22 שנה למותו של ניקולאי קודריצקי, כוכבה האוקראיני של בני יהודה שנהרג בתאונת דרכים ב-16 למרץ, 1994 והמועדון הכתום ממשיך לכבד את זכרו. בטקס מרגש שהתקיים הבוקר באצטדיון שכונת התקווה, בהשתתפות שחקני בני יהודה, כמה מאוהדי הקבוצה ואישתו של ניקולאי המנוח, אמר הבעלים משה דמאיו: "כמו בכל שנה אנחנו נמצאים כאן היום לזכור את ניקולאי קודריצקי. 22 שנים מאותו בוקר ארור בו כולנו התבשרנו על לכתו של ניקו. הוא היה שחקן ברמות הגבוהות ביותר. מי שראה אותו ידע להכיר את היכולת שלו ולהעריך אותו".
"אי אפשר להביא זרים ברמה של ניקולאי היום לארץ, תאמינו לי. הוא היה אחד הזרים הטובים ביותר ששיחקו במדינת ישראל, אך מעבר לזה הוא התחבר לאוהדים, למקום, לשכונה ולכדורגל הישראלי. הוא למד עברית והייתה הרגשה כאילו מדובר בישראלי לכל דבר. ניקו היה אהוב על כולם", המשיך דמאיו לדבר בשבחו של כוכב העבר האגדי.
 |
| ויקטוריה קודריצקי ומשה דמאיו (נעם מורנו) |
|
| |
"נפלה לנו הזכות ששחקן ברמה כזאת שיחק במועדון שלנו. מעבר לזה יש לנו את ה"זכות" לצערי הרב לזכור את לכתו ולהקדיש דקה או שתיים מזמננו לכבד שחקן ענק של המועדון והכדורגל הישראלי ולשמור על המסורת שלנו, כי בלי עבר אין לנו עתיד. אני אמרתי, כל עוד אני בבני יהודה אנחנו נזכור את היום הזה. אני בטוח שזה דבר שהפך להיות אבן וסלע במסורת של בני יהודה, ונמשיך בזה כל שנה".
דמאיו דיבר גם על משפחתו של קודריצקי: "אני מבקש להודות למדינת ישראל על זה שאפשרה לאשתו ויקטורה ובתו ולרי לחיות פה איתנו. זה לא מובן מאליו שהם נשארו פה למרות שיכלו לחזור לאוקראינה. היא נשארה כאן לחיות איתנו ועל זה צריך להגיד תודה. יהי זכרו ברוך".
 |
| שחקני בני יהודה בטקס לזכרו של ניקולאי קודריצקי (נעם מורנו) |
|
| |
אישתו של ניקולאי ז"ל, ויקטוריה קודריצקי, ביקשה לומר מספר מילים בפני השחקנים ואנשי הקבוצה: "אני בכל שנה מגיעה לכאן. אתם לא רואים אותי הרבה מפני שזה חלק כואב בחיים שלי לחזור לכדורגל".
היא המשיכה ודיברה על זכרונות העבר: "אני זוכרת את היום הראשון בו הגעתי לארץ וניקולה לקח אותי הישר מהמטוס לתל אביב. אני זוכרת את המגרש בשכונה. שמעתי צעקות. קיבלתי שוק כי בכל זאת זה לא כדורגל אירופאי בשכונת התקווה".
אני רק רוצה להעביר לכם מסר: "תשמרו על החיים שלכם. תחשבו שכל כך קשה להורים לגדל ילדים ולפעמים זה הולך ברגע אחד. אי אפשר להסביר את הכאב. אני מנסה לשכוח אבל אי אפשר. כבר בגיל 26 הייתי אלמנה. 22 שנים אחרי ואני עדיין לא מאמינה".
 |
| ויקטוריה קודריצקי ליד תמונתו של ניקו ז"ל (נעם מורנו) |
|
| |
"אני חושבת שזו לא זכות של המועדון לראות אותי פה. זו זכות גדולה שלי להגיע לפה, להזכיר את שמו ולראות את השחקנים ולומר לכם: תודה רבה שאתם זוכרים את השם שלו", אמרה ויקטוריה וחיבקה את משה דמאיו.
ויקטוריה המשיכה וביקשה להעביר מסר מביתו של ניקולאי ז"ל: יש לי ילדה, ולרי , בת 25. היא ביקשה ממני להגיד תודה לאוהדים ולקבוצה. אני תמיד איתכם, עוקבת ורואה כתבות, אני מאחלת לבני יהודה לנצח. תודה רבה". בשלב הזה ביקש דמאיו מהנוכחים לכבד את זכרו של קודריצקי בדקת דומיה שלאחריה הדליקה ויקטוריה נר נשמה לזכרו של הצאר ניקולאי.
 |
| ויקטוריה קודריצקי, דמאיו ושחקני בני יהודה בטקס |
|
| |