"לא מחליף את מקומי כאן עבור אף קבוצה בארץ"

שנת 2020 עצרה לא מעט דברים, אך היא לא הפריעה לקריירה של דור ג’אן להתקדם. במהלכה, החלוץ רשם את העונה הטובה ביותר שלו בכדורגל הישראלי עם עשרה שערים במדי בני יהודה, במה שהעניק לו בפעם הראשונה, בגיל 26, את האפשרות לנסות את מזלו מעבר לים.

קבוצות מאוסטריה ופולין התעניינו בג’אן במהלך הקיץ, אך זו שנבחרה הייתה פאסוס פריירה מהליגה הבכירה בפורטוגל, שסיימה אשתקד במקום ה-13. העסקה נחתמה באוקטובר, אחרי שהחלוץ עוד הספיק לכבוש שני שערים בארבעת המחזורים הראשונים של ליגת העל, כולל אחד ב-2:2 מול מכבי תל אביב בה גדל.

דור ג'אן (באדיבות טלמו מנדש, פאסוס פריירה)

ההתחלה בפאסוס הייתה מעודדת. החלוץ קיבל דקות ב-4 משחקיו הראשונים והחזיר עם בישול אחד ושער מרגש עבורו מול פורטו, במשחק הראשון בו פתח בהרכב. הפרק האירופי נפתח ברגל ימין, אך אז הגיעה הקורונה. ג’אן נדבק בנגיף ובמקביל גם נפצע בקרסול ונאלץ לפספס ארבעה משחקים. 

כעת, כשהוא נערך לחזרה לפעילות במטרה לסייע לקבוצתו במאבק הצמרת כשהיא במקום השישי, דור ג’אן מסכם בראיון מיוחד ל-ONE את תקופת ההתאקלמות בפורטוגל עד עתה (“שונה מישראל”), נזכר בגול מול פורטו (“מרגש, אבל לא המרגש ביותר”), מתייחס למה שקורה אצל האקסית הכתומה (“כולם אשמים”) ומציב מטרות להמשך (“פורטוגל זה קרש קפיצה”). 

שרן ייני ודור ג'אן במאבק. לפני העזיבה (רדאד ג'בארה)

“ההתאקלמות הייתה קלה, הפורטוגלים אנשים חמים”

“החודש האחרון לחלוטין היה מאתגר ולא קל”, מספר ג’אן מדירתו בפורטו, המרוחקת 25 דקות נסיעה ממתחם האימונים, ובה הוא מתגורר עם ארוסתו לינוי אוחיון לה שלף טבעת באוגוסט האחרון. “זה התחיל עם פציעה במשחק נגד פמליקאו. אבחנו לי קרע חלקי ברצועות הקרסול ושבוע לאחר מכן נמצאתי חיובי לקורונה. זה היה לחלוטין לא פשוט לשבת בבית בלי לצאת והפציעה הקשתה עוד יותר. לשמחתי, אחרי חודש ארוך אני כבר יכול לראות את האור בקצה המנהרה ומקווה לחזור לאימונים מלאים תוך-2-3 שבועות”.

החלוץ נדד בישראל לא פעם. מקריית שלום, דרך קריית שמונה, פתח תקווה, עכו ועד אשדוד ובני יהודה, אך כל זה מתגמד לעומת המעבר הקיצוני לפורטוגל. “אני סוגר כאן שלושה חודשים”, מספר. “אני חושב שההתאקלמות שלי בכדורגל הייתה טובה מבחינת מספרים אבל אני עדיין דורש מעצמי עוד דברים מעבר. ההתאקלמות מחוץ למגרש הייתה קלה יותר כי הכרנו ישראלים שגרים כאן והפכנו ממש למשפחה. החיים בפורטוגל שונים לחלוטין מהחיים בישראל בכל ההיבטים. ראשית, זה לא קל להיות רחוק מהמשפחה והחברים אבל לשמחתי הפורטוגלים נחשבים לאנשים חמים יחסית בהשוואה לאירופה. שוני אתה יכול לראות גם בתרבות של האנשים, במסעדות, בקניונים, בכבישים ובעיקר בכדורגל”.

דור ג'אן ולינוי אוחיון (פרטי)

איך נראית שגרת היום שלך?
”היום שלי מתחיל מוקדם, ב-7 בבוקר אני קם, מתפלל, מכין ארוחת בוקר ויוצא לאימון. אני חוזר מהאימון בסביבות 14:00 ישר לארוחה חמה שארוסתי מכינה לנו. אנחנו מבלים בבית עד הערב, רואים סדרות, תכניות ועוקבים אחרי כל מה שקורה בארץ. בערבים או שיוצאים למסעדות או שנפגשים עם החברים הישראלים שלנו”.

בישראל נכנסנו לסגר שלישי, איך נראים החיים בפורטוגל בצל הקורונה?
”בפורטוגל יש אלפים שנדבקים בכל יום. רוב המקומות פתוחים עם מגבלות כמובן, הפורטוגלים עצמם מאוד ממושמעים ככה שאין זינוק בעליית הנדבקים. בחגים וסופי שבוע יש “מיני סגר”, שבו אסור לצאת מהבתים משעות אחר הצהריים עד הבוקר שלמחרת אלא רק לדברים חיוניים”.

דור ג'אן (באדיבות טלמו מנדש, פאסוס פריירה)

“הגול מול פורטו? מרגש, אבל לא המרגש ביותר”

בחזרה לכדורגל. 30 באוקטובר האחרון, שלושה שבועות מאז חתם ושבועיים אחרי הופעת הבכורה שלו בקבוצה, ג’אן קיבל את הקרדיט לפתוח ב-11 של פאסוס דווקא במפגש מול קבוצת הפאר פורטו. 11 דקות על כר הדשא הספיקו לחלוץ כדי להבקיע שער בכורה – ובמפגש נוצץ. “זה היה אחד הרגעים המרגשים בקריירה מהסיבה הפשוטה שזו הייתה הקבוצה הכי גדולה ששיחקתי נגדה”, נזכר. “תוסיף לזה הופעת בכורה בהרכב, שידור בישראל וניצחון ותקבל כל מה שאפשר לחלום עליו. אם אני צריך להשוות? הגול בגמר הגביע היה מרגש יותר. המעמד והעובדה שאצטדיון מלא רעד זה הזיכרון הכי מתוק עד כה שאני אזכור כל החיים”.

באוקטובר, כאמור, נפרד ג’אן בן ה-26 מבני יהודה אחרי שנתיים בשכונת התקווה. הכתומים פתחו היטב את העונה, אך נדמה כי עם עזיבתו של החלוץ, שורת הטלטלות הגיעה לקבוצה שכבר הספיקה לפטר את אלישע לוי, למנות את ניר ברקוביץ’, שפוטר אחרי זמן קצרה לאחר סאגה מתוקשרת, ולהוריד לקווים את כפיר אדרי ויעקב אסייג עד מציאת מחליף. כל זאת בסיבוב אחד של ליגת העל.

דור ג'אן. בשכונה מתגעגעים (אורן בן חקון)

“אני עוקב כמובן אחרי הכדורגל הישראלי בכלל ואחרי בני יהודה בפרט”, מתייחס ג’אן לאקסית. “אני בקשר עם שחקנים משם באופן שבועי. בני יהודה זה מועדון שתמיד יהיה לו חלק בליבי. העונה התחילה בצורה די טובה באופן יחסי, אחרי זה הגיעו הפיטורים של אלישע, אחריהם הפיטורים של ניר וזה לדעתי יצר איזושהי רעידה וקרקע לא יציבה עבור השחקנים. אני חושב שבתוצאות האחרונות יש אשמה לכולם, גם לשחקנים וגם להנהלה. אני בטוח שהמועדון יחזור חזרה למסלול בקרוב כי יש שם שחקנים טובים ויש הנהלה שרוצה שהמועדון יצליח”.

המטרות והאקסית מקריית שלום

היום אתה כבר במקום אחר, בפורטוגל. זו “עוד” תחנה בדרך לחלום?
”התחלתי לשחק כדורגל בגיל 5 ומאז ועד היום אני כל יום רודף אחרי החלום של אותו ילד. ברור שזה חלום לשחק בליגה כזו אבל החלום שלי לא נעצר פה, יש לי חלומות גדולים יותר. פורטוגל עבורי ופאסוס פריירה זו הזדמנות וקרש קפיצה אדיר. אני יודע שברגע שאני אספק את המספרים ואציג יכולת טובה אז ההצעות מקבוצות גדולות יותר בפורטוגל או מליגות גדולות יותר יגיעו, וזו המטרה ללא ספק”.

דור ג'אן (באדיבות טלמו מנדש, פאסוס פריירה)

איך נראים ההבדלים בכדורגל שם לעומת הישראלי?
”הכדורגל ושגרת האימונים בפורטוגל שונה מאוד מישראל. זה מתחיל קודם כל מאיך שמתייחסים פה לכדורגל, לכל מקום שתלך ותראה טלוויזיה היא תהיה פתוחה על כדורגל. האנשים פה צמאים לזה ואוהבים את הכדורגל שלהם ומתייחסים אליו כספורט לאומי. מועדוני הכדורגל פה נותנים לשחקנים שלהם את כל התנאים הכי טובים ואת כל המעטפת מסביב בשביל להפוך אותם לטובים יותר ולייצא שחקנים לקבוצות הגדולות פה או לליגות הגדולות בעולם. האימונים פה מאוד תמציתיים, אתה עולה להתאמן ובכל רגע אתה יודע על מה הולכים לעבוד ומה תפקידך בתרגול ובמגרש. השחקנים פה מאוד טכניים והקצב ודרישות האימון מאוד גבוהות וזה מה שגורם לליגה להיות כל כך חזקה”.

ינואר מתקרב. קבוצות מחפשות חיזוק, הצעה מקבוצה גדולה תגרום לך לחזור?
”אין לי מחשבות מקצועיות לחזור לישראל. ברור שאנחנו בתור אנשים לא יודעים מה צופן לנו העתיד ולאן החיים ייקחו אותנו. הרצון שלי הוא לשחק באירופה בשנים הקרובות, להתקדם ולהגשים את עצמי. כרגע אני נמצא במקום נכון לי שאני שמח בו, לא הייתי מחליף את המקום שלי עכשיו עבור שום קבוצה בארץ”.

דור ג'אן ולינוי אוחיון (פרטי)

לצד הרגעים החיוביים בקריירה, ישנה גם את מכבי תל אביב. ג’אן גדל במחלקת הנוער של הצהובים אך לא הצליח לבסס את מקומו בבוגרת, בזמן שחבריו מקריית שלום קיבלו את הקרדיט. “מכבי ת”א זה מועדון גדול וזה המקום שגדלתי בו ותמיד יהיה לו פינה בליבי. אני שמח עבור כל שחקן שגדל ושיחק איתי שהיום הוא מצליח בקבוצה הבוגרת. אני עוקב אחרי המשחקים ואני בקשר עם חלק מהשחקנים וזה תמיד גורם לי הנאה לראות אותם מצליחים. אני שמח עבורם שהם קיבלו את הצ’אנס ולקחו אותו בשתי ידיים, אני מאחל להם להמשיך את היכולת הטובה ולהתקדם עוד ועוד בצד המקצועי. אין לי שום צביטה שאני לא קיבלתי את הצ’אנס הזה, אני מאמין שכל אחד צריך לעבור מסלול מסוים בשביל להגיע ליעד שלו וזה המסלול שלי”.

לסיום, לפני ארבעה חודשים שלפת טבעת בכותל, יש תאריך לחתונה?
”לשמחתי תאריך סגרנו כבר לפני מספר חודשים, 17.6. אנחנו עוקבים באדיקות אחרי המצב בארץ ואנחנו מקווים שבאמת המצב ישתפר ועד החתונה כבר נוכל לחגוג כמו שצריך. אני מאחל בריאות לכולם ושנדע רק ימים טובים”.