אסי ממן
|
גולש הרוח נמרוד משיח, שעשה קאמבק גדול אחרי הפרישה, עדיין לא הצליח לפרוץ קדימה בקמפיין האולימפי לפאריס 2024. למרות יתרון הפיזיות ועצם זה שכולם אומרים לו שגלשן ה-IQ פויל מתאים למימדי הגוף הפיזיים שלו, הפערים בינו לבין הטופ העולמי העולם עדיין לא נסגרו.
משיח שיתף בבלוג האישי שלו את מה שעובר עליו בתקופה זו: “אני נמצא בנקודה מאוד מורכבת מבחינה מקצועית ומבחינה אישית. היום, שנה אחרי שהחלטתי להתחייב למסע האולימפי ושבוע אחרי שחזרתי ממיורקה שסיכמה תחרות שלישית בינלאומית לחורף הזה, אני פוגש את מהות ההחלטה שלי בכל הכוח”.
משיח ציין: “בכל שלושת התחרויות לא מצאתי את הנקודה ‘המתוקה’ בה הכל מתחבר לכדי מימוש הפוטנציאל שבי. הפער בין היכולות שלי באימונים לבין המימוש שלהם בתחרויות, בהם יש עשרות גולשים, הוא עצום. לצד ההתפתחות והמהות, בסוף היום יש יעד שמסכם את המסע הזה - המשחקים האולימפיים בפאריס בקיץ 2024”.
לדבריו, “איגוד השייט הישראלי החליט על סדרת תחרויות שיקבעו מי יבחר להיות נציג הגלישה בקיץ הבא. התחרות הראשונה מתחילה בחודש מאי הקרוב ביוון שהיא לא פחות מאליפות אירופה ולאחריה תתקיים תחרות קדם אולימפית באתר האולימפי בעיר מארסיי המדמה סימולציה שנה לפני המשחקים האולימפיים. לשם יוכל להגיע גולש בודד מכל מדינה בדיוק כמו במשחקים האולימפיים”.
עוד הוסיף: “אליפות העולם הגדולה של כל הקמפיין תתקיים בהולנד בחודש אוגוסט ואליה יש מגבלת נציגים והיא איננה פתוחה כבכול שאר אליפויות העולם. לסיכום, כל תחרות היא למעשה מבחן לבחירת נציג או כמה עבור התחרות הבאה, מבחנים בתוך מבחנים. בכל תחרות צוברים נקודות שנאספות עד לבחירת הנציג האולימפי בחודש ינואר 2024 באליפות העולם הפתוחה האחרונה והמסכמת”.
גולש הרוח תיאר בין היתר את המצב בו הוא נמצא: “כרגע המצב שלי הוא כזה שאני ב-99% לא אוכל להתחרות באליפות הקרובה ביוון בחודש מאי מסיבות אישיות, משפחתיות, משמחות ומרגשות (תכנון לקוי), דבר המוביל לזה שלא אוכל לצבור ניקוד אולימפי ולא אוכל לנסות להיבחר לשאר התחרויות בקיץ, מה שמשאיר את התחרות האחרונה בינואר כתחרות מסכמת, הכל או כלום. החוויה שאני עובר היא בהחלט אחת התקופות הכי מורכבות ומעשירות שחוויתי. חוסר הוודאות הוא חברו הטוב ביותר של איש הים להבדיל מענפי ספורט קשיחים ומדידים, הפעם זה עלה לגבהים שמעולם לא הכרתי קודם”.
לסיכום כתב משיח: “המימד התחרותי האולימפי הוא מהיר מאוד והתחושה היא שהרכבת נוסעת בקצב מסחרר ואין לרדת ממנה, פן נשאר מאחור ולא נספיק לחזור אליה בזמן. מצד שני חיים מאוזנים ובריאים מחייבים סדר עדיפויות ברור לכל תקופה וזמן, קבלת החלטות גדולות וקטנות זו היכולת הכי חשובה במצב כזה. אני יודע שרגע הפריצה שלי על הגלשן החדש קרוב מתמיד, אך אינני יודע אם זה יבוא לידי ביטוי ויתממש בסדרת המבחנים האולימפיים”.