בשנת 2016 החתימה אטאלנטה את המאמן ג’אן פיירו גאספריני כדי לשנות את פני הקבוצה אחרי שחוותה עונה קשה בסרייה א’. אחד מצעדיו הראשונים של האיטלקי היה להביא למועדון בהשאלה את החלוץ אלכסנדר פשיץ’. ארבע שנים עברו והמסלול של השניים שונה לגמרי – מאז גאספריני הצליח לקחת את הקבוצה מברגאמו למחוזות גבוהים ובעיקר שמר על יציבות, דבר שקשה לומר על החלוץ הסרבי שלמרות שהגיע לכמה רגעים מכוננים בקריירה, התקשה להיות עקבי.
יש שחקנים שלוקח לקריירה שלהם זמן להתרומם, ראה ערך ערן זהבי, אך במקרה של פשיץ’, חלוץ הרכש החדש של מכבי תל אביב, הדברים התקדמו מהר עוד כשהיה צעיר אך למרות שידע למצוא את הרשת כמעט בכל מקום בו היה, התקשה למצוא את הדבר החשוב ביותר בקריירה של ספורטאי – יציבות. בגיל 28 מגיע החלוץ לישראל עם רזומה מרשים שכולל הופעות בטולוז, אטאלנטה ומלכות שערים בסרביה עם הכוכב האדום בלגרד, אך גם עם לא מעט סימני שאלה ואחרי שבשתי העונות האחרונות שיחק באסיה.
פשיץ’ אינו חלוץ 9 קלאסי. באיטליה הגדירו זאת בעבר כך: “הוא שחקן שאוהב לגעת הרבה בכדור ולעבוד עבור הקבוצה. לא שחקן שעומד ברחבה ומחכה שיגיעו כדורים אך יודע גם לצאת החוצה כשצריך. זו אחת הסיבות שגאספריני החליט להביא אותו לקבוצה”. פשיץ’ הוא שחקן מגוון. מבט על שעריו מציג חלוץ שיודע להוציא יש מאין. ברגל שמאל, בימין, עם הראש, מתוך הרחבה וגם מחוצה לה. כשצריך, הסרבי גם מייצר לעצמו מצבים.
בראיון בעבר סיפר פשיץ’: “אני תמיד משחק ככה, אני חלוץ אבל לא משחק רק כדי להבקיע שערים. בוודאי שזה חשוב, אבל לקחת שלוש נקודות זה חשוב עוד יותר. אני אוהב לבשל, אוהב לכדרר וגם לבנות התקפות”. אולי מדובר בחוסר מזל או שמא בגלל אוסף ה”טיולים” שלו במהלך הקריירה, אבל פשיץ’, שמתנשא לגובה של 1.90 סנטימטרים, לא הצליח לשמור על עקביות. אם יש משהו שיכול לתאר את הקריירה שלו, הרי ש”רכבת הרים” תעשה את העבודה. כמעט כל עונה הייתה שונה מקודמתה. אחרי הצלחה הגיעה נפילה, וחוזר חלילה.
נדד יותר מדי
החלוץ עבר שורה של קבוצות ומדינות במהלך הקריירה וגם כשהצליח, התקשה להטביע חותם. קבוצת הבוגרים הראשונה של פשיץ’ הייתה OFI היוונית אצלה רשם 13 הופעות ושער אחד. ב-2011, כשהוא רק בן 19, כבר עבר למדינה שלישית בקריירה כשחתם אצל שריף טירספול המולדובית עמה שיחק שתי עונות וזכה בשתי אליפויות ובזכייה בסופר קאפ המקומי תוך שכבש 25 שערים ב-57 הופעותיו.
למרות שמספריו לא היו רעים, בטח בהתחשב בגילו הצעיר, פשיץ’ נפרד מהמועדון בסוף שנת 2013 בהסכמה הדדית. “רשמתי הצלחה רבה בקבוצה, אפילו סיימתי באחת העונות במקום השני בטבלת מלכות השערים בליגה עם 14 שערים, אבל לא הגענו להסכמה על המשך הדרך”, סיפר לימים. לאחר סיום דרכו חזר החלוץ לסרביה והצטרף ליגודינה וכבר בהופעת הבכורה שלו כבש צמד ובהמשך סייע לקבוצה לזכות בגביע מקומי תוך שהיה מלך שערי המועדון עם 13 כיבושים בעונת 2013/14 וכן נכלל בהרכב העונה בליגה הסרבית. “בשביל להצליח אתה צריך להיות באחת הקבוצות הגדולות בסרביה”, אמר בעבר.
ואכן, למרות שלא היה בקבוצת פאר במולדתו, ביוני 2015 הגיעה עוד עלייה בקריירה של פשיץ’, הכי גדולה שלו עד לשלב זה. הסרבי קיבל הכרה על היכולת הטובה בסרביה וחתם על חוזה לחמש שנים בטולוז הצרפתית, מיד אחרי שעדן בן בסט עזב אותה ושם חלק את חדר ההלבשה יחד עם מרטין בריית’ווייט שכיום בברצלונה, אך הוא לא הצליח לעמוד בציפיות.
בעונתו הראשונה בטולוז פשיץ’ קיבל את הקרדיט עם 36 הופעות בכל המסגרות, מתוכן 34 רק בליגה, אך התפוקה שלו הייתה דלה יחסית עם 6 שערים ועוד 6 בישולים. למה יחסית? כי העונה שלאחר מכן הייתה רעה עוד יותר מבחינתו עם שני שערים ושני בישולים בלבד ב-29 הופעות בכל המסגרות. למרות שנתיים בהן לא הצליח להטביע חותם, פשיץ’ קיבל הזדמנות פז להרים את הקריירה שלו קדימה, כאשר גאספריני לקח אותו בהשאלה בתחילת עונת 2016/17.
לא קיבל קרדיט באטאלנטה, עלה לגדולה בכוכב האדום
בקיץ 2016 פשיץ’ היה בעננים עם מעבר לליגה גדולה בדמות הסרייה א’, אך העונה הסתיימה ככזו שהוא יעדיף לשכוח. למרות מספריו העגומים שהובילו לפרידה אחרי עונה אחת, ניתן לראות היטב כי הסרבי לא קיבל הזדמנויות מגאספריני וכשכן, החזיר על הדשא.
את 4 משחקי הליגה הראשונים בסרייה א’ הוא פספס בשל פציעה, כשחזר רשם 17 דקות מול נאפולי אך לאחר מכן התייבש בחוץ במשך שישה מחזורים רצופים. בסך הכול רשם 6 הופעות ליגה בלבד בהן לא תרם שער או בישול ושיחק בסך הכול 83 דקות בזירה המקומית. במסגרת הגביע, לעומת זאת, הוא פתח וקיבל 90 דקות מול פסקארה ושם החזיר עם שער ובישול.
כשתמה לה העונה היה זה ברור שאטאלנטה לא תמשיך את ההתקשרות עם השחקן, שחזר לטולוז, אולם גם אצלה הוא לא היה בתכניות ומיד נמכר, כאשר חזר לסרביה וחתם לשלוש שנים אצל הכוכב האדום בלגרד. כמאמר המשפט המפורסם “תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר”, פשיץ’, שהציג כמה עונות רעות, חזר לחייך ועלה לגדולתו בבלגרד. את העונה הזו הוא סיים עם 25 כיבושים בדרך למלכות השערים בליגה הסרבית.
כפי שכבר צוין והוא טען זאת בעצמו, פשיץ’ ממש לא חלוץ רק של שערים והנתונים שהציג בעונה הטובה ביותר שלו בקריירה, 2017/18, מאשרים זאת. ב-35 הופעות בליגה הוא כבש 25 שערים, אך הדבר המשמעותי לא פחות זו כמות הבישולים שסיפק – 17 כאלה היו לו כשבסך הכול היה שותף ל-42 שערים באותה העונה. מספרים פשוט אדירים. בכל המסגרות רשם 51 הופעות, 29 שערים ועוד 21 בישולים בדרך לאליפות הליגה.
המשחק הפורה ביותר שלו הגיע ב-29.11.2017 בבית מול ראדניק, שם הבקיע שלושער גדול ובישל עוד שער אחד בדרך ל-0:5 של הכוכב האדום. יחד עם זאת, במשחקי הליגה האירופית זה פחות עבד לו כשמתוך 10 המשחקים הוא לא הצליח למצוא את הרשת ולא לבשל. מכבי ת”א תקווה שבפעם הזו, יחד איתה, הוא כן יעשה זאת.
הלך בעקבות הכסף
אחרי עונה כזו עם מספרים כפי שהציג, כשגם נבחר לשחקן העונה בסרביה, היה זה טבעי שפשיץ’ יישאר במועדון או לכל הפחות יעשה שוב קפיצת מדרגה לקבוצה גדולה יותר, אך לא כך היה. הסרבי ניהל משא ומתן עם איתיחאד ג’דה הקטארית ובסופו של דבר נמכר אליה בעבור 4.2 מיליון אירו, לאחר שהוא נרכש שנה קודם לכן 750 אלף אירו. אחרי העונה הנפלאה שהציג, שוב רכבת ההרים הופיעה וחלה ירידה במועדון החדש.
בעונת 2018/19 בקבוצה האסיאתית החלוץ שיחק ב-38 משחקים בכל המסגרות, כבש 11 שערים ובישל עוד שלושה. רחוק מהתפוקה לה ציפו במועדון. בתום העונה הושאל פשיץ’ לקבוצת פ.צ סיאול מדרום קוריאה שם הבקיע עשרה שערים ב-26 הופעות. כעת, לאחר שהתיר את חוזהו, היה חופשי להצטרף ליעד התשיעי שלו בקריירה – מכבי תל אביב.
בשורה התחתונה גאורגיוס דוניס מצא חלוץ שימלא את החלל בחלק הקדמי, אך האם זו תתברר כרכישה מוצלחת רק ימים יגידו. פשיץ’ מגיע בגיל הנכון (28) ועם ניסיון וגם רזומה מרשים של מספרים, אך גם עם עונות בהן התקשה למצוא את השער ובעיקר חוסר יציבות שמלווה אותו כל הקריירה.