לי נוף
|
גם השבוע הגיע ספורטאי בכיר לדבר עם תיכוניסטים במסגרת התוכנית החדשה, TEAM TALK, אשר תשודר בערוץ ONE ובשיתוף פעולה התאחדות הספורט לבתי ספר, בה כל שבוע אנחנו מפגישים אחד מבכירי הספורטאים בישראל עם תלמידי התיכון בו למד, והשבוע "פגש" ליאור אליהו את תלמידי בליך רמת גן, התיכון בו חונך, גדל ושיחק במדיו כדורסל רגע לפני הפריצה הגדולה שלו.
הקטעים הנבחרים מהתוכנית ישודרו גם בתוכנית ZONE מגזין הספורט לצעירים, אשר משודרת בכל יום שלישי בשעה 16:00 בערוץ ONE.
אליהו דיבר עם התלמידים בין היתר על ההחלטה לתלות את הנעלים, על הקריירה החדשה שלו בנגרות, על רגעי המפתח בקריירה, מה עזר לו ברגעי המשבר, על הרגעים הקשים בספרד וסיפק סוף סוף הסבר ללמה הזריקה שכל כך מזוהה איתו במהלך הקריירה נקראת 'גויאבה'?
"היו לי שתי הזדמנויות להגיע ל-NBA", פותח אליהו ומדבר על נקודה כואבת בקריירה. "הייתה נקודה בה הוזמנתי למחנה קיץ באחת הקבוצות, הייתי אחרי עונה ארוכה מאוד במכבי ת"א והרגשתי שהגוף שלי מאוד עייף, היו לי שבועיים לנוח עד הנבחרת בקיץ והגיעה ההזמנה למחנה ב-NBA. התלבטתי מאוד כי באמת הרגשתי עייף, אבל אמרתי לעצמי שאני אסתכל על זה אחרי שאפרוש ואצטער שלא עשיתי הכל כדי להשיג את המטרות שלי. באמת נסעתי לארה"ב, חזרתי לנבחרת ואני זוכר שהגוף שלי היה מאוד עייף אבל ידעתי שזאת הייתה החלטה נכונה. לכן בהסתכלות היום אני לא מצטער על כלום, בעיקר כי אני יודע שעשיתי את הכל ואני שלם עם עצמי".
הפרישה: "הגיעה הפציעה בכף היד ודיי סיימתי את העונה. אפשר להגיד שהקורונה טרפה את הקלפים. הסתכלתי על המתווה של השחקנים, הבידוד וכל מה שנדרש מסביב והבנתי שזאת הנקודה שבה אני צריך לתלות את הנעלים ולהיפרד. אם אני מתגעגע? האנשים שמסביב לכדורסל לא יאהבו לשמוע את זה אבל דיי התנתקתי, אני לא ממש רואה משחקים, לא יושב וצופה, התרחקתי מהתחום".