הגון. זה האופי שלי וזה מה שאני מנסה להחדיר בקבוצה. גם מול הפועל ת"א רצינו לנצח, אלמוג ושיר הם שחקנים שחושבים הגנה. קליאן ואן דר קאפ הוא אחד שיותר יוצא קדימה והרפתקן. שלוש דקות אחר כך נגחנו לראשונה לשער, זה היה גורי. 10 דקות אחר כך, קליאן הגיע עד לרחבה של היריבה, שזו עמדה שאלמוג לעולם לא מגיע אליה. כי יש להם אופי שונה, התנהגות שונה.
"אתה מסתכל על המשחק באותו רגע ובודק מה אתה צריך. אני מבין שלא כולם מסתכלים אותו דבר על כדורגל כמוני, אבל אין שום מצב שאזרוק משחק בשביל המשחק הבא, כי כל משחק מקושר למשחק הבא. אם אצא החוצה עם תחושה טובה ממשחק, זה ישפיע על השחקנים ועל דרך החשיבה שלהם. לא שומר שחקנים למשחקים הבאים, גם אז פעלתי כך. בסוף צדקתי, לא שאני מחפש להיות צודק, אבל אני רוצה לעשות את הדברים הכי טוב בשביל הקבוצה שלי. זה היה כדי להגביר את המהירות ולחדור כמה שיותר לחצי של הפועל ת"א כי הם נשארו מאחור. עשינו את זה כדי להשיג את השער והשגנו את השער".
"אמרו שנרד ליגה, הפתענו את כולם, ועכשיו האכזבה היא גדולה"
שבוע אחרי שסגרתם שבוע עם שלושה משחקים, ובהם הפסדתם את הפלייאוף העליון ואת הגביע. מה לא עבד?
"הדבר היחיד שעלה לנו במשחקים האלה הוא לא לנצל את המצבים שהגענו אליהם. אם שמעת את המאמן של מכבי חיפה אחרי המשחק מולנו, שאמר שהם לא הצליחו לשחק מולנו. צריך לשים לב לכמות המצבים שהגענו אליה, לזה שזלאטן שחוביץ' הגיע לרחבה ולא בעט, אביב אברהם פגע בקורה לפני כן. היינו קרובים.
"קיבלנו מחמאות מברק בכר ("הגיעה לכאן קבוצה שהשתלטה על המשחק ושיחקה כדורגל ברמה גבוהה. לא מצאנו פתרונות. חבל שנתניה לא בפלייאוף העליון כי זו קבוצת כדורגל", מ.ר), מניר קלינגר ("זו קבוצה טובה שגם ראויה לפליאוף העליון", מ.ר) שאמר שמגיע לנו להיות בפלייאוף העליון. וגם מול הפועל חדרה זה היה אותו סיפור, שלא ניצלנו והיינו פגיעים בחלק האחורי".
זה למעשה הסיפור של העונה שלכם.
"כן, זה סיפור העונה שלנו וסיפור שאנחנו לא יכולים לשנות עכשיו. אנחנו צריכים להשתפר באימונים ולעשות את זה טוב יותר. כמאמן אתה מודאג אם אתה לא מגיע למצבים. אנחנו תמיד מגיעים ליותר מצבים מהיריבות. נצטרך לשפר את זה וגם לא לתת ליריבות גולים בקלות. הגול הראשון של מכבי חיפה הגיע אחרי כדור חוץ. יש לנו עקרונות שאם עוברים עליהם אז נפגעים, אז צריך לוודא שזה לא יקרה יותר".
מה עוד נשאר לכם העונה?
"העונה עדיין לא הסתיימה מבחינתי. יש לנו שבעה משחקים עד לסיום העונה, ארבעה מהם מול הקהל הביתי שלנו, תודה לאל על זה. אמרתי לשחקנים והם הסכימו איתי: עוד לא נתנו לאוהדים כלום, אף שחקן עוד לא השיג כלום עדיין. אנחנו רוצים להיפטר מטעם הלוואי הזה, ככה אנחנו מסתכלים על זה".
איך אתה מגדיר את המטרה בעצם?
"אספר לך על פגישה שלי עם השחקנים. המשפט 'אף אחד עדיין לא השיג כלום' היה על אחת השקופיות במצגת. זה גם לגביי, לגבי הצוות והמועדון. אנחנו רוצים לסיים הכי גבוה שאפשר, זה אומר לנצח בכל המשחקים. דיברנו על איך ששיחקנו מול קבוצות הפלייאוף התחתון והיה מכנה משותף אחד – הן רוצות שהכדור יהיה אצלנו, הן לא רוצות אותו. אז אנחנו צריכים לעלות על תוכנית טובה יותר בחלק מהמשחקים. מול חדרה הפסדנו, מול בית"ר לקחנו נקודה, אבל מבני סכנין והפועל כפר סבא לקחנו שש נקודות. אנחנו רוצים יותר. השחקנים רוצים יותר. מי שהיה רואה את האימונים האחרונים שלנו, היה מבין בדיוק מה אנחנו רוצים לעשות".
בתחילת העונה רוב האנשים לא בדיוק הימרו שמכבי נתניה תגיע כל כך קרוב לפלייאוף העליון ואפילו תתאכזב שלא תעפיל.
"בתחילת העונה אנשים אמרו שכנראה נרד ליגה, שיהיה לנו מזל אם נשרוד ועוד ועוד. אני לא הרגשתי ככה, גם לצוות שלי לא. התחלנו לעבוד על להשתפר ולנצח משחקים ולאט לאט האמונה הגיעה. כל העונה היינו שם בעמדה שאפשר להגיע ממנה לאן שרצינו, ריאלי או לא, זה מה שרצינו כקבוצה וכמועדון. נלחמנו על זה. כשזה לא קורה בסוף אתה מאוכזב. אבל במציאות אף אחד לא האמין בנו בהתחלה והפתענו את כולם, וזו אכזבה גדולה עכשיו.
"היה שקט מאוד כשירדנו למטה אחרי המשחק מול מכבי חיפה. השחקנים היו מאוד מאוכזבים, הצוות, והאוהדים כמובן. להם לא אכפת מהדיבורים שנרד ליגה, אוהדים רוצים לנצח. כשאתה מפסיד את שלושת המשחקים בשבוע האחרון של העונה הסדירה אז הם לא מרוצים. אף אחד לא טוב, המועדון לא טוב והשחקנים לא טובים, ככה זה. כצוות וכמועדון אנחנו לא יכולים לעבוד לפי טוב או לא טוב כי אז אנחנו נכנסים לעניינים רגשיים וזה לא עוזר לי ולשחקנים להמשיך ולהתפתח".
אוהדי מכבי נתניה רוצים קפיצת מדרגה בחזרה למקומות שפעם הם היו בהם, כמו העפלה לאירופה או זכייה בתארים. תוכל לעשות את זה עם הקבוצה? אתה תישאר כמאמן הקבוצה כדי לעשות את זה?
"הכל זה איכות, בכיבושים וספיגות. אנחנו צריכים לשפר את השחקנים שיש לנו ואם לא נוכל לשפר אותם נביא שחקנים טובים יותר. זו התוכנית שלנו לעונה הבאה, זה כבר מה שאנחנו עושים ברגעים אלה. האוהדים שרוצים אירופה וגביע, זה מה שכל האוהדים רוצים. לא אכפת להם אם זה ריאלי או לא. אשמח לתת להם את זה, לא בשבילי, בשביל המועדון. זה מועדון עם חמש אליפויות והיסטוריה גדולה בישראל. מועדון שרוצה לחזור לשם, היו לו פרקים של הצלחות. אבל אנחנו לא עיוורים לעובדה שיש לנו תקציב מוגבל.
"אנחנו מסתכלים על העונה הבאה, המיקוד על זה. אני מרגיש טוב מאוד, עובד טוב עם המנכ"ל שלנו ניב גולדשטיין. אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים ולאן אנחנו רוצים להגיע. עכשיו זה לראות באיזה דרך הולכים, כי יש למועדון אופציה להאריך את החוזה שלי, הם יכולים לעשות את זה או לא לעשות את זה".
אם ניפגש פה בשנה הבאה, באותה נקודה, על מה נדבר?
"אני מקווה שנדבר על הפלייאוף השני, העליון, כי אחרת – אני נכשלתי".
"ג'ורדי אמר שעשינו עבודה טובה מאוד, אבל גם אמר באותו משפט שבישראל זה לא נחשב"
אם נתמקד בקריירה שלך ונתייחס גם להולנדים אחרים שאימנו כאן, כמו ג'ורדי קרויף, פטריק ואן לוון, פטר בוס, פרד רוטן, רנה מולנסטיין ואחרים. לא כולם הצליחו. איפה ריימונד אטוולד ידורג ברשימה המכובדת הזו?
"עבדתי הרבה שנים עם פטריק ועם ג'ורדי, רק השבוע דיברנו באריכות על אביו יוהאן כי מלאו חמש שנים למותו. היה לנו דיון של הסתכלות על כדורגל ואיך להמשיך ליהנות מהמקצוע בתוך סיר הלחץ הזה. הייתי במכבי ת"א ארבע שנים ואז עונה אחת בבית"ר ת"א. במכבי ת"א המוטו הוא לנצח ולייצר את השחקנים הכי טובים, כמו שעשה ועדיין עושה פטריק ואני עשיתי.
"ריימונד אטוולד יכול לעשות הרבה דברים, אבל אני צריך גם איכות על המגרש וזה משהו שאנחנו צריכים למצוא בשילוב הנכון כי אין לנו לדוגמה את התקציב של מכבי ת"א. אבל אנחנו יכולים להיות יצירתיים וחכמים, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות. רוצים לעשות דברים כמו המועדונים הגדולים, אבל בתקציב קטן יותר.
"אני לא יכול לשפוט אף מאמן הולנדי באף מועדון ישראלי כי לא הייתי שם. אני יכול רק לקחת את הניסיון שלי מהכדורגל האנגלי, באברטון בעיקר. למדתי שמה שאתה שם על המגרש, זה מה שאתה מוציא ממנו. הגישה של השחקן והאופי שלו חשובים לא פחות מהכישרון שלו. השילוב הוא חשוב כדי להצליח ולהשתפר, במטרה לא להיכשל".
מה אמר לך ג'ורדי על העונה שלך במכבי נתניה?
"הוא מכיר את הקבוצה שלנו. אמר לי שעשינו עבודה טובה מאוד, אבל גם אמר באותו משפט שבישראל זה לא נחשב. סבלנות זה לא משהו שקורה כאן. אבל אם תסתכל על אשדוד שנמצאת במקום השלישי כרגע, זו קבוצה שהיו לנו שני משחקים שונים מאוד מולה. הובסנו בחוץ, אבל בבית אלו היו קבוצות אחרות על המגרש, ואנחנו ניצחנו.
הם סיימו במקום ה-10 בעונה שעברה ואז אחרי הפלייאוף סיימו במקום השמיני, והם המשיכו לבנות על אותו סגל. אם יש לך מועדון שיודע לאן הוא רוצה להגיע, מבין מה צריך לעשות כדי לעשות את זה, אז יש סבלנות כי יש רעיון כללי. צריך לקוות שזה יקרה בכל המועדונים כי הצלחה לא מגיעה בן לילה. רוב הזמן זה קשור לתקציב, לאפשרויות שיש לך ועוד".
אם כבר הזכרנו את המאמנים הללו, הם התקדמו הלאה לליגות בכירות יותר באירופה. כמו לשחקנים הצעירים, גם עבורך נתניה היא אולי קפיצת מדרגה לשם?
"למדתי דבר אחד בכדורגל – אי אפשר לתכנן שום דבר. זה פשוט. דוד שלי הוא רואה חשבון, פעם הוא עזר לי פיננסית בקריירה. אז חתמתי לארבע שנים בוויטסה ארנהם אחרי שהם קנו אותי בכמה מיליונים. דיברנו על דירה בשכירות, ואולי על לקנות בית בגלל החוזה הארוך. אבל חצי שנה אחר כך עזבתי את הקבוצה. בכדורגל יש הנהלות, בישראל זה בעלים. יציבות זה משהו שקשה למצוא בכדורגל וזו הסיבה שאי אפשר לתכנן. יש לי פה יחסים טובים עם הצוות וההנהלה. זה לא אומר שאנחנו תמיד נחמדים אחד לשני, אבל כולנו ווינרים שרוצים לעשות צעד קדימה. האם זה קרש קפיצה? אני לא יודע".
כשחקן פרמייר ליג לשעבר, יש לך חלום לחזור לשם?
"כן, אבל זה נשאר כמו שזה – חלום. וחלומות לא תמיד מתגשמים. בקורונה הרבה דברים נעצרו, דברים שגרמו לי לקחת החלטות אחרות, אבל הם ‘נזרקו מהחלון’ בגלל הווירוס. אני בישראל כבר שנה חמישית, אני יודע קצת על הגישה וההתנהגות הישראלית. יש פה דברים טובים ופחות טובים, כמו שיש במדינה שלי או בכל מדינה, אני תמיד לוקח את הטוב בתוך הרע כי אני לא באתי לפה כדי לשנות את הגישה של המדינה. באתי כדי לשנות את גישת הכדורגל. מהרגע שהגעתי לישראל אני מצליח לעשות את זה. זה חיובי. אם החלום יגיע או לא, המשפחה שלי שמחה כאן, אני שמח כאן. בתקופה זו זה רווח טוב שאתה מוגן ומחוסן. אם אני מסתכל על הכאוס שיש בהולנד סביב הנושא הזה, אז המצב שם שונה מאוד".
באתר הכדורגל שלך יש הרבה אזכורים לקרויף וגם לפפ גווארדיולה. מאיזה מאמן אתה לומד הכי הרבה? איך אתה משלב בין הגישות?
"אני אף פעם לא מפסיק ללמוד. כדורגל הוא משחק דינמי ולפעמים אני אפילו מסתכל על מועדון שאני ממש לא אוהב, ליברפול, כי שיחקתי באברטון, אבל אני כן רואה איך המועדון הזה פועל ומנסה להשוות לשחקנים שיש לנו ולמה שאנחנו יכולים לעשות. כן, אני מסתכל על גווארדיולה כי אנחנו קבוצה שיש לה הרבה החזקה בכדור ואנחנו מתמודדים מול קבוצות שרוצות שהכדור יהיה אצלנו כדי שיוכלו להרוג אותנו במתפרצות.
"במהלך קורס הפרו שלי פגשתי את יוהאן קרויף, היו לי הרבה שעות איתו בביתו שבברצלונה ודיברנו על כדורגל. הוא היה איש פתוח מאוד ושיתף מהידע שלו לגבי איך הוא ראה את הדברים. זה היה מעניין. הוא הבהיר לי משהו, שהוא שיעור שלעולם לא אשכח – אם אתה הולך לפול על הפרצוף, אז תיפול על הפרצוף איך שאתה רוצה ולא איך שאחרים רוצים לראות אותך. לפני זה, הייתי הולך לפי אנשי צוות במועדונים שעבדתי בהם, הכנסתי שחקנים שלא רציתי להכניס למשחקים והם עשו טעויות.
"אי אפשר להעתיק את מה שפפ עושה כי אין לי את השחקנים שיש לו. אני אוהב גם את האינטנסיביות של קלופ, איך שהוא לוחץ קבוצה ולא נותן לה לנשום. אבל ראינו גם בסדרת משחקים בקורונה, עם מעט מנוחה, שזה כמעט בלתי אפשרי להיות יציב ברמות האלה. אני אוהב את הדרך שבה פפ שומר על הכדור ומוצא שטחים. הוא מספיק יצירתי כדי לחשוב שאם אין לו חלוץ אז פתאום אילקאי גונדואן הופך לחלוץ וכובש. איך זה הגיוני שאתה לוקח קשר ומשום מקום הוא מתחיל לכבוש?
“אני מנסה ללמוד תמיד, כל הקריירה, זה משהו שלהולנדים יש מאוד חזק. לואיס ואן חאל, חוס הידינק, ברט ואן מרווייק, כולם מאמנים גדולים שאימוני במונדיאל, הם תמיד מגיעים למפגשי מאמנים כדי לחלוק מהידע שלהם. כשהיינו במכבי ת"א, פטריק ואני, הנחלנו את הפילוסופיה שלנו, אבל תמיד שלחנו את המאמנים למועדונים אחרים גם אם הם חושבים בניגוד אלינו. כי אנחנו רוצים שהמאמנים יהיו מעודכנים תמיד. אני תמיד צופה וקונה וובינרים. אני אף פעם לא חושב שאני המוצר המוגמר, אני לא חושב שמאמן הוא מוצר מוגמר אי פעם".
אם אתה כבר משווה בין נתניה לקבוצות גדולות, במה תוכל לשתף אותנו מלבד השוואה בין ואן דר קאפ לווירג'יל ואן דייק?
"כן, הם דומים רק מבחוץ לצערי, הלוואי שהוא היה דומה לו גם מבפנים. גם הוא היה מקווה (צוחק). זה קשה להשוות בין שחקנים או מועדונים. כשהסתכלתי על המשחק האחרון שלנו ועל האימונים שלנו, הייתי רוצה שהם יעשו את אותם הדברים שוב ושוב, כי הם יבינו יותר טוב את המצבים האלה ויקבלו החלטות טובות יותר. בזה נצטרך להמשיך ולהשתפר לקראת העתיד".