אחד הפרקים החשובים בכדורגל הישראלי הסתיים היום (חמישי), כאשר יוסי בניון הודיע רשמית על פרישה מכדורגל פעיל ומעבר לאתגר הבא בחייו – תפקיד המנהל המקצועי בבית”ר ירושלים, הקבוצה בה החליט לתלות את נעליו בגיל 39.
בפוסט ארוך במיוחד באינסטגרם, כתב בניון הנרגש: “האמת ששום דבר שעברתי בקריירה שכזו לא הכין אותי כמו שצריך להחלטה להפסיק לשחק. לפרוש היא מילה גדולה, כדורגל חלק בלתי נפרד ממני מהיום שלמדתי ללכת. מאושר מכל מסע הכדורגל שלי, מדימונה הקטנה דרך באר שבע וחיפה, 12 שנה של אירופה והחזרה למדינה שלי”.
האמת ששום דבר שעברתי בקריירה שכזו לא הכין אותי כמו שצריך להחלטה להפסיק לשחק. לפרוש היא מילה גדולה, כדורגל חלק בלתי נפרד ממני מהיום שלמדתי ללכת. מאושר מכל מסע הכדורגל שלי, מדימונה הקטנה דרך באר שבע וחיפה, 12 שנה של אירופה והחזרה למדינה שלי. זכיתי בהורים שעטפו אותי בכל מה שילד זקוק לו, תמיד מילאו אותי באמונה שאני כזה שיכול להשיג כל מה שרק ילד חולם עליו. כשלא היה מאיפה לתת הם חיבקו אותי ואמרו לי להתרכז בכדורגל ושהם דואגים לשאר. השרישו בי ערכים של כבוד, יושר, התמדה ועבודה קשה. זכיתי שיהיו לצידי 2 אחיות ואח שהם הרבה יותר ממשפחה עבורי, תמיד שמתם אותי במקום הראשון והאמנתם בדרך שלי. הוויתורים שעשיתם בשבילי מעולם לא יהיו מובנים מאליו. כמשפחה דחפתם, השקעתם, נסעתם איתי ואחרי לכל מקום בעולם ולא הפסקתם להיות שם אף פעם, אפילו לשנייה אחת בחיי לא אעז לשכוח לכם את זה. מירית, מה אני בלעדייך? מהיום שהחזקנו ידיים בביה"ס הרגשתי שלא משנה לאן החיים ייקחו אותנו עוברים את זה ביחד יד ביד. עברנו הכל ביחד, בני 16 שאורזים חיים שלמים ויוצאים לאמסטרדם, חוזרים לדרום, נוסעים לצפון, עוברים לספרד משם לאנגליה ובחזרה למקום שלנו. לכל פינה בעולם נסענו ביחד, היית שותפה לכל החלטה בחיי. בכל שער רגע לפני שאני הולך לחגוג עם הקבוצה נתתי נשיקה לטבעת כדי שתדעי שכל רגע שמח בחיים שלי הוא קודם כל שלנו, של שנינו. את הדבר הכי גדול שיש לי בחיים האלה, הענקת לי את הזכות למשפחה שספק שיש כמוה אפילו באגדות. תודה על 5 אוצרות, פרי אהבתנו שללא ספק הנכס הכי גדול ויקר בעולם שלנו. לחיות לצידך זה ההישג הכי גדול שלי, להיות שלך זה התואר הכי יוקרתי שלי, לחזור הביתה בכל סוף יום ולראות אותך זה הניצחון הפרטי שלי. נבחרת ישראל- מעולם לא פרשתי מהנבחרת כי תמיד הייתי מוכן להתייצב למענה. לייצג את העם שלי, בכל מקום שבו הייתי היה חלק בלתי נפרד מההרגשה ומהגאווה שלי. חשוב לי להודות לאוהדים, הייתם אלה שנתנו לי אהבה בכל מקום שבו דרכתי. בארץ ובכל מקום בעולם, כשהיה טוב וגם שלא הייתם שם, נתתם את הדחיפה ואפילו נלחמתם בשבילי כמו שנלחמתי בשבילכם. אוהב אתכם אהבת אמת, מעריך כל רגע כזה ונוצר אותו עד סוף ימיי. מודה לאלוהים על הזכות להיות חלק מהמשחק, על המסע שעברתי, על הקבוצות והמדינות בהם שיחקתי. על רגעים מאושרים, רגעים של תארים ורגעים של שערים, על החברים שלצידם זכיתי לשחק והחברות שתימשך לנצח. בטוח שהפרק הבא יהיה מאתגר ולא פחות מרגש, הלכתי עם האמת שלי וכך אמשיך תמיד. יש רגעים שאקח איתי לכל החיים מקווה שגם אתם. שלכם יוסי בניון. ??
A post shared by benayoun15 (@benayoun15) on
על משפחתו: “זכיתי בהורים שעטפו אותי בכל מה שילד זקוק לו, תמיד מילאו אותי באמונה שאני כזה שיכול להשיג כל מה שרק ילד חולם עליו. כשלא היה מאיפה לתת הם חיבקו אותי ואמרו לי להתרכז בכדורגל ושהם דואגים לשאר. השרישו בי ערכים של כבוד, יושר, התמדה ועבודה קשה. זכיתי שיהיו לצידי שתי אחיות ואח שהם הרבה יותר ממשפחה עבורי, תמיד שמתם אותי במקום הראשון והאמנתם בדרך שלי. הוויתורים שעשיתם בשבילי מעולם לא יהיו מובנים מאליו. כמשפחה דחפתם, השקעתם, נסעתם איתי ואחרי לכל מקום בעולם ולא הפסקתם להיות שם אף פעם, אפילו לשנייה אחת בחיי לא אעז לשכוח לכם את זה”.
על אשתו: “מירית, מה אני בלעדייך? מהיום שהחזקנו ידיים בביה"ס הרגשתי שלא משנה לאן החיים ייקחו אותנו עוברים את זה ביחד יד ביד. עברנו הכל ביחד, בני 16 שאורזים חיים שלמים ויוצאים לאמסטרדם, חוזרים לדרום, נוסעים לצפון, עוברים לספרד משם לאנגליה ובחזרה למקום שלנו. לכל פינה בעולם נסענו ביחד, היית שותפה לכל החלטה בחיי. בכל שער רגע לפני שאני הולך לחגוג עם הקבוצה נתתי נשיקה לטבעת כדי שתדעי שכל רגע שמח בחיים שלי הוא קודם כל שלנו, של שנינו. את הדבר הכי גדול שיש לי בחיים האלה, הענקת לי את הזכות למשפחה שספק שיש כמוה אפילו באגדות. תודה על חמישה אוצרות, פרי אהבתנו שללא ספק הנכס הכי גדול ויקר בעולם שלנו. לחיות לצידך זה ההישג הכי גדול שלי, להיות שלך זה התואר הכי יוקרתי שלי, לחזור הביתה בכל סוף יום ולראות אותך זה הניצחון הפרטי שלי”.
השיאים בקריירה: “נבחרת ישראל – מעולם לא פרשתי מהנבחרת כי תמיד הייתי מוכן להתייצב למענה. לייצג את העם שלי, בכל מקום שבו הייתי היה חלק בלתי נפרד מההרגשה ומהגאווה שלי. חשוב לי להודות לאוהדים, הייתם אלה שנתנו לי אהבה בכל מקום שבו דרכתי. בארץ ובכל מקום בעולם, כשהיה טוב וגם כשלא הייתם שם, נתתם את הדחיפה ואפילו נלחמתם בשבילי כמו שנלחמתי בשבילכם. אוהב אתכם אהבת אמת, מעריך כל רגע כזה ונוצר אותו עד סוף ימיי”.
לסיום כתב: “מודה לאלוהים על הזכות להיות חלק מהמשחק, על המסע שעברתי, על הקבוצות והמדינות בהן שיחקתי. על רגעים מאושרים, רגעים של תארים ורגעים של שערים, על החברים שלצידם זכיתי לשחק והחברות שתימשך לנצח. בטוח שהפרק הבא יהיה מאתגר ולא פחות מרגש, הלכתי עם האמת שלי וכך אמשיך תמיד. יש רגעים שאקח איתי לכל החיים מקווה שגם אתם. שלכם, יוסי בניון".
מדימונה, דרך הענקיות של אנגליה ועד לבית”ר: על קריירה חלומית
בניון התחיל לשחק כדורגל בהפועל דימונה, טעם ממחלקת הנוער של אייאקס, גדל בהפועל באר שבע ולאחר שהקבוצה ירדה ליגה עבר למכבי חיפה. בכרמל זכה בשתי אליפויות ואז פתח קדנציה ארוכה ומפוארת באירופה – בראסינג סנטאנדר, ווסטהאם יונייטד, ליברפול, צ'לסי, ארסנל וקווינס פארק ריינג’רס, כשגולת הכותרת היא כמובן ליברפול, בה היה שחקן הרכב משמעותי ואף כבש שער בניצחון על ריאל מדריד בליגת האלופות.
כשחזר לליגת העל שיחק במכבי חיפה וזכה עמה בגביע המדינה לפני שעזב בטונים צורמים לאור סכסוך עם הקהל. מהכרמל המשיך למכבי תל אביב ושיחק במדיה עונה אחת, אחר כך העביר חצי עונה בבית”ר ירושלים ובינואר 2018 עבר למכבי פתח תקווה. בתחילת חודש ינואר חזר לבית”ר.
במדי הנבחרת בניון הוא שיאן ההופעות בכל הזמנים עם 102 כאלה, כשאת הופעת הבכורה שלו ערך מול נבחרת פורטוגל בנובמבר 1998 ואת האחרונה ערך מול ספרד באוקטובר 2017. לקפטן הנבחרת לשעבר 24 שערים במדים הלאומיים.