ענאן חלאילי ערך ראיון מקיף בבלגיה שבו חזר על השנה שבה פרץ לתודעה והביט קדימה לעבר 2026. “ברור שאנחנו מסוגלים לנסוע ולנצח בבאיירן”, אמר הקיצוני הישראלי בן ה-21, שהיה אחת ההפתעות הגדולות של השנה החולפת אצל האלופה, ושואף להיות העונה הרבה יותר מכריע.
חלאילי דיבר על הדרך שעבר מאז הגיע לקבוצתו אוניון סן זילואז’ לפני שנה וחצי. “אני זוכר שכשהגעתי לכאן לראשונה לא הייתי באותה רמה כמו שאר השחקנים, אבל הם נתנו לי הרבה ביטחון. היום אני מאוד שמח להיות כאן. הליגה הבלגית קשה מאוד, זה אתגר מצוין. אנחנו רוצים לזכות שוב באליפות ולהמשיך להציג יכולת טובה בליגת האלופות”.
בהתייחסו להתקדמות האישית שלו סיפר: “בפן ההגנתי לא הייתי מספיק טוב, אבל עבדנו על זה הרבה. השתפרתי גם במצבים של אחד על אחד, בהרמות, ובהצטרפות לרחבה כדי לקחת יותר מצבים, כמו באחד משני השערים שלי מול מארסיי”. הוא הוסיף על הדרישות הפיזיות: “אני רץ בערך 11 קילומטרים למשחק, עם הרבה ריצות בעצימות גבוהה וספרינטים. לשחק בכנף זה מאוד קשה. במכבי חיפה העוצמות לא היו כאלה, בעיקר כי החזקנו הרבה בכדור. כאן רצים הרבה יותר מאשר בישראל”.
ענאן חלאילי (IMAGO)על העלייה במספרים בסוף 2025 אמר: “בדקתי את הנתונים שלי, ועד דצמבר כבשתי רק שלושה שערים ב-71 משחקים. יום לפני המשחק מול זולטה המאמן אמר לי: ‘ענאן, אם אתה רוצה לכבוש יותר, אתה צריך להיות ברחבה כדי לקבל כדורים מאוסייניו ניאנג או מקיצוני אחר’. הוא אמר שאם אעשה את זה אכבוש בין חמש לעשר פעמים העונה”. בהמשך הוסיף בגילוי לב: “האח הקטן שלי משחק בישראל והוא טוב ממני. תראו את זה בעוד שנתיים או שלוש”.
על שני השערים שכבש מול מארסיי בליגת האלופות, למרות ההפסד, סיפר: “זה היה חלום לכבוש את שני השערים הראשונים שלי בליגת האלופות מול קבוצה גדולה. אני מקווה להמשיך כך. אמנם הפסדנו, אבל אני מקווה שנעפיל”. לקראת המשחק מול באיירן מינכן הדגיש: “כן, זו אחת הקבוצות הטובות בעולם, אבל אנחנו מאמינים בעצמנו. אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לנצח שם, וגם לנצח בשני משחקי הליגה האחרונים שלנו”.
חלאילי התייחס גם להסתגלות לחיים בבלגיה: “בהתחלה זה היה קצת מסובך. קשה לחיות לבד במדינה אחרת, בלי משפחה וחברים. הייתי רק בן 19 כשהגעתי. אבל השחקנים, הצוות והאנשים במועדון נתנו לי ביטחון”. על הגעגועים אמר: “קצת כן, למשפחה ולחברים, אבל הם באים לבקר אותי. אבא שלי אפילו הגיע לכל משחקי ליגת האלופות”. הוא הוסיף: “במשחק במינכן יהיו 16 אנשים מהמעגל שלי. זו הפעם הראשונה שכל כך הרבה אנשים באים לראות אותי. כולם מקווים שאכבוש מול באיירן”.
חלאילי מדרבן את אוהדי סן ז'ילואז (IMAGO)על תפקידו של אביו בקריירה סיפר: “כשהגעתי לא שיחקתי שלושה או ארבעה חודשים. הייתי בוכה לבד. הוא התקשר אליי ואמר: ‘אם אתה רוצה, אתה יכול לחזור למכבי’. אמרתי לו: ‘לעולם לא, אני רוצה להמשיך לעבוד כאן’. למחרת הוא הגיע אליי לבלגיה, עבדנו יחד חודש ואז התחלתי לשחק”.
בקיץ האחרון, לאחר הזכייה באליפות בלגיה, בחר להישאר: “רציתי להישאר כי ידעתי שאשחק. אמרתי לאבא שלי: ‘אם תשמע משהו, אל תספר לי. אני לא רוצה לדעת’. לא רציתי לדבר עם קבוצות אחרות, רציתי להתרכז בליגת האלופות ובליגה”. גם כעת, לדבריו, זה המצב: “אני לא קורא עיתונים, חוץ מאולי לפעמים בישראל, בגלל שאח שלי איאד משחק שם. הוא התחיל לשחק במכבי חיפה בגיל 18, כשהגעתי לכאן. הוא משחק בכנף, כמוני, יכול גם שמאל וגם ימין. מי טוב יותר? הוא”, אמר בחיוך.
על עתידו סיכם בזהירות: “הכל יכול לקרות, אבל כרגע אני צריך להמשיך להתרכז כאן, לעבוד קשה ולעשות את העבודה שלי”. כשנשאל על ליגת החלומות שלו אמר בפשטות: “אני רוצה לשחק בפרמייר ליג. אני אוהב את ליברפול, כי זו קבוצה שמזוהה עם משחק דרך שחקני כנף”.