כמעט שנתיים מלאות חלפו מאז שאורוש ניקוליץ’ חתם על חוזהו במכבי תל אביב והסטטיסטיקה שלו ממשיכה להצביע על 17 דקות משחק בלבד, וכל זאת כשהוא מחזיק עדיין בחוזה עד מאי 2023. הסרבי הפצוע ממשיך להיות חלק מהצהובים בכל הנוגע לחוזה שלו, יושב בתוך תקציב השכר, אך בפועל לא מסוגל לשחק כדורגל כשהוא עדיין מתמודד עם הפציעות השונות שלו מהיום בו הגיע למעשה מדינמו מינסק בהעברה חופשית, אך עם חוזה ארוך טווח שהתברר בדיעבד ככזה שתוקע עכשיו את הצוות המקצועי שכלל לא הביא אותו לקריית שלום.
התעלומה סביב ניקוליץ’, שמכבי ת”א עד היום לא הוציאה הסבר רשמי על סוג הפציעה שהוא חווה ולא מסבירה מדוע הוא לא מצליח לחזור לכשירות או מתי בכלל יחזור, הפכה אתמול (שלישי) לגדולה עוד יותר כאשר עם סגירת חלון ההעברות, התברר כי השחקן בכלל לא רשום כשחקנה של מכבי תל אביב בהתאחדות לכדורגל ולמעשה, הוא אינו חלק מהסגל הרשמי שלה לעונה הנוכחית, לא בליגה וכתוצאה מכך גם לא באירופה. האוהדים הצהובים כבר החלו לחשוב שאולי השחקן שוחרר, אך הסיפור הוא אחר.
הסיבה לאי הרישום של ניקוליץ’ מתחילה כבר בפלייאוף העליון האחרון. בעקבות הפציעות, ולדימיר איביץ’ ביקש לרשום את גויאגון פארפה בסגל הקבוצה הבוגרת ל-10 המשחקים האחרונים של העונה אחרי פגרת הקורונה, בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל נעתר לבקשה וב-28 במאי, 2020, ניקוליץ’ נגרע למעשה מהרשימות של הצהובים. העונה החדשה החלה וכדי להירשם מחדש כשחקן פעיל, על מכבי ת”א להזין בדיקות רפואיות עדכניות של השחקן. אממה? בשל מצבו הבריאותי, הוא לא יכול לעבור בדיקות רפואיות ובלי טופס כזה, הוא לא יכול להירשם מחדש בהתאחדות לכדורגל.
הסיפור ההזוי הזה סביב ניקוליץ’, שהגיע בדצמבר 2018 לקריית שלום ומאז הצליח לרשום רק 17 דקות משחק, כאשר את שאר הדקות העביר כשהוא פצוע ולא מצליח לחזור, לא נראה בשלב הזה קרוב לסיום. למעשה, הסרבי הוא השחקן הלפני אחרון במכבי ת”א שהגיע מבחוץ ובעצם זכה לחוזה ארוך טווח, כאשר אחריו צורף אנדראס יאניוטיס בחוזה לשלוש שנים. מאז, כל שחקן שחתם, קיבל חוזה לעונה אחת בלבד עם אופציות להארכה בהתאם למספר משתנים כמו כמות משחקים וכדומה, ונראה כי זה לא קורה סתם והצהובים לא מוכנים להיפגע פעם נוספת.
שחרור של ניקוליץ’ הוא כמובן עניין מורכב, בטח במציאות הכלכלית של הפייר פליי, כשהוא מחזיק בהסכם לעוד שלוש שנים קדימה והתרה של חוזה כזה היא הוצאה מאוד לא פשוטה ואף גבוהה. לכן הוא ממשיך להיות חלק מהקבוצה, בתקווה שיגיע הרגע בו יחזור לשחק, אך אם נשוב אל הדברים של גאורגיוס דוניס רק לפני כחודש, זה לא אמור לקרות ב”חודש-חודשיים הקרובים”. חודש אחד עבר, נראה מה יוליד החודש הקרוב והאם לאחריו ניקוליץ’ יוכל לעבור בדיקות רפואיות ולשוב אל הסגל הצהוב.
עוד נושא שהעסיק רבות את האוהדים הצהובים עם סגירת חלון ההעברות הוא ההחתמה של רוואן הומאן, הקשר הדרום אפריקאי בן ה-19. משום מה, הקהל היה בטוח שהגיע לקריית שלום “סטיבן פינאר הבא”, והאוהדים לא הבינו מדוע מכבי ת”א לא מציגה את השחקן לאחר חתימתו, ולמה בעצם אין סרטון “וולקאם” כפי שקיבלו אלכסנדר פשיץ’ ולואיס הרננדס ובעצם כל השחקנים שחתמו בקבוצה בשנים האחרונות.
הסיבה היא פשוטה מאוד. הומאן, שחתם על חוזה לעונה אחת בלבד עם אופציה להמשך ההתקשרות, יושאל לבית”ר ת”א/בת ים ובמכבי ת”א הסתפקו בשתי שורות לקוניות בסוף ידיעת האימון שהם שחררו אתמול לאוויר. הומאן יצטרך להוכיח את עצמו בליגה הלאומית לפני שבכלל יקבל הזדמנות להראות האם הוא באמת ה”דרום אפריקאי הטוב לגילו” בהמשך הדרך.