אחרי שנתיים בבלגיה וקיץ אחד של חוסר ודאות, בלם נבחרת ישראל, עומרי בן הרוש, חזר לכדורגל הישראלי וחתם במדי מ.ס אשדוד. השחקן בן ה-30, שלאורך כל הקריירה התמודד לא פעם עם ביקורות למרות ששיחק בקבוצות הגדולות של הכדורגל הישראלי ובנבחרת במשך לא מעט שנים, מספר בפתיחות בראיון מיוחד ל-ONE על התקופה בבלגיה, הפרידה ממכבי תל אביב ומכבי חיפה, ערן זהבי, התובנות מעבר לים, החתונה בתוך משבר הקורונה, וגם – מגלה מי הקבוצה בה ירצה לפרוש ממשחק פעיל.
שנתיים רגועות וטובות עברו על בן הרוש מעבר לים. הבלם טעם את הכדורגל האירופי מקרוב, ועל הדרך, התרחק מהביקורות שליוו אותו במשך רוב הקריירה, ובעיקר לדבריו, נהנה מכדורגל. אבל לצערו, הדברים החלו להסתבך והגיעו למצב בו בחודש אפריל האחרון, בתחילת משבר הקורונה, הכריזה קבוצתו הבלגית, לוקרן, על פשיטת רגל ולמעשה בכך שוחררו שחקני הקבוצה ונאלצו לצמוא מועדון חלופי שיקלוט אותם.
הבלם, ביחד עם נציגו דודו דהאן, חיפשו אלטרנטיבה טובה וראויה על מנת להחזירו למגרשים ואכן נרשמה התעניינות מלא מעט קבוצות, בניהן הפועל תל אביב ובני יהודה, אך כאמור בסופו של דבר הוא חבר לסגל של רן בן שמעון. מבית משפחת בן הרוש הצעירה בהרצליה, שכוללת את עמרי ואשתו בר, השחקן, שעבר שנה מאתגרת מבחינה מקצועית, מעיד שבפן האישי היא הייתה "הטובה בחיי". בן הרוש נשמע שלו, נינוח ובעיקר ממוקד במטרה העיקרית שלו כרגע – לחזור ליהנות מכדורגל, ובקבוצה ההתקפית והאטרקטיבית שבנה רן בן שמעון, הוא בהחלט יכול לקדם את שאיפותיו.
עומרי בן הרוש (נעם מורנו)מבלגיה לאשדוד, דרך תל אביב ופורטוגל
עומרי ברוך שובך לכדורגל הישראלי, התגעגעת?
“כמובן שהתגעגעתי לישראל. היה חסר לי וזה כיף גדול לחזור הביתה, לארץ״.
כמה זה מוזר לשחק ללא קהל?
״ראיתי את זה כשרק חזרתי לארץ עוד לפני שהייתה לי קבוצה, זה היה נראה לי מאוד עצוב ומבאס גם מבחוץ, אבל זה המצב ואנחנו מקווים שהוא ישתנה בקרוב״.
עברת קיץ דיי משונה, בלי קבוצה. שתף קצת מה קרה באותם ימים.
״היה לי קיץ שהתחיל עוד ממרץ, תקופה מאוד מוזרה והזויה של חוסר ודאות, חוסר מסגרת. ללמוד להתנהל לבד, להתאמן לבד, דברים שאני כמובן יודע לעשות ועושה אותם גם כשאני בתוך מסגרת קבוצתית, אבל מאוד קשה בלי הרוטינה של האימונים, בלי תחרויות. היה לי מאוד קשה להתרגל לזה, מאוד התגעגעתי אפילו סתם להתאמן עם חבר וזה היה משמעותי פתאום״.
עומרי בן הרוש (חגי מיכאלי)לפני החתימה באשדוד היו לא מעט קבוצות שהתעניינו בך, הפועל תל אביב אצלה היית קרוב לסגור וגם בני יהודה, שם הופיע אתגר אינסטגרם נוסח זהבי-פנרבחצ’ה.
״כן, היה קיץ מאוד פורה וכל יומיים הציעו לי משהו אחר, קבוצה אחרת שנכנסה לתמונה או סתם שמועה שהופצה. הייתי במשא ומתן עם הפועל תל אביב, הגעתי למשרדים ומשום מה לא הצלחנו להגיע להבנות. לאחר מכן הראו התעניינות מבני יהודה, שכמובן יחד עם ההתעניינות הזו יצאו גם דברים בתקשורת. אני חייב לציין שגם בהפועל וגם בבני יהודה, האוהדים לא הפסיקו להראות אהבה, באמת מאוד רצו ושלחו לי אינספור הודעות. בבני יהודה גם היה את הקטע של האתגר שהפתיע אותי ברמה הזויה, במועדון הראו התעניינות אבל במהלך השבועיים האלה שזה היה על הפרק, לא עשו שום צעד קדימה ואני מבחינתי הייתי מאוד נכון להתחיל כבר עם קבוצה ולחזור לרוטינה הקבועה שלי. משום מה זה לא הבשיל אפילו למשא ומתן.
בסופו של דבר הגיעה ההצעה מג׳קי בן זקן, טלפון שמאוד שמחתי עליו. הגענו לפגישה, ג׳קי וכל הצוות שלו הראו נכונות, הראו רצון וגם רן בן שמעון שהגיע לפגישה הראה נכונות. במקום שרוצים אותך, אתה מאוד שמח ורוצה להיות״.
ג'קי בן זקן (שחר גרוס)נסעת גם לפורטוגל למבחנים שלא התרחשו בסוף.
״כן נסעתי לפורטוגל, חשבתי שיהיו מבחנים בקבוצה מסוימת אבל זה לא הבשיל לכך שבאמת יכולתי להתאמן איתם. הייתי אמור לנסוע בכל מקרה אבל אני לא באמת יודע מה באמת היה שם עם המבחנים״.
מה שהוביל לתקופה הזו היה הבלאגן הכלכלי בלוקרן, ספר לנו מה קרה שם.
״נתחיל מזה שהגעתי למועדון יחסית מבוסס, מאוד מאוזן, כל הזמן מרכז טבלה, פה ושם גביעים, מועדון עם היסטוריה. משום מה, במהלך השנתיים האלה, החלפנו אינספור מאמנים, בשנה השנייה שלי החליפו אפילו בעלים שליווה את הקבוצה הזאת כמה עשורים אני חושב. ההתנהלות הכלכלית התדרדרה עם הזמן, הם קנו המון שחקנים שהתברר אחר כך שאין להם איך לשלם עליהם, הגיעו לבור מאוד רציני ומשם כמובן לפשיטת רגל, שבסופה כל השחקנים פשוט היו חופשיים. מצאו את עצמם בבית וביחד עם הקורונה כולנו התגלגלנו, אז חלק מהשחקנים חזרו לארצות שלהם וכל אחד חיפש את הדרך לחזור לעניינים״.
לא רצית לחפש אופציה אחרת בבלגיה או בכלל באירופה?
״הייתי שמח מאוד להישאר שם אבל גם עניין הקורונה שעצר ממש את כל השוק בכל העולם לא איפשר את זה וגם העובדה שלא היה לי דרכון, בכלל לא איפשרה את זה. זה היה מאוד מסובך, הסוכנים לא יכלו לטוס ממדינה למדינה, לא יכלו לעשות שום דבר״.
דודו דהאן ועומרי בן הרוש במעמד החתימה בבלגיה (אינסטגרם)“למה תמיד אני?”
סיפרת בעבר שהרגשת חנוק בארץ וזו אחת הסיבות שעזבת, ממה זה נבע?
״אני חושב שבמובן מסוים זה נבע אולי כי הרגשתי ששבעו מלראות אותי, אני לא באמת יודע למה. התקופה שלי במכבי תל אביב הסתיימה לא על הצד הטוב ביותר, משם עברתי למכבי חיפה, שגם שם אחד המאמנים החליט פשוט להוציא אותי מהעניינים. אני חושב שהייתה לי תקופה דיי טובה בחיפה בתחילת העונה, כבשתי שערים, הייתי מאוד רלוונטי בקבוצה, שחקנים הסתכלו עלי ומאוד תמכו במה שאני עושה. אחרי הצעד אחרי צעד הזה, שפה לא רוצים אותך ופה המאמן מראה לך את הדרך החוצה, הגיעה הזדמנות שבאמת חיכיתי לה בערך כל הקריירה שלי, כי הרי כל שחקן רוצה לצאת לאירופה ולנסות את עצמו, לראות אם הוא מסוגל או לא. אז ברגע שנפתח לי החלון הזה לא חשבתי פעמיים וזה לא היה משנה מה הייתה הסיבה או הסיטואציה פה בארץ, כי זה היה דבר שרציתי אותו. אני שמח שיצאתי כי באמת נהינתי מכל רגע שהייתי שם, גם מקצועית וגם חברתית, זה נתן לי את השקט והתובנות שהגעתי אליהן בחיים שלי אז אני שמח על כך״.
מרגיש קצת שאולי נוח לקבוצות להיפרד ממך.
״כן אין מה לעשות. מכבי ת”א זה מועדון גדול מאוד וברגע שהם מחליטים לרענן את הסגל או להחליף שחקן או שניים, זה לא משנה אם זה שחקן הכי משמעותי, או הכי פחות משמעותי או בין לבין, זה לא מעניין אותם. גם לא משנה להם כמה הוא מרוויח, אם מרוויח יותר או פחות. אם הם החליטו לרענן את הסגל אז מישהו צריך לשלם על זה את המחיר וקרה שאני הייתי זה ששילם. לא חושב שזה משהו שהיה קשור למציאות בכל צורה כי בתחילת ואמצע העונה הם פנו אלי ורצו בכלל להאריך חוזה אז הדברים השתנו פשוט תוך כדי. באותה עונה גם החלפנו שלושה או ארבעה מאמנים אם אני לא טועה, הדברים שם מאוד דינמיים וזזים מאוד מהר. קרה שאיכשהו התגלגלנו לאן שהתגלגלנו, אין מה לעשות זו הדרך״.
עומרי בן הרוש במדי מכבי תל אביב (רדאד ג'בארה)אתה מרגיש שקל לבקר אותך?
״הייתה תקופה שבאמת הרגשתי שעיר לעזאזל. גם בתקשורת תמיד אחרי כל הפסד התמונה שלי מתנוססת, תמיד הרגיש שאני זה שמחפשים אותו אבל הדברים האלה מאחורי, אני לא מתעסק בזה יותר. לא מעניין אותי מה כן רושמים עלי או לא רושמים עליי, הדבר היחיד שמעניין אותי זה כדורגל, המקצוע שלי, המשפחה שלי ובאמת אני מברך על כל דבר שיגיע, כמובן שהוא לטובה מבחינתי. השנה האחרונה גרמה לי להעריך את הדברים המאוד בסיסיים האלה כמו לקום בבוקר וללכת לאימון. אי מבין שפשוט כל השאר אלה רעשי רקע, צריך לנתק או להנמיך אותם ולהתרכז בדברים העיקריים״.
גם בנבחרת הזימונים שלך היו מושכים המון אש וביקורות, למה זה היה עליך ולא על שחקנים אחרים?
״אני מאמין שרוב האנשים שמבקרים אותי, אלה שבאים לי על הראש, שיודעים לכתוב במשחק פחות טוב שלי כמה אני גרוע ושוכחים במשחקים טובים שלי כמה אני טוב, הם לא מכירים אותי מקצועית. הם לא יודעים מה אני נותן לעצמי, מה אני נותן באימונים וכמה הערך מוסף שלי מבחינת חדר הלבשה הוא גבוה. אין להם באמת מושג, הם מצפים ממני לאפס טעויות שזה משהו שהוא לא הגיוני אבל בסופו של דבר יש מאמן. אם המאמן מזמין אותי פעם אחרי פעם ונותן במשך 27 משחקים עוד פעם ועוד הפעם את הקרדיט אז כנראה שזה מגיע וזה הכל״.
אי אפשר לדבר על הנבחרת בלי להזכיר את ערן זהבי שספג לא מעט ביקורות לאחרונה והשבוע ענה עם צמד מול אייאקס.
״אני תמיד שמח בשביל ערן. הייתה לנו דרך מאוד ארוכה ביחד במכבי תל אביב ובנבחרת, אנחנו ביחסים טובים. מבחינתי ערן הוא פשוט ספורטאי על, אני לא חושב שדרך הביקורות או דרך הדברים האלה שנאמרים עליו הוא נבנה בכלל, ממש לא. להפך זה מדרבן אותו, הוא פשוט נהנה לגרום לאנשים לאכול את הכובע. בקטע הזה אני ממש לא דואג לו ועל כל הצלחה שלו, אני הכי אשמח בשבילו תמיד״.
ערן שדו, ערן זהבי ועומרי בן הרוש (רויטרס)פחות כדורגל, יותר משפחה
עד כמה שונה עומרי שעזב את הארץ לזה שחזר?
"מאוד. קודם כל טעמתי קצת מזה חיים בחו״ל, הבנתי כמה הם שונים מהחיים פה, קצב החיים הוא אחר, ההתייחסות לדברים שהם חשובים בחיים אבל לא הכי חשובים, כמו קריירה ביחס למשפחה. אז מן הסתם משפחה זה קצת יותר חשוב, בריאות זה קצת יותר חשוב, יש דברים הרבה יותר חשובים בחיים מאשר המקצוע. כן צריך להיות מצוין במקצוע שלך, להתקדם כמה שיותר זה מדהים וטוב, אין על זה עוררין, אבל הבנתי שיש מעבר. יש משפחה ויש אנשים שסובבים אותי, יש להיות בן אדם גם מחוץ לכדורגל, אז כן נתתי שם את הדגשים ושיניתי את החיים שלי. כמו שכולם יודעים בשנה האחרונה התחתנתי, בעזרת השם יהיה לי ילד, דברים שנותנים פרופורציות לחיים וקצב אחר לחיים. אני משתדל לקחת את האנרגיות הטובות האלה מחוץ למגרש לתוך המגרש וגם להפך״.
הזכרת את העובדה שהתחתנת, זה קרה בתוך משבר הקורונה, עד כמה זה היה שונה ממה שציפיתם?
״האמת שממה שאשתי ציפתה זה היה שונה שמיים וארץ אבל מבחינתי קיבלתי בדיוק מה שרציתי, חתונה קטנה. החברים מהכדורגל לא יכלו להגיע כי היו בבידוד וזה באמת היה חסר. ניצלתי את הזמן על הצד הכי טוב שאפשר, קיבלתי ברייק מהכדורגל, משהו שאני לא חושב שזה קרה לשחקני כדורגל בעבר, פתאום כמעט שנה חופש ופשוט ניצלתי את זה לדברים הכי טובים שיש. הקמתי משפחה, היה לי המון זמן עם אשתי, ליהנות מכל התהליך הזה של תכנונים לחתונה. בעבר שמעו על מונאס דאבור שהיה צריך לוותר על משחקים וזה נהיה בלאגן, אז באמת קיבלתי סוג של ברייק כזה והצלחנו לנצל את הזמן, התחתנו ביום מושלם על הים והיה פשוט תענוג״.
עומרי בן הרוש ואשתו (People photography)מהדברים שלך נשמע שהקורונה עשתה גם דברים טובים.
״לגמרי. אני באמת חושב שמבחינה אישית, זו השנה הכי טובה שהייתה לי, מקצועית זה מנותק למציאות בכלל, לא מייחס לשנה הזאת חשיבות מקצועית״.
משנה מקום משנה מזל
אם נחזור לאשדוד, הגעת יחסית מאוחר לקבוצה ביחס לשאר השחקנים, איך הייתה ההשתלבות?
״הייתה לי השתלבות מצוינת. אני מכיר את השחקנים המובילים, הם אפילו בגילי, אז מן הסתם שאנחנו מכירים כבר המון שנים וזה היה חיבור הכי טבעי. את הצעירים יותר יצא לי להכיר, יש שם חומר אנושי איכותי ומדהים עם אנרגיות טובות. רן עושה שם עבודה שאני לא זוכר מתי נהניתי כל כך ממרקם קבוצתי כזה״.
איך מערכת היחסים שלך עם רן בן שמעון?
״שמעתי עליו אינספור סיפורים לפני שהגעתי במהלך השנים, שחקנים שהיו אצלו וחלק מהם חברים טובים שלי. רן הוא אחת הסיבות העיקריות שרציתי להגיע, שמחתי על ההצעה הזאת ועל המקום הזה כי ידעתי שהוא בן אדם מאוד תחרותי. התשוקה שלו למשחק היא מאוד גדולה וזה בדיוק מה שהייתי צריך, בן אדם שיחזיר לי את החשק, את הקצב ואת הכיף הזה מכל אימון״.
רן בן שמעון (רדאד ג'בארה)דיברנו קודם על הנבחרת, בודדים השחקנים שהגיעו מאשדוד לנבחרת הבוגרת בזמן ששיחקו במועדון, למה אתה חושב שזה קורה?
״אשדוד זה לא מהקבוצות הנוצצות של הכדורגל, נגיד את זה ככה, ולא תמיד מאמנים שמגיעים מחו״ל מסתכלים על כל הקבוצות והשחקנים. מגיעים מאמנים זרים שלא מכירים אז יגידו להם כן תתמקדו בקבוצות האלה והאלה, שזה לרוב הקבוצות הגדולות. יצא לי בתחילת דרכי להגיע לנבחרת כשהייתי דווקא במכבי נתניה, אז אני חושב שאם אהיה מספיק טוב אני כן יכול לחזור לשם גם. אם זה יקרה או לא יקרה, זה ממש לא תלוי בי, ברגע שיזמינו אותי אני הראשון שאקפוץ ואשמח אבל כרגע אני לא רואה את זה בראש מענייני. הדברים היותר חשובים מבחינתי זה לחזור לעצמי, להראות מה אני שווה ולתרום לקבוצה שלי הרבה יותר ממה שקורה כבר וליהנות מכל רגע״.
מנקודת המבט שלך, איפה אשדוד צריכה לסיים את העונה?
״אני חושב שללא ספק אנחנו צריכים לסיים אותה בצמרת. יש לנו סגל שחקנים מצוין, אנחנו מציגים כדורגל מאוד אטרקטיבי וזה דיי תלוי בנו. אני מאמין שאנחנו יכולים להגיע מאוד גבוה״.
משבר הקורונה באמת הכה אתכם קשה בקבוצה לפני המשחק האחרון ועכשיו גם סגרו את הליגה לתקופה, מה דעתך על המשבר?
״עשו כאב ראש עם זה, אם יש משחקים או אין משחקים. זה משבר שהיה טוב ולא היה טוב ביחד, זה הראה הרבה דברים חשובים בחיים כמו שאמרתי קודם, גם ערבות הדדית, ריחוק חברתי לפעמים, המון דברים שאנחנו יכולים לקחת על עצמנו. מבחינה פיזית הברייק הזה נתן לכל השחקנים להרפות את הגוף שלהם, הגוף שלהם חזר לעצמו, תחשבי על זה שאני לא זוכר את הציפורניים שלי ברגליים כל כך בריאות בחיים וכמוני כל השחקנים ככה. אנחנו מתים לחזור וכל פעם כשאנחנו חוזרים ואז עוצרים, אותנו וכן קהל ואין קהל, נחנקנו. אנחנו מתגעגעים לקהל ומתגעגעים לכדורגל שלנו״.
עומרי בן הרוש (נעם מורנו)רוק 30
אפשר להגיד שבכך שחזרת ארצה, זה סוף פסוק עבורך בפן האירופי?
״לא, אני לא חושב שזה סוף, הכדורגל מאוד דינמי, אני יכול להיות היום באשדוד ומחרתיים לחזור שוב לאירופה, אין פה איזשהו סטופ מבחינתי. אני רק בן 30 ואני חושב שיש לי עוד הרבה מה לתת״.
אומרים ששחקנים שמגיעים לגיל 30 מתחילים לחשוב על היום שאחרי, אתה גם במקום הזה?
״יש הרבה אנשים בכדורגל שאמרו לי, אתה בן 30 ודיברו על זה כאילו זה הסוף שלי. ממש לא, היום 30 זה ממש לא הסוף, להפך, בשביל בלם להיות בגיל הזה זו אפילו התחלה ואלה השנים הטובות שיכולות להיות. אני לא חושב שאני קרוב אפילו לסיום, חושב שיש לי עוד חמש, שש, שבע שנים אם לא יותר, לתת מעצמי, אני מרגיש מעולה פיזית. כמובן שאני מסתכל קדימה, אני בן אדם כזה מטבעי כי כבר בגיל 20 בניתי את החיים שלי לאחרי. יש לי כמה דברים שאני רוצה לעשות, אני עוד לא סגור על מה אבל שוב יש לי עוד הרבה זמן אז אני לא לחוץ על זה״.
עומרי בן הרוש (נעם מורנו)אמרת בלם בגיל הזה, איך באמת צריך לתאר אותך? בלם, מגן שמאלי או אולי קשר אחורי שיצא לך גם לשחק.
״בתחילת הדרך שלי בבוגרים הייתי בלם, משם עברתי להיות מגן שמאלי, בילדים ונוער הייתי מגן. ראובן עטר הפך אותי לבלם כשעליתי לבוגרים, ואני חושב שהיום זה משהו שהרבה יותר מתאים לי, למרות שבמשחק האחרון שיחקתי גם כמגן אחרי המון זמן, אבל הרגשתי מצוין ושמח שגם הצלחתי לעזור לקבוצה עם בישול והגנתית אז נהניתי״.
חמישה דברים שאנשים לא יודעים עליך.
״ואו זה קשה״ מתייעץ עם אשתו וחוזר עם תובנות, ״נראה לי שיודעים אבל אני מבשל, אשתי אומרת הנדימן ורגיש. יש לי בערך בין 40 ל-50 קעקועים על הגוף״.
איפה יהיה עומרי בן הרוש בעוד חמש שנים?
״כמובן שעדיין משחק. אשתי מקווה גם שעד שאגיע לגיל 35 יהיו לנו לפחות שלושה ילדים״.
עומרי בן הרוש (נעם מורנו)אומנם אמרנו שפרישה זה עוד רחוק ממך אבל אם יכולת לבחור, במדי איזו קבוצה היית רוצה לתלות את הנעליים?
״אני חושב שהרצון הוא תמיד לפרוש בבית, במכבי נתניה. מקווה אבל שבגיל 35 לא אתעסק בזה עדיין״.
מה נאחל לסיום?
״שנהיה בריאים, נחזור לכדורגל שאנחנו אוהבים ומכירים. שנהיה כולם מאושרים״.
אימון ראשון לעומר אצילי במכבי חיפה