מור שושן פרש: נפרד בדמעות, זה לא תלוי בי

הבלם מור שושן הודיע היום (שני) על פרישה ממשחק פעיל בגיל 27, זאת בעקבות פציעה בברך ימין ממנה לא הצליח להחלים כראוי. משחקו האחרון כשחקן פעיל היה בעונת 2014/15 במדי בני לוד - לפני למעלה משנה וחצי.

שושן גדל במחלקת הנוער של הפועל נצרת עלית, ממנה עבר בתחילת עונת 2009/10 להפועל תל אביב ובין היתר שיחק גם במכבי הרצליה, בני סכנין ובני לוד. בשיאו, לקח חלק בעונת הדאבל של האדומים ושיחק עמם בשלב הבתים של הליגה האירופית ב-2012.

"מגיל תשע אני רץ במגרשים. חוויתי כשלונות, הצלחות, הפתעות, אכזבות, אופוריה, כאב ושמחה", כתב שושן בפייסבוק. "הגעתי למקומות שאף אחד לא חשב והאמין שאגיע, זכיתי להתאמן תחת מאמנים גדולים, לשחק לצד שחקנים ענקיים, סתמתי פיות, הוכחתי לאלה שלא האמינו בי שאין דבר העומד בפני הרצון וכל מה שצריך זה להאמין ולעבוד קשה (קשה מאוד)".

מור שושן בימיו בהפועל ת"א (משה חרמון)

"הרוב המוחלט שלא עוסק בכדורגל בפרט ובספורט בכלל, לא יבין לעולם את הקושי המנטלי הכרוך בלהיות כדורגלן מקצוען ובעיקר לא יבין את הקושי להתמודד עם פציעות שתמיד באות בזמן הלא נכון. נפצעתי לא מעט במהלך הקריירה, מסיבובי קרסול דחופים, דרך קרעים ומתיחות בשרירים ועד לניתוחים רבים בידיים ובברך".

"אותה ברך ימין המתוקה גורמת לי לכתוב את הפוסט הזה בדמעות. כבר שנה וחצי עברה מהרגע שעליתי לכדור גובה ונחתתי לא טוב על רגל ימין. שנה וחצי שבה עברתי ארבעה ניתוחים בברך, אשפוזים ארוכים בבתי חולים ובעיקר טיפולי פיזיותרפיה אין ספור ואימונים מפרכים. למדתי על עצמי המון בתקופה הזאת, מאמין שלמרות הקשיים גם הפכתי לאדם יותר טוב שמתעסק בעיקר ולא בתפל".

"היום כשאני אוטוטו בן 28, קיבלתי החלטה שבדיעבד היא החלטה קלה כי היא לא תלויה בי. במהלך תקופת הפציעה הזאת עשיתי הכל, אבל הכל בשביל להצליח להתגבר על הכאבים ולדעת למלא בצורה כלשהי את החוסרים שהותירו הניתוחים אחריהם. בגלל שעשיתי הכל, אני מקבל את ההפסד שלי לברך באהבה. זה כבר לא תלוי בי, לא משנה מה עוד אעשה, אני לא אצליח לחזור לשחק כדורגל. אז אני נפרד מהדבר שאני הכי אוהב בעולם ומקבל זאת באהבה, זה מוזר מאוד, אבל פרשתי מכדורגל. תודה לכל מי שאי פעם פירגן לי, תמך בי ועודד אותי מקרוב ומרחוק".