בליגת האלופות לישראל לא היה אמנם נציג ישראלי העונה, אבל בגרסה הצעירה יותר של המפעל האירופי היוקרתי דווקא כן, ואחד בולט במיוחד. עילאי אלמקייס, קשרה המרכזי של קבוצת הנוער של הופנהיים בן ה-19 ונבחרת הנוער של ישראל, תפס לא מעט כותרות העונה, בעיקר בשל הופעותיו המוצלחות בליגה הגרמנית ובליגת האלופות לנוער, ומחר (רביעי) ב-19:00 הוא יפגוש את ריאל מדריד ברבע הגמר.
אלמקייס, שהעלה את קבוצתו לרבע, כאשר כבש את הפנדל המכריע בדו קרב של קבוצתו מול דינמו קייב בגומלין שמינית הגמר לאחר 0:0 בתום הזמן החוקי, בלט מתחילת העונה, כשכבש גם והרשים מאוד ב-2:5 על מנצ'סטר סיטי בשלב הבתים אותו סיימה קבוצתו במקום הראשון לפני ליון, סיטי ושחטאר דונייצק.
עילאי אלמקייס בועט את הפנדל המכריע (אתר הופנהיים)כזכור, לאחר אותו משחק דווח כי פפ גווארדיולה התרשם מאוד מיכולותיו של אלמקייס וסימן אותו כמטרת רכש לעתיד עבור מנצ’סטר סיטי. "תחת מאמנו, מרסל ראפ, עילאי משחק כקשר '6', מסוג הקשרים שלגווארדיולה לא יכולים להיות יותר מדי", נכתב בדיווח ב"בילד" הגרמני בעקבות ההופעה המרשימה שלו. "הכישרון שלו כבר לא סוד באירופה, בהחלט מסתכלים עליו", מספרים בזהירות בסביבתו.
"הוא משחק קצת כמו טיאגו אלקנטרה", נכתב עליו באתר הרשמי של הבונדסליגה. "הוא מזכיר כוכב באיירן מינכן. לאחר שראה את עצמו כיורשו של צ'אבי בברצלונה, טיאגו עשה את המעבר לבאיירן מינכן תחת פפ שאמר 'זה השחקן היחיד שאני רוצה'. במינכן הוא הפך לאשף מסירות. אלמקייס יכול להיות בתחילתו של מסע דומה". מאז המחמאות הגדולות שקיבל בתחילת העונה, ברשתות החברתיות לא מעט בלוגים "מציעים" את הישראלי הצעיר כפרוספקט ל-לא מעט מועדוני פאר, כאשר שמו נקשר לפאריס סן ז'רמן, מנצ'סטר יונייטד ואייאקס. אחד הבלוגרים אף כינה אותו "ארתורו וידאל הישראלי".
הוא משחק באחד המועדונים המסקרנים בכדורגל הגרמני אשר ממוקם בכפר פסטורלי בן כ-1,200 שנה שנים, מונה כ-3,300 תשבים, ומוחזק על ידי דיטמר הופ, בעלי SAP, חברת התוכנה הגדולה באירופה. בהופנהיים הוא צבר כבר 30 הופעות במדי קבוצת הנוער מאז תחילת העונה שעברה וכבש שער אחד, כמו גם הופעת אחת במדי קבוצת המילואים בליגה הגרמנית הרביעית. אלמקייס מיוצג בסוכנות השחקנים "STELLAR FOOTBALL" של ג'ונתן בארנט, בה מיוצגים בין היתר סאול, גארת' בייל וגם תומר חמד, ספציפית מיוצג על ידי הסוכן הגרמני-יהודי, רוי רייבר, מי ששימש בעבר כדובר נבחרת גרמניה עת שזכתה במונדיאל 2014. בנוסף, הוא חתום על חוזה הלבשה עם אדידס העולמית.
בגרמניה הוא השתלב די מהר. את השפה הוא למד היטב ואפילו השתתף בסרט הסברה בן 18 דקות על זכר השואה, בו דיבר ברהיטות לא רק באנגלית ובעברית אלא גם בגרמנית, כאשר הסרט הופץ ללא מעט בתי ספר ברחבי המדינה ונחל הצלחה כשהנוער התחבר לסיפור שלו ככדורגלן ישראלי במדינה. מבחינת כדורגל בהופנהיים הבינו מיד שמדובר בכישרון גדול, הוא טופח על ידי דומניקו טדסקו, מאמן שאלקה עד לא מזמן, ומוערך גם על ידי יוליאן נגלסמן מאמן הקבוצה הבוגרת שמכיר אותו מהאקדמיה.
עילאי אלמקייס (אתר הופנהיים)הקשר, שנולד בנהריה, התגורר בקיבוץ רגבה (מקום שהצמיח גם את גיא אסולין) ושיחק במכבי חיפה כילד, הספיק לאחרונה לשחק עם נבחרת הנוער שהייתה במרחק נגיעה מהעפלה לאליפות אירופה 2019 אבל לא הצליחה להשיג נקודה במשחק המכריע מול צרפת והובסה 3:0. בחמש השנים האחרונות הוא מתגורר בגרמניה ביחד עם אביו דודו, כאשר אמא של ואחיותיו חיות על הקו. הוא עבר תחת המאמנים גדי ברומר, אלון חזן וניר לוין בנבחרות הנערים והנוער.
"עשינו טורניר פנטסטי, כשקיבלנו את הבית זה היה נראה כמו בית המוות ושיהיה לנו קשה מאוד להוציא נקודות, הראנו יכולת מדהימה ואני גאה להיות חלק מזה", אמר אלמקייס ל-ONE. "חבל שלא הצלחנו לעלות, אבל לא בושה להפסיד לצרפת שהיא עכשיו פייבוריטית לזכות באליפות אירופה". בראיון ל-ONE, הקשר מספר על הכדורגל הגרמני ביחס לישראלי, ההתרגשות לקראת ריאל, ההתרכזות בכדורגל ולא בשמועות על העברות, על הופנהיים – המועדון והכפר – ועל החיים כיהודי במדינה.
שחקני נבחרת הנוער של ישראל (באדיבות ההתאחדות לכדורגל)עילאי, מה עובר לך בראש לפני משחק מול ריאל מדריד? איך מתכוננים אליו?
"כרגיל, כמו לכל משחק, אבל ברור שיש יותר התרגשות כי המעמד מאוד מחייב וזה כיף לשחק בליגת האלופות. זאת פעם ראשונה שהופנהיים משתתפת במפעל הזה. בכל משחק אנחנו רוצים לתת 200 אחוז, אז גם מול ריאל. סוף סוף יש לנו את ההזדמנות לעשות את זה בתור אקדמיה מובילה בגרמניה".
מאמינים שאתם יכולים לעבור אותם וללכת עד הסוף?
"יש לנו הרבה ביטחון במפעל הזה. סיימנו את שלב הבתים מול קבוצות מאוד טובות והוכחנו את עצמנו. היינו הססנים בהתחלה כי אנחנו מכירים רק את הליגה בגרמניה, אבל פתאום לשחק מול דינמו קייב שניצחה 0:3 את יובנטוס, לשחק מול סיטי, ליון ושחטאר – זה כיף. סוד ההצלחה שלנו זה שאנחנו לא חושבים רחוק, אנחנו חושבים כל הזמן על הצעד הבא. בטוח שזה אפשרי, אנחנו קבוצה מאוד חזקה. שיחקנו מול קבוצות מאוד טובות, ליון סיימו במקום השני אחרינו והגיעו לרבע הגמר, הם מול ברצלונה. אנחנו אופטימיים. הולכים בכל הכוח על הניצחון ומאמינים בעצמנו".
עילאי אלמקייס (אתר הופנהיים)איך הגבתם כשקיבלתם את ריאל מדריד? בכל זאת זה שם גדול עם כל הכבוד לדינמו קייב.
"בהגרלה של השמינית כבר ידענו שאם ננצח את דינמו קייב נפגוש את ריאל או אתלטיקו מדריד. התכוננו מנטלית לזה ישר אחרי המשחק מול דינמו קייב, לא הופתענו. זה כיף ומעניין לשחק ולמדוד את עצמך מול הקבוצות הכי טובות בעולם".
מה אתם מדברים ביניכם השחקנים לקראת המשחק?
"זאת פעם ראשונה שהאצטדיון סולד אאוט עם 6,500 כרטיסים 10 ימים לפני המשחק, זה עושה את שלו. שיחקנו מול סיטי והיא לא נופלת מריאל בשם, אנחנו קצת משופשפים ועם חזה נפוח, יש לנו גב מהמועדון שהכין אותו למשחק הכי טוב שיש".
עילאי אלמקייס, עדן קארצב ומוחמד כנעאן (ההתאחדות לכדורגל)כבשת מול סיטי והרשמת מאוד, כמה אתה רוצה לעשות את זה מעל במה יותר גדולה?
"אם אני אכבוש שער מול ריאל, אני רק רוצה שזה ישרת אותנו לניצחון ולמעבר שלב. זה פלוס גדול והרגשה מדהימה, אני יכול לדמיין את זה ולהריץ לעצמי מהלכים בראש, אני מאוד מקווה להצליח לכבוש, אבל באמת הכי חשוב להישאר קבוצה ולא משנה מי כובש".
כשחקן נוער במפעל כזה, אתה חושב גם איך תבלוט במשחקים כאלה? חושבים אולי זינדין זידאן יגיע למשחק?
"כן, חושבים על זה, אבל באותו זמן אנחנו יודעים שנוכל להוכיח רק אם נשחק כקבוצה. אחד עובד בשביל השני, אם החבר שלי יהיה טוב הוא יעשה אותי עוד יותר טוב. אני מאחל לכולם בקבוצה שכולנו נצליח. אפשר רק לעלות ממשחק כזה".
זינדין זידאן (רויטרס)בטח לא קל להתמודד עם לחץ כזה, במשחק כמו מול ריאל מדריד ובכלל בליגת האלופות, יש המון סקאוטים של מועדונים גדולים, כותרות מדי פעם, זה לא מוציא קצת מריכוז?
"זה המקצוע שבחרתי בו, זה חלק מזה. התפקיד שלי הוא לשחק על המגרש, אני משתדל כמה שיותר להיות בפוקוס, לעבוד קשה כי זה מה שיביא אותי למעלה, לא הכותרות ולא הסקאוטים. כל השאר כבר יבוא. הצלחתי להגיע לכותרות עם שמות גדולים, בזכות זה שהצלחתי להתרכז במגרש, עבדתי קשה, שמתי את כל הדברים בצד. המקצוע הוא לשחק כדורגל ולא השאר, כמובן שהמעמד הוא לא רגיל וזה מרגש, אבל בשביל זה אנחנו עובדים קשה. אלה הפירות שאנחנו קוצרים אחרי העבודה הקשה כל יום".
המודלים לחיקוי, הסגנון, וההשוואות
אמרת שיש הבדלים, במה שונה באמת ליגת האלופות מהליגה הגרמנית?
"לפגוש קבוצה גרמנית זה שונה מלפגוש קבוצה אוקראינית, אנגלית או ספרדית. לכל אחת יש סגנון משחק שלה. השחקנים של שחטאר היו אגרסיביים בצורה לא נורמלית, יותר משחק של תאקלים. האנגלים משחקים כמו בספר, הרבה יכולות של אחד על אחד, ביטחון, שחקנים רצים ועוברים שחקנים עם יכולות טכניות, השחקנים של ליון מאוד גדולים ורחבים, חזקים פיזית, הצרפתים אלופי העולם ומלאי ביטחון עצמי. בגרמניה המשחק מהיר ויש דיוק גבוה, תמיד שוברים שיאים של קילומטראז' ועוד נתונים".
שחקני באיירן מינכן. "יש בגרמניה משחק מהיר ודיוק גבוה" (רויטרס)לאיזה סגנון למשל אתה יותר מתחבר?
"בהכנות למשחק מול ריאל ראינו סרטונים שלהם, הם משחקים סבלני, מרגל לרגל, זזים כמו בוגרים, מחפשים את החורים בהגנות, יותר טכניים, חכמים ומתוחכמים. המשחק הספרדי יותר כיפי לצפייה וכיף להתמודד מולם. אבל גם בגרמניה יש משחקים כאלה שמשחקים מצד לצד ומחפשים את הפרצה ושם לעקוץ".
איך היית מאפיין את הליגה הגרמנית לנוער? מה הכי בולט?
"קצב המשחק. אם במשחק מול הקבוצה שבמקום האחרון רצתי 12.6 קילומטר ב-90 דקות זה אומר הרבה. גם אם היכולות הטכניות שלנו טובות יותר משל קבוצות אחרות, יכול להיות שאותה קבוצת תחתית מגנה טוב יותר, משחקת יותר ביחד ואגרסיבית יותר, אז היא גורמת לך להיות טוב יותר. אתה לא יכול לשחק ב-90 אחוז, חייב לתת 110 אחוז בכל משחק כדי לנצח אותו".
אתה עובר שם תהליך שונה מאשר חברים שלך בנבחרת הנוער למשל, אתה יכול להשוות בין מה שאתה מקבל כהכנה לבוגרים וכדורגל שונה לעומת שחקנים ישראלים?
"אין מה לעשות, בזירה הבין לאומית הרמה של השחקנים גבוהה יותר, ואני מעדיף שלא להתייחס למה שקורה בארץ כי אני לא יכול להעיד. בגרמניה אני מקבל יותר תשומת לב והשקעה מצד המאמנים שרוצים להביא אותך בכל יום עוד צעד קדימה. עושים הכל כל יום, גם אם זה אימון ב-23:00 כדי להפוך אותך לטוב ביותר באספקט מסוים".
מה זאת אומרת?
נגיד יש משחק בשבת אחה"צ במינכן. אחרי המשחק מי ששיחקו פחות ממחצית ומי שלא היה בסגל עושים אימון ב-21:00 בערב. למאמנים אין דחף ללכת הביתה לאישה ולילדים, קודם כל זה להביא את כל השחקנים להיות באותו עומס וכושר. הדבר הכי חשוב הוא להתחיל את האימון הראשון של השבוע עם אותו עומס ותחושה".
האצטדיון של הופנהיים (רויטרס)אתה סיימת ללמוד כבר, אבל איך משלבים שגרת אימונים קשוחה כזאת עם לימודים?
"יש לנו שלושה שחקנים באקדמיה שלא התעוררו לבית הספר והגיעו רק לשעה השלישית, הם קיבלו אזהרה ועוד אזהרה. המאמן לקח החלטה שהם צריכים להגיע מצוידים בבגדי ספורט למשרד שלו ב-03:55 לפנות בוקר. הם יצאו לריצה של שעה וחצי ביער כעבור 5 דקות, חזרו ב-05:30, התקלחו, ירדו לתדריך וידאו, אכלו ארוחת בוקר והלכו לבית הספר ב-07:00. ככה הם למדו לא לאחר יותר".
כתבו עליך באתר הרשמי של הבונדסליגה אחרי השער מול סיטי, השוו אותך אפילו לטיאגו, מה זה עשה לך?
"כן, ראיתי את זה, זאת מחמאה מאוד גדולה שמשווים אותך לשחקן כזה גדול. גדול ברמה שהמועדון שלנו מראה לנו קטעים של שחקנים כאלה, שלו אפילו. הלוואי שאצליח להגיע לרמה כזאת".
טיאגו אלקנטרה (רויטרס)איזה קטעים מראים לך למשל?
"של פרנקי דה יונג, איך שהוא נכנס למאבקים למרות שהוא די קטן, של סרחיו בוסטקס איך שהוא מוסר בין הקווים ועל הצורה שהוא נע עם הגוף בזמן המסירה, מרקו וראטי איך שהוא שומר על הכדור, אני אוסף לעצמי הרבה נתונים ומנסה ללמוד מהם. המאמנים פה רוצים באמת לשפר אותך, חותכים לך סצנות של שחקנים דומים לך ושאתה צריך להיות כמוהם, שום דבר לא מקרי. טיאגו אלקנטרה גם".
מה אתה יכול לספר לנו על הופנהיים שאנחנו לא יודעים? על האקדמיה, על הכפר, על הקבוצה הבוגרת?
"כולם עובדים עם כולם. המאמנים של הבוגרים מקבלים דיווחים על השחקנים בנערים. מערכת גדולה אבל מאוד מעורבת בפרטים הכי קטנים וזה מה שמאפשר שהרבה שחקנים צעירים מגיעים לבוגרים".
יוצא לך לדבר עם נגלסמן?
"ברור, שלום-שלום ולוחצים ידיים תמיד, יותר סמול טוק. אם יש לו הערות כשהוא בא למשחקים, הוא מעביר למאמנים שלו ולדירקטורים וזה מגיע אליי. אני בעצמי לא בדיוק יודע מה הגיע ישירות ממנו, אבל הוא תמיד נותן טיפ".
יש לך קשר עם שחקנים מהקבוצה הבוגרת?
"בטח שיש, יש שחקן ששיחק איתי בעונה שעברה והפך לשחקן בוגרים לפני חודש וערך כבר שתי הופעות ואנחנו חברים טובים, דויד אוטו. יש גם את נדים אמירי, שחקן נבחרת גרמניה הצעירה, יש לנו הרבה חברים משותפים".
שחקני הופנהיים (רויטרס)יש מישהו שאתה מסתכל עליו בתור מודל בהופנהיים?
"אני מסתכל על כולם בבוגרים כי אני יכול ללמוד מכל שחקן. אני לוקח מכל אחד דבר וזה הופך לדבר שלם. את קרם דמיבראיי הקשר המרכזי אני מאוד אוהב, הוא כוכב בבוגרים, היה בנבחרת גרמניה. הוא תמיד מסביר פנים ואומר שלום גם אם יש הרבה אנשים מסביב, תמיד שואל לשלומך".
סיפור ההצלחה הכי מטורף בהופנהיים הוא של רוברטו פירמינו, עדיין מדברים עליו?
"הוא גאווה למועדון, כיף לראות אותו מצליח, הצלחתי לראות אותו פה בהופנהיים שתי עונות. תמיד מתגאים בו ומדברים עליו הרבה, שם עצום שיצא מפה".
רוברטו פירמינו (רויטרס)היהדות בליגה הגרמנית, הקשר לשחקנים הישראלים והחלום הגדול
אתה גר עם אבא שלך במקום קטן מאוד, תאר את החיים שם ביום של משחק של הופנהיים בבונדסליגה.
"הכפר ריק לגמרי, האוטובוסים מתוגברים ויוצאות הסעות לסינסהיים, שם נמצא האצטדיון. הממוצע בבוגרים זה 28,000 צופים למשחק, בעל הבית פה מאוד לויאלי לאזור ומשקיע בלי סוף. כל האזור פה מאוד מחובר לקבוצה, האוהדים מסורים ומגיעים לעודד. יום של משחק זה כמו יום חג. זה כפר שכולם פה מחכים למשחק של הופנהיים במהלך השבוע".
איך החיים שלך משתלבים עם הקריירה שם? מבחינת משפחה, יהדות.
"אני כאן עם אבא שלי, אמא שלי והאחיות על הקו. אבא שלי תומך בי בכל מה שאני צריך. אני מנסה כמה שיותר לשמור על כשרות, בהופנהיים לא מכניסים חזיר למטבח בגללי ובגלל המוסלמים, יש לנו אפגני בקבוצה, טורקים גם. השף הבין את זה. אם למשל מכינים לזניה עם בשר וגבינה, הוא יודע שאני יהודי אז הוא מכין לי משהו כשר. במועדון הזה נותנים לכולם להרגיש בנוח".
איך אתה מסתדר שם מבחינה חברתית, בין היתר עם המוסלמים?
"אנחנו משפחה אחת גדולה. מתאמנים, טסים, ישנים, כישלונות והצלחות – עושים הכל ביחד. זה מחבר בין כולם. את הקטע הפוליטי אנחנו משאירים בצד. אחד החברים הכי טובים שלי בקבוצה הוא מוסלמי. אני מסתדר ומרגיש אהוב פה. אפשר לצאת עם המוסלמי ועם האוסטרי, שאלו מנטליות שונות לגמרי. צריך למצוא את האיזון בין כולם. משתדל כמה שיותר לייצג בכבוד, מנסה להראות שהשד לא כזה נורא כמו שחשבו".
מה זאת אומרת? נחשפת לדעות קדומות על יהודים ואנטישמיות כשהגעת לשם?
"שמעתי דעות קדומות, כן, אני לא אשקר. יש פה הרבה פליטים שניזונים מהתקשורת ויש הסתה נגד התקשורת. לא אוהבים יהודים, יהודי פה זאת מילת גנאי, בעבר לפחות. היום אנחנו צוחקים על זה כשזה קרה אצלנו. אני עומד פה גאה וכולם יודעים פה שאני יהודי. אני בטוח שהצלחתי לשנות הרבה דעות על ישראל ועל היהדות וגם שהצלחתי להשפיע על כל אחד מהם במעגל החברים שלו, פתאום הם פוגשים אותך כיהודי והחברים של החברים גם מושפעים מזה. בבית הספר הרבה אנשים חשבו משהו אחד וקיבלו משהו אחר וזאת הייתה הזדמנות טובה לשנות את התדמית".
מה דעתך על מה שקרה לאלמוג כהן והציוץ האנטישמי?
"יום לפני כן שיחקתי באינגולשטאט מולם והוא הגיע לצפות בי, נפגשנו יום לפני התקרית הזאת והיה לי עצוב לשמוע על זה. אני מאוד מעריך את זה שלא נתנו לזה פתח אפילו קטן ושהנשיא שלהם התייחס לזה וגם ההתאחדות הגרמנית. הכדורגל חשוף להרבה אנשים והרבה דעות, אי אפשר לשנות את העולם, אבל אפשר לשנות קצת כל אחד, לנסות לשנות את מה שיש לאנשים בראש, בעיקר את הקיצוניים. צריך להבין שהרוב לא כזה, שהאנטישמיות ההיא יוצאת דופן".
יוצא לכם לדבר, אתה ואלמוג?
"אנחנו שנינו מאוד עסוקים. ראיתי אותו בזמנו משחק וכובש מול הופנהיים וזה היה כיף גדול. הוא לא הכיר אותי אישית. כיף גדול לראות אותו, אני מתגאה בו כל יום, כיף לראות ישראלי מצליח ככה ועונד את סרט הקפטן של מועדון גרמני. אנחנו מדברים מדי פעם, הוא בעיקר מדבר עם אבא שלי, שומרים על קשר".
מה תעשה אחרת כדי לעמוד בזה ולהצליח בחו"ל?
"יש לי משפחה מאחוריי שמאוד תומכת ומאוד מפקסת. יש מסביבי סביבה מאוד חיובית, מתרכזים במטרה ועושים כל יום כדי לעזור לי. הרבה ווינריות חשובה פה, הקטע המנטלי חשוב והוא תמיד לרצות עוד ולהישאר רעב".
מה החלום הכי גדול שלך בכדורגל?
"אין לי חלום, יש לי מטרה והיא להגיע לבוגרים של הופנהיים. זו המטרה כרגע, לא החלום. בשביל זה אני עובד כל יום, כרגע זו המטרה. אני לא חושב הרבה הלאה, צעד אחרי צעד".