יוכיח שהוא הבוס? סיכום הקדנציה של בוס

"הגעתי למכבי תל אביב כי אני רוצה לזכות בתארים", פיטר בוס, יום הצגתו בקריית שלום, 7 בינואר 2016. לא חלף זמן רב מאז. ארבעה חודשים ו-16 ימים בלבד מאז אותו יום בו ישב מול המצלמות, דיבר על חוקי משחק, טקטיקות, סגנון, וחוזה לשנה וחצי, המאמן ההולנדי מגיע אל הסיכום של אותו משפט מרכזי ממסיבת העיתונאים הרשמית שלו. בוס הגיע כדי לזכות בתארים ובעוד כ-24 שעות הוא אמור להיפרד מהמועדון הצהוב, עם או בלי תואר, זה כבר תלוי רק בו.

את שיטות הלחץ וההתקפה של פיטר בוס מלמדים בגרמניה, הדברים אשר הצליח להטמיע בתוך ויטסה ארנהם היו מספיק טובים כדי לעורר הד מספיק גדול ולהגיע למחוזות מפתיעים. הוא מוערך כל כך כאיש מקצוע, עד כדי מצב בו אם לא יהיו הפתעות גדולות מדי הוא ימונה רשמית למאמנה החדש של אייאקס, אחד המועדונים עם ההיסטוריה המפוארת ביותר בעולם ובטח במדינה ממנה הגיע לישראל.

וזה מפתיע במיוחד, כי לפיטר בוס אין שום תואר משמעותי בקריירת האימון שלו. יש לו שם נהדר, הצלחה בקבוצות קטנות, ופיתוח של שחקנים מובילים ואף שיטות משחק שעשו לעצמן שם, אבל אין לו גביע הולנדי או אליפות הולנדית, ובתחנה היחידה שלו מחוץ למדינה בה נולד, הוא איבד את האליפות עם ארבע תוצאות תיקו רצופות. אם לא ינצח הערב (שלישי, 20:50) את מכבי חיפה, הוא עוד יעזוב את ישראל בלי שום הישג על שמו. להפך. הוא יעזוב עם חותמת של כישלון.

כשנשאל על כך במסיבת העיתונאים המסכמת לקראת גמר הגביע, על האפשרות שלא יזכה בתואר בקריירה שלא ידעה יותר מדי כאלה, הוא הגניב חצי חיוך. אולי קצת ציני, אולי קצת כועס. התשובה הייתה לקונית, אבל זה לא ששמענו ממנו כותרות מעניינות במיוחד מאז היום בו נחת בישראל. בסך הכל, בוס היה המאמן שג'ורדי קרויף כל הזמן רצה שיהיה לו. איש עבודה שהתקשורת לא ממש מעניינת אותו. זה לא היה הסיפור עם פאולו סוזה או פאקו אייסטרן למשל, אבל כן עם בוס. 

אך על הסיום של המאמן ההולנדי, אין להעיד על מה שעשה כאן בקדנציה שאפילו לא הצליחה להשלים חמישה חודשים. זה ישמע אולי מוזר או קצת מצחיק אבל פיטר בוס מצא בקריית שלום חדר הלבשה גמור, עם שחקנים שהרגישו שלא ספרו אותם בכלל ואף זלזלו בהם. סלבישה יוקאנוביץ' גימד את החניכים שלו במשך ששת חודשיו בתפקיד, גרם להם להרגיש נחותים, את אלה שפרחו תחת בוס, הסרבי כלל לא ספר.

דור מיכה וטל בן חיים. פרחו תחת המאמן ההולנדי (רדאד ג´בארה)

אחד מהדברים שבוס הצליח לשקם מהר מאוד הוא את הביטחון של שחקנים כמו דור מיכה וטל בן חיים. הוא ניצל את האיכויות של גל אלברמן עד תום, ואפילו הצליח לשקם את הכבוד האבוד של פרדראג ראיקוביץ' ושל ההגנה שלו שספגה חבטות פעם אחר פעם, אך בשורה התחתונה סיימה עם מאזן הספיגה הנמוך ביותר בעידן ג'ורדי קרויף. בוס גם העצים את העונה של ערן זהבי, והשינויים שביצע בשיטת המשחק של מכבי ת"א גם הורידו ממספר 7 בצהוב מהעומס והתלות וגם אפשרו לבסוף לקבוע שיא בלתי נתפס של 35 שערים בעונה.

ערן זהבי. עונת שיא (משה חרמון)

אחד הדברים עליהם הקפיד מהיום הראשון היה חוק חמש השניות, שבו לשחקנים שלו יש חמש שניות לזכות מחדש בכדור שהלך לאיבוד. הוא הטמיע משחק לחץ שונה לחלוטין, והוא בעיקר החזיר את הדומיננטיות של הצהובים. תחת יוקאנוביץ' מכבי ת"א נתקלה במחזות חריגים - משחקים בהם לא שלטה בכדור יותר מהיריבה ואפילו איימה פחות על השער. היא לא מצאה פתרונות להגנות מסוגרות, ולא הצליחה למצוא שום דרך להתמודד עם התקפות מעבר מהירות.

בוס שינה זאת, ובאופן הבוסי שלו, שינה זאת דרך משחק ההתקפה. הקבוצה ששיחקה 4:3:3 מקובע ועייף, לפתע עברה לשחק את אותו 4:4:2 שכל הפרשנים דרשו. עם אורלנדו סה וגם בלעדיו. שחקני הכנף קיבלו משמעות רבה יותר ומרכזית, והאריס מדוניאנין שהצטרף הוכיח תחת ההולנדי שעם טיפול נכון, יכול מאוד להיות שלא היה עוזב את קריית שלום בטונים בהם עזב. מעל הכל, הוא החזיר את האמונה לשחקנים שלו שהם מסוגלים לקחת משהו מהעונה הזאת, אך לבסוף אותן ארבע תוצאות תיקו הרסו לו סיומת חלומית.

ג´ורדי קרויף. נפרד מהמאמן שכל כך רצה (רדאד ג´בארה)

כעת, ארבעה חודשים ו-16 ימים מאז אותו יום, פיטר בוס יתייצב למבחן האחרון שלו. הצ'אנס השני לקחת תואר לפני החזרה הצפויה להולנד, והמעבר לאייאקס. מולו תתייצב הקבוצה שנגדה החל את הכל עם 1:2 מרשים ומדובר בבלומפילד, ושנגדה נעל את הליגה עם 0:6 מהדהד שעוד ידובר רבות בעתיד כאשר הקבוצות האלה ייפגשו שוב. הוא ישאיר אחריו קבוצה שהוכיחה שהיא כן יכולה לשחק רק עם שני קשרים, ושחקני כנף שמבחינתם עזיבה של המאמן תהיה סיוט. פיטר בוס הביא למכבי ת"א שינוי, הוא פשוט לא היה מספיק כדי לתקן את ההריסות של יוקאנוביץ'. עכשיו, הוא ינסה לפחות לעמוד במטרה שהציב לעצמו. תואר.