תקופת הקורונה הכניסה את מהראן ראדי לפרופורציות. בחודש מרץ, עם עצירת הכדורגל לפני סיום העונה שעברה, הוא דאג להמשיך להתאמן וחזר חד מתמיד לסיום העונה של בני סכנין. הקשר הגיע למחזורי הסיום, שיחק בתשעת המשחקים האחרונים ברצף והעלה את הקבוצה לליגת העל, כשנראה היה שהוא בכושר שיא, כולל ספירנטים על חצי מגרש בדקות הסיום כפי שעשה למשל במשחק נגד הפועל ראשון לציון בו כבש.
בארץ זה לא מובן מאליו, כושר שמאפיין שחקנים צעירים לשחקן בן 38, אבל ראדי הצליח להפתיע וגם תרם הרבה מהניסיון שלו לסכנין. באירופה, אגב, זה לא ממש חריג, ואפשר לחשוב על שחקנים רבים שמציגים יכולות מרשימות גם בגיל מבוגר יותר. אלא שהרומן עם סכנין הסתיים ובגל השני של הקורונה ראדי נותר מאחור, ללא קבוצה. במקביל, אמו נדבקה בווירוס הקורונה, חלתה, אושפזה בטיפול נמרץ ולבסוף הלכה לעולמה.
מהראן הוא אדם חזק עם מנטליות חזקה, אבל הכאב עדיין קיים. הוא עצמו מצא נחמה בספורט. הוא לא מפסיק להתאמן, לרוץ ואפילו לשחק כדורגל במשך שעות במגרש בכפר, הכל כדי לשמור על עצמו לרגע בו יקראו לו שוב לליגת העל. בכל זאת, היה לו חלק מרכזי בזכייה בשש אליפויות, אין הרבה שחקנים שיכולים לומר זאת על עצמם. כעת, בראיון ל-ONE, הוא מספר על החודשים האחרונים בחייו, הקורונה, סיום הרומן עם בני סכנין, הרצון לרשום עוד הישגים בכדורגל הישראלי והעתיד.
מהראן, אתה יושב בבית כבר תקופה והרבה אנשים שואלים את עצמם האם יש לך קבוצה חדשה באופק?
"בתקופה האחרונה היו פה ושם גישושים מקבוצות בליגת העל, אבל לא הייתה הצעה ספציפית. מהליגה הלאומית יש לי המון הצעות ואני מאוד מעריך ומכבד את כל מי שפנו אליי, אבל אני רוצה לחזור לליגת העל ואני עדיין מאמין שהמקום שלי הוא שם. אני מנסה לחכות עוד קצת כדי לראות איך הדברים יתקדמו, ואם לא, אז אולי באמת אלך לשחק בליגה הלאומית. אני כל-כך רוצה לחזור לליגת העל כך שאני עדיין מחכה בסבלנות".
מהראן ראדי בועט. רוצה לעשות את זה בליגת העל (חגי מיכאלי)איך אתה מסביר את זה שנשארת בלי קבוצה?
"לא יודע. אני חושב שאולי הסיבה העיקרית היא שאנשים מתנתקים מהעובדות המקצועיות ומהמספרים שלי, ומסתכלים רק על מספר אחד, על הגיל שלי".
ומה אתה חושב על זה?
"כן, אני בן 38, אבל גם בגיל הזה אני מרגיש בסדר, אני לא נפצע ויש לי עוד הרבה לתת. בסגר הראשון של הקורונה התאמנתי לבד, מחודש מרץ וממש עד כמה ימים לפני המשחק שבא אחרי הפגרה, ועצם זה שחזרתי ושיחקתי בכל משחק והייתי בכושר מצויין, אני חושב שזה מעיד על המצב האמיתי שלי. אני לא רוצה לשפוט אף אחד ממקבלי ההחלטות, אבל אני רוצה להאמין שזו הסיבה ובגיל 38 אני גם אוכיח שזו סתם סטיגמה. כשעזבתי את מכבי תל אביב בגיל 33 והלכתי להפועל באר שבע, אנשים אמרו עליי 'הוא מעבר לשיא', אבל ההיסטוריה דיברה בעד עצמה עם עוד שלוש אליפויות נוספות וכושר שיא. גם בסכנין, זה נכון שירדנו ליגה, אבל מבחינת נתונים פיזיים תמיד הייתי במקומות הראשונים בקבוצה. הליגה הלאומית לא נופלת מליגת העל מבחינת קצב משחק ויש בה לפעמים משחקים אפילו יותר קשים, אבל עברתי את זה בצורה הכי טובה שיש עם מספרים שאי אפשר להתעלם מהם".
מהראן ראדי. מספרים שאי אפשר להתעלם מהם (אחמד מוררה)למה בעצם לא נשארת בבני סכנין? מה קרה שם?
"בטבע שלי, אני בנאדם שקט שלא עושה רעש. ככה התנהלתי בכל הקריירה שלי. אמרתי לעצמי, שאנשים אחרים יתעסקו בדברים שהם לא מקצועיים, ואני אתעסק במה שאני הכי טוב בו, שזה לשחק כדורגל ולהביא קבלות. אבל היו כמה אנשים שהשפיעו על הלך הרוח בהנהלת סכנין בתקופה שבה שיחקתי וזה גרם לדברים פחות טובים".
מה זאת אומרת? במה זה התבטא?
"בהתנהלות מולי. אנשים התעסקו בכל מיני דברים שלא קשורים לכדורגל. בהנהלה הודו בפניי בשלב מסוים שנעשו דברים כדי לפגוע בי. טענו שהמאמן לא רצה, שההנהלה לא רצתה, אבל הבנתי שזה משהו אחר. גם מבחינת החוזה זה לא הסתדר מולם. אנשים אמרו שלא רציתי להוריד בשכר, אבל הם לא ידעו על מה הם מדברים כי דווקא קיצצתי הרבה בסכנין בירידה ואפילו אולי חסכתי להם כסף".
מהראן ראדי מאוכזב (רדאד ג'בארה)איך הגבת על האמירות האלה?
"אני לא אחד שמתנגח עם אנשים והייתי גם בטוח שחלק מההנהלה ייקח את זה בצורה יותר עניינית. הופתעתי כשיום אחד באו ואמרו לי שאני לא רוצה להוריד בשכר. לא נתנו לי את האפשרות לבוא ולהגיד 'בואו נשב ונראה מה אפשר לעשות', פשוט אמרו לי בתחילת העונה 'אנחנו לא יכולים לתת לך אפילו חצי מהחוזה שאתה רוצה', ואז הבנתי שיש כנראה רצון מסוים שלא אשאר יותר. זה כבר לא היה קטע של כסף".
ומה הרגשת כשאמרו לך את זה?
"זה מאוד פגע בי וחרה לי כי רציתי שהקבוצה הזו תעלה ותחזור למקום שבו היא נמצאת. כשירדנו ללאומית, הרבה אנשים נטשו אותה אבל אני נשארתי. אחרי תקופה מסוימת, באתי מיוזמתי והורדתי כסף, אבל לצערי לא דיברו על זה ולא הזכירו את זה. כשהגיעו אליי הצעות בינואר מליגת העל אמרו לי 'תעזוב', אבל ינואר נגמר ונשארתי. לא נתנו לי לעזוב. כשכל הסאגה הזו הסתיימה, אמרתי לעצמי שאני נשאר בסכנין, שאני חלק מהקבוצה ושיש לי מטרה להחזיר אותה לליגת העל. התעסקתי רק בזה ועבדתי בשקט. גם ההנהלה עשתה את השינוי שלה, ייאמר לזכותה. מאותו רגע שמנו את הדברים הפחות טובים בצד, ומשם התחילה הריצה שלנו למעלה, עד שבסוף עשינו את זה בסטייל".
התרגשת מהעלייה חזרה לליגת העל?
"מאוד התרגשתי".
ראדי והחברים בסכנין חוגגים עלייה (אורן בן חקון)מה אתה חושב עכשיו על אנשי סכנין?
"התפרנסתי שם בכבוד עם אנשים שמאוד רצו אותי בתחילת הדרך ואף פעם לא אנסה לפגוע במישהו מהם. מבחינתי הפרק הזה הסתיים כמו שצריך, כי מאוד רציתי שהקבוצה הזו תעלה ליגה. אני בקשר טוב עם כולם עד עכשיו וזה מה שחשוב לי. אני מאחל להם הרבה הצלחה מכל הלב ושיתנו עונה טובה".
יש שם שחקן אחר עכשיו שנכנס למשבצת שלך באמצע. איך אתה רואה את ההחתמה של בירם כיאל בבני סכנין?
"הסיפור שלי עם סכנין צריך ללמד את ההנהלה לקח גדול. הם צריכים להבין שלהביא שחקן עם שם גדול זה גם אומר שהם צריכים לעזור לו להיות חלק מהפאזל, שלא ישימו עליו את כל כובד המשקל במקרים של הצלחה או כישלון. אני מאוד מקווה שהם הבינו את העניין הזה ויסתכלו על בירם כמו כל שחקן אחר בסגל. הוא עשה קריירה מפוארת וזה נכון שהוא שחקן טוב, אבל פה לפעמים יש מציאות אחרת והציפיות צריכות להיות מותאמות למציאות. קבוצה זה לא שחקן אחד, כי גם ליאו מסי הגדול תלוי בחברים שלו לקבוצה. אני רוצה להאמין שיש תלכיד חברתי טוב בסכנין שמתאים להשיג את המטרות שלהם. אם הכל יסתדר וזה באמת יהיה המצב, לבירם יהיה יותר קל להתחבר ולתת את מה שהוא יודע לתת".
בירם כיאל (עמרי שטיין)"אמא שלי הייתה הכל בשבילי"
מחוץ לכדורגל, בתקופה האחרונה מהראן ראדי חווה טראומה אישית כאשר אמו הלכה לעולמה בגלל תופעות לוואי של וירוס הקורונה. מהראן היה מאוד מחובר אליה והתקשה להשלים עם המצב. כעת הוא מדבר לראשונה על האבדן האישי שלו. אנשי כדורגל רבים ליוו אותו ושוחחו איתו, בהם אלונה ברקת שבכל יום בו אמו אושפזה תמכה בו, ג'ק אנגלידיס ששלח לו הודעות תנחומים אחרי הרבה זמן שהשניים לא נפגשו וגם ההנהלה של בני סכנין שהגיעה לכבד אותו בניחום אבלים - אבל הכאב שלו עדיין טרי.
"לפי איך שאני מרגיש עכשיו, יותר קשה מזה כבר לא יהיה לי", אמר ראדי בעצב. "אחרי מה שעברתי בתקופה האחרונה, כל מה שאני אעבור בחיים שלי יהיה הרבה יותר קל. אמא שלי הייתה דמות משמעותית בחיים שלי. היא הייתה הכל בשבילי והקשר בינינו היה מאוד חזק. היא הייתה מושתלת כליה, נדבקה בקורונה והחלימה, אבל אחרי 39 ימים היא נפטרה בגלל כל הזיהומים שמגיעים אחרי זה".
הרבה אנשים מזלזלים בווירוס הזה, אבל יש כאלה שבשבילם הוא קטלני.
"אסור להגיד את זה, אבל כל בנאדם שלא מאמין בזה כנראה צריך להידבק במחלה הזאת בשביל להבין את המשמעות שלה. אנשים אולי יוצאים מזה, אבל אני לא מאחל לאף אחד את מה שאני והמשפחה שלי עברנו. אני לא יכול להבין בנאדם שמסתובב בלי מסכה. כשאמא שלי נכנסה לבית החולים כתבתי פוסט כואב כדי להסביר מה המצב שם, אבל לצערי אנשים ממשיכים לזלזל. מה ביקשו מכם? סך הכל לשים מסכה, להתרחק קצת ולא להיות במגע עם אנשים זרים. אמא שלי כל הזמן שמרה על עצמה מאז שהמגפה הזו הגיעה לפה, אבל בסוף זה הגיע גם אליה כנראה כי אחרים לא מספיק נזהרו. לכל אלה שלא מתייחסים לזה ברצינות אני פשוט אומר להם - תיזהרו. אתם לא רוצים שזה יגיע גם אליכם".
מהראן ראדי (אורן בן חקון)איך מתמודדים בסיטואציה כזאת, כשהאדם הכי קרוב אליך נמצא בבית חולים ואי אפשר לבקר אותו?
"זה נורא. הדבר היחיד ששמר עליי שפוי בתקופה הזו זה הספורט. זה מה ששמר עליי, בעיקר נפשית. כשהיה לי קשה הייתי יוצא לרוץ. היו רגעים שהייתי מקשה על עצמי באימונים ארוכים יותר רק כדי לשכוח מהמצב שהיינו בו. גם עכשיו, אני רץ ורץ, ומנסה לשכוח מהכול".
“יכול עוד לתרום לכדורגל הישראלי”
ראדי כרגע בלי קבוצה, אבל גם בימים אלה הוא לא מוותר על חזרה אפשרית לליגת העל וממתין להתפתחויות. בין לבין, הוא מתחיל לחשוב גם על פיתוח דור העתיד ומתייחס למצב בו נמצאות הקבוצות בהן הצליח.
"הכדורגל השתנה בשנים האחרונות", הוא טוען. "לצערי אני רואה פחות שחקנים שמביאים גם כישרון וגם עבודה קשה למגרש. מה שהביא לי הצלחה מקצועית זה השילוב של העבודה הקבוצתית והלחימה שלי, שהביאה גם מספרים בסופו של דבר. בכל עונה הייתי מצליח לבלוט, ועוד בתפקיד של קשר אמצע. בארץ יש עכשיו הרבה שחקנים שבאים פשוט למלא את המקום שלהם מבחינה טקטית וחסר להם את האקסטרה. מרגיש לי כאילו הקשרים של היום פחות מבקיעים שערים. בשביל לבלוט צריך לעבוד קשה, כי הכישרון לא מספיק".
מהראן ראדי מקבל כבוד מאלונה ברקת ונפועל ב"ש (מרטין גוטדאמק)מה אתה חושב על המקום שאליו הגיעה הפועל ב”ש, מאז שעזבת אותה?
"יש שם שחקנים עם מוסר עבודה מאוד גבוה ויש תחלופה של שחקנים. זה דור אחר. מהתקופה שלי נשארו בודדים בסגל והמועדון עובר תהליך מסוים של שינוי. זה מועדון גדול וחשוב בארץ, ואני רוצה להאמין שהם עוד יעלו על דרך המלך בשלב מסוים גם בליגה. בכל זאת, הם זכו בתארים והגיעו לליגה האירופית. עם עובדות אי אפשר להתווכח וכיף לי כשהם מצליחים".
יש בך געגוע גם למכבי ת”א? הם גם משקיעים בצעירים ובונים עליהם לעתיד.
"עד לפני שנתיים לא הייתי רואה הרבה משחקים בליגה הלאומית, אבל יש שחקנים שעברו ממכבי ת”א לקבוצות אחרות שם. יש רגעים שאני מסתכל על שחקן שאני לא מכיר ואני מבין שזה שחקן של מכבי ת”א, ממש אפשר לראות את זה לפי ההתנהלות של המושאלים שלהם בלאומית. כל התהליך שג'ורדי קרויף בנה שם נמשך עד היום, עם הצוות האירופי שעושה עבודה יפה. הם בונים שחקנים עם אישיות, משהו שאנחנו הישראלים קצת פספסנו".
ג'ורדי קרויף (רדאד ג'בארה)מה הכוונה?
"תסתכל על הקבוצה שלהם. לפעמים יש שם שחקנים שכבשו חמישה-שישה שערים ופתאום הם לא בסגל בהחלטה מקצועית, אבל האם אתה שומע שהשחקן מצייץ על זה או ממורמר מזה? לא. זה כי הם למדו שהם באים למקום עבודה. יש שם תרבות אחרת. מבחינת תנאים, זה המקום הכי טוב בארץ. כל הילדים שלהם עובדים כמו מכונה, בכל מקום שהם מגיעים אליו. בנוער הם עוטפים אותם ומפיקים מהם את המקסימום. כשאתה רואה שחקן שלהם על המגרש אתה אומר לעצמך 'וואלה, כשהכדור אצלו אני מרגיש טוב'. יש להם אישיות".
נדמה שהדברים אכן השתנו קצת ביחס של המועדונים הגדולים לגידול הדור הבא. לדעתך זה עניין של זמן עד שיהיו הצלחות גם בנבחרת?
"מבחינת מקצועית, אנחנו עדיין מאחור. יש חשיבה להתקדם ולשנות דברים, אבל זה צריך להתחיל בגיל מאוד קטן. שחקנים צריכים לצאת לאירופה בגיל צעיר. אי אפשר להפיל הכול על שחקן אחד שמתגלה פעם בדור, כמו מנור סולומון שפתאום צריך להוביל את כולם על הגב שלו. זה לא עובד ככה וזה לא הוגן כלפיו. בכל פעם אנחנו עושים את זה עם שחקן אחר. צריך לפתוח אקדמיות, להביא מודלים ממדינות כמו איסלנד או נורבגיה, להשקיע בתשתיות, להשריש תרבות עבודה אחרת ולהכשיר מאמנים שמבינים מה הם עושים. אנחנו צריכים דור חדש של שחקנים עם אופי ואישיות, אחרת גם הם יפלו ויספגו גולים בדקה ה-90. הם צריכים לגדול ולהבין שלא עוזבים את המשחק בשום רגע, שאסור לפחד אלא לנסות לשחק ולהבקיע שערים, שזה הדבר הכי יפה במשחק".
מנור סולומון (רויטרס)נראה שאתה מדבר על זה בתשוקה. תרצה להיות מאמן בעתיד?
"לא הלכתי לקורס מאמנים וזה לא הכיוון שלי בכלל. לצערי יש פגיעה במעמד המאמן בשנים האחרונות. מאמן צריך להיות אדם מוערך. פה בארץ הכול כמו בסיר לחץ. הייתי רוצה להקים אקדמיה שתעבוד עם שחקנים צעירים, תחזק אותם ותטפח אותם בשקט. שחקנים ותיקים שרוצים לאמן לא צריכים לחשוב בגדול, הם צריכים לבוא ולבנות את העתיד מלמטה. להפוך ילדים לכריזמטיים, לגרום להם להתמודד עם סיטואציות קשות, לתת להם להרים את עצמם למעלה בכוחות עצמם ולהעביר אליהם את הניסיון שקיבלו".
כמה ג'ורדי קרויף השפיע עליך?
"יש לו את ההשפעה הכי גדולה עליי ככדורגלן. זה כל הצוות שהיה לו, לא רק הוא בעצמו. אצל אוסקר גארסיה באמת למדתי כדורגל, כל ההתנהלות איתו הייתה מדהימה. זה התאים לי כי אני איש של עבודה".
ראדי לצד אוסקר גארסיה (יניב גונן)לקחת אליפויות ועשית הרבה דברים גדולים בקריירה שלך. בכל זאת, יש איזה בה פספוס?
"כן. מכבי חיפה זו קבוצה נוספת שהייתי רוצה להיות בה ולקחת איתה אליפות. יש שם עכשיו התחלה של משהו מעניין, כמו באליפות הראשונה שלקחתי עם מכבי ת”א. האמת שמרקו בלבול מאוד רצה אותי במכבי חיפה, אבל זה לא הסתדר. גם לפני שהגעתי למכבי ת”א שמעתי שמכבי חיפה התעניינו בי, אבל המעבר הזה לא קרה".
לאחרונה יש הסכמי שלום עם איחוד האמירויות. אם תקבל הצעה משם, תרצה ללכת על האתגר הזה?
"תראה, בכל יום שבו אני לא הולך לבקר את אמא שלי בקבר שלה, זה מרגיש לי כמו נצח. אני אחד שאוהב לטוס ולשחק במקומות אחרים, אבל המקרה של אמא שלי שינה לי את כל החשיבה לפחות לרגע הזה".
העונה בארץ כבר בעיצומה. אם יש קבוצות שמתעניינות בך הן בטח חוששות מהכושר שאתה נמצא בו. איך הכושר שלך בימים אלה?
"אני בכושר מצויין, שלא ידאגו. כשאני ארגיש שאני עלול לבזות את עצמי במגרש, אני אתלה את הנעליים ולא אסתכל אחורה. ככל שאני רואה עוד ועוד משחקים בליגת העל, זה רק מחזק לי יותר את הדעה שיש לי מקום שם ושאני יכול עוד לתרום לכדורגל הישראלי".