דראפט 2020 מתקרב ובמהרה, והדרך אליו הייתה עמוסה בסגרים ומחאות בעקבות מגפת הקורונה שגרמה לכל העולם לחשב מסלול מחדש. אך בתוך כל אי הוודאות שקיים באשר ללא מעט תחומים ושגרת החיים שהשתנתה עבור לא מעט לאין שעור, אפשר לומר בפה מלא שהמוכר, גם אם בגרסה מעט שונה, כבר כאן והדראפט לו חיכינו כל כך עם הגאווה הישראלית, בדמותו של דני אבדיה (וגם ים מדר) יחל בלילה שבין רביעי לחמישי. לכן, פרויקט הדראפט של ONE כאן בשבילכם, כדי לעשות לא מעט סדר בבחירות, ולשם כך, אנאליסט הדראפט אראן סמית' מ-NBADRAFT.NET התפנה לענות על חלק מהשאלות הבוערות בנוגע לדראפט הקרב ובא.
במה הדראפט של השנה שונה מזה של השנה שעברה ומזה שיגיע אחריו מבחינה של חוזק, מועמדים וייחודיות?
”באופן כללי מדובר בדראפט חלש ללא כוכבים בולטים בטופ, והקבוצות שיבחרו תחילה יתקשו לרצות את האוהדים שלהן עם השחקנים שייבחרו במקומות 1-3, שבדרך כלל נבחרים בדראפט של מקומות 4-7 בדראפטים אחרים. ככל הנראה בדראפט הזה אין יותר מדי שחקנים שהם זאיונים (וויליאמסון מ.ב) או אפילו ג'ה מוראנטים בטווח הזה, אבל אני חושב שאנתוני אדוארדס יכול להפתיע ולהיות תוספת מאוד נחמדה, לבול (לאמלו, מ.ב) במידה ויתבגר יש בוודאות יתרונות, וטופין (אובי, מ.ב) אמור להיות סולידי גם כן, אבל קשה מאוד להתרגש מהחברה בתוך החבורה הזו. לעומת זאת, השחקנים שנמצאים בטווח של מקומות 6-10 הם הכי טובים שאפשר לבקש. הדראפט של שנה הבאה מתפתח להיות חזק יותר”.
דני אבדיה (איציק בלניצקי)ספר לנו מעט על אומנות המוק דראפט, כיצד היא נעשית ובמה זה כרוך?
“אני עושה את זה כבר 20 שנה פלוס, כך שזה הפך להיות טבע שני שלי, אני כל הזמן עורך סיעור מוחות בנוגע לזה, ויש לי מספר אנשי קשר שאני נהנה לשוחח איתם על כך עד לכדי ‘בחילה’. זהו עמל של אהבה והחלק הכי טוב בזה הוא ללכת לאירועים ולגלות כישרונות חדשים שאו שעוברים מתחת לרדאר או כאלו שמבינים את הפוטנציאל הטמון בהם ושפורצים קדימה. באופן אישי אני נהנה הרבה יותר מהתחזיות לטווח הרחוק ולראות אילו מהילדים הצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם מאשר מהחלק המייגע של המוק דראפט ולחזות נכונה את כל הבחירות - וזאת ללא קשר לפעם שבה הצלחנו לחזות נכון 16 בחירות בדראפט של 2018, יותר מכל מוק דראפט אחר שאי פעם היה למישהו ככל הידוע לי”.
בהשוואה לפרוספקטים אירופיים אחרים (או כל פרוספקט אחר מחוץ לגבולות ארצות הברית), כשמסתכלים על ההתקדמות שדני עשה בשנה הזו לבד, האם עולה בדעתך פרוספקט אחר שעשה קפיצה כה גדולה, במידה וכן, מי?
“שאלה נהדרת. אני חושב שהוא עשה התקדמות נחמדה מאוד לאורך השנה. היו שחקנים אחרים בעבר שעשו סוג של קפיצה והצליחו מאוד בעונות שבהן הם נבחרו בדראפט. דניס שרודר זה שם שעולה לי לראש. דירק נוביצקי קפץ ישירות לדראפט ו-ויתר על הקולג' לאחר שהציג יכולת נהדרת ב-הופ סאמיט (HOOP SUMMIT). לוקה דונצ’יץ’ כבר היה ‘נעול’ כבחירת טופ 5 בדראפט, אבל הוא הראה התקדמות בכל הקשור לכך שהוא הוביל את הקבוצה לזכייה ביורוליג, ולזכייה בתואר ה-MVP כשהוא רק בן 19”.
דירק נוביצקי (רויטרס)מה לדעתך תרם לקפיצה הזו?
“אני חושב שדני בחור מאוד בוגר, זה ברור שהוא מוכוון מטרה וממוקד, וזה לא משהו שיוצא לך להיתקל בו לעתים קרובות אצל שחקנים בגילו. היצר התחרותי שלו אמור לעזור לו להישאר רעב ולהמשיך להתאמץ בעקביות גם כשיתקל בקשיים וכשהדברים לא ילכו”.
למי היית משווה אותו ולמה?
“שמעתי שחלק משווים אותו לדטלף (שרמפף, מ.ב), אבל אני לא רואה את אותה יכולת הקליעה או את אותו מבנה הגוף. הידו טורקוגלו זו ההשוואה שהלכנו איתה, ולמרות שהיא לא מושלמת, לשניהם יש חושים נהדרים למשחק ויכולות נהדרות עם הכדור, שניהם מראים יכולת לייצר ולשחק כפוינט פורוורד בעת הצורך”.
“יש שחקנים אירופיים שנופלים בין הכיסאות”
האם לדעתך פרוספקטים אירופיים לפעמים זוכים להתעלמות במידת מה, במידה וכן מדוע?
“אני חושב שכן. לדעתי יש עליות וירידות בכל הנוגע לתשומת הלב כמו גם למשאבים אשר מושקעים בסקאוטינג באירופה וזאת בהסתמך על הביצועים של שחקנים אירופיים שנבחרו בדראפט בשנים האחרונות ב-NBA. מישהו כמו דירק או כמו לוקה הם כאלה שמוגדרים כמשני משחק וזה מעיר את כולם בנוגע לחשיבות של לא לפספס את אותם כישרונות שמגיעים אחד לדור, שיהוו בסיס לבנייה קבוצות שיזכו בתארים. כשחולפות להן 3-4 שנים ללא שחקן מהסוג הזה ועם שחקנים שאולי נבחרו גבוה מדי, התוצאה היא שהרושם כלפי השחקנים הללו משתנה, וקבוצות עם תקציב סקאוטינג קטן יותר שוב מתחילות לעגל פינות”.
הידו טורקוגלו (רויטרס)האם לעובדה שקל יותר לעקוב אחר ההתקדמות של השחקנים בארצות הברית ברזולוציות הקטנות ביותר (מבחינת התוכנית, מי שמנהל אותן, הביצועים וכו') מאלו שמחוץ לארצות הברית משחקת תפקיד מכריע בכל מה שקשור לבחירת השחקנים בדראפט?
“בוודאי, יש שחקנים שמתעלמים מהם כין אין מספיק באז סביבם, או שאין להם חשיפה מספקת. כמובן שיש המון סקאוטים בינלאומיים עם המון אנשי קשר, וכל אחד מהם רוצה למצוא את הפנינים החבויות, אבל ישנם שחקנים שפשוט נופלים בין הכיסאות שבסופו של דבר או שהם לא נבחרים בדראפט או שהם נבחרים נמוך מדי”.
מה הופך את דני לכל כך מיוחד?
“הוא מראה שיש לו אופי תחרותי והוא מאוד מוכשר לשחקן בגילו, נראה שיש לו פרספקטיבה מאוד בוגרת ומודעות עצמית, וקבוצות יודעות שהן מקבלות שחקן שייתן את הכי טוב שלו כדי לעזור להן לנצח. אופי ומשחק קבוצתי, זה משהו שהוא מאוד חשוב לקבוצות חכמות”.
לעתים יוצא לנו לראות פרשנים/אנליסטים שמזכירים את השורות הסטטיסטיות (הלא נוצצות) של פרוספקטים מחוץ לארצות הברית שמשחקים בליגות המקצועניות, מה דעתך על התפיסה המוטעית שיכולה להיגרם בעקבות זה?
”ברור, יש אספקט בעייתי בכל הקשור להשוואות בין הרמות בליגות באירופה לאיך שהסטטיסטיקות האלו מושוות לפרוספקטים אחרים כמו גם לשחקנים ב-NCAA. סקאוטים שמתבססים על אנליטיקס, מנסים לעשות זאת וברור שחלק מהנוסחאות מוכיחות את עצמן כיעילות, אבל לפעמים ישנם גורמים חיצוניים שלא ניתן להסביר אותם, וכמובן שזה מה שמביא לכך שמספיק לראות את השחקנים כדי להרגיש בנוח עם היתרונות והאתלטיות שלהם כמו גם רמת הכישרון, כדי שלא להפריז או להמעיט בערכו של פרוספקט בהסתמך על הסטטיסטיקות/אנליטיקס שלו. המפתח הוא השגת מידע מודיעיני ממספר מקורות כמו גם לראות את ההתקדמות של השחקן עם הזמן”.
דני אבדיה (איציק בלניצקי)“ים צריך להפוך לרכז שלם יותר”
מה דעתך על ים מדר, מה לדעתך החוזקות שלו, החולשות שלו, ומבחינה ראליסטית למה הוא צריך לצפות?
“הוא שחקן שהיה במגמת עליה לאחרונה, וזו הייתה הפתעה קטנה שהוא נשאר בדראפט. יש לו גודל טוב לעמדת הרכז, אבל הוא צריך להתחזק, הוא מראה יכולת שליטה בכדור יחד עם יכולת ליצור ולמסור. יש לו טכניקה טובה לזריקה שלו אבל הוא צריך להפוך לרכז שלם יותר, לשפר את בחירת הזריקות שלו, כמו גם את טווח הזריקה. מן הסתם הוא צריך להוכיח את זה ברמות גבוהות יותר. דו"ח הסקאוט שלנו עליו יפורסם בקרוב”.
מה התרחיש הטוב ביותר עבור ים הן מבחינת המקום בו הוא יכול להיבחר והן מבחינת למי הוא יכול להפוך מבחינת הדמיון?
“אנחנו רואים אותו כבחירת אמצע סיבוב שני, מישהו שיכול להתפתח עם חלוף הזמן למישהו שיכול לתרום ברמת ה-NBA. אם הוא ימשיך בדרך הזו, הוא יכול אולי להיות כמו ארל ווטסון, ששיחק בעברו ב- UCLA. ארוך, רזה, יצירתי ואחד שנלחם”.
ים מדר (חגי מיכאלי)