חזרה לנקודת האפס
0 מתוך 6 נקודות בליגה לראשונה מאז 1959/60, כולל פיגור לאחר 18 שניות באחד השערים הכי מהירים שנכבשו בליגת העל כבר כמה וכמה שנים. מ.ס אשדוד מנצחת 0:2 באצטדיון בלומפילד את הפועל תל אביב לראשונה מזה עשור (אוקטובר 2010), הפועל כפר סבא ניצחה את האדומים בביתה בליגה לראשונה מזה 25 שנה (דצמבר 1995).
עוד ועוד נתונים לא מחמיאים עבור ניר קלינגר וחבורתו ואנחנו רק אחרי המחזור השני. פתיחת העונה של הפועל ת"א הנוכחית היא אחת החלשות בשנים האחרונות ועם ניצחון אחד מתוך שישה משחקים בכל המסגרות, היא בעיקר מתחילה לחזור לנקודת האפס. זו של השנה שעברה, זו שהייתה נואשת לקלינגר ולמשה סיני בחודש נובמבר מתחת לקו האדום, רגע לפני התקומה.
זה נראה רע מאוד, רכש נוסף לא נראה באופק, המגבלות הכלכליות קשות, אבל קלינגר וסיני עדיין מאמינים שיוכלו לעשות שוב את מה שעשו בשנה שעברה, למרות הקשיים מול הבעלים ומחאת האוהדים. אולי זה מה שהם צריכים כדי להעלות את האדומים על המסלול.
המשמעת מתרופפת
ומהצד השני של העיר, מכבי ת"א צריכה לחזור לנקודת האפס שלה. לבסיס. למשמעת שהייתה קפדנית בתקופת ולדימיר איביץ'. החלה במסע ההגנה על תוארה כאלופת המדינה וכיאה לשינוי הגדול שהתרחש על הקווים ומחוץ להם בקיץ האחרון, היא פתחה את העונה בצורה הכי מוזרה שאפשר. ניצחונות במוקדמות ליגת האלופות, הפסד כבר במחזור הפתיחה (בשנתיים האחרונות זה קרה רק במחזורי הסיום), 2:2 מול בני יהודה במחזור השני, נקודה אחת מתוך שש, ומשמעת שנראית קצת רופפת.
ביקורת על ניהול הסגל הרחב, פארסת הפנדל עם הפנייה של איתי שכטר, ההצבעה על ניק בלקמן ותנועת הביטול של יונתן כהן, כמעט קטטה בין השניים בסיום המשחק מול פ"ת וגערה של כהן בבן ביטון כאילו אין מי שיעיר במקומו לשחקן על המגרש – אלו לא דברים שהיינו שומעים ורואים מכיוון הצהובים בשנים האחרונות, בטח לא אצל איביץ', ואלו דברים שאותם גיאורגיוס דוניס יצטרך לפתור במהרה. בלי קשר לעובדות שמכבי ספגה כבר רביעייה ובעונה שעברה ספגה רק 10.
האם כל זה היה קורה אצל איביץ'? כנראה שלא. היווני, שהגיע בשלב מאוחר מאוד של ההכנה לקראת פתיחת העונה (באיחור גדול), קיבל סגל שנחלש לאחר שחרורם של דור מיכה ועומר אצילי, אנדרה ג'ראלדש, ז'איר אמאדור (ואפילו לצ'יקו אופואודו הלא מעריך מתגעגעים במכבי), חייב לעשות סדר מבחינה חברתית קודם כל, כי יש לא מעט אגו העונה בקריית שלום וגם על הספסל מתחיל להיות חם. בהשוואה הבלתי נגמרת למאמן הסרבי הוא צריך בעיקר להיות רס"ר כמוהו. למכבי ת"א יש לא מעט בעיות משמעת עד כה וגם בנוגע למשמעת טקטית לדוניס יש עוד הרבה עבודה.
"קיבלנו שיעור חשוב", אמר דוניס לאחר ההפסד לחבורה הצעירה של גיא לוזון. אחרי התיקו מול בני יהודה הוא כבר התעצבן על שחקניו מול המצלמות וביקר אותם, עוד לפני שהשתלט עליהם בחדר ההלבשה. וכמו שחקניו על כר הדשא, גם הוא קיבל שיעור חשוב על מורשת איביץ' ועל כמה עבודה יש לו ולחניכיו כדי לחזור להיות מכבי ת"א של השנתיים האחרונות, אם בכלל. בהשוואה נוספת לאיביץ', שהפך את מכבי ת"א למכונה משומנת בליגה ולכישלון באירופה, הוא ממשיך לחלום על קמפיין אירופי, דבר שכבר יעניק לו נקודת פתיחה מצוינת לנסות ולהשתוות, ולפחות על הנייר אולי גם להתעלות. אבל הכל יתחיל ונגמר בבסיס, שכרגע נראה שחסר.
שחקן העשור
עוד מוקדם להכריז על קרב האליפות ועוד הרבה דברים יכולים וישתנו בהמשך העונה, אבל לפתיחת העונה יש משמעות. "ההפרש ממכבי תל אביב לא מעניין" כמו שברק בכר אמר, אבל הפתיחה המושלמת עד כה של מכבי חיפה אחרי ה-1:3 מול הפועל באר שבע מאותתת לאלופה, שאותתה בעצמה על פגיעות ומעדה פעמיים, כי הפעם יש מי שתארוב ותנשוף בעורפה באמת, והיא מוכנה לעשות את הצעד קדימה.
הקבוצה שקיבל בכר ממרקו בלבול אכן הייתה צריכה חיזוק נקודתי כדי להשתרג ולהביא את עצמה למעמד של מועמדת לאליפות, בלי קשר למכבי ת"א בכלל. זה עוד לא ממש קרה, כשחוסה רודריגס רק הגיע ונכנס כמחליף, בוגדן פלאניץ' עדיין לא שיחק והחיזוק להתקפה בדרך. בינתיים, מוחמד אבו פאני חיזק מאוד את הקישור הירוק, ההולנדים צ'ירון שרי ויאניק ווילדסחוט נראים מצוין, גם נטע לביא, יובל אשכנזי ודולב חזיזה נהדרים כהרגלם ומעל כולם – מי אם לא ניקיטה רוקאביצה.
החלוץ האוסטרלי של מכבי חיפה, מלך שערי ליגת העל בעונה שעברה, פתח את העונה רביעייה בשני המחזורים הראשונים, צמד צמדים, ואי אפשר להמר שהוא לא הולך לעוד עונה עם דו-ספרתי, אולי אפילו שוב עם 20+. בכרמל כבר הכתירו אותו כ"שחקן הטוב ביותר שהגיע לקבוצה בעשור האחרון". בגיל 33 ולפי התפוקה שלו, מה גם שלאור נישואיו עם ויקה הישראלית הוא לא נחשב זר – הוא צריך לקבל חוזה עד לסיום הקריירה ולסיים אותה בירוק, מתי שיחליט.
הדברים שהוא עושה בגילו הם מדהימים. ברמה בליגת העל לא גבוהה מדי, אבל עדיין – לכבוש ככה, בלי קשר לתפקוד של חבריו על המגרש, זה דבר שלא קורה כל עונה, כנראה שרק פעם אחת בעשור. בסיום העונה הנוכחית, תציין מכבי חיפה 10 שנים לאליפות האחרונה שלה. האם היא תציין אותה עם שחזור ההישג והחזרת הצלחת לכרמל? לא מעט תלוי ברוקאביצה. אם תצליח, והוא ימשיך לחורר רשתות בקצב הזה, הוא יהפוך גם לשחקן העשור של מכבי חיפה.
מישהו לרוץ איתו
משה חוגג ניכס לעצמו בתקופה האחרונה את הטייטל – המנהל המקצועי של בית"ר ירושלים - רגע לפני שמינה את סלובודאן דראפיץ' ושי ברדה לקדנציה נוספת בבירה, כשבפועל הוא החליף בתפקיד את יוסי בניון. הסגל של הירושלמים לא סגור, דרוש חיזוק ודרושים שחרורים, וכעת הוא יקבל את ההחלטות המקצועיות ביחד עם המאמנים, וייבחן ביתר שאת.
זה נראה לא טוב בכלל בתחילת דרכו בבית"ר, אז הגיע רצף של החתמות הזויות איתן גיא לוזון היה צריך להתמודד והוא כמובן לא האריך ימים בקבוצה שנבנתה בבית וגן. חוגג הוא איש עסקים, יזם הייטק, מומחה ביטקוין, וכעת לוקח על עצמו גם את הפן המקצועי אחרי שטען כי עבדו עליו בשנתיים האחרונות וכעת הוא זה שרוצה לקחת על עצמו יותר אחריות.
כדי שדראפיץ' וברדה יקבלו את הכלים לשחזר את הצלחתם, הם והבעלים צריכים לעבוד בשיתוף פעולה "קצת" יותר טוב משהיה בין רוני לוי לבין חוגג. בקדנציה הקודמת שלהם בבירה, היה להם את אלי טביב, שנתן את הדעת מבחינה מקצועית, התערב והוכיח את הידע שלו בכדורגל הישראלי. היום, במערכת לחוצה כמו של בית"ר ולמרות הניסיון שלהם בקלחת הירושלמית, הם עדיין צריך דמות לצדם שתייעץ ותעזור. מלבד האתגר שלהם, המבחן של חוגג מתחיל.
יונס, אבו יונס ובני לם
בני יהודה ומ.ס אשדוד סיפקו לנו את המשחק המעניין והפורה ביותר בשלב הבתים של גביע הטוטו, כשהחבורה של רן בן שמעון הביסה 1:5 את זו של אלישע לוי בבלומפילד, עם רביעייה אדירה של שגיב יחזקאל. בליגה, זאת מכבי נתניה שאחראית על התוצאה המדהימה 0:7 על בני סכנין, עם רביעייה של יונס מלדה.
הבחור הצעיר הזה (20), שהחל את עונתו השלישית בליגת העל, מוציא מעצמו הרבה יותר מכל מה שראינו ממנו עד היום תחת ריימונד אטוולד (6 שערים בכל המסגרות לעומת 5 בשלוש העונות האחרונות), עשה זאת לראשונה מאז דצמבר 2015, אז היה זה ערן זהבי שהרשית רביעייה מול עירוני קריית שמונה. לפניו, היו אלה שמעון אבוחצירה (2012/13) ו-וויאם עמאשה (2010/11) שכבשו את הרביעיות האחרונות בליגת העל.
השביעייה הזאת בעיקר הוכיחה כי הכדורגל והספורט מנצחים וכי היה צריך לקיים את המשחק, למרות הדרישה של בני סכנין לדחות אותו בפעם השנייה בשל העובדה שאלדד שביט והשוער רמי חמאדה חלו בקורונה. הם היו אלו שאמרו שמצדם שמכבי ת"א תשחק עם הנוער בגמר גביע הטוטו לא מזמן וקצת התהפכו כשהפנו את הגב אל הקיר עם כמה פצועים, תלונות על הכנה לא אידאלית או פשוט ניסיון למשוך זמן. בעוד יונס של נתניה התעלל ביריבה, מוחמד אבו יונס לא מפסיק להתלונן כאילו הוא שכח את עמדתו מהחודש שעבר בסך הכול.
בעוד אוהדי מכבי נתניה התמוגגו מהנתונים ההיסטוריים, מהשביעייה הראשונה מאז 1993 ובכלל מהערב הנדיר הזה מול סכנין, אוהדי הפועל חיפה חשו פספוס "קל". ברשתות החברתיות רץ הסיפור ששלח את מלדה מהכרמל לעיר היהלומים.
"תשמעו סיפור", כתב אייל זיו בקבוצת אוהדים של הפועל חיפה בפייסבוק. "לפני 4 שנים, סבלה קבוצת הנערים של הפועל חיפה ממכת פציעות של שוערי הקבוצה. גורם במועדון פנה לבני לם, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער של מכבי נתניה באותם ימים וביקש ממנו עזרה בעניין. אותו גורם אמר ללם: "יש לכם 3 שוערים בקבוצת הנערים שלכם ואנחנו זקוקים לשוער אחד". בני לם הסכים לעזור אבל היה לו תנאי: "אני רוצה בתמורה את יונס מלדה", אמר לגורם מהפועל שפנה אליו.
הגורם הסכים מיד והטרייד התבצע. אבל הבדל אחד: כרטיס השחקן של מלדה עבר לחזקת מכבי נתניה ובתמורה הפועל קיבלה שוער נערים בשם עמית מרג'יאן בהשאלה לעונה אחת! כך איבד המועדון את אחד השחקנים הצעירים הכי מוכשרים שיש כיום בליגת העל. תמורת שוער שלישי של קבוצת הנערים של מכבי נתניה. בהשאלה. לעונה. סיי נו מור".