בתוספת של התוספת
המחזור ה-19 בליגת העל הביא איתו שלוש תוצאות דרמטיות שעוד עשויות לעצב את פני המשך העונה. מ.ס אשדוד ניצחה 0:1 את מכבי חיפה לתועלתה שלה, כדי להמשיך לשחק את הכדורגל הנהדר שלה ולקרוא תיגר על המקום השלישי, והייתה בשירות מכבי תל אביב, שבעצמה ניצחה באותה תוצאה את בני סכנין בתוספת הזמן (95) כדי לפתוח את מאבק האליפות מחדש. וגם בשירות הפועל ת"א, שעבורה התחתית עוד לא ברחה הודות לניצחון הצהובים, ובשל ה-1:1 שכפתה בדקה ה-97 מול הפועל חדרה.
בפועל: התל-אביביות הוכיחו שלמרות שמכבי חיפה כבר הוכתרה ברחוב הספורטיבי (בפרט החיפאי) כאלופת העונה הנוכחית, ושהאדומים כבר עם רגל אחת בליגה הלאומית – הן לא מרשימות (כל אחת בדרכה, להבדיל), אבל גם לא מוותרות, נלחמות עם מה שיש להן על כל נקודה כדי לשנות את רוע הגזירה שנכפתה עליהן. הן מסרבות להיכנע, כשמאבק האליפות, האמיתי, המרדף בין שתי המוליכות, יצא לדרך באופן רשמי ולא ייעצר עוד. וגם בקלחת התחתית הולך ונהיה מעניין.
ה'תופסת'
אחרי שעשתה את זה למכבי חיפה, במשחק העונה, מכבי ת"א שוב ניצחה בתוספת הזמן ומראה שבכל הנוגע לאופי היא הקבוצה החזקה ביותר בליגת העל. תמיד היה לה אותו, גם בתקופת גיורגיוס דוניס, דרך פטריק ואן לוון ומבחינתה – עד האליפות השלישית ברציפות.
והיא שוב מנצחת בתוספת הזמן. זה קרה ב-3:4 על הפועל חיפה, ב-0:1 על עירוני קריית שמונה, ב-1:2 על מכבי חיפה ומול סכנין. משחק ה'תופסת' התחיל, או בשמו השני (תלוי איפה אתם גרים) 'נגיעה' – בדיוק כמו שאפשר לתאר את המרחק בין מכבי ת"א לחיפה.
מה עכשיו?
וזה שלא הדבר היחיד שיש למכבי ת"א למכור, ממש לא, אבל זה יתרון ענק על הקבוצה של ברק בכר, שגם אותה אי אפשר עדיין להספיד, אבל הירוקים לא יכולים שלא לחשוב על כך שהפער ממכבי ת"א יכול היה לגדול ל-11 נקודות אם היו מעזים יותר מולה ומצליחים לנצח, וכעת, אחרי הפסד שני בשלושת המשחקים האחרונים – הוא עומד על שתי נקודות בלבד.
מעבר לפער שצומק תוך שעה בין לאצטדיון הי"א באשדוד לבלומפילד ביפו, מכבי חיפה חזרה הביתה עם הבשורה הקשה מבחינתה שניקיטה רוקאביצה נפצע, ועכשיו מתחילה הפאניקה. לבכר אין תחליף לסקורר האוסטרלי שלו. אין עוד שחקן בליגת העל כרגע שיכול להשתוות אליו, אבל בסגל שנבנה בכרמל אין אפילו תחליף ראוי מהספסל לעת צרה.
גודסוויי דוניו הוא בכלל לא פונקציה, סתיו נחמני לא קיבל מספיק הזדמנויות כדי להיכנס להרכב ולהשפיע, ומוחמד עוואד קיבל קריאה מפולין לחזור הביתה כדי להציל את המולדת. גם אם זה יקרה, ספק אם הוא ישתלב בחזרה ברגע ויצליח למלא את מקומו של רוקאביצה, שבמשך שבועיים יפסיד לפחות שני משחקים שבהם מכבי חיפה תצטרך למצוא פתרונות יצירתיים כדי לא לאבד את המקום הראשון.
עדיין כאן
שחקני הרכש של הפועל ת"א כבר השתלבו בהרכב, רובם. עשו את השינוי הנדרש שהקבוצה של ניר קלינגר הייתה צריכה, אין ספק. המאמן לקח החלטה שהוא הולך עם יותר ניסיון ופחות צעירים, אבל ביום ראשון האחרון הם אלו שהעניקו לו את התיקו החשוב מול חדרה, שעמדה לנצח באצטדיון בנתניה וספגה בדקה ה-97 מרגליו של רז שלמה, ששמר על סטטוס קוו בין שתי היריבות לתחתית ומנע הסתבכות גדולה של האדומים.
דווקא שלמה, שתפס מקום של קבע בהרכב הפועל בשנים האחרונות והגיע עד נבחרת ישראל אך חווה ירידה משמעותית ביכולתו, השווה את התוצאה כמחליף. מי שהפיח רוח חדשה ברבע השעה האחרונה, שבה האורחת דחפה לשוויון באצטדיון בנתניה היה דורון ליידנר, שפרץ בענק בעונה שעברה והעונה מיעט לקבל קרדיט מקלינגר. הפעם, הוא הכניס אותם בדיוק בזמן כדי לסחוט נקודה ממנחם קורצקי וחבורתו.
מעבר ליכולת הטובה שלהם וללחימה שלהם בדקות שקיבלו, שלמה וליידנר אותתו לא פחות כי את פרויקט "התינוקות" של השנה שעברה אולי אפשר להספיד, כקונספט לקבוצה הבוגרת, אבל אותם ממש לא וגם לא את חבריהם, כבודדים. קבוצה גדולה של שחקנים צעירים לא שותפה העונה וגם לא תשותף, רק אחדים מקבלים ויקבלו צ'אנסים. "צעירים" זה כבר מזמן לא הטיקט של האדומים, אבל זה לא אומר שאין להם מה למכור יותר. גם מהספסל. והפעם, הם הצילו את המאמן שלהם.
מתחלואות הקורונה
ואפרופו ספסל. הקהל חייב לחזור למגרשים כמה שיותר מהר, לא רק בשביל אוהדי הכדורגל הישראלי שלא ראו כבר משחק מהאצטדיון כבר כשנה, אלא גם כדי להפסיק את ההתכתשויות המגעילות בין אנשי המועדונים. מעבר לכך שהמעטים שנכנסים למשחקים שומעים כל מה שיוצא מהפה של השחקנים, המאמנים ואנשי הצוות, וזה לא תמיד פנינים – הם עצמם שומעים יותר מדי טוב אחד את השני, וככה מתפתחים להם ריבים מדי משחק.
בירם כיאל התעמת מילולית עם אנשי מכבי חיפה, רן בן שמעון עם צוות הכריזה של מכבי נתניה, ריימונד אטוולד וקובי רפואה צעקו אחד על השני, קלינגר התפרץ לעבר אנשי חדרה. גם הספסל הצטרף לחגיגה והשחקנים המחליפים. זה רק על קצה המזלג, ויסלחו לי כל אותם מתלהמים ששכחתי לציין אותם.
מוזמנים ומקרובים במקום מביאי כדורים, הספסל מתרחב גם ליציע שמעליו. לכל אחד יש מה לומר, מה לצעוק ומה לקלל, כל אחד חושב שהוא בא לתת שואו, להוציא מישהו מכליו, לבלבל את השופט תוך כדי בדיקות VAR, או סתם להראות נוכחות. אבל מי רוצה לשמוע אתכם בכלל? קיבלתם הזמנה, שבו בשקט ותראו כדורגל. הרבה אנשים היו מתחלפים איתכם, מבלי לנבל את הפה ולריב. "עימות פיזי נמנע", "אנשי צוות הפרידו" – נמאס לקרוא על זה ולשמוע על זה. צריך לחזור ליציעים ולעשות רעש כדי לא לשמוע את הדברים האלה, ושהם לא ישמעו אחד את השני טוב כל כך תוך כדי משחקים.