אחרי הזכייה במדליית הכסף במשחקים האולימפיים בפאריס 2024, שרון קנטור חזרה היום (שלישי) לישראל וזכתה לקבלת פנים חמה בנתב"ג. על הפרק: מסיבת עיתונאים בהשתתפות אלופת העולם, מאמן נבחרת הגלישה לנשים ב-IQ פויל, שחר צוברי, עוזרו סתיו ביימל ומנכ"ל עמותת מועדון השייט מכמורת, זאב גלאובר. המסע”ת שודרה כאן באתר.
שרון קנטור פתחה את דבריה: “אני עדיין לא מעכלת מה שקורה. היה שבוע מאוד גדול מבחינתי, בסוף חזרתי עם מדליה אולימפית – אני אומרת את זה ולא מעכלת עדיין. עכשיו כשחזרתי אני קצת יותר מבינה מה זה.
“מאז שנבחרתי לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים היו מסע ארוך ומאתגר, אני כל כך שמחה שזה נגמר ויש לי רגע לנשום ולעכל את מה שעברתי בשלוש השנים האחרונות. אני רוצה לומר תודה לשחר צוברי קודם כל ששרד את הקשיים שלי והיה איתי בכל רגע. זה היה שבוע מאוד מאתגר נפשית, מנטלית ופיזית, גם לשחר שהעמסתי עליו הרבה”.
שרון קנטור: "פשוט כל כך שמחתי"הגולשת סיכמה: “המדליה הזו היא כרגע על הצוואר שלי, אבל אני באמת עדיין לא מעכלת את זה. הרמה בתחרות הייתה גבוהה, היה לחץ מאוד גדול והרגשתי את הציפייה ממני ובשלב מסוים הבנתי שעדיף להתרכז בעצמי ולא בציפייה, שמחה שהצלחתי לעשות את זה. הייתי יכולה לסיים גם מקום ראשון, לכל ספורטאי יש את התחושה שהוא יכול עוד קצת אבל עכשיו יש למה לשאוף”.
על המשך הדרך אמרה: “אני אתן זמן למשפחה וחברים. רציתי לטוס ולהשתחרר, אבל הבנתי שאני מתגעגעת לבית. לוס אנג’לס 2028 עוד רחוק, אני חושבת שבסוף עשיתי קמפיין מאוד טוב, פרצתי ב-2023 ועשיתי קמפיין עם המון הצלחות, הייתי רוצה להמשיך ככה ולמשוך את עצמי עוד יותר אל הקצה.
שרון קנטור והמשפחה, "שמחה שיש לי רגע לנשום ולעכל" (ראובן שוורץ)
שרון קנטור מורמת על הכתפיים, תפנה קצת זמן למשפחה וחברים (ראובן שוורץ)“ברגע שחציתי הרגשתי תחושת הקלה. סיימתי את המשחקים האולימפיים וזו הייתה אבן גדולה שירדה לי מהלב. רק ברגע שחציתי את קו הסיום הצלחתי להשתחרר וצעקתי. בגמר כשידעתי שכבר יש מדליה הבנתי שאפשר פשוט ליהנות”.
לגבי השמירה על המתח להמשך הדרך: “לא אשקר שתמיד חששתי שאם אצליח, איך אוכל להחזיק את זה להמשך. בסוף הבנתי שאין קשר בין הצלחה עכשיו למה שהיה קודם, כל תחרות היא תחרות חדשה וזו הדרך שלי להתמודד עם הלחץ שלי. מבחינתי המשחקים נגמרו ואני מחכה כבר לתחרות הבאה”.
שרון קנטור עם המדליה, "מחכה כבר לתחרות הבאה" (ראובן שוורץ)על הזכייה של תום ראובני: “היינו ביחד על הסירת מנוע כל התחרות. אני עליתי לגמר ראשונה והוא עשה את אותו הדבר כמה דקות אחריי וזה היה ממש מרגש. ידעתי כמה הוא עבד וכמה הוא רצה את זה, הוא עשה תחרות מצוינת ומגיע לו המון המון כבוד. חיכיתי לו בחוף, רק רצינו לחגוג את זה והוא נתן לי חיבוק של ‘אשכרה עשינו את זה יחד’. מאז 2008 לא השגנו מדליות בענף, האיגוד גידל ספורטאים מצוינים וזה ממש מספק שסוף סוף הבאנו מדליות אולימפיות נוספות”.
בנוגע להיותה השייטת הראשונה שהביאה מדליה אולימפית: “היו כל כך הרבה לפניי שהיו קרובות לזה, בגלישה בכלל. אני חושבת שהמדליה הזאת היא גם בשבילן, לי קורזיץ 4 פעמים אלופת העולם ומעיין דבידוביץ’ שהייתה סגנית אלופת העולם. אולי סוף סוף שברתי משהו שנתקע והיה חסר. אני שמחה והנבחרת שלי הייתה חלק גדול מתוך הדבר הזה, כל אחת אחרת הייתה יכולה לזכות ואני זו שנשלחתי ואני שמחה שהחזרתי”.
השלטים לשרון קנטור בנתב"ג (ראובן שוורץ)שחר צוברי הוסיף: “מהרגע שנבחרתי לאמן את נבחרת הנשים היה לי משהו אחר בראש. בכל רגע, כל מדליה, חשבתי מה אני אגיד ברגע הזה בעצם. בכל שיוט גמר הדבר היחיד שעבר לי בראש זה לומר תודה. תודה למשרד הספורט, לוועד האולימפי, לגילי לוסטיג ויעל ארד שהדלת שלהם תמיד הייתה פתוחה. קיבלתי נבחרת מפורקת עם נשים מאוד חזקות וצעירות, שמסוגלות ויודעות מה הן רוצות.
“שרון ידעה שהיא משאירה בבית בבית אלופות עולם וסגניות אלופות עולם ושיש עליה לחץ גדול והיא עמדה בזה. אני חושב שלשרון היה את היכולות במשך כל הזמן, מהרגע שהגעתי לנבחרת ראיתי מה האיכויות של שרון ואיפה היא צריכה להשתפר. ידעתי שהיא מועמדת עוד לפני שהיא ידעה שהיא מועמדת. מפה להפוך את המדליה למדליית זהב זה יהיה יותר קשה, יהיה עלייה הרבה יותר לחץ, ככה שעכשיו העבודה הקשה מתחילה”.
שרון קנטור נוחתת בנתב"ג
שרון קנטור ושחר צוברי (ראובן שוורץ)
שרון קנטור עם המדליה (ראובן שוורץ)
שרון קנטור (ראובן שוורץ)