יש מספר דמויות לאורך ההיסטוריה שלא צריך להציג אותן לאף אחד. אתם ודאי חושבים על מייקל ג’ורדן, מסי או רונאלדו, אבל עם כל הכבוד לכוכבי העל האלו בספורט, יש מישהו שהגיע לרשימה המצומצמת הזו מכיוון אחר לגמרי – מר ביל גייטס.
כידוע, היזם האמריקאי ייסד בשנת 1975 את חברת התוכנה מיקרוסופט, אשר שינתה את עולם המחשבים לעד והיא נחשבת היום לחברת התוכנה הגדולה בעולם. ללא אותו גייטס, כנראה שאף אחד מאיתנו לא היה מכיר את מערכת ההפעלה הפופולרית WINDOWS, הנמצאת כמעט בכל מחשב ביתי בעולם.
כבר למעלה משלושים שנה שגייטס נכלל ברשימת אנשים העשירים בתבל, כאשר לא מעט שנים הוא אף מוביל אותה. הונו נאמד בכ-120 מיליארד דולר והוא אחד מהנדבנים הגדולים בעולם עם תרומות בסכום כולל של מעל 30 מיליארד דולר.
אחת מהתרומות הפופולריות שלו ביותר במהלך השנים היתה 100 מיליון דולר למאבק בוירוס הקורונה, אבל התרומה עצמה היא לא מה שייזכר בהקשר המחלה בכל הקשור לפילנתרופ האמריקאי. גייטס חזה לכאורה את הקורונה מספר שנים לפני שהתפרצה בווידאו שהפך לסופר ויראלי ואף הואשם במסגרת תיאוריית קונספירציה שהוא היה חלק מפרוץ המגיפה כדי לגרוף רווחים ממכירת חיסונים. אמנם הזוי, אבל כך זה בקונספירציות, פשוט אין להן גבולות.
ואם כבר דיברנו על אחד מהאנשים העשירים בתבל, מיותר לציין, כי בדומה לכדורגלנים הגדולים, גם לביל גייטס יש חולשה לרכבים והוא מחזיק באוסף של 23 רכבים בביתו בשווי מיליוני דולרים. אחת מהיצרניות האהובות עליו היא פורשה הגרמנית, כשהוא מחזיק ברשותו את דגמי ה-911, ה-930 וה-959. בהקשר לאחרונה יש סיפור מוזר שאולי תרצו לקרוא אודותיו…
פרשת הפורשה 959
פורשה 959 היא לא עוד סתם מכונית. המכונית שיוצרה בסוף שנות ה-80 נחשבת למכונית על אשר הציגה חידושים טכנולוגיים והנדסיים רבים והיא אף גברה על יריבתה העיקרית בקטגוריה, הפרארי F40 במספר מבחני השוואה (נבחרה גם למכונית העשור של שנות השמונים).
מדובר במכונית קופה 450 כוחות סוס (שתי דלתות, שני מושבים) בעיצוב מתקדם לאותה תקופה, אשר מגיעה למהירות מקסימלית של 317 קמ”ש ומאיצה מ-0 ל-100 קמ”ש בכ-3.7 שניות בלבד.
מהדגם המדובר יוצרו כ-350 יחידות בלבד, שכן עלות ייצור הרכב עלתה פי שניים ממחיר מכירתו – הוא נמכר בכרבע מיליון דולר בעוד עלות הייצור היתה כחצי מיליון דולר. נראה אם כן שהיה מדובר במהלך שיווקי ותדמיתי נטו (שגם הצליח), ובוודאי לא בצעד שבא לידי ביטוי בצורה חיובית ברצפת המכירה.
חשוב לציין בנקודה זו כי דגם זה נמצא בימים אלו בעיקר אצל אספנים דוגמת גייטס (מיד נגיע לקשר שלו לסיפור) וכי לאחרונה נמכר דגם במכירה פומבית במחיר השווה לפי עשרה מהמחיר המקורי (2.5 מליון דולר).
באותה העת, אי שם ב-1987, מיודעינו גייטס הזמין את אחד מהדגמים הנדירים לסן פרנסיסקו בארה”ב והרכב אכן הגיע. עם זאת, איל ההון לא היה מוכן לכך שהמכונית לא עברה את מבחני הריסוק האמריקאיים ולכן לא היה ניתן לנהוג עליה.
אגב, אם אתם מחפשים את האשמה ביצרנית הרכבים הגרמנית, אז אתם ממש לא בכיוון. הרכב בכלל לא תוכנן להימכר לארה”ב, מה גם שפורשה לא יכלה להרשות לעצמה “לבזבז” ארבעה רכבים למבחני ריסוק כאשר הם במחיר הפסד ובייצור מוגבל…
נחזור לגייטס. כמו כל אמריקני שלא יודע מה לעשות עם הכסף שלו, היזם החל בקמפיין משפטי שייאפשר למכוניות ייחודיות מהעולם להגיע לארה”ב מבלי לעבור את מבחני הריסוק, מה גם שבינתיים הרכב העלה אבק במקום בו אוכסן. היות והאמריקאיים הם מאוד שמרנים לגבי החוקים שלהם, המאבק הזה לא היה קצר, לא קצר כלל..
בסוף שנות ה-90 הציפייה השתלמה, וגייטס הצליח לגרום להעברת חוק בשם “show and display” אשר מאפשר לייבא באופן פרטי מכוניות לארה”ב ללא צורך במבחני ריסוק, כל עוד מדובר בדגמים בעלי חשיבות היסטורית ו/או טכנולוגית. היה אגב מדובר בניצחון חלקי של גייטס, שכן החוק דרש שני תנאים לנהיגה על רכבים אלו בארה”ב: היה זה צריך להיות רכב שיוצרו ממנו עד 500 יחידות והקילומטראז’ השנתי בו לא יעלה 4000 ק”מ.
ביל גייטס לא מתרגש יותר מדיי מהמהגבלות והוא נצפה מספר פעמים נוהג בדגם ה-959 שלו, שנכנס כאמור להיסטוריה – ולא רק בשל החדשנות שלו. מי שעוד אגב היו בעלי הרכב לאורך השנים הם ג’רי סיינפלד, המעצב ראלף לורן, ו-וולפגנג פורשה, יו"ר מועצת המנהלים ונכדו של מייסד חברת פורשה.
רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה באזור המוטורי? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את האזור המוטורי. נתראה בכתבה הבאה!