בגיל 23 דראגן בנדר הספיק לעשות בקריירה שלו מה שכדורסלנים רבים לא עוברים לאורך קריירה שלמה. מסע הכדורסל שלו ל-NBA התחיל בקרואטיה, המשיך עם שנתיים בתל אביב (ועירוני רמת גן) בדרך לבחירה הרביעית בדראפט של 2016. לאחר שלוש שנים קשות בפיניקס, בנדר התחיל להראות את הפוטנציאל שכולם ראו בו במילווקי ובגולדן סטייט, אך אז הגיע משבר הקורונה ועימו גם חוסר הוודאות העצום באשר לפתיחת עונת ה-NBA, הדרך משם למכבי תל אביב הייתה קצרה במיוחד, כפי שבנדר חושף בראיון בלעדי.
בנדר עונה בפתיחות ובכנות על כל אחת השאלות שנשאל: מה לא עבד בפיניקס, האוהדים שלא בדיוק הראו לו אהבה, השינוי שעבר, האכפתיות של יאניס ספרופולוס, הסיטואציות במילווקי ובגולדן סטייט והאם יש לו עתיד ב-NBA.
ניצחון מוחץ למכבי תל אביב על ראשון לציון“אם אתה לא מספק את הסחורה, האוהדים מגיבים”
הגעת לישראל כפרוספקט שנחשב לדבר הגדול הבא. עד כמה היה קשה להגיע למדינה זרה בגיל כל כך צעיר?
“אני חושב שזה תמיד שונה מנקודת מבט, ולאו דווקא של כדורסל אלא רק מנקודת מבט של החיים עצמם בכלליות, זה קשה כי אתה מגיע למדינה חדשה עם אנשים שונים, שפה שונה ותרבות שונה וכל מה שכרוך בזה, אבל למזלי היו מסביבי אנשים שהיו שם בשבילי מאז שהייתי ילד, והעובדה שהם היו כאן, ניקו (ניקולה וויצ'יץ', מ.ב) במיוחד, המאמנים שלי והמשפחות שלהם, ללא ספק עזר בתהליך”.
בנדר (מימין) בגיל 16 בהיכל עם הז'יז'יצ'ים (רדאד ג'בארה)חווית את ישראל ב-2015 ללא מגפה עולמית וכעת עם המצב שנוצר, החוויה הזו שונה עוד יותר ככדורסלן וכמי שחי כאן בשתי תקופות שונות.
”זה שונה לחלוטין. אני ואנטה (ז’יז’יץ’, מ.ב) מדברים על זה כמעט בכל יום על עד כמה החיים שונים, הוא גם חווה את זה. אני והוא הגענו לכאן למשך שבוע שלם כילדים, ובגדול בילינו את כל אותו השבוע בדירה של אחיו כך שלא יצא לנו לראות הרבה, אבל אז הייתי כאן למשך שנתיים והייתי מסוגל לחוות את החיים במלואם בתל אביב, וזה פשוט מדהים. יש את חוף הים ומזג האוויר החם, אוכל נהדר ואנשים שאתה מבלה במחיצתם ויוצא איתם, כך שאין ספק שקשה להיות סגור ככה מפני העולם. אמנם מותר לראות את חבריך לקבוצה ולבקר אותם בביתם אבל אתה רואה אותם בכל יום כך שאין באמת הרבה על מה לדבר כשאתה מגיע לבית שלהם. אין ספק שזה שונה וזה משהו שאנשים צריכים להתרגל אליו, אבל אנחנו בתוך זה כבר שנה כך שזה הפך לדבר נורמלי עבורנו”.
האם לאחר מספר שנים בישראל, אתה כבר מדבר עברית?
”יודע קצת כן (צוחק), הצלחתי ללמוד כמה דברים אבל לא הרבה”.
יש מילים שאתה יכול לחלוק עמנו?
”מה אתה רוצה לדעת? תשאל ואני אענה (צוחק), לא אני לא עד כדי כך טוב”.
בנדר. מילה פה ומילה שם (איציק בלניצקי)בקדנציה הקודמת שלך במכבי לא זכית לקרדיט שמגיע לבחירת דראפט גבוהה ובעקבות כך היו אוהדים שלא הראו לך אהבה. כיצד אתה זוכר את אותה התקופה וממי קיבלת תמיכה?
”אני חושב שגדלתי במדינה דומה מבחינת בסיס האוהדים לזה שיש כאן. אם אתה לא מספק שם את הסחורה ואתה לא משחק טוב, הם מגיבים כך, אבל למדתי בגיל צעיר שצריך לקחת את הדברים האלו כביקורת בונה, לקחת את זה לתשומת ליבך ואז להעצים את זה על הפרקט. הייתה לי מערכת תומכת טובה מאוד מסביבי שדי הגנה ושמרה עלי במידה מסוימת, באותה התקופה הרשתות החברתיות לא היו כפי שהן היום כך שלא ממש שמתי לב למה שקורה שם, אבל הייתי אז ילד וכל מה שעניין אותי היה הכדורסל”.
האם מה שקרה לפני חמש שנים יצר אצלך רתיעה כלשהי לפני שחתמת במכבי?
”לא, אני לא חושב שההחלטות שאני מקבל מתבססות על אנשים שמדברים עליי טובות או רעות. אני מבסס את ההחלטות שלי בהתאם למה שטוב עבורי באותו הרגע ומה שטוב יותר עבור הקריירה שלי בטווח הרחוק”.
אוהדי מכבי ת"א. חלק הביעו מורת רוח (איציק בלניצקי)מערכת היחסים הטובה שלך ושל וויצ’יץ’ ידועה כזו של אב ובן. עוד ידוע שיאניס רצה אותך ושצסק"א רצתה אותך עוד לפני כן. עד כמה חלקו של ניקולה בחזרתך למכבי גדול, ועד כמה היית קרוב לקבוצה הרוסית?
“הסיפור עם צסק"א קרה בתקופה שבה חיפשתי להישאר ב-NBA באותה השנה והיו לי מספר אפשרויות, כך שזה היה רק עניין של זמן עד אשר אני אקבל את ההחלטה בנוגע לאפשרות הטובה ביותר. השנה המצב היה די שונה וקשה כי לא שיחקתי מאז חודש מרץ בגלל הקורונה, ולא היה מושג מתי ה-NBA הולך לחזור. היו מחשבות על כך שהליגה תחודש באזור ינואר-פברואר, וזו לא הייתה אפשרות מבחינתי להישאר ולהתאמן לבדי, כי למרות שאתה משתפר אתה עדיין חייב להיות מסוגל לשחק חמש על חמש ולהיות מסוגל להתחרות כדי להמשיך ולהשתפר עם כל יום שעובר.
“כך שכאשר באה ההזדמנות להגיע הנה ולשחק, ולדעת שניקולה כאן וכמובן שגם אנטה כאן שהוא אחד האנשים הכי קרובים אליי, זו הייתה החלטה קלה בשבילי, רק להיות מסוגל להגיע הנה ולהתאמן עם החבר'ה, וברור שלשחק ברמות הגבוהות ביותר ביורוליג וכמובן שגם לשחק בליגה הישראלית זה בהחלט משהו שציפיתי לו. זה שיאניס ספרופולוס רצה אותי היה מדהים, אני עקבתי ממש אחרי מכבי ת”א בשנה שעברה כי אני וניקולה שמרנו על קשר כך שיצא לי לעקוב אחר הקבוצה ומה שהיא עשתה בשנה שעברה וזה גרם לי לא להסס כששיחת הטלפון הגיעה”.
וויצ'יץ'. קשר קרוב (איציק בלניצקי)במבט על כל הקבוצות האירופיות, האם מכבי ת”א היא הבית האמיתי שלך?
“אני מניח שכן. גדלתי והייתי כאן שנתיים כשהייתי בן 17-18, ביליתי כאן הרבה זמן ואין ספק שלחזור הנה ולחלוק את הרגעים האלו, עם אנטה וניקו ועוד לפני כן עם המאמנים שלי והמשפחה והחברים שהגיעו הנה, ללא ספק זה מקום שהפך למאוד מוכר עבורי. אחי עבר כאן ניתוחים כך שהוא גם מכיר את המדינה, כך שלבוא ולהיות פה זה המון היסטוריה עבורי, במיוחד כבחור נוצרי להגיע לכאן וללכת לבקר בירושלים ויש הרבה מקומות שאפשר ללכת ולראות ולבקר בהם כך שזה פלוס גדול מאוד עבורי”.
האם אתה רואה את העתיד שלך במכבי תל אביב גם בשנה הבאה? ידוע לנו כי במכבי היו רוצים לראותך.
“כן, זה מקום נהדר להיות בו ובמיוחד כשהאוהדים יחזרו, זה משהו שאי אפשר לחוות באמת בשום מקום אחר בעולם. כרגע אם להיות כן אני עדיין לא חושב על העונה הבאה, אני מתרכז ביום אחד בכל פעם, חודש אחד בכל פעם ואני מתמקד במשימה הקרובה. אבל כשהשיחות בנוגע לעונה הבאה יחלו בקיץ לקראת העונה הבאה יגיע, אתמקד בזה ואחליט מה הדבר שהכי טוב לעתיד שלי”.
ספרופולוס עם בנדר. "עקבתי אחרי מכבי" (איציק בלניצקי)“מצב מוזר”
האם אתה רואה את עצמך חוזר ל-NBA?
”כן ללא ספק, ההחלטה שלי להישאר הייתה בגלל דקות המשחק, ראיתי כאן הזדמנות לשחק במשחקים קשוחים מאוד וצמודים, בהשוואה למצב שבו הייתי חוזר ל-NBA שוב למצב שבו אולי אין בו דקות משחק כמו שיש לי פה. להיות שם הבחור שלא מקבל דקות בהשוואה לכאן שיכולתי לקבל דקות אמתיות ומשמעותיות על הפרקט ואתה מתחרה בכל יום ויום, מנסה להוכיח את עצמך לעונה הבאה זו הייתה אחת המטרות הכי גדולות שלי כאן. כמובן שבנוגע לחזרה ל-NBA, כולם רוצים להיות שם. זו הליגה הכי טובה בעולם ואם זה יקרה אז זה יקרה, ואם לא אז תמיד יהיו מקומות שבהם יהיה אפשר לשחק".
מה לא עבד עבורך ב-NBA? מה מנע מבנדר להיות השחקן לו כולם ציפו אחרי הבחירה הרביעית בדראפט? האם הבעיה הייתה בצוות המקצועי, האם בגלל החברים לקבוצה או שמא פשוט לא היית עדיין בשל מספיק?
“אני חושב שזה היה השילוב של קצת מהכל. ללא ספק הייתה לנו קבוצה צעירה מאוד, ובשלוש השנים שלי שם עשינו המון שינויים, מאמנים הוחלפו, אנשים במשרדים הוחלפו בפוזיציות כאלו ואחרות, וכל אלו סיבכו את העניינים ואת ההחלטות, אבל ללא ספק זה היה מצב מוזר, ואני לא חושב שהסיטואציה התאימה עבורי. לעזוב את פיניקס ולהגיע למקומות כמו מילווקי וגולדן סטייט ולראות איך הארגונים האלו מתנהלים ואיך הם דואגים לחבר'ה הצעירים שלהם, ואיך הם מנסים לשפר אותך ואני חושב שזה עזר לי להיפתח ונהניתי מאוד בשנה שעברה בפרנצ'ייזים האלה, ובמבט לעתיד אם אני אחזור ל-NBA אני בהחלט אלך למקום שבו הסיטואציות יהיו זהות למה שהיה”.
בנדר בפיניקס. "לא חושב שהסיטואציה התאימה עבורי" (רויטרס)מה לדעתך אתה צריך לשפר במשחק שלך כדי לא רק לחזור ל-NBA אלא גם להיות גורם משמעותי בליגה הזו?
”פשוט לצבור יותר ניסיון, זו די השנה הראשונה שלי ביורוליג ובתחרות ברמה גבוהה יותר, וכשאני מקבל דקות משמעותיות על הפרקט ולהיות מסוגל להיות על הפרקט בדקות האלה ולהיות שם בקבלת ההחלטות. כך שהניסיון הזה לבדו עוזר לי המון אבל אין ספק שגם עבודה על דברים אחרים, עבורי היורוליג הופכת לליגה שבה צריך לרווח את המשחק מאוד ושצריך לקלוע היטב מבחוץ, וברגע שאתה קלע טוב ואנשים מכבדים את הקליעה שלך יש לך הרבה יותר הזדמנויות, בין שלייצר מיס-מאצ' על הפרקט עם הגב לסל בפוסט או לייצר דברים מכדרור. לדעתי צריך להיות מסוגלים לעבוד על כל אלו”.
מחלקת הנוער של מכבי תל אביב הוציאה שלושה שחקנים ל-NBA, שניים מתוכם היו בטופ 10, מה זה אומר על מחלקת הנוער של המועדון?
“כן זה נהדר. החבר'ה שאני מכיר ונמצאים כאן מהתקופה שהייתי בעבר עשו עבודה נהדרת באימונים והם עושים עבודה נהדרת. התאמנתי איתם בכל בוקר והם מתמקדים בדברים הנכונים לבחורים הצעירים וזה מאוד חשוב. יש המון מאמנים שמתרכזים בתרגילים ולא באמת מסבירים לשחקנים מה הם עושים ואיך הם אמורים לעשות את זה, וכאן המצב שונה כי המאמנים ממש שמים לב, גם המאמן הראשי שלנו משקיע את כל כולו בעבודה עם השחקנים בבוקר ומגיע לאימונים האלו, וזה מראה על אכפתיות וברגע שאנשים רואים שאכפת לאחרים ממך, אתה חייב לכבד אותם”.
ספרופולוס, בנדר והשחקנים באימון (איציק בלניצקי)כבר על הספסל במשחק נגד אלבה ברלין היה ברור כי מדובר בגרסה שונה של בנדר. במה דראגן של היום שונה מזה של אז מבחינה מקצועית וכאדם?
“פשוט התבגרתי. אני אישית קצת אדם מופנם, אבל כשאנחנו על הפרקט עם החברים לקבוצה חייבים שתהיה את האנרגיה החיובית הזו ולעודד את החברים שלך ולהיות שמחים עבורם כדי שנהיה מלוכדים וליצור את האווירה הזו בתוך הקבוצה. אם אתה לא מעודד את החברים שלך לקבוצה אתה לא יכול לצפות מהם שיעודדו אותך כך שללא ספק מדובר בצד שונה שלי מנקודת המבט שפשוט התבגרתי מאותו הילד שהייתי אז, לכזה שמשחק עכשיו דקות משמעותיות. למרות שאני בגיל 23 שיחקתי כדורסל כבר באופן מקצועני 7-8 שנים, כך שלהתבגרות הייתה חלק משמעותי בזה”.
מה דעתך על הסיטואציה של דני אבדיה בוושינגטון, ומה הכי רחוק שהוא יכול להגיע?
“דני יכול להגיע די רחוק, לרוקיז יש נטייה להמון עליות ומורדות בעונה הראשונה שלהם, בטח כשמגיעים לסוף חודש דצמבר או ינואר, או כמו שקורה השנה בפברואר מרץ, והם מתנגשים בדבר הזה שקוראים לו "קיר הרוקי" שבו עד לאותה נקודה יש לך סטטיסטיקות ממש טובות, אבל זה די קשה להיכנס לכושר משחק במיוחד עם הקבוצה שלו שנפגעה מהקורונה, ואני חושב שהמצב משפיע רבות על מה שקורה שם. אני חושב שיש לו הזדמנות ממש טובה שם ויש קבוצה תחרותית עם שחקנים כמו ראסל ווסטברוק ובראדלי ביל ועם השחקנים הנוספים שיש שם הם מאוד תחרותיים ובטוח שהם ידחפו אותו להשתפר בכל יום”.
אבדיה. צעדים ראשונים (רויטרס)מכבי ת”א הנוכחית חזרה להיות עמוקה רק לאחרונה, ותוך כדי התהליך הקבוצה ספגה הפסדים בשמונה משחקים צמודים, כשלפחות בחצי מהם היא הייתה בשליטה לקראת הסוף. האם במאזן של 10:12 וכשנכפה עליכם לוח משחקים מטורף, עד כמה אתה מעריך את סיכויי הקבוצה להיכנס לטופ 8?
"בטוח שיש לנו סיכוי, צריך להילחם בכל משחק ועל כל כדור, קיבלנו את כל החבר'ה שלנו בחזרה וכולם בריאים, וכל עוד שזה יהיה המצב יהיו לנו סיכויים טובים, אבל אנחנו צריכים לדאוג לגוף שלנו כמו גם לכל מה שקורה כעת בעולם. כמובן שאנחנו לא תלוי בנו, אנחנו יכולים לשלוט רק במה שאנחנו יכולים לשלוט, וכמו שאמרתי יש לנו סיכוי טוב מאוד כמו שאמרתי עם כולנו, והראינו את השנה במשחקים מול ברצלונה וריאל מדריד וכל שנמשיך לשחק עם אותה רמת ריכוז כמו זו שהייתה לנו בשלושת המשחקים האחרונים, אני חושב שיש לנו סיכויים די טובים”.
מאוריציו באלדוצ'י המנוח היה הסוכן שלך, והיה לו חלק גדול בדבר הזה שקוראים לו דראגן בנדר, מה הדבר שאתה הכי זוכר ממנו?
"אני לא יודע, היו כל כך הרבה כאלו, הוא היה זה שהיה שואל לשלומי ומדבר איתי כל יום-יומיים, הוא היה טס לבקר אותי ולא משנה איפה הייתי בעולם, והוא גם הכיר את ניקולה זמן רב וגם היה הסוכן שלו כשהוא שיחק. כך שמערכת היחסים שהייתה לנו, וגם שהוא טס איתי ועם המאמנים שלי לארצות הברית, ועבורי ועבור המשפחה שלי והקרבה שלי לאחי, זה היה מאוד חשוב שהוא היה בצוות שלי כשטסנו לדראפט. אני הייתי השחקן הראשון שלו שנבחר בדראפט ואני זוכר כמה הוא היה שמח כשהיינו בחדר הירוק וזה היה רגע שהיה מאוד חשוב עבורי ועבורו. אני חושב שהיו המון רגעים, גם שיצא לו לראות אותי גדל, פגשתי אותו לפני זמן כל כך רב כשהייתי ילד, כך שלראות אותי גדל לבחור שהגיע ל-NBA, יש כל כך הרבה דברים”.