1. ברצלונה רשמה אמש (שבת) טרבל שני תוך שש שנים. אסור להקל ראש לנתון המרשים והבלתי נתפס הזה. מדובר בקבוצה היסטורית. מועדון שהוכיח עליונות על היבשת. הקבוצה הדומיננטית בכדורגל האירופי. בתשע השנים האחרונות אלופת אירופה הנוכחית קטפה ארבע זכיות בליגת האלופות. אגב, רק שמונה קבוצות אירופאיות הצליחו להשיג את הטרבל המיוחל. בארסה עשתה זאת פעמיים. יובנטוס, שמעולם לא עשתה את זה והייתה קרובה השנה אחרי שזכתה בדאבל באיטליה, תקווה בפעם אחרת להצליח במשימה הקשה.
יש ביבשת אימפריות, מועדוני ענק ששופכים סכומי עתק. אבל ברצלונה הוכיחה ב-2015 שהיא נמצאת צעד אחד לפני כולם. זו הייתה זכייה מוצדקת ומיוחדת. זכייה בסטייל הקבוצה של לואיס אנריקה התמודדה בשלב הבתים עם אלופות הולנד וקפריסין, עברה בשלבי הנוקאאוט את מנצ'סטר סיטי (שהייתה אלופת אנגליה, איבדה את האליפות העונה לצ'לסי), את פאריס סן ז'רמן אלופת צרפת, את באיירן מינכן אלופת גרמניה ובגמר ניצחה את אלופת איטליה; וכמובן היא זכתה באליפות ספרד.
עם זאת, חייבים להודות על האמת: ברצלונה לא הייתה גדולה בהרבה על יובנטוס, שהצליחה לתת לה פייט לאורך רוב שלבי המשחק ואף התעלתה עליה ברגעים מסוימים ועם קצת יותר מזל ודיוק, עוד הייתה יכולה היא לזכות בטרבל הנחשק. אבל אם יש מגיע בכדורגל, וכל הקלישאות החבוטות הללו, אז מגיע לברצלונה, ובעיקר לטריו ההתקפי שלה – ליאו מסי, ניימאר ולואיס סוארס. איך אמרו בבארסה בסיום? כדי לזכות בליגת האלופות צריך לסבול. והיו לא מעט דקות של סבל במחצית השנייה לפני הסיום המתוק.
|
לפני החגיגות, צריך קצת לסבול (רויטרס) |
|
|
2. ניתן להתווכח אם זאת ברצלונה הגדולה ביותר, אם הקבוצה שקטפה את הטרבל ב-2009 (והמשיכה לשנה מושלמת עם זכייה בשישה תארים) או זאת שזכתה בצ'מפיונס ב-2011 הייתה טובה יותר, או אולי זאת עם רונאלדיניו ב-2006. אבל אי אפשר להתווכח על דבר אחד: זה הטריו ההתקפי הטוב בהיסטוריה. אנחנו עדים לשלושה שחקני התקפה שמחוברים אחד לשני, שמחים לפרגן אחד לרעהו, ופשוט מפרקים לבדם את היריבות.
המספרים שלהם מדברים בעד עצמם – 122 שערים שמובקעים על ידי שלושה שחקנים. מטורף. אז נכון שהם כמעט היחידים שכובשים עבור לואיס אנריקה, אבל מישהו היה מתחלף איתו? תענוג לראות את שיתוף הפעולה ביניהם, את השמחה בכל פעם שאחד מהם כובש, את הפרגון. אגב, השער של איבן ראקיטיץ' היה שער השדה הראשון מאז חודש פברואר בו אחד מהשלושה האלו לא היה מעורב בו. אבל כמו שלואיס אנריקה הבין העונה, אם להיות תלוי, אז להיות תלוי בטריו הזה.
|
מסי סוארס וניימאר. הטריו הגדול בהיסטוריה (רויטרס) |
|
|
3. כדי להבין את ההצלחה של הקטאלונים בעונה הנוכחית, צריך לחזור אחורה, לרגע לא משמח שקרה למועדון; לריב המתוקשר בינואר בין מסי ללואיס אנריקה בתחילת חודש ינואר של 2015. הריב הזה בסופו של דבר גרם לקבוצה להשתפר בצורה מעוררת השראה והוכיח שמעז יצא מתוק. כמו כן, כנגזרת של הריב ברצלונה פיטרה את המנהל המקצועי אנדוני סוביסארטה, דווקא בעונה אולי הכי טובה שלו במועדון מבחינת שחקני הרכש שהוא הביא. כן, רכש. יחסית למועדון שהוטל עליו איסור החתמות והמנהל הספורטיבי שלו פוטר באמצע העונה, בארסה הצליחה לא רע.
באמתחתו של אנדוני סוביסארטה, הקטאלונים התחמשו בשבעה שחקנים העונה, ובניגוד ללא מעט נפילות בשנים האחרונות, הפעם רוב השחקנים היו בינגו. ובראשם כמובן סוארס וראקיטיץ'. אבל ממש לא רק הם. גם צמד השוערים – טר שטגן וקלאודיו בראבו הוכיחו שהם ברמה עולמית ונהנו מעונה נפלאה, וכמובן ז'רמי מתייה, שהיה אחראי לשני חשובים – שער הניצחון על ריאל מדריד ושער הניצחון על סלטה ויגו בליגה.
השוער הגרמני הצעיר לא שיחק בליגה, ובשל כך מיעט לשחק ביחס לבראבו, אבל ייתכן שנמצאה המתכונת הנכונה לזכייה בתארים; אשתקד ריאל מדריד זכתה בגביע עם האוזניים הגדולות אף על פי שאיקר קסיאס היה שוער הגביעים (גביע ספרדי וליגת האלופות), בעוד דייגו לופס עמד בשער בליגה. ייתכן שבניגוד למה שחושבים, בכדורגל של היום העומס הפיזי על השוערים הוא גבוה מאוד, והרוטציה בסופו של דבר רק מסייעת להם, בדיוק כמו לשחקני השדה שזקוקים לרוטציות הללו עם העומס הרב שמאלץ אותם פעמים רבות לשחק פעמיים בשבוע. כמו כן, ייתכן שהמנוחה הרבה מסייעת להם להגיע בריכוז רב יותר ומוכנים יותר למשחקים מכריעים.
|
איבאן ראקיטיץ´. מעל כולם (רויטרס) |
|
|
אבל מעל כל שחקני הרכש שהגיעו לברצלונה העונה, בלט שחקן אחד – איבן ראקיטיץ' הקרואטי; כן, הוא ולא לואיס סוארס. הקרואטי הפחות נוצץ מחברו לנבחרת לוקה מודריץ' הגיע מסביליה איתה זכה אשתקד בליגה האירופית, והשנה שידרג את עצמו עם טרבל. בכך, הפך לראשון שזוכה שנה אחר שנה בליגה האירופית ולאחר מכן בליגת האלופות. בול פגיעה של סוביסארטה. ההשתלבות של ראקיטיץ' במרכז השדה של בארסה, במשבצת של צ'אבי, הייתה פנומנלית. שלא תטעו, מדובר בעוגן להרבה שנים.
ראקיטיץ' אמנם כבש את השער הראשון של הקטאלונים, אבל התרומה שלו הייתה גבוהה בהרבה במהלך כל משחק הגמר. אלופת ספרד הצליחה לשלוט במרכז הקישור ותסכלה את אנדראה פירלו עם לחץ נהדר עליו בכל פעם שקיבל את הכדור במחצית הראשונה. בכלל, ברצלונה ביצעה לחץ גבוה על יובנטוס ובכל פעם שאיבדה כדור עטה על שחקני הגברת הזקנה במטרה להשיב את הכדור בחזרה וגרמה להם ללא מעט איבודי כדור במחצית שלהם ליד הרחבה או בקרבת מרכז המגרש. מי שניצל את איבודי הכדור של יובנטוס כתוצאה מכך שהברומטר שלה לא היה במשחק הם ראקיטיץ' ואנדרס אינייסטה, שהוציאו מתפרצות קטלניות של ברצלונה שרק בגלל חוסר מזל לא נגמרו ברשת.
ולהשלמת העונה המופלאה של סוביסארטה צריך להזכיר שהוא היה גם מי שהביא את ניימאר, שאחרי עונה בינונית אשתקד סיפק עונה כבירה, שהסתיימה עם השער בתוספת הזמן שסגר עבורו מעגל; אחרי שלפני קצת פחות משנה כל העולם בכה עם הברזילאי לאחר הפציעה מול קולומביה ברבע גמר המונדיאל, הוא חגג על הבמה הכי גדולה בעולם, וראה איך שהגלגל מסתובב בחזרה לצד השמח. 10 שערים היו לניימאר בצ'מפיונס השנה, בדיוק כמו שניים שאתם מכירים - מסי ורונאלדו. אגב, מעניין מה יקרה אם ניימאר יפגוש את מסי וחאבייר מסצ'ראנו בגמר הקופה אמריקה. ומעניין מי תהיה הקבוצה שתיקח את סוביסארטה כמנהל ספורטיבי.
|
ניימאר. גם אתם מחכים לקופה? (רויטרס) |
|
|
4. אומרים על מסי שהוא משתנק במשחקים גדולים, שהוא לא מצליח להשפיע עליהם והראייה המוצקה לכך היא כמובן גמר גביע העולם לפני קצת פחות משנה, בו לא עשה כלום עם נבחרת ארגנטינה מול גרמניה. גם במשחק הזה הפרעוש לא היה בגדולתו. זה לא היה מסי מהעת האחרונה, בה השפיל את בואטנג או עשה בית ספר לשחקני אתלטיק בילבאו. וכנראה שזה רק סמלי שבניצחון כזה, שהלך בדרך הכי לא ברצלונאית שיש, בדרך קשה ומפרכת, מסי לא היה במיטבו ולא כבש או בישל שער.
כי ברצלונה לא הייתה ברמה אחת מעל היריבה שלה כמו תמיד, ולא ניצחה בקלילות כמו שהיא עושה בליגה עם התעלות של הפרעוש, אלא ניצחה בקושי, בזיעת אפיים, במלחמה. ובסופו של דבר ככה מנצחים גמרים יוקרתיים כאלה, עם הלב, כי לא כל גמר מסתיים כמו ה-0:4 ההוא של ספרד על איטליה. ואגב הגמר ההוא, שוב בופון ופירלו הפסידו לאינייסטה וצ'אבי ובוסקטס ופיקה. וכנראה שהם כבר לא יצליחו להביס את הנמסיס שלהם – ברצלונה וספרד.
|
מסי. תמיד משפיע (רויטרס) |
|
|
אבל מסי, כמו במהלכים נגד באיירן בהם לא כבש או בישל, השפיע רבות על המהלכים בהם נכבשו שני השערים הראשונים. אם נגד באיירן מינכן הוא חתך את ההגנה עם מסירות אדירות לסוארס, בשער הראשון בגמר הוא הכניס כדור עומק כביר לג'ורדי אלבה, שחתך את ההגנה האיטלקית ולאחר מכן אנדרס אינייסטה, האיש שבניגוד למסי חי בשביל רגעים גדולים, ביצע עוד רגע של גאונות עם מציאת השטח הריק בתוך הרחבה, קיבל את הכדור מניימאר ומסר לראקיטיץ' כדור לשער המהיר שפתח את המשחק. השער הזה היה שער מרהיב, כשמלבד הגאונות של מסי ואינייסטה, ברצלונה הפגינה משחק קבוצתי מרשים כשכל שחקני השדה שלה, למעט לואיס סוארס, נגעו בכדור.השער השני בדקה ה-68 מסמל את הגדולה של ברצלונה; מראה איך בשניות הקבוצה הזו יכולה לגמור את המשחק. בעוד שחקני יובנטוס מתוסכלים מכך שלא נשרק פנדל לזכותו של פול פוגבה אחרי ספק עבירה של חאבייר מסצ'ראנו, הקטאלונים יצאו למתפרצת, מסי קיבל את הכדור, היה חופשי ודהר, ודהר, ודהר, עד שהגיע למצב בעיטה מסף הרחבה, בופון הדף לא טוב, ולואיס סוארס עט על הריבאונד כאילו היה הכתף של ג'ורג'יו קייליני וכבש את השער הכל-כך מתוק מבחינתו. וכשחושבים על החלוץ האורוגוואי והמהפך שהוא עבר מאז הגעתו לאלופת ספרד, זה רק סמלי שהוא חותם עונה קשה שהחלה בדיוק לפני כשנה עם ההרחקה המוצדקת שלו, בשער ששווה זכייה בליגת אלופות.
|
סוארס עם הילדים. סיום מתוק לשנה קשה (רויטרס) |
|
|
5. הגול המהיר של ברצלונה אילץ את יובנטוס לשחק פתוח יותר ולנסות לתקוף עם יותר שחקנים, אך האיטלקים עשו זאת בזהירות תוך צפיפות מרשימה במרכז המגרש וחזרה מהירה לעמדות, ובכך הצליחו למנוע מברצלונה את המרווחים להם היא כה משוועת ולשטחים הפנויים אותם שחקניה מנצלים הכי טוב בעולם. עם זאת, לא מעט פעמים הקטאלונים הצליחו לחשוף את העורף של יובנטוס, אך הם לא הצליחו לתרגם זאת לניצול של שערים, הרבה בזכות יכולת נהדרת של ג'אנולואיג'י בופון.
בופון. כמה הוא רצה לסגור מעגל בברלין כשחזר למגרש בו הגיע לשיאו עם הזכייה במונדיאל 2006. השוער הוותיק סיפק משחק כביר, הרואי; האיטלקי הציל לא מעט כדורים קשים, אך כנראה שמה שיזכרו לו מהגמר זה את ההדיפה הלא טובה לרגליו של סוארס.
אבל השוער של יובנטוס הוא הרבה יותר מזה. בופון הוא גיבור; הוא ברשימת השוערים הגדולים; שוערים אחרים, קולגות ויריבים, סוגדים לו, מעריצים אותו ואת קור הרוח שלו; וכמובן השוער הכי יקר, גם לאחר יותר מעשור אחרי שעבר ליובנטוס. וגם אם לא יזכה בליגת האלופות בתום הקריירה הכבירה שלו, זה לא יעיב עליה. כי על אף השער שספג מטעות שלו, הרבה בזכותו יובנטוס קיבלה את ההזדמנויות לחזור, עם יכולת מופלאה והשראת ביטחון על החלק האחורי.
|
ג´אנלואיג´י בופון (רויטרס) |
|
|
6. יובנטוס חזרה להוות פקטור גם באירופה והשיבה את הכבוד לכדורגל האיטלקי אחרי שנים שחונות. גם ההופעה בגמר הייתה מעוררת כבוד. היא נתנה פייט נהדר לברצלונה. במיוחד פול פוגבה, שהראה לכל העולם שהוא בהחלט בטופ העולמי עם יכולת נפלאה בשני צידי המגרש, גם בהגנה וגם בהוצאה למתפרצות של יובנטוס, ועם יכולות גופניות ואתלטיות מרשימות. גם ביובנטוס מבינים שכדי להישאר בטופ הקבוצה צריכה עוד שניים-שלושה סטארים ברמה של פוגבה.האיטלקים לא התפרקו אחרי השער המהיר כמו שקרה לאיטליה מול ספרד ביורו 2012 וידעו לשחק רגוע ולא לשבור את תוכנית המשחק שלהם. מדי פעם הם כמובן ניסו והעזו יותר על מנת לכבוש, אך ידעו לחכות למצבים טובים יותר; בדיוק כפי שעשו נגד ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו בגומלין חצי הגמר, הם חיכו למצבים שלהם בלי להיכנס ללחץ. הבעיה הייתה חוסר יכולת לנצל התקפות מתפרצות. במשך כל העונה באלופות, יובה כבשה שער אחד בהתקפת מעבר. ככה קשה לשחק נגד קבוצה שחיה על החזקת כדור.
|
פוגבה ופירלו מאוכזבים. עבר ועתיד (רויטרס) |
|
|
7. ואחרי ששתי האימפריות הללו סיפקו לנו גמר ראוי עם משחק תוסס, קצבי, רב אירועים ושערים, אנחנו נכנסים לפגרת הקיץ המייגעת והמשעממת וחלון העברות גדוש הספקולציות. ובמבט קדימה, ברצלונה תנסה להיות הראשונה שעושה בק טו בק בצ'מפיונס כאשר הטריו המפחיד בעולם יתחיל הפעם יחד את העונה עם רף גבוה - 122 שערים. צ'אבי אמנם עזב, אבל גם בלי רכש עד ינואר, בארסה תסתדר והיא כבר מתחילה להתחמש ולרענן כי אחרי טרבל, המשימה הקשה ביותר היא לשמור על הרעב.יובנטוס נמצאת בצומת דרכים. הגברת הזקנה לא מחזיקה בסגל צעיר פירלו ובופון התבגרו בשנה נוספת, אבל אחרי השנה הראשונה עם אלגרי והמעבר במהלכה לשיטת של ארבעה שחקנים בהגנה, נראה שההתאמות יהיו טובות יותר בעונה הבאה והגברת תמשיך לשלוט באיטליה. יובה לא מתכננת להיות אפיזודה חולפת ומנסה להיות שחקן בכיר גם בחלון ההעברות עם ההחתמות של פאולו דיבאלה וסמי חדירה וההצעות לשחקנים בכירים מהטופ העולמי.
יהיה מעניין לראות אם האיטלקים יצליחו לשמור על פול פוגבה, אבל בכל מקרה הם העלו את רף הציפיות והציפייה פקטור משמעותי בליגת האלופות גם בעונה הבאה, כאשר גם היריבות ייתנו להם יותר כבוד ויקשו עליהם יותר.