ואלדס: כשנפצעתי, רק רציתי שיעזבו אותי במנוחה

ויקטור ואלדס היה שותף לימיה הגדולים של ברצלונה, עמוסת הכוכבים וההישגים, אבל ב-26 במרץ 2014 הכל נגמר עבור השוער. פציעה קשה מאוד במהלך ה-0:3 על סלטה ויגו במשחק ליגה שגרתי, סיימה את העונה הטובה שחווה וגם את ימיו במועדון בו שיחק כל הקריירה. כעת, בריאיון ראשון אחרי חמש שנים של שתיקה, הספרדי דיבר ללא מעצורים על הפציעה והקריירה שמעולם לא שבה לאותו מסלול.

ואלדס אמר בריאיון כי: “לא דיברתי על כך בפומבי מאז אותו יום. אני זוכר את הכאב, לילה קר מאוד באמצע השבוע בקאמפ נואו, אני זוכר דם שיורד לי מכל מקום, פשוט מכל מקום, כל זה בא בעיתוי רע מאוד, לפני החידוש של החוזה שלי. ההחלמה הייתה קשה מאוד, כל מה שביקשתי מאנשים היה שייתנו לי להישאר לבד. גם בכדורגל כבר לא יכולתי לקבל את האפשרויות שהיו בפניי”.

הדרך שעבר מאז שעזב: “נהניתי מאוד עם אייטור קראנקה במידלסברו, בעונה האחרונה שלי כשחקן מקצועני. הפרישה שלי? זה עולם חדש מבחינתי אחרי שהחלטתי לתלות את הכפפות. אני מאוד מתגעגע לאווירה, לחדר ההלבשה, ההכנה למשחק כל היום ביחד עם החברים, כי לא מדובר רק בקולגות, אלא באנשים שהם כמו אחים”.

הקריירה העתידית כמאמן: “אני מאוד רגוע לעומת מה שהכדורגל היה עבורי לפני כן, כשהיה לי את הלחץ של התקשורת, הייתי חייב להיות שם. לא תמיד הרגשתי שם בנוח, אבל היום מצאתי לי פינה של שקט, לא יכולתי לבקש יותר מזה. זה ענף קשה לפעמים, לפעמים לא כל כך, אבל התשוקה היא מעל הכל”.