הטעות הנפוצה ביותר
פעם שלישית גלידה. במשפט הזה נוהגים להשתמש בארץ כדי לתאר דבר שלא הצליח בפעמיים הראשונות ומסתדר לטובה בשלישית, אבל הוא נובע מטעות קטנה, שלא תוקנה, והשתרשה עמוק בלקסיקון הישראלי. המקור, שתורגם לא נכון, הוא המשפט “If I see you next time I'll scream”. הצעקה הפכה לגלידה, ונשארה איתנו.
את הסגר השלישי ילווה המשפט הזה, כשנראה כי הפעם מידת הפגיעה בכדורגל הישראלי היא אולי הקטנה ביותר מבחינה מקצועית, כשהקבוצות יוכלו להמשיך להתאמן וכרגע מדובר על שבועיים בלבד, אבל הכל עוד יכול להשתנות בהתאם לעלייה בתחלואה בקורונה.
ארד בר מול רז כהן (איציק בלניצקי)הנזק לא אמור להיות גדול, על פניו. הליגה אמורה להסתיים בחודש יוני בכפוף לאישורים מאופ"א בנוגע ליורו 2021 וכדומה, יהיה לו"ז צפוף כמו שכבר היה והעיקר שהתחלואה תרד, אם באמת. אבל כל זה בתקווה שהגלידה תהיה טעימה ומתוקה ונטעם אותה בפעם האחרונה. עוד עצירה תהיה כבר מסוכנת להשלמת העונה ובצורה ספורטיבית, ללא קיצורים ושינויים. וגם זה יקרה בלחץ אטומי של משחקים.
בזמן שכבר התחלנו לפנטז על פלייאוף עם קהל ו"דרכון ירוק", סוף סוף אחרי כמעט שנה, נותר לכולנו בכדורגל הישראלי רק לקוות שבאמת נקבל גלידה ולא נצטרך לצעוק לשמיים מול יציעים ריקים באווירת נכאים, כשהפעם השלישית תהיה רק עוד אחת בדרך, ולא האחרונה. חס וחלילה.
אושר דוידה לפני רועי גורדנה (שחר גרוס)רק אל תדברו על "נראות" ושטויות מן הסוג הזה. בשורה התחתונה יש קהל ענק לכדורגל הישראלי שמעדיף לצפות במשחקים מאשר לצפות בראשים מדברים, מתלוננים ומתווכחים על ענייני בריאות ופוליטיקה בטלוויזיה כל היום. בואו פשוט נגמור עם זה ונסגור שזו הפעם האחרונה, בבקשה.
דווקא עכשיו?
וזה לא שהליגה נעצרה במומנטום חיובי מסוים, כשאין לדעת איך הפגרה תשפיע על כך אחת מהקבוצות ואיך האווירה תשתנה, אבל זה תמיד מרגיש כמו הטיימינג הגרוע ביותר מבחינת רמת העניין והתחרותיות. למרות שהפער בצמרת נשמר אחרי שמכבי ת"א פספסה הזדמנות לפתוח את הליגה קצת יותר אחרי שסיימה ב-0:0 מאכזב מבחינתה מול בני יהודה. כי אין לדעת מה היה קורה אם הרצף היה נמשך.
דן ביטון מאוכזב (רדאד ג'בארה)אחרי ה-1:1 של מכבי חיפה מול הפועל באר שבע הפער נותר על שמונה נקודות – בפועל, מרחק שלושה משחקים בין אלופת השנתיים האחרונות לבין המוליכה - ודווקא הירוקים יכולים להיות מרוצים מפסק הזמן ומההתלהבות הצהובה שהתפוגגה. אם נחזור בדיוק לאותה נקודה שממנה הפסקנו, כולנו נרוויח עד סוף העונה.
רגע לפני החלון
אחת מהשלכות הסגר היא דחיית חלון ההעברות. החלון, שאמור היה להיפתח ביום ראשון הקרוב, 10 בינואר, ייפתח תשעה ימים לאחר מכן, ב-19 בינואר, וייסגר לאחר כשלושה שבועות, ב-11 בפברואר. ובלי קשר לזמן של הקבוצות לבחון מועמדים ולהתארגן – יש מי שגרם למחשבה מחודשת לגביו.
עומר אצילי חוגג (נעם מורנו)בזמן שהטוענות לכתר ינסו לבצע שינויים כדי למקסם את איכויות הסגלים העמוקים שלהן, קבוצות אחרות מנסות ויורות לכל הכיוונים בתקווה לתפוס ליגיונר שנשבר מספיק כדי לחזור ארצה, רובן בעיקר ממשיכות לגשש ולבדוק אופציות, אבל במחזור האחרון הן קיבלו מסר ברור: חכו רגע עם ההחתמות והשחרורים.
אקינסולה אקיניימי, שכבר היה עם רגל מחוץ למכבי נתניה וזו כבר החלה לבחון מועמדים זרים במקומו, נראה פתאום נהדר והיה לאחד המצטיינים ב-0:1 על בני סכנין שבו הקבוצה של ריימונד אטוולד הייתה צריכה להגן על השער כל המשחק לאור ההחמצות הרבות של שחקני ההתקפה. אמאדו סוקונה נראה כמו השחקן שהוא יודע ויכול להיות, אם הוא רוצה, וממש לא אחד שהפועל כפר סבא יכולה לוותר עליו. גם מוחמד שכר קיבל קרדיט מחודש לאחרונה מקובי רפואה ועזר לעירוני קריית שמונה להשיג שני ניצחונות רצופים עם בישול ב-0:1 על כפ"ס ושער ב-0:2 על הפועל חיפה.
אקינסולה אקיניימי מעל ז'סוואה (נעם מורנו)גיל יצחק, שנראה טוב מאוד בהפועל ת"א מאז שהגיע עם שער בכורה ושני בישולים (הספק מדהים במונחים של האדומים העונה), הזכיר גם שיש מספיק שחקנים מוכשרים ורעבים ללא קבוצה, חופשיים ופנויים להובלה. לא חייבים לחפש ולהביא את החיזוקים, אם צריך בכלל, מבחוץ, אלא אפשר גם להסתכל אל תוך השוק הישראלי וללקט מציאות. ויש מספיק שחקנים כאלה שיושבים בבית ולא יכולים כבר לחכות לחזור למגרשים.
כמובן שיש לעבות את הסגלים, להכין אותם לקראת המשך העונה וזה הולך להיות קשה ביותר, מבחינת כושר, עייפות, עומסים ופציעות. בלי סגלים עמוקים קבוצות יתרסקו ויפלו מהרגליים. אבל צריך בעיקר לנשום עמוק בשבועיים האלה, להיערך מכל הבחינות, לא למהר לוותר על שחקנים (מה שכבר קורה בכמה וכמה מועדונים) וגם לא לקנות מכל הבא ליד. חלון ההעברות של חודש ינואר מעולם לא היה קריטי וחשוב יותר לקבוצות ליגת העל, עליו יקומו ויפלו עונות של קבוצות ליגת העל.
גיל יצחק (שחר גרוס)טוב שיש חדרה?
משה חוגג אולי דיבר על אנחת רווחה גדולה ועל נחת שרווה אחרי ה-0:4 של בית"ר ירושלים על הפועל חדרה, אבל מבלי לזלזל ביריבה, זה עוד לא אומר שום דבר לגבי המשך הסיבוב השני של הקבוצה מהבירה. כולם זוכרים כמובן את אותה תוצאה מול אותה קבוצה של שרון מימר בסיבוב הראשון, שאחריה הגיע רצף של חמישה משחקים ללא ניצחון ולמעשה מאז בית"ר ניצחה רק פעם אחת עד ששוב הגיעה חדרה.
סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה יכולים להתעודד מהשלושער של אלירן עטר, מהשער ומהבישול של ירדן שועה, ולשכוח לרגע שהחרב עדיין על הצוואר שלהם. עידן ורד שוב יצא אל המצלמות עם מונולוג לא פשוט במה שכבר הפך למנהג ומסביב מדברים רק על השייח' חאמד בן ח'ליפה, סימני השאלה סביבו והמסמכים החסרים לוועדה להעברת זכויות ניהול של ההתאחדות לכדורגל.
שחקני בית"ר חוגגים עם אלירן עטר (חגי מיכאלי)אבל בפועל, בית"ר עוד לא עשתה שום דבר כדי לצאת מהעונה הרעה שלה עד כה, וממצבה בתחתית הטבלה. אחרי התבוסה הזו שהנחילה לחדרה, בית"ר קיבלה צ'אנס לצאת לדרך חדשה והעונה שלה מתחילה מחדש עכשיו. והפעם, אסור לה, למאמנים ולשחקנים שלה לפספס יותר, אחרת הם ישובו, אחרי שנה אחת, לפלייאוף התחתון.
מועדון הלבבות השבורים
"אני מבין את הלחץ הזה של להיות במקום האחרון, זה יושב כמו אבן ריחיים על הצוואר. הלב כואב, הנשמה צועקת", זעק ניר קלינגר לאחר ה-1:1 של הפועל ת"א מול כפ"ס, במשחק שעלול להיזכר כפספוס ענק בהמשך העונה אחרי שהקבוצה של אלישע לוי ניצחה את מכבי פ"ת והתרחקה מהאדומים עד כדי שש נקודות בקרבות התחתית.
דני גרופר ורז שלמה מאוכזבים (שחר גרוס)"אין לכם לב בגוף, אין לכם נשמה", הוא זעק אחרי ההפסד התשיעי שלו ושל האדומים העונה, 2:1 באשדוד. העיסוק בלב ובנשמה היא שולי, כשהשחקנים נראים כבויים, אנמיים וחסרי יכולת להשפיע על מצבם הנואש. מקצועית זה נראה רע משריקת הפתיחה של העונה, מנטלית גם, והדברים של קלינגר נשמעים, למען האמת, מנותקים מהמציאות הקשה באדום.
אבן הריחיים שהוא דיבר עליה, משמשת כמטחנה לקמח, אבל למעשה בהפועל טוחנים מים כבר שבועות ארוכים. על המגרש, בעמדות הראיונות ובמתחם חודורוב. וגם קלישאות. "אלה החיים שלנו כספורטאים", "כספורטאים אנחנו צריכים להתעלות" ועוד שלל אמירות ספורט ורוח נשמעות מכיוון המאמן.
ניר קלינגר (שחר גרוס)זה לא עובד כבר הרבה זמן, השידוך לא מוסיף כבוד למאמן וגם מדרדר את הקבוצה לכיוון הליגה הלאומית. גם לפרוש בשיא צריך לדעת. גם אם זה הרבה אחרי השיא בוולפסון מבחינתו. וגם לדעת להפסיד בכבוד, במקום להיאחז בקרנות המזבח האדום. מבחינת המאמן וגם מבחינת הבעלים שצריכים להגיע איתו להבנות במטרה לסיים את הרומן בצורה מכובדת.
תבואו כל יום
עם פתיחת הסיבוב השני אפשר לקבוע, שבעוד הפועל ת"א היא הקבוצה החלשה בליגה ונועלת את הטבלה בצדק, מי שניצחה אותה, מ.ס אשדוד, היא אחת הקבצות עם הכדורגל הכי טוב ומהנה לצפייה בליגה. רן בן שמעון ממשיך להוציא מהשחקנים שלו יותר מהמקסימום ועם 11 חיסורים ומכת קורונה, גם לנצח את הפועל החלשה זה לא מובן מאליו, למרות שאשדוד גדולה עליה בכמה וכמה רמות.
חנן ממן חוגג עם שחקני הפועל חיפה (אורן בן חקון)בלי קשר לכדורגל הנהדר של האשדודים, קבוצה נוספת שהיא חוויית צפייה היא הפועל חיפה, שאחרי תצוגת הכדורגל שסיפקה ביחד עם מכבי ת"א ב-4:3 שלה בבלומפילד, סיפקה גם 3:3 אדיר מול בית"ר ירושלים בשבוע האחרון והיא ממשיכה להיות אחת הקבוצות שהכי כיף לראות אותה בליגה. למרות ההפסד לק"ש.
הצצה לבית החלומות של ראמוס והמשפחה בחג