עונת 2020/21 בכל המסגרות מסתמנת כעונת הקורונה, התאמות נעשות תוך כדי תנועה, אך השורה התחתונה והחיובית היא שהכדורסל משוחק. ואם הקורונה הגיעה כרעם ביום בהיר, הרי שגם פתיחת העונה של ז'לגיריס קובנה מתבררת כהפתעה עצומה, אך גם נעימה. במבט לאחור אפשר לומר שהעונה הזאת התחילה בצורה הכי פחות צפויה, כ-2,500 קילומטרים מקובנה, עם סל ניצחון של באסקוניה על הבאזר שהוביל לזעזוע בליטא ולסיומה של תקופה קסומה.
כששרונאס יאסיקביצ'יוס מונה כמאמנה הראשי של הקבוצה הבכירה בליטא בינואר 2016, ספק אם מישהו האמין שרכז העבר האגדי שזכה בכל דבר אפשרי בכל מקום אליו הגיע, יהיה גם מי שאמון על החזרתה של ז'לגיריס לקדמת הבמה באירופה וזאת עוד עם תקציב צנוע במיוחד ובתקופה בה התחרות ביורוליג הגיעה לשיאים חדשים.
הסיפור של ז'לגיריס ושאראס בקלות יכול היה להתפרש על פני אינספור כתבות וניתוחים, כולל השוואות לשחקני עבר אחרים שנחשבו לגלדיאטורים, כאלו ששינו את המשחק, ווינרים שעברו בעצמם תחת מאמנים אגדיים והחליטו לעשות את המעבר לאימון אחרי קריירה נפלאה. אבל בינתיים ההשוואות לוולימיר פראסוביץ' ודושקו איבאנוביץ' שהיו בספליט הגדולה של סוף שנות ה-80 יחכו ליום אחר ונחזור ל-30 ביוני בוולנסיה.
הליגה הספרדית, כמו כל אירופה, נעצרה במרץ בשנה שעברה בגלל הקורונה, אבל בניגוד למרבית הליגות, בספרד החליטו לחזור ולשחק בפורמט מקוצר. אל גמר הפיינל פור הגיעו ברצלונה ובאסקוניה, ובמסיבת העיתונאים שקדמה למשחק, בשלב הצילומים, אמר מאמן הקטלונים סבטיסלב פשיץ' למאמן הבאסקים דושקו איבאנוביץ' בהומור “תיגע מעט בגביע, כי אתה לא יודע מה יקרה בעתיד". הרגע שהפך לאלמותי היה למעשה מילות הפרידה של המאמן הוותיק מהמועדון. בתום ארבעים דקות של כדורסל ואליפות באסקית, היה ברור שפשיץ’ עוזב ושהאיחוד המרגש של ברצלונה ויאסיקביצ'יוס, שכבר החל בתהליך הבנייה של ז'לגיריס לעונה הנוכחית, הוא רק עניין של זמן.
בליטא הבינו שצריכים להתרגל ליום שאחרי שאראס ומי שהגיע הוא מרטין שילר, שהביא עמו לליטא קסם אוסטרי בדרך לפתיחת עונה פנטנסית עם מאזן 2:5. אך למרות זאת קבוצתו של המאמן בן ה-38, שהספיק לזכות בתור עוזר מאמן בליגה האוסטרית ב-2009 והוכתר כמאמן העונה בליגת הפיתוח של ה-NBA ב-2020, עדיין זוכה למבטים של חשדנות מסויימת.
התוצאות של ז'לגיריס מרשימות במיוחד, בטח כאשר מסתכלים על לוח המשחקים, אך בליטא חוששים שמדובר בסך הכל בניצול מצבים בצורה אופטימלית. הניצחון על אולימפיאקוס היה המשחק הרשמי הראשון של האדומים שעוד לא היו מוכנים לעונה, חימקי מוסקבה הגיעה למשחק מול ז’לגיריס עם שישה שחקנים וגם וילרבאן הייתה בסגל חסר מאוד, בדיוק כמו שמכבי תגיע. בליטא אומרים שהמשחק היחיד מול יריבה שהייתה בסגל מלא ומוכנה הייתה הכוכב האדום (עד שהגיע ההפסד לריאל מדריד) ולגבי מצבם של הצהובים – הליטאים יודעים שגם הוא לא אידיאלי בלשון המעטה ומספק לירוקים הזדמנות נוספת לנצח.
ז’לגיריס אמנם נחלשה מאוד עם פציעתו של פטריסיו גארינו, לו לא אמור להגיע מחליף, אך יחד עם זאת הציפיות היו לפתיחה של 4:0 ובפועל הקבוצה מדורגת במקום השני עם מאזן 2:5, אז אי אפשר להתלונן. ההצלחה הגיעה גם עם סיבות נוספות למסיבה, כשהצעירים של הקבוצה רוקאס יוקובאייטיס ומאריוס גריגוניס עשו קפיצת מדרגה. החדשות הטובות ביותר מבחינת הקבוצה הן שגריגוניס הפך ללא פחות ממנהיג, בעוד יוקובאייטיס החליט לוותר על הדראפט השנה מתוך הבנה שבמידה וימשיך ביכולת הזו, הוא יכול לקדם את עצמו מאוד בדראפט 2021. כעת שניהם וחבריהם בסגל של שילר מחכים לצהובים, בתקווה לרשום עוד ניצחון ולהמשיך בעונה המופלאה שלהם.