אוהדי הפועל באר שבע ורוני לוי חיכו וציפו שבוע שלם להופעת הבכורה של המאמן על הקווים, דווקא נגד האקסית בית"ר ירושלים. גם אם לוי יגיד שמבחינתו מדובר במשחק רגיל, הרי ברור שלא כך הדבר. הרגע שאתה הכי מחכה לו במצבים כאלה, זה לנקום ספורטיבית בקבוצה שפיטרה אותך לא מזמן.
במסדרונות טרנר אפשר היה לראות את לוי נרגש מאוד, כשהוא בעצמו נראה גם חדור ומפוקס. אנשי המועדון עטפו אותו לקראת המשחק כדי לתת עוד קצת ביטחון ומהר מאוד ההתרגשות הוחלפה בהתלהבות ורצון כבר לעלות על הקווים. אלו שישבו בסביבתו של לוי במשחק האחרון של באר שבע נגד מכבי תל אביב בגביע, ראו שהוא רצה לקפוץ למגרש כדי לעזור לקבוצה החדשה שלו, אפילו שלא העביר אימון אחד, אבל ידע על כולם כבר הרבה.
לוי נראה כבר מהדקה הראשונה דרוך מאוד. את סגנון הלבוש המחויט שלו הוא הביא גם לג'וב החדש בבאר שבע ובדקות הראשונות בעיקר שילב ידיים ולא העיר יותר מדי. ככל שהדקות חלפו משהו אצלו קצת השתחרר והוא היה מעורב ופעיל יותר. "היה אפשר לראות שהוא מתרגש ומנסה להתרגל לצד הזה של טרנר, אבל רוני מקצוען ועבר הרבה בכדורגל, זה קטן עליו", אמרו בקבוצה.
למרות שהוא קשוח באימונים עם חניכיו, דווקא במהלך הבכורה הוא בעיקר עודד והכווין. המבט שלו בהחמצה של ז'וסוואה היה חמוץ, אבל מהר מאוד הוא דאג להרים את השחקנים שלו כדי להמשיך ללחוץ את הבית"רים. בדקה ה-35, החמיץ שגיב יחזקאל מצב אחד על אחד מול איתמר ניצן ולוי ניגב זיעה בפעם הראשונה, גם פה הוא יותר עודד את יחזקאל מאשר לשחרר קיטור.
הדגש שנתן המאמן באימוניו הראשונים היה בעיקר במשמעת הטקטית של שחקני הקישור האחורי וההגנה והוא המשיך אמש באותו קו. רוב ההערות היו לשחקני החלק האחורי, שעד הרכות בשער היתרון של ירדן שועה בדקה ה-46, לא קיבלו יותר מדי ביקורות. המאמן תיזז כל כמה דקות מהספסל לדשא, כנראה בגלל חוסר שביעות רצונו מהפתיחה של המשחק והוא סימן לשחקני ההגנה להיות מרוכזים ורגועים יותר. השער של בית"ר בטוח הריץ לו תסריט על הפסד בכורה דווקא נגד בית"ר ואפשר היה לראות שלוי המשיך לקום מהספסל ובחזרה כל כמה דקות, כשהוא מתייעץ בדרך עם אליניב ברדה ומאור מליקסון.
השער של רותם חטואל שקם מהספסל החזיר לרוני לוי את הצבע ללחיים והוא דחף אותם להבקיע את השני. ללוי אין את הלגימות של ברק בכר מבקבוק מים אחרי שערים ולא את האמונות הטפלות של יוסי אבוקסיס, הוא פחות מאמין בזה כנראה. דווקא בית"ר הייתה זו ששלטה יותר מאז השוויון, אבל לוי המשיך לחלק הוראות ומצד שני לשלב ידיים. בשריקת הסיום משהו השתחרר עוד יותר ולפחות הוא סיים את המשחק עם נקודה שבעתיד תתברר כיקרה, או כהחמצה.
כל הצדדים יודעים, גם אלונה ברקת, גם האוהדים וגם רוני לוי, שיש הזדמנות טובה לאפס את הסגל הקיים לקראת מאבק על כל התארים בעונה הבאה. כבר מעכשיו למאמן יש רשימת עמדות בהן הוא רוצה להתחזק, אבל עד אז יש לו עוד הרבה עבודה כדי לעמוד במטרה של אלונה – פלייאוף עליון ואז להיאבק על הכרטיס לאירופה. ביום רביעי הוא יגיע כבר יותר מחוספס, אך הניצחון בקריית שמונה יהיה בגדר חובה.