אברהם גרנט ממשיך ליהנות מהחיים באיחוד האמירויות. המאמן התראיין היום (שבת) בתחנת רדיו מקומית, בה סיפר על ההשראה מהכדורגל לעסקים האישיים, החוויה כמאמן צ’לסי, היחסים עם רומן אברמוביץ’, חוסר הסבלנות של הבעלים וההשפעה מרעשי הרקע וגם – מי לדעתו הכי מתאים לאמן את הבלוז.
העסקים מחוץ לכדורגל וההשפעה מהענף: “גיליתי שאפשר לקחת המון מהכדורגל לעסקים. קודם כל, בכדורגל יש המון רגשות, ודבר שני, זה המקצוע הכי מלחיץ בעולם. כאן הכל תחת אור הזרקורים. לא שעסקים רגילים לא מלחיצים, אבל בכדורגל זה לא רק אתה, זה השחקנים, הבעלים, האוהדים, התקשורת, וזה מה ששונה מהעסקים. כולם חושבים שהם יודעים הכל, במיוחד אחרי המשחק. כשאתה תחת הלחץ הזה אתה יכול ללמוד המון, כי לומדים טוב יותר על האישיות של הבן אדם כשהוא תחת לחץ”.
איך זה לאמן כוכבים בפרופיל כ”כ גבוה: “אמרתי לעצמי שאני יודע שיש המון רעשי רקע מבחוץ ומבפנים, זה אפילו יותר מהרעשים שבאים מבחוץ. אמרתי לעצמי, ‘הדבר הראשון שאני צריך לעשות, זה לקחת החלטות מקצועיות, החלטות שיעזרו לקבוצה לנצח ולהצליח, וכך גם לי. ההחלטות חייבות להיות מה שהכי טוב למען השחקנים והקבוצה. מצד שני אתה צריך לבחור את הצוות הנכון שיעזור לך לקחת את ההחלטות הנכונות. לאמן כדורגל זה מאוד קשה, אבל זה האתגר המהנה ביותר שעברתי בחיי”.
חדר ההלבשה במועדונים גדולים: “זה קצת יותר קל, כי זה רק אני והשחקנים. אני אוהב ששחקנים אומרים את דעתם, הבעיה היא הרעשים שבאים מבחוץ ומגיעים לשחקנים. לפעמים מדובר בשחקנים צעירים שזה גורם להם לשכוח מה הם צריכים לעשות. שחקן חייב להיות מרוכז ולא לשמוע לרעשים מבחוץ. יש משפחות, סוכנים, זה אתגר גדול בשבילי למצוא את הדרך הנכונה להצליח. במהלך המסע הזה, אתה צריך להתאושש מדברים, אתה צריך לא להתלהב יותר מדי כשהדברים הולכים, תמיד יש עליות וירידות. אני חושב שהבעלים אפילו יותר מושפעים מרעשי הרקע מאשר השחקנים”.
מה קרה בצ’לסי: “קראתי בעיתונים הרבה מאוד דברים שאמרו, כתבו שאני הולך להחליף את למפארד עד סוף העונה, אבל לא היה שוב דבר אמיתי. לא צריך להיות גאון כדי לראות שמשהו קורה בצ’לסי, בסופו של יום יש להם מאמן חדש עכשיו. אני חושב שפרנק למפארד קיבל את הצ’אנס, אמרתי יותר מפעם אחת שצ’לסי צריכה לבחון את עצמה כיצד היא בוחרת את המאמנים שלה, כי היא לא צריכה לבחור רק מאמן, היא צריכה לבחור פילוסופית משחק. את אתה רואה את אלכס פרגוסון, ארסן ונגר, יורגן קלופ, ז’וזה מוריניו או פפ גווארדיולה, כל אחד מהם הוא שונה. כל אחד טוב בדברים אחרים וכולם גאוני כדורגל. אני חושב שבגלל שרומן אברמוביץ’ לא נמצא שם, הוא לוקח החלטות על סמך דברים שאומרים לו מרחוק. בשונה ממנצ’סטר יונייטד למשל, ששם ראינו שלמרות התוצאות הרעות, לא פיטרו את אולה גונאר סולשיאר כי מקרוב ראו את הדברים בצורה שונה”.
מי מהמאמנים בעולם הכי מתאים לאמן את צ’לסי: “אם אני הייתי צריך לבחור אחד, הייתי בוחר את יורגן קלופ. אני חושב שהוא המאמן הטוב ביותר. אני חושב שהאנרגיה שהוא מביא לקבוצה שלו זה בדיוק מה שרומן אברמוביץ’ רוצה לראות. כל המאמנים שהזכרתי טובים, אני מאוד אוהב את מה שארסן ונגר בארסנל, אבל אי אפשר לשכוח מה אלכס פרגוסון עשה ביונייטד. כיום אין מישהו בכדורגל כמוהם”.
חוסר הסבלנות של רומן אברמוביץ’: “אני חושב שהגישה שלו היא שבכל פעם שלקבוצה לא הולך 4-5 חודשים, המאמן הוא זה שצריך לשלם את המחיר והוא הולך הביתה, חוץ ממני, שהקבוצה איתי הייתה בדרך למעלה ובכל זאת לא המשכתי. בסופו של דבר גם המאמן בוחר את הקבוצה שלו. כשמאמן הולך לעבוד בצ’לסי, הוא צריך לדעת איפה הוא הולך לעבוד. רומן ייתן לך את הכל, את הלב שלו, את כל האמצעים הנדרשים, אבל שתדע שאם אתה לא מצליח, אתה הולך הביתה. מה שקרה ביונייטד עכשיו קצת שונה כי הם היו סבלניים עם סולשיאר, אבל זה לא קורה בהרבה מקומות. תראה אפילו את טוטנהאם שפיטרה את מאוריסיו פוצ’טינו. לכמה מועדונים כיום יש סבלנות?”.