לפאפנהאוזן, עיירה קטנה ממערב למינכן, יש משמעות מיוחדת עבור חובבי מכוניות ספורט מאז שנות ה-60, שם פתח אדם בשם אלואיס רוף סוכנות פורשה בשנות ה-60. הייתה זו סוכנות אחת מבין רבות בגרמניה וברחבי העולם, אבל כשרוף העביר את העסק לבנו אלואיס רוף הבן ב-1974, החלה האגדה.
רוף הבן לא רצה להחזיק סוכנות, הוא רצה הרבה יותר מכך – ליצור מותג רכב משלו אשר יהיה מוכר בכל עולם. כדי לממש את חלומו, הוא השיג בשנת 1981 את תעודת היצרן שלו והקים את מותג הרכב הגרמני Ruf Automobile GmbH.
שנתיים לאחר הקמת המותג הוא כבר הציג את ה-Ruf BTR, שהייתה למעשה פורשה 911 טורבו, אך עם נפח שהוגדל ל-3.4 ליטר ותיבת חמישה הילוכים (לפורשה המקורית הייתה תיבת ארבעה הילוכים). אבל ההצלחה שהזניקה אותו לתהילה עולמית הגיעה ב-1987, כשהציג את ה-RUF CTR שלו. מה הפך את המכונית הזו לכל כך מיוחדת?
המכונית שלו “נגזרה” מ-Carrera 3.2 צרת גוף (פורשה הציגה באותם ימים גם גרסה רחבה יותר), כאשר המטרה הייתה לשמור על האווירודינמיקה של הרכב. רוף החל בהחלפת דלתות הפלדה, ומכסה המנוע ברכיבי אלומיניום קלים, כאשר במקביל הוא הרכיב מראות כנפיים קטנות בהרבה מהמקור והרחיב את קשתות הגלגלים האחוריים כדי להכיל את גלגלי ה-17 אינץ' (הוא גם החליף את פגושי הפיברגלס בפגושים קלים יותר).
אבל עם כל הכבוד לשינויים החיצוניים, הם ממש לא היו הבשורה היחידה, והיו כמובן גם שינויים שלא נראו לעין – המנוע המקורי בנפח 3.2 ליטר ו-232 כ"ס הוגדל ל-3.4 ליטר, כאשר הנתון ה”שמרני” דיבר על 463 כ"ס בדגם המשופר של רוף.
באשר לאופציות, הייתה אפשרות להזמין את המכונית עם תיבת שישה הילוכים במקום חמישה, ובמקביל אף להזמין חבילת “קלת משקל”, שכללה בין היתר כנפיים קדמיות מאלומיניום, “כלוב” מאלומיניום מצופה עור, ומושבי מרוץ של Recaro עם רצועות.
המכונית האמורה שקלה קצת יותר מ-1,500 ק"ג וביצועיה זעזעו בזמנו את עולם הרכב – תאוצה של 3.65 שניות מ-0 ל-100 ומהירות מרבית של 339 קמ"ש. בכדי להמחיש את טיב הביצועים, נציין כי לפורשה 959 המרשימה שיצאה שנה קודם לכן לקח 3.9 שניות להאיץ מ-0 ל-100 קמ”ש והיא הגיעה למהירות מקסימלית של 317 קמ"ש “בלבד”. פרארי F40 אגב הגיעה ל-321 קמ"ש וזמן התאוצה המקביל שלה עמד על 4.7 שניות.
החותם הסופי להצלחתו של הדגם הגיע כאשר מגזין Road&Track ערך את מבחן "המכונית המהירה בעולם" ב-1987 במסלול המבחן Ehra-Lessien בגרמניה. הנהג הבלגי פול פרה אמר לאחר המבחן: "אני חושב שמדובר בדגם יוצא דופן, משום שלא הצלחתי לאתר כל בעיה והוא עשוי היטב – מדהים כיצד הוא מתמודד עם המהירויות הגבוהות אליהן הוא מגיע במסלול”.
לא פחות משישה מיליון יורו (אינסטגרם)אותו דגם, אגב, נשלח בצבע הצהוב שכה מזוהה עימו, משום אלואיס רוף רצה שהוא ייראה טוב בתמונות בתקופה שבה השמיים היו אפורים מדי (מחשבה שיווקית יוצאת דופן בשנים אלו). בעקבות אותה החלטה על צבעו של הדגם, אחד הצלמים הגה את הרעיון לקרוא לו "Yellowbird", והכינוי נשאר לנצח.
מה-RUF CTR נבנו 29 יחידות בלבד, כאשר היחידה הנראית בתמונות היא ה-26 שיוצרה. הבעלים הראשון שלה, אספן גרמני, הזמין אותה עם רדיו Blaupunkt ורמקולים אופציונליים, אבל הוא כלל לא הקשיב למוזיקה, כי הוא אפילו לא רשם את המכונית. היה זה הבעלים השני, שרכש אותה ב-2020, שהפך אותה לחוקית לשימוש בכבישים ציבוריים.
מאז, המכונית צברה רק 1,673 ק"מ, והיא נמכרת בימים אלו במכירה פומבית. אבל בעוד שהפורשה Carrera 3.2 (כמו הדגם ממנו ה-RUF CTR “נגזרה”) יכולה להימכר עם קילומטראז' של למעלה מ-150,000 ק"מ בסביבות ה-50,000 יורו, ההערכה היא שהמכונית האמורה תעלה כבר 6 מיליון יורו – והכול עקב נדירותה.
Pixabay
הייתם משלמים 6 מיליון אירו על רכב כזה?
הכותב שי לב שימש בעבר כעורך הראשי של אתר ONE ובימים אלו עורך את מדור האזור המוטורי באתר.
רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה במדור האזור המוטורי? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את האזור המוטורי. נתראה בכתבה הבאה!
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם