יולי 2020. אטאלנטה חולמת על אליפות סנסציונית וצריכה לנצח בחוץ את יובנטוס על מנת לשמור על סיכויים סבירים. רוסלן מלינובסקי עולה מהספסל באמצע המחצית השנייה – ובום! – בדקה ה-80 האוקראיני מכניע את וויצ’ך שצ'סני, ועוד ברגלו הימנית החלשה, כדי לקבוע 1:2. האושר לא יודע גבול, אבל ממש לפני שריקת הסיום מצליח כריסטיאנו רונאלדו להשוות בפנדל, והגברת הזקנה שמרה בסופו של דבר על סקודטו. החבורה מברגאמו הסתפקה במקום השלישי.
אפריל 2021. אטאלנטה נמצאת בתנופה אחרי רצף תוצאות נהדרות ומארחת את יובנטוס בקרב חשוב במאבק על המקומות בצמרת. מלינובסקי עולה מהספסל באמצע המחצית השנייה – ובום! – בדקה ה-87 האוקראיני מכניע את שצ'סני בבעיטה נהדרת ממרחק, ברגלו השמאלית האימתנית. הכדור פוגע במישהו בדרך, מטעה לגמרי את הפולני, ואטאלנטה עולה ליתרון 0:1. הפעם היא גם שומרת עליו, ובטבלה הסופית הנקודות האלה מעניקות לה את הכרטיס לליגת האלופות – אם כי על חשבון נאפולי, כי יובה השתחלה למקום הרביעי בכל זאת.
פברואר 2022. גם אתמול אירחה אטאלנטה את יובנטוס במפגש טעון וקריטי לגבי חלוקת הכרטיסים לצ'מפיונס. הגברת הזקנה הקדימה אותה בשתי נקודות, אך עם משחק עודף, ונצחון היה מעלה את הקבוצה של ג'אן פיירו גספריני על דרך המלך. מלינובסקי עולה מהספסל באמצע המחצית השנייה – ובום! – טוב, אתם כבר יודעים מה קרה בדקה ה-76. ואם לא ראיתם את הטיל הזה לרשתו של שצ'סני האומלל, מהרו וצפו בו, כי זה היה אחד השערים היפים ביותר של העונה בעולם כולו. לפולני כבר מזמן נמאס לראות את מלינובסקי על הדשא, והוא היה מעדיף להתחבא איפשהו ולא לראות את הבעיטות שלו מאיימות על שערו. למזלו הרב, ולצערה של אטאלנטה, דנילו השווה ל-1:1 בזמן פציעות, אבל הקשר האוקראיני שוב עשה את שלו.
הוא יודע להתעלות ברגעים החשובים, והעונה עושה את זה לא רק נגד יובה. בספטמבר הוא הפציץ שער נפלא לרשת אינטר ב-2:2 בסן סירו. בדצמבר הוא מצא את הרשת בבעיטה חדה בדרך ל-2:3 על נאפולי בסן פאולו. בסך הכול, יש לו כבר שישה שערים העונה – המאזן השלישי בטיבו של אטאלנטה. בעונה שעברה היו לו שמונה, וכך גם בעונת הבכורה באיטליה ב-2019/20, למרות שהוא משובץ רק ברוטציה, ולא תמיד פותח בהרכב. כאשר הוא על המגרש, יודעים היריבים שחייבים לסגור את השמאלית שלו, אבל לא קל לעשות את זה, ומלינובסקי בועט מחוץ לרחבה יותר מכל שחקן אחר באירופה.
הפצצות שלו חדות, והאיטלקים כבר ראו ממנו כמה ביצועים שיכולים להתחרות בשער מול יובנטוס – קחו, למשל, את הכיבוש נגד פיורנטינה לפני שנתיים. בעידן קורונה, כאשר היציעים היו ריקים והקולות מהמגרש נשמעו היטב בטלוויזיה, האפקט היה מדהים עוד יותר, כי שום דבר לא דומה לצליל של מלינובסקי בועט בכדור. זו חוויה בפני עצמה – רק לא לשוערים. כאשר שאלו אותו מה הסוד מאחורי העוצמה הזו, השיב האוקראיני: "זה כשרון טבעי, אבל יש חשיבות גם לעבודה שעשיתי אחרי שקרעתי רצועות בברך. התאמנתי כדי לחזק אותה, ובעיטות היוו מרכיב חשוב בתרגילים".
כן, מלינובסקי הצליח לנצל את התקופה הקשה ביותר שאיימה על כל הקריירה שלו על מנת להשתפר. הכוחות הנפשיים האלה שמורים לטובים ביותר, ומהלך כל דרכו המיוחדת הוא הראה את האופי המיוחד שלו. הרי בשחטאר דונייצק, אליה הצטרף בגיל 13, דרכו לסגל הראשון הייתה חסומה. המאמן מירצ'ה לוצ'סקו העדיף ברזילאים בלבד בחלק הקדמי, והאוקראיני – שגם היה איטי יחסית בתנועותיו – לא היה רלוונטי. אז הוא נדד בהשאלות, ואפילו צבר ניסיון בליגה האירופית במדי זורה לוגנסק, אבל זה לא הספיק כדי שיתייחסו אליו ברצינות במולדתו. אז הוא ארגן בתחילת 2016 השאלה לגנק, שם אוהבים לתת הזדמנות לשחקנים מסוגו.
הפציעה בברך הגיעה בדיוק בעיתוי הזה – במאי 2017 – כאשר המועדון שקל אם להחתים אותו באופן מלא. נדרשה השאלה נוספת והחלמה מלאה כדי שהדבר ייצא לפועל, ומלינובסקי הפך לכוכב גדול בבלגיה, תוך שהוא מנווט את כל המשחק מאחור. אטאלנטה גיששה לגביו עוד ב-2018, אבל העסקה יצאה לפועל רק בחלוף שנה, אחרי שהאוקראיני ליקט את התואר הראשון והאחרון בחייו עד כה – אליפות.
הוא הגיע לברגאמו בשקט, ואפילו גספריני לא ידע הרבה על השחקן תמורתו שילמה הקבוצה כ-14 מיליון אירו, אבל לוצ'סקו – זה שלא נתן לו צ'אנס קלוש בשחטאר – שיבח והבטיח שיפרח באיטליה. "רוסלן הוא שחקן חכם, חזק ומיוחד במינו. הוא לא מהיר, אבל יש לו בעיטה בשמאל, וגם יכולת לשלוח מסירות עומק ולבשל שערים. הוא התבגר מאוד בהשוואה לתקופה בה היה אצלנו בדונייצק, ומוכן לספק נתונים סטטיסטיים מצוינים באיטליה. אתם תראו שאני צודק", אמר הרומני.
והוא אכן צדק. משום מה, עדיין לא מדברים עליו יותר מדי, והתרומה של מלינובסקי עוברת מתחת לרדאר, אבל עובדה היא כי הוא היה מלך הבישולים בליגה בעונה שעברה. יש לו ראיית משחק נהדרת, נגיעה רכה מאוד, ויכולת להעמיד שחקנים מול שוער בנגיעה אחת בלבד, כי הוא קורא את המהלך עוד לפני שהכדור מגיע אליו. 12 אסיסטים היו לו – לפני 11 של רומלו לוקאקו ו-10 של הנריך מחיטריאן וחואן קואדרדו, אבל ההישג הזה לא הביא לו הכרה.
לקראת יורו 2020, מעטים הזכירו אותו כשחקן מפתח בנבחרת, והתרכזו באלכסנדר זינצ'נקו ממנצ'סטר סיטי ובאנדריי ירמלונקו הוותיק מווסטהאם. כבודם במקומם מונח, כמובן, אבל מלינובסקי היה האוקראיני בכושר הטוב ביותר לפני הטורניר. לאכזבת האוקראינים, המאמן אנדריי שבצ'נקו לא שילב את מלינובסקי בתפקיד הטבעי בקישור רק במשחק מול הולנד – וקיבל ממנו בישול. במפגשים האחרים הוא הוסט לעמדה קדמית מדי באגף במערך 4:3:3 וקצת הלך לאיבוד, ואת רבע הגמר מול אנגליה החמיץ בגלל פציעה. אז הוא גם עזב את היורו אלמוני יחסית, ובגיל 28 עדיין לא מקבל את האשראי לו הוא ראוי.
אולי במונדיאל זה יקרה, אם אוקראינה תצליח להעפיל, וזו לא תהיה משימה קלה בפלייאוף. ההגרלה זימנה לה קרב מול סקוטלנד בגלאגזו, ובמקרה של נצחון ייערך משחק חוץ נוסף מול וויילס או אוסטריה. דבר אחד בטוח – שצ'סני מאושר שפולין לא צריכה לפגוש את אוקראינה בפלייאוף. בעצם, כל שוער שהתמודד עם הכדורים שיוצאים מרגלו השמאלית של מלינובסקי מעדיף לא לפגוש אותו שוב. אם ישימו אותו בגבול עם רוסיה, גם פוטין לא יעז להתקרב לטילים האלה. לעומת זאת, מבחינת הצופים מדובר בעונג אמיתי, וכל נגיעה שלו בכדור משדרת איכות של כוכב. את המשחקים של אטאלנטה כדאי לראות תמיד, אבל במיוחד כאשר האמן הזה נמצא על הדשא.