"טוב אתם מוכנים? אני מאשר את כל מי שממתין להיכנס לשיחה שלנו בזום". בום. בלחיצת כפתור אחת, ברגע אחד, נפתחו לפתע המסכים בבתיהם של 1,000 ילדים שחיכו במשך דקות ארוכות לשעה שבע בערב לאימון ג'ודו מיוחד. אלה הילדים שלא יצאו מארבע הקירות שלהם בתקופה האחרונה, אלה הילדים שהותירו את האולמות שוממים, אלה הילדים שיושבים מידי יום ומחכים לחזור להתאמן.
רובם ישבו שם מול המצלמה בחליפות ג'ודו, על מזרן קטן ודק או על שמיכה שפרסו על הרצפה, ועבורם השעה הזו החזירה קצת את החיוך. דרך הזום, עם תרגילי מדיטציה, בדגש על מחשבות חיוביות ונשימות, וגם קצת עבודה על טכניקה. כי זה רק מה שאפשר לעשות בגבולות הבית והזום.
ג'ירו דה איטליה: ריק זאבל מדברהימים האחרונים בסגר הם קשים למשפחות רבות שלא מצליחות להתמודד עם המצב המאתגר. כולם מנסים להישאר עם הראש מעל המים אבל החיים של רבים נעצרו מחשש להתפשטות נגיף הקורונה וגם הספורט הישראלי חטף זעזוע קשה. הכדורגל לא זז, בכדורסל מחלקות הנוער סגורות וגם בענפים האולימפיים ספורטאי הדור הבא לא יכולים להתאמן.
אומנם בתחילת הסגר נרשם הישג גדול מבחינת הספורט הישראלי, אחרי שכל ספורטאי הסגל האולימפי וכל הספורטאים הצעירים שמתכוננים לתחרויות הבינלאומיות קיבלו אישור להמשיך ולהתאמן כרגיל, בעיקר משום שאולימפיאדת טוקיו ממש מעבר לפינה, אבל הדור הבא עדיין תקוע בבית. מחר (שלישי) יתקיימו הדיונים בממשלה על חזרה אפשרית של הספורט, וכל גופי הספורט הבולטים מנסים ללחוץ על הממשלה להחזיר את מתווה העבודה בקפסולות כדי שלא לפגוע במי שבעתיד הרחוק ייצג את המדינה בתחרויות הגדולות בעולם.
הספורטאים הבכירים ממשיכים להתאמן. שגיא מוקי (חגי מיכאלי)אלפי ילדים יצאו אמש לרחובות והפגינו בעד החזרה שלהם לאימונים, באקט מחאתי יוצא דופן, אבל כרגע הם כמעט האחרונים בסדר העדיפויות על פי תוכנית היציאה מהסגר. מאמן בכיר בספורט הישראלי אמר: "התרחיש הזה לפיו המדינה תחזיר את הילדים לאימונים רק בדצמבר או בינואר הוא פסק דין מוות לספורט הישראלי. אם זה יהיה המצב, שאף אחד לא יצפה למדליות באולימפיאדת לוס אנג'לס 2028. ספק אם יהיו שם ספורטאים אולימפיים ברמה הדרושה וספק אם הם ישיגו מדליות. בזמן שכל העולם מתאמן כרגיל ואנחנו תקועים במקום, אין ספק שזה יהיה בגדר נס".
עוד הוסיף המאמן: "כרגע, הספורטאים לטוקיו 2021 ממשיכים להתאמן כרגיל, גם אלה של פאריס 2024 עדיין בעניינים, אבל יש פה דור שלם שהולך לאיבוד ותקוע בבית בדיכאון בין קירות ומסכים. זה מה שהמדינה רוצה? לגדל דור של אנשים עם מחלות, שיעשנו וישתו ויגיעו לבתי חולים, במקום לדאוג לבריאות שלהם והנפש שלהם? בסדר שרוצים לדאוג לבריאות של כולם, אבל ספורט הופך אזרחים לבריאים יותר, ואזרחים בריאים יחסכו למדינה הרבה כסף בעתיד כי הם לא יגיעו לבתי חולים כל שנה ממחלות. חייבים להחזיר את הספורט ומהר".
בשעות אלה גופי הרוחב בספורט הישראלי דנים עם משרד התרבות והספורט על האפשרות לחזור לפעילות. "התרחיש האופטימלי מבחינתנו הוא לחזור לאימונים במתווה של קפסולות כדי לאפשר שגרה של אימונים גם לילדים ונוער", סיפרו גורמים המעורבים בפרטים.
מנכ"ל הוועד האולימפי, גילי לוסטיג, אמר: "אנחנו חותרים להשגת סיכום דומה לזה שהיה ביציאה מהסגר הראשון ופועלים בשיתוף משרד הספורט כדי להגיע לזה. גם הפעם אנחנו חותרים קודם כל להחזרת הפעילות ללא מגע, בהמשך להחזרת פעילות כולל מגע - ושהכל ייעשה בקפסולות ובזהירות המתבקשת. הספורט הישראלי עשה זאת בצורה מאוד יפה בתום הסגר הראשון".
גילי לוסטיג (רדאד ג'בארה)בינתיים האגודות, אלה שמגדלות את הספורטאים, מנסות לשמור עליהם קרוב אבל הן נמצאות בבעיה גדולה. "אם לא מחזירים אותנו תוך חודש לפעילות, אפשר לסגור את העסק וללכת הביתה", סיפרה מנהלת של אגודה ממרכז הארץ. "עד עכשיו שלחתי עובדים לחל"ת, השארתי כמה מאמנים כדי שיעבירו אימונים בזום, אבל זה לא אותו דבר כמו אימון רגיל וקשה לשמור על שגרה כזאת. לכן אם בתוך חודש אין שינוי, אני סוגרת את האגודה. אין לי הכנסות, אין כסף בקופה והמצב לא טוב כי ספורטאים כבר הולכים לאיבוד". גם באגודה אחרת סיפרו: "פניתי לאיגוד שלי, אבל כנראה שאכפת לו רק מהטווח הקצר ולא מהטווח הארוך. פניתי לרשויות, אבל כנראה שהן הרימו ידיים. אם ככה, אז גם אנחנו מרימים ידיים וסוגרים".
מנהל אגודה נוסף סיפר: "כרגע עדיין לא רואים פרישה של ספורטאים אצלנו, אבל נדע מה הנזק רק כשנחזור לפעילות או כשנפתח רישום לשנה הבאה. אני יכול להעיד שיש לי ספורטאים מיואשים שבשיחות שלי איתם הם אומרים שאם לא נחזור בזמן הקרוב אז הם כבר לא מאמינים שיצליחו להשלים את הפערים. יש לנו המון מאמנים בחל"ת והרבה שעבדו כעצמאים אז גם חל"ת הם לא מקבלים כרגע, ככה שאני כבר לא בטוח שיהיה לי צוות אימון מלא כשנחזור. וברמה הכללית, אני שומע על אגודות שנמצאות על סף קריסה, בעיקר אגודות קטנות שמנסות לפנות לגדולות כדי שיקחו את הניהול שלהן בגלל שהן לא שורדות, או כאלה שפונות למרכזים לעזרה. המצב רע".
מבחינה כלכלית, האגודות קיבלו כ-70 אחוז מהכספים שמגיעים להם מהמדינה על פי מה שקיבלו בשנה שעברה. יש קבוצות שהביאו שחקנים זרים אבל הליגות לא נפתחו בכלל, וכרגע אי אפשר להתאמן או לשחק, כך שמדובר בפגיעה כלכלית נוספת. "כרגע אין ליגות, אין מחלקות נוער וכל הספורט נעצר. זה מצב הזוי וקשה, אנחנו נושכים את השפתיים ומקווים לבשורות טובות, אבל באמת שהמצב רע", סיפרו גורמים בענף הכדוריד. "יש לי קבוצות שמתאמנות שש פעמים בשבוע בזום רק כדי שנמשיך לשמור על כושר מינימלי למקרה שיחזירו אותנו, אבל זה לא רציני".
סימון דוידסון (שחר גרוס)באיגוד השחייה קיימו אתמול שיחה עם האגודות והמאמנים. מעל 100 נציגים מודאגים נכחו בשיחה הזו מתוך כ-70 אגודות שחייה ושחייה אמנותית שעובדות בארץ. הם שמעו הסברים על מה שקורה מאחורי הקלעים וזכו לאוזן קשבת מצידו של יו"ר האיגוד סימון דוידסון, ששלח באופן אישי סרטון ומכתב כמעט לכל חברי הכנסת בנושא. אולי אין פרישה אצל הבוגרים והמקצוענים, אבל לפי ההערכות באיגוד הזה, כ-20 אחוז מהשחיינים בגיל הצעיר שרק החלו לשחות עלולים שלא לחזור למים אחרי הסגר, וזו עלולה להיות מכה קשה לענף שמנסה להדביק את הפער מהעולם, כי שם טמון אולי הכוכב הבא של השחייה הישראלית.
דוידסון אמר: "אני פונה כנציג איגוד השחייה למקבלי ההחלטות. אנחנו לא מכחישי קורונה, אנחנו מבינים שיש מחלה קשה ואת הצרה הגדולה שנפלה על העולם. קיבלנו את הסגר, הבנו מדוע עשו אותו ועשינו כל מה שצריך כדי לשמור עליו. אבל עכשיו כשמדברים על הקלות, חייבים להבין שהדבר החשוב ביותר זה פתיחת אימוני שחייה ובריכות שחייה. אני פונה להיגיון שלהם ולא ללב שלהם, כי הבריכה היא עם כלור והנגיף לא חי בתוך הכלור. האימונים צריכים להתאפשר בקפסולות סגורות עם שחיינים קבועים ומאמנים קבועים שעובדים באגודות מסודרות. הוכחנו שזה עבד מדהים לאחר הסגר הקודם, תנו לנו לחזור ולפעול לפי התו הסגול גם הפעם. תחזירו את הספורטאים לפני קריסה סופית. אנחנו צריכים להיות הראשונים שחוזרים לפעול, לא האחרונים".