בשלהי 2017, מצא את עצמו אלסנדרו גבריאלוני עמוק על הספסל של ביסצ'ליה – קבוצה קטנטנה מדרום איטליה עליה רוב האוהדים במדינה לא שמעו מעולם. היא הייתה אז בתחתית הליגה השלישית, והקריירה של גבריאלוני בכדורגל דעכה בלשון המעטה. החלוץ, שהיה אז בן 23, ידע שלא יוכל כנראה להתפרנס מהמשחק, וכבר החל בלימודי תואר ראשון בכלכלה כדי לקבל בסופו של דבר ג'וב רגיל ונורמלי, אבל לא רצה לוותר על החלום לגמרי.
אם הוא לא היה מספיק טוב לליגה השלישית, אז אולי בליגה הרביעית זה ילך? אז הוא נסע צפונה לקומו שבדיוק ניסתה להשתקם אז איכשהו מפשיטת רגל שניה תוך זמן קצר. לא היה לה סגל רציני, וגם "כלומניקים" כמו גבריאלוני התקבלו בברכה. לא היו גם מתקני אימונים, כמעט ולא היה שכר. לא היה בעצם כלום. היו רק אגם מרהיב וזיכרונות מהעבר.
הזיכרונות האלה לא רעים בכלל. קומו בילתה במהלך ההיסטוריה 14 שנים בליגה הבכירה. הבלם הדגול פייטרו ויירקובוד החל שם את הקריירה, וגם מרקו טארדלי, כובש השער בגמר מונדיאל 1982, עבר שם בתחילת דרכו. ג'אנלוקה זאמבוטה, אלוף עולם אף הוא, נולד בקומו ולמד באקדמיה של המועדון. מרקו סימונה גדל באזור ועשה את צעדיו הראשונים בכדורגל בקומו.
דירסאו הברזילאי בילה בה עונה לא רעה. היו ימים... העיירה וסביבתה מרהיבות ומושכות תיירות. ואם מסתכלים על האצטדיון הציורי שנמצא ממש על שפת האגם, מתעלמים מהיותו מיושן באופן קיצוני, אפשר להבין עד כמה הפוטנציאל כאן עצום. ובעוד המועדון היה במצב קטסטרופלי, היו משקיעים שזיהו אפשרות לקחת אותו לידיהם כמעט חינם.
אוהדי קומו (קומו)אלה לא היו סתם משקיעים, אלא האנשים העשירים ביותר באינדונזיה. האחים הארטונו באים ממשפחה שהקימה את קונצרן ג'ארום שעשה מיליארדים רבים מייצור סיגריות. התאגיד הרחיב מאז את פעילותו לענפים מגוונים, וביניהם גם כדורגל. המטרה המרכזית הייתה לקדם את הכדורגלנים האינדונזים, ולשם כך הוקמה אקדמיה קטנה בלונדון.
כאשר המצוקה של קומו הגיעה לתשומת ליבם של האחים, הם סברו שיוכלו להעביר צעירים מאינדונזיה הישר לצפון איטליה ולתת להם הזדמנות לשחק בליגות הנמוכות. רק אחרי שרכשו את המועדון ב-2019, התברר שיש בארץ המגף מגבלות נוקשות על שחקנים מחוץ לאיחוד האירופי, והתוכנית הזו נגנזה. ואולם, המועדון כבר היה ברשותם, והם החליטו לפתח אותו בכל זאת. מהעסקים בלונדון, הם הכירו את קפטן צ'לסי לשעבר דניס ווייז והציעו לו להיות יועץ לפרויקט.
פברגאס ודניס ווייז (רויטרס)המהלך הזה שינה את קומו ב-180 מעלות. לפתע, לא היה מחסור עוד, וההשקעות החלו לזרום, והמועדון שעלה באותה שנה לליגה השלישית קם לתחייה. עם זאת, האינדונזים לא התערבו מקצועית, נתנו לווייז יד חופשית לנהל את העסק כראות עיניו, ואף קידמו אותו למנכ"ל בתחילת 2021. זו הייתה השנה בה טיפסה קומו לליגה השנייה, וההנהלה הגתה תוכניות ארוכות טווח, ביניהן הקמת אצטדיון חדיש במקום בו נמצא כיום המתקן שנבנה עוד לדרישתו של בניטו מוסוליני.
ההיבט המרתק ביותר של הפרויקט הוא ההקפדה על זהות מקומית. הבעלים אינדונזי והבוס אנגלי, אך הם דואגים קודם כל לחבל לומברדיה, ושואפים כי כל הספקים של המועדון יהיו מקומיים. במהלך משבר הקורונה, העניקו האחים הארטונו תרומות נדיבות לבית החולים בקומו, כל ההכנסות ממכירת החולצות נתרמו לעמותות שונות באזור, ולאיש המשק המרכזי מינה ווייז הומלס אותו פגש במקרה ברחוב. גם הסגל לא עבר מהפכות מיותרות, ובקומו שמרו גם בליגה השנייה על השלד ששיחק בליגה השלישית.
עם זאת, המטרה היא לצמוח ולמשוך תשומת לב בינלאומית, והמהלך הראוותני ביותר יצא לדרך בקיץ 2022, אחרי עונת התאקלמות בליגה השנייה. הסוכן דארן דין, בנו של סגן יו"ר ארסנל לשעבר דייויד דין, הציע לווייז להחתים את ססק פברגאס, אותו הוא מייצג. הקשר הספרדי, שלא ראה דשא במונאקו, חיפש אתגר חדש לפני המעבר לאימון, ואהב מאוד את הפרוייקט בקומו, בין היתר כי תמיד הייתה לו שאיפה לשחק באיטליה. הבאתו סללה את הדרך ל"רכש" מפתיע נוסף – תיירי הנרי, המקושר אף הוא למשפחת דין, רכש חלק מסוים ממניות המועדון, והפך לבעל עניין.
הנרי חוגג עלייה (רויטרס)החיזוק הזה העלה את קומו על המפה מבחינה תקשורתית. אמנם הנרי עובד בעיקר כמאמן נבחרת צרפת עד גיל 21, אך הוא מגלה עניין רב בנעשה בקומו, מבקר ליד האגם בתדירות גבוהה יחסית, ואף מרבה להתראיין בנושא. ואולי התברר כי פברגאס לא כשיר לשחק כמו שצריך, והוא תלה בקיץ שעבר את הנעליים אחרי הופעות ספורות במדי הקבוצה, אך זו הרי בכל מקרה לא הייתה המטרה המרכזית.
הוא כבר היה בעיצומם של לימודים לתעודת מאמן, ואחרי הפרישה מונה מיד למאמן הקבוצה הצעירה של קומו. לא לקח זמן רב כדי לקבל קידום, ובנובמבר האחרון, בעקבות פיטוריו של מורנו לונגו, עבר פברגאס לעמדת מאמן הקבוצה הבוגרת. מכיוון שהתעודות עדיין חסרות לו, בחלוף חודש הוא עבר באופן רשמי לתפקיד עוזרו של אוסיאן רוברטס הוולשי, אשר קיבל את הג'וב בעיקר כי היה המנטור של הנרי בקורס מאמנים. כלפי חוץ, זה הסדר, אך לכולם בתוך המועדון ברור כי פברגאס הוא המאמן בפועל, ודווקא רוברטס משמש כעוזרו, ועל הדרך גם מלמד את הקטלוני עצמו.
צמד חמד. רוברטס ופברגאס (קומו)הצוות הזה הגשים את החלום של הנרי. בתחילת העונה טען הצרפתי כי קומו צריכה לשאוף לעלות כבר עכשיו לליגה הבכירה, ונתקל בספקנות רבה. "כן, זה יהיה קשה, אבל אפשרי. חייבים לכוון גבוה", טען הצרפתי – ופברגאס בהחלט היה שותף לדעתו. ובאמת, הסגל קיבל חיזוק משמעותי ב-2023.
סימונה ורדי, אמן ושחקן קאלט שעבר קבוצות רבות, הסכים להגיע כי הפרויקט מצא חן בעיניו. החלוץ פטריק קוטרונה, ילד הפלא של מילאן לשעבר שאיבד את דרכו, חתם וקיבל את החולצה מספר 10 כי הוא יליד קומו ואוהד שרוף. "לא הייתי בא לשום מועדון אחר בליגה השנייה", הוא אמר, והחל לקרוע רשתות אחרי שהשתקם מהקדנציה האיומה בוולבס. עם 14 כיבושים, הוא מלך שערי הקבוצה. בינואר הובא לבקשתו של פברגאס חיזוק נוסף, וקומו צעדה בבטחה לצמרת בליגה תחרותית מאוד.
שחקני קומו מאושרים (רויטרס)ברוב שלבי העונה היא דורגה במקומות שמובילים לפלייאוף, אך נתנה גז בדיוק ברגע הנכון. עם מאזן ללא הפסד מאז תחילת מרץ, ניצלה הקבוצה מעידות של ונציה וקרמונזה שנחשבו לפייבוריטיות, וטיפסה על חשבונן את המקום השני. במחזור הנעילה שנערך ביום שישי, מעדו חניכיו של פברגאס וסיימו רק בתיקו 1:1 ביתי מול קוזנצה, כאשר רק ניצחון היה מבטיח עליה. אלא שאז התברר כי ונציה איבדה יתרון והפסידה בספציה, והמשימה הושלמה. קומו סיימה כסגניתה של פארמה, שעלתה שבוע קודם לכן דווקא אחרי פרישתו של ג'יג'י בופון.
החגיגות היו גדולות. הנרי צהל ביציע הכבוד וירד לכר הדשא, ויחד איתו רקד גם ווייז. לצידם הופיע ג'יימי וארדי, אותו הזמין ווייז באופן אישי כאשר בירך אותו לרגל עלייתה של לסטר לפרמייר ליג. 21 שנה חלפו מאז שיחקה קומו בפעם האחרונה בסרייה א’, והקשר אלסיו יובינה זוכר זאת היטב. אז, בעונת 2002/03, הוא היה הנער שהביא כדורים במהלך המשחקים. כיום, בגיל 33, הוא שחקן חשוב במועדון המתחדש, אליו חזר עוד ב-2019, כאשר הוא היה בליגה השלישית. גם חברו לקישור, אלסנדרו בלמו, עשה את הדרך הזו – ונוכחותם מדגישה את ההדרגתיות של הפרויקט ואת הנאמנות לערכים.
ומעל כולם, נמצא אלסנדרו גבריאלוני – היחיד ששיחק במדי קומו עוד בליגה הרביעית. כאשר עזב את הספסל של ביסצ'ליה, הוא לא העלה בדעתו שהמועדון העני והאומלל אליו הצטרף יביא אותו בסופו של דבר הישר לטופ. אולי בבוא העת יהיה שימוש ראוי גם לתואר בכלכלה, אבל כרגע גבריאלוני בן ה-29 הוא כוכב על המגרש, ושותפו המצטיין של קוטרונה בחוד. הוא כבש העונה 9 שערים, אשר רובם היו קריטיים והניבו נקודות, וכעת מוזכר שמו בנשימה אחת עם תיירי הנרי בכתבות בשפות השונות ברחבי תבל. מי היה מאמין?