בדצמבר 2004, במחזור האחרון של שלב הבתים בליגת האלופות, ליברפול ירדה למחצית בפיגור של 1:0 מול אולימפיאקוס באנפילד. הקבוצה כולה נקלעה למצב בעייתי. היא ידעה שכדי לעלות לשמינית הגמר היא תצטרך להגיב עם שלושה שערים במחצית השנייה ולנצח את היריבה הזו 1:3, כדי לסדר את המאזן בין הקבוצות שיהיה לטובתה. הראשון נכנס, השני נכנס, והדקות האחרונות היו מותחות. ואז הגיע סטיבן ג'רארד ועשה את ה-3:1 עם בעיטה אדירה מרחוק לשער. בדקה ה-86, ממש ברגע האחרון.
בפברואר 2021, בתחרות האחרונה לקריטריון הישראלי בג'ודו, גילי כהן הייתה בפיגור בדירוג האולימפי לעומת גפן פרימו. היא הייתה עם הגב אל הקיר. היא ידעה שכדי להשיג את הכרטיס לאולימפיאדת טוקיו היא תצטרך להגיע לפחות לחצי הגמר בגראנד סלאם תל אביב ולקוות למעידה של חברתה לנבחרת, כדי לעשות מהפך בדירוג ולחלוף על פניה בקטגוריית המשקל של עד 52 ק"ג. פרימו הודחה כבר בהתחלה, כהן נלחמה ועברה קרב אחרי קרב, אבל הקרבות האחרונים היו מותחים. ברבע הגמר היא נקלעה לניקוד זהב ולדקות מותחות, אבל העפילה לחצי הגמר, ממש ברגע האחרון. "כל הזמן חשבתי על סטיבן ג'רארד", אמרה גילי כהן.
הג'ודאית בת ה-29 תופיע בפעם השנייה במשחקים האולימפיים, אחרי מהפך דרמטי בדירוג העולמי והשגת הקריטריון הישראלי. כל זאת, למרות פציעה קשה שעברה בעיצומו של הקמפיין האולימפי לטוקיו עם קרע ברצועה הצולבת בברך. שבוע אחרי, הג'ודאית משחזרת את מה שקרה ומביטה קדימה לקיץ הקרוב, אותו היא תעביר ביפן. כנגד כל הסיכויים.
סטיבן ג'רארד כובש מול אולימפיאקוס. ההשראה של גילי כהן (רויטרס)להשיג את הבלתי אפשרי
"נפצעתי בפברואר 2018 ברצועה הצולבת. חזרתי, ונפצעתי שוב במאי 2019 ברצועה הצולבת ברגל השנייה", סיפרה גילי כהן. "בפעם השנייה זה קרה כשהייתי בתחרות בסין, בדיוק בשיא של הקמפיין. היה בלגן בסין ולא הצלחנו לעשות MRI שם, אז עשיתי את הבדיקה הארץ אחרי שחזרתי משם. כל הדרך ניסיתי לחשוב חיובי, למרות שבפציעה כזאת, כשזה קורה אז יודעים. בהתחלה זה מאוד כאב פיזית ובגלל שעברתי את זה פעם אחת אז ידעתי איזה הליך החלמה מצפה לי".
כהן החליטה שלא לעבור ניתוח, בדיוק כפי שעשתה בפעם הקודמת. "לא עשיתי ניתוח כי ידעתי שלא יהיה לי מספיק זמן לחזור. הייתי בחודש מאי, ידעתי שיש לי שנה לסגירת הקריטריון לפני אולימפיאדת טוקיו, אז לא רציתי להיכנס לניתוח שהיה משבית אותי לתקופה ארוכה יותר. בניתוח מכניסים שתל וצריך לשמור עליו, לחכות להחלמה של הרקמה, וכל זה לפי פרוטוקולים ברורים. זה לוקח יותר זמן מאשר החלמה רגילה".
כהן העבירה כחצי שנה בשיקום לברך אחרי הפציעה הזו. "הפיזיותרפיסט של הנבחרת, ברנרדו ברקן, ליווה אותי בכל הליך השיקום. מההתחלה ועד הסוף, הוא נתן את הלב והנשמה בשביל שזה יצליח. יחד איתו בנינו תוכנית שיקום עם פירוט מדויק של מה צריך לעשות כדי שזה יצליח. היה לי ברור שטיפול שמרני זה פתח לבעיות, אבל אם עושים את זה נכון, אז זה חוסך זמן. רציתי עדיין להישאר בעניינים".
גילי כהן. עברה שתי פציעות קשות (רדאד ג'בארה)במשך שמונה שבועות היא הייתה עם סד לקיבוע של הברך. בהתחלה היא לא הייתה יכולה בכלל להזיז את הברך, אז היא עבדה על פלג הגוף העליון. פתחה את הבקרים בבריכה, אחר כך הגיעה לחדר הכושר כדי לחזק את השרירים שמסביב לברך, עשתה אימונים במטרה רק לשמור על כושר כמו לדווש באופניים לידיים, אחר כך התקדמה ועברה לאופניים רגילים - והכל היה בהתקדמות איטית ומבוקרת, בזמן שהיא הייתה להוטה לחזור. זה מורט עצבים, אבל גילי היא ספורטאית אינטליגנטית שעובדת קודם כל עם הראש. תוך כדי, היא סיימה תואר ראשון במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה והחלה ללמוד לתואר שני באוניברסיטת בר אילן במסלול רב תחומי של מדע, טכנולוגיה וחברה.
"הייתי עסוקה במהלך השיקום. היום שלי היה מלא בפעילות ולא הייתה לי באמת מנוחה", היא משחזרת. "כשאני עסוקה אז זה הרבה יותר קל כי היום מתמלא בעשייה, אבל עדיין, לשבת בצד ולראות את החברות שלי טסות לתחרויות בחו"ל ומתאמנות כרגיל בג'ודו זה מבאס. מי שלא עבר את זה לא יודע מה ההרגשה. לא סתם יש לפציעה הזו יחסי ציבור רעים, זו פציעה מאוד קשה והיא משביתה להרבה זמן, כמו במקרה של וירג'יל ואן דייק, אבל למרות הכל זו פציעה שאפשר לחזור ממנה, לחזור לפעילות ולחזור גם לביצועים שהיו קודם. זה היה ארוך, זה היה קשה, זה דרש תחזוקה שוטפת כל הזמן - אבל לא חשבתי שאפסיק את הקריירה שלי בגלל זה".
בזמן הזה, גפן פרימו הצעירה החלה לפתוח פער משמעותי ממנה בדירוג האולימפי בקטגוריית המשקל שלהן. "נכנסתי לשגרה של עבודה ושיקום, אז הייתי עסוקה והרגשתי שאני מתקדמת ועושה דברים, אבל מבחינתי מה שהיה הכי קשה זו ההרגשה שאני לחוצה בזמן, כי באמת הייתי לחוצה בזמן. יש קריטריון בינלאומי וקריטריון ישראלי, צריך להשיג את שניהם - ואני בכלל עדיין בשיקום".
גפן פרימו וגילי כהן. מאבק הפכפך ודרמטי על הכרטיס לטוקיו (חגי מיכאלי)החזרה של גילי כהן הייתה לקראת סוף 2019. "גם כשחזרתי, לא הייתי במאה אחוז יכולת, גופנית ומנטלית. בטח לא למאבק על הכרטיס לטוקיו", ציינה הג'ודאית הוותיקה. "הייתי בלחץ גדול. באופן מודע? לא פחדתי מהפציעה, אבל כשיש טראומה פיזית בברך אז יש כמובן גם טראומה בנפש האדם. ככל שהזמן עבר, הבנתי שכמו שהברך החלימה כך גם הנפש יכולה להחלים. ידעתי שהקריטריון נסגר בפברואר 2020 וידעתי שזה יהיה קשה, אבל הרגשתי שאני צריכה לחזור בשבילי ולעשות כל מה שאפשר כדי לצמצם את הפער מגפן בדירוג. ספורטאים תמיד מחפשים להשיג דברים, גם אם הם נראים כמו משהו בלתי אפשרי. אז החלטתי לא לוותר, ללכת עד הסוף".
מיד עם סיום הקריטריון הישראלי, גילי כהן סיימה את המרוץ במקום ה-15 בדירוג האולימפי וגפן פרימו הייתה במקום ה-8. הג'ודאית הוותיקה כבר השלימה עם זה שלא תתחרה בטוקיו בקיץ 2020. "לא היו לי חרטות. עשיתי, התחריתי וקיוויתי. וזהו, זה נגמר", סיכמה כהן.
גילי כהן. נקלעה למאבק לא פשוט (עמית שיסל)אלא שאחרי חודש בדיוק הגיעו ידיעות מוזרות מרחבי הגלובוס. מגפת הקורונה פרצה. הבהלה בעולם, עצירת תחרויות הספורט והטיסות, המשבר הכלכלי הגדול והחשש מהתחלואה הגואה - כל אלה הובילו לדחיית המשחקים האולימפיים בשנה בהחלטה דרמטית של הוועד האולימפי. ולפתע המאבק על הקריטריון נפתח מחדש. "להרבה אנשים הקורונה לא באה בטוב, אבל לי היא אפשרה לקבל עוד זמן ועוד הזדמנות לצמצם פערים", ציינה כהן, שחזרה בענק למרוץ אחר הכרטיס ליפן.
"לא הייתי בטראומה מהדחייה כי בראש שלי כבר נסגר הסיפור של אולימפיאדת טוקיו. מה שכן, הייתה אי ודאות גדולה מסביב, אבל המשכתי להתאמן כמו כל יתר החברות שלי לנבחרת. ברגע שדחו את האולימפיאדה היה לי ברור שידחו את הקריטריון והרגשתי שיש לי הזדמנות לחזור. חיכיתי לתחרויות, רציתי שזה יקרה. באיגוד העולמי עשו מתווה מיוחד והכל חזר להתנהל כרגיל, למרות המגבלות, כך שראיתי שזה אפשרי".
הקאמבק
הסוף ידוע. דווקא בתחרות האחרונה, כנגד כל הסיכויים, גילי כהן ראתה איך גפן פרימו הפסידה בקרב הראשון שלה בגראנד סלאם תל אביב, בעוד שהיא מנגד סיימה עם מדליית הכסף על הצוואר ועם הכרטיס לטוקיו בכיס. "השנה הזו לימדה אותנו שכל העולם הזה יכול להתהפך ברגע. להגיע למשחקים האולימפיים בגלל שהם נדחו? מי חשב על זה? המעמד הזה מביא איתו משהו אחר, בוודאי אחרי כל מה שעברתי בדרך".
מיד אחרי התחרות בתל אביב, גילי כהן חזרה לבועה בבית המלון, נכנסה להתקלח, התלבשה ושלחה הודעה לגפן פרימו, יריבתה במרוץ אחר הכרטיס וחברתה לנבחרת, עם כל הקושי שבדבר. "שלחתי לה הודעה, נפגשנו במלון והתחבקנו. אחר כך דיברנו וזו הייתה שיחה מאוד מפרגנת ומכבדת, ואני מעריכה אותה על זה כי זו לא סיטואציה פשוטה. זה מראה על הכוח ועל הגדולה של גפן. היא ספורטאית מצוינת וחברה לנבחרת, אבל ככה זה בספורט".
גפן פרימו. הסתיים בחיבוק (חגי מיכאלי)באותם רגעים, גילי כמובן הבינה מה גפן מרגישה. היא הרי הייתה במקום שלה רק שנה אחת קודם לכן. "בג'ודו במיוחד זה הכי מובהק - יש מנצח, יש מפסיד. זה מבאס להיות בצד המפסיד, ומי כמוני יודעת כי כבר הייתי שם והרגשתי את זה, אבל אני בטוחה שהיא לא תרים ידיים ותחזור להילחם כי אף אחד לא יודע מה יקרה מחר. תמיד צריכים להיות מוכנים לכל תרחיש ולא לוותר. עצם זה שהמשכתי ברגעים הכי קשים שלי, כשהכל היה כבר אבוד וסגור, זה מה שהביא לי את הניצחון. גם באמצע גראנד סלאם תל אביב, כשהגעתי לחצי הגמר וכבר ידעתי שאני זו שאהיה בטוקיו, היה לי חשוב ללכת עד הסוף ולסיים עם מדליה. רציתי להגיע לשם בגלל שניצחתי, לא בגלל שוויתרתי והרמתי ידיים כשהתוצאה כבר הייתה ידועה. אני לא כזאת".
אחרי התחרות הזו, האסימון נפל. "דמיינתי את הרגע הזה במשך הרבה זמן, וכשזה קרה פתאום קלטתי שזה אשכרה קרה. אני בתל אביב, בתחרות ביתית, בבועה של התחרות, והיה לי כיף לחלוק את זה עם החברות לנבחרת והמשפחה. זה היה רגע מיוחד מבחינתי להשיג גם את הקריטריון וגם את המדליה".
על הפודיום. כהן עם המדליה (חגי מיכאלי)הפרק הבא
כעת, גילי כהן תצא למשחקים האולימפיים בפעם השנייה בקריירה שלה, אחרי אכזבה גדולה בהופעה הראשונה שלה במעמד לפני ארבע וחצי שנים. "באולימפיאדת ריו הפסדתי בקרב הראשון שלי, וזה עד היום כואב לי ויושב לי בראש. מאז, כל הזמן אמרתי לעצמי שאני חייבת להגיע לשם שוב ולעשות את התיקון שלי. יש בי הרבה אמונה ואופטימיות, אני הולכת לטוקיו במטרה לעבור קרב אחרי קרב, לא לחשוב על הסוף אלא רק על מה שקורה באותו הרגע. בחיים האלה כבר למדתי שאי אפשר להתחייב ליותר מזה".
גילי כהן באולימפיאדת ריו. הודחה מהר (עמית שיסל)מהרגע בו נפצעה ועד להשגת הקריטריון, לאורך כל הדרך, גילי כהן חשבה על סטיבן ג'רארד ועל המטרה הסופית שלה, להשיג את המהפך ברגע האחרון. "איזה ווינר הוא, אלוהים. איך הוא בא נגד אולימפיאקוס ונתן גול של ווינר. אמרתי לעצמי, ככה אני רוצה להיות. זו אולי קלישאה, אבל היה לי ברור בתהליך הזה שאני חלק מקבוצה ולא הולכת לנצח לבד. המאמן שני הרשקו, הצוות המקצועי עם הפיזיותרפיסט ברנרדו ברקן, החברות שלי לנבחרת ומיכל פיינבלט מהאגודה שלי, כולם היו שם כדי לעזור ולתמוך בי. מבחינתי הם היו חלק בלתי נפרד מהניצחון הזה".
וכן, כמו הגול של סטיבן ג'רארד בדקות האחרונות, כך גם גילי כהן זכתה בקריטריון לאולימפיאדת טוקיו ברגע האחרון - למרות הכל. במקרה של ליברפול, מאז הניצחון הזה, באותה העונה היא דהרה עד לגמר ליגת האלופות באיסטנבול, שם היא זכתה בגביע אירופה אלופות אחרי דרמה ענקית. האם זה מרמז על מה שעתיד לקרות בטוקיו? זה כבר שייך לפרק הבא.
עשה זאת שוב! רונאלדו בניתור של כדורסלן