בשנה שבה ארגנטינה וליאו מסי זוכים במונדיאל, אי אפשר לדמיין סגירת מעגל מרגשת יותר למותו של דייגו מראדונה מאשר אליפות של נאפולי לראשונה מאז 1990. אז, היה זה אותו מראדונה שהוביל את הפרטנופיי לסקודטו השני בהיסטוריה של המועדון. 32 שנים חלפו וכשבינואר 2023 הקבוצה מדרום איטליה ניצבת עם יתרון 8 נקודות בפסגת הסרייה א’, גם גדולי הספקנים בארץ המגף יתקשו להמר נגד החבורה המוכשרת של לוצ’יאנו ספאלטי.
רצה הגורל והמשחק הראשון של נאפולי לאחר פגרת המונדיאל יהיה מול אינטר (21:45, שידור חי בערוץ ONE2ׂ). הנראזורי שרחוקים 11 נקודות מהפסגה, ינסו לעצור את המכונה מדרום איטליה ויודעים שכל תוצאה מלבד ניצחון, תעמיד את משימת השבת הסקודטו לצד הכחול-שחור של עיר האופנה ככמעט בלתי אפשרית. ניצחון נאפוליטני, ואפשר לומר שהדרומיים ‘בעטו’ החוצה עוד מועמדת משמעותית לתואר ויעשו צעד משמעותי לעברו.
שחקני נאפולי (רויטרס)חלון ההעברות המוצלח באירופה
נאפולי של השנה היא הקבוצה הטובה ביותר בסרייה א’, ויש שיגידו שאחת המרשימות באירופה כולה. אם עד חודש ספטמבר היכולת האדירה שלה הייתה מוכרת בעיקר לעכברי הליגה האיטלקית, הרי שאז, במחזור הפתיחה של שלב הבתים בליגת האלופות, היא פרצה לתודעה בכל רחבי היבשת הישנה כשפירקה 1:4 את ליברפול בתצוגת כדורגל סוחפת. את שלב הבתים היא סיימה במקום הראשון עם 15 נקודות, בדרך למפגש נוח על הנייר מול פרנקפורט בשמינית הגמר.
נאפולי חוותה בקיץ האחרון חילופי משמרות. היא איבדה כמה מהעוגנים המשמעותיים ביותר שלה, בראשם קאלידו קוליבאלי שעזב לצ’לסי, פביאן רואיס שעבר לפאריס סן ז’רמן וכן צמד הקיצונים לורנצו אינסינייה ודריס מרטנס, שתי אגדות מועדון שכבר היו רחוקים מאוד משיאם. העזיבות הללו הותירו חלל גדול מאוד ובאיטליה היו סקפטיים במיוחד באשר לסיכויים של הקבוצה מדרום איטליה לתת פייט משמעותי בצמרת, רבים טענו שהיא צריכה להסתפק במקום בליגת האלופות וגם האוהדים זעמו במיוחד לאור גל העזיבות של הכוכבים ודרשו עוד עונה קודם לכן את פיטוריו של ספאלטי, אך כאן נכנס לתמונה האיש שרשם את חלון ההעברות המוצלח ביותר העונה.
שחקני נאפולי חוגגים (רויטרס)כריסטיאנו ג’ינטולי הוא לא שם מוכר לחובבי הכדורגל העולמי. למעשה, גם באיטליה, המנהל המקצועי של נאפולי הוא דמות די אנונימית לאורך השנים, אבל אחרי הקיץ האחרון, איש כבר לא יכול היה להישאר אדיש לקבוצה האדירה שבנה, במינימום השקעה. בזמן שאת מירב תשומת הלב תופס הנשיא הצבעוני אאורליו די לורנטיס, ג’ינטולי הוא איש של עבודה שקטה.
הבלם הדרום קוריאני, מין ג’יי קים, הגיע כדי מפנרבחצ’ה כדי להחליף את קוליבאלי תמורת 18.5 מיליון אירו, כשאליו הצטרף ליאו אוסטיגרד הנורבגי מברייטון תמורת 5 מיליון אירו. ג’אקומו רספאדורי, שכיכב בססואולו וחוזר גם על ידי אינטר, הגיע בסוף לדרום איטליה בהשאלה של 5 מיליון אירו עם חובת רכישה ב-25 בלבד, כאשר גם ג’ובאני סימאונה שקרע רשתות בוורונה, הגיע בהשאלה צנועה של 3.5 מיליון אירו לשנה, וכולם מספקים את הסחורה.
מעל כל אלה, גולת הכותרת היא כמובן רכישתו של חביצה קברצחאליה (או ‘קבראדונה’ כפי שהוא מכונה על ידי אוהדי נאפולי), המטאור הגיאורגי, שנרכש ב-10 מיליון אירו מדינמו באטומי הקטנה והפך בן רגע לשחקן הטוב ביותר בסרייה א’ העונה כשהוא מעורב ב-13 שערים (7 שערים ו-6 בישולים), מעל כל שחקן אחר בליגה. ג’ינטולי עשה לכל המנהלים המקצועיים באיטליה בית ספר לחלון ההעברות מוצלח, כולל לבפה מארוטה של אינטר, מה שגם גרם ליובנטוס ללטוש את עיניה לעברו כמי שמסומן כמחליפו של המחזיק הנוכחי בתפקיד המנהל המקצועי בגברת הזקנה, פדריקו צ’רוביני.
החלון היעיל של נאפולי, בניהולו המופתי של ג’ינטולי, הפך אותה לאחת הקבוצות העמוקות כיום באירופה, עם שני שחקנים ויותר על כמעט כל עמדה, בייחוד בקישור ובהתקפה. את כנף ימין מאיישים ברוטציה הרבינג לוסאנו המקסיקני ומתאו פוליטאנו, על קו שמאל מככב קברצחאליה, אך נאפולי ידעה להסתדר גם בלעדיו כשהיה פצוע ואת מקומו תפסו אליף אלמאס וג’אקומו רספאדורי ובחוד, סימאונה מחק את החששות סביב ההיעדרויות החוזרות של ויקטור אוסימהן שנוטה להיפצע לא פעם.
חביצה קבארצחליה (רויטרס)העובדה שמדובר בשחקנים שונים ומגוונים, כאלה שיודעים לעשות יותר מתפקיד אחד בהתקפה בצורה טובה, הופכת את נאפולי לאחת הקבוצות היותר לא צפויות בעולם כיום, עם ההתקפה הטובה ביותר בסרייה א’ שכבשה עד כה 37 שערי זכות, כשהיא מאיימת על השער בממוצע כ-18 פעמים למשחק, כמובן מעל כולן בליגה.
הכדורגל הכי מלהיב בפער
מבחינת כדורגל, נאפולי בהחלט נכללת ברשימת הקבוצות המרשימות ביותר בעונת 2022/23. בעולם שבו קבוצות נוהגות לוותר על הכדור בניסיון לנצל חטיפות להתקפות מעבר מהירות, נאפולי היא קבוצה שרוצה ויודעת להחזיק בכדור. היא עושה את זה הכי טוב בסרייה א’ בפער, כשממוצע הפוזשן שלה עומד על 60% בדיוק. טובה יותר, טובה פחות, הקבוצה מדרום איטליה רוצה את הכדור ברגליים שלה.
בסגנון וגם במערך שלה, היא מזכירה לעתים את אלופת אירופה, איטליה של רוברטו מנצ’יני. מערך של 4-3-3 שלעתים נראה כמו 4-2-3-1. מי שקריטיים לכל נושא החזקת הכדור הם זמבו אנגיסה וסטניסלב לובוטקה שנמצאים בעונה אדירה, כשהאחרון אפילו הוזכר כמי שמושך עניין ממאמן ריאל מדריד, קרלו אנצ’לוטי. בעוד שלובוטקה הסלובקי מסדר את המשחק מאחור בצורה מושלמת, אנגיסה הוא הקשר היותר דינמי מבין השניים ולא פעם במשחק ניתן לראות אותו עושה תנועות לצדדים ומצטרף מקו שני למרכז הרחבה, דבר שבעבר היה עושה רק פיוטר ז’ילינסקי שמשחק מעל שניהם כמספר 10. כשאתה משחק מול נאפולי, אתה לא יודע מאיפה הצרה תבוא אליך.
וצריך גם מישהו שידע לחבר את כל הכישרון הזה לכדי תלכיד אחד, כשעל כל התזמורת הזאת מנצח בהצלחה כבירה ספאלטי. המאמן הוותיק לא זכה מעולם באליפות, אך מוכר באיטליה בזכות הכדורגל השמח שהקבוצות שלו נוהגות לשחק, מה שניתן היה לראות עוד ב-2004 כשהוביל את אודינזה להעפלה סנסציונית לליגת האלופות והמשיך בשני גביעים עם רומא, שהייתה קבוצה מהנה במיוחד בשנים שאימן בה, אך לא כזו שבאמת מסוגלת לאיים על הסקודטו.
לוצ'יאנו ספאלטי (רויטרס)ספאלטי יודע ליצור את האיזון ולהשתמש בכל השחקנים שלו בצורה מקסימלית ולצד הוראות טקטיות ברורות, מאפשר חופש התקפי ויצירתי שנראה לעין בכל משחק מחדש. לא פעם העונה אי אפשר היה לפספס כיצד הוא חוגג יחד עם השחקנים את השערים. בניגוד למאמנים איטלקים גדולים אחרים (מי אמר אלגרי?), הוא לא מאמין גדול בדיסטנס ותמיד נותן לשחקנים את התחושה שהוא יחד איתם, אחד מהם. הוא אולי מזכיר מעט את קרלו אנצ’לוטי בעניין הזה.
ההזדמנות האחרונה של אינטר
חמישה הפסדים בשלב הזה של העונה זה הרבה יותר מדי לקבוצה שרוצה לרוץ לאליפות, וזה מצבה של אינטר, שמוצאת את עצמה כבר 11 נקודות מהפגה ויודעת שכעת, היא עומדת בפני ההזדמנות האחרונה שלה לתפוס אותה ולסיים את העונה עם תואר שייחשב בעיני רבים לסנסציוני בכל קנה מידה.
עוד לפני התוצאות המאכזבות ולמרות אובדן האליפות למילאן בעונה שעברה, באיטליה הייתה תמימות דעים לגבי העובדה שאינטר היא הקבוצה האיכותית ביותר, זו שצריכה “הכי מעט” כדי לאיים על השער ולשים את הכדור ברשת, ששופעת בשחקני הגנה והתקפה איכותיים שאין לאף קבוצה אחרת.
לעתים היא משחקת את הכדורגל הקטלני ביותר בסרייה א’, אך בו בזמן מאבדת נקודות לא צפויות ומשלמת על טעויות קשות, גם של מאמנה סימונה אינזאגי, שעדיין מתקשה לעתים בניהול המשחק וזוכה ללא מעט ביקורות על סגנון המשחק המקובע שלו, עם חילופים קבועים ומאוחרים, כשהוא נוטה בעיקר להחליף שחקן על שחקן ולא משנה מערך לעולם.
שחקני אינטר. ההזדמנות האחרונה (רויטרס)אינטר יצאה לפגרת המונדיאל אחרי שני ניצחונות רצופים, אחד מהם היה 1:6 על בולוניה שהראה, שוב, כמה פוטנציאל טמון בנראזורי. כשהם ב’זון’, קשה למצוא יריבה איטלקית שיכולה לעמוד מולם. זה גם היה המשחק בו לאוטרו מרטינס שבר רצף של ארבעה משחקים ללא כיבוש והבקיע את שערו השביעי העונה, אך במונדיאל הדברים לא הלכו למספר 10 של אינטר כפי שציפה. הוא אמנם חוזר לארץ המגף כאלוף עולם, אבל איבד את מקומו עוד בשלב הבתים לחוליאן אלברס ממנצ’סטר סיטי, שעשה חיל ועם 4 שערים היה החלוץ המוביל של האלביסלסטה עד הגביע המוזהב. לאוטרו נראה היה עצבני במיוחד ויהיה מעניין לראות כיצד הדבר ישפיע עליו בחזרה לליגה.
מי שבאמת חווה מונדיאל לא פשוט הוא רומלו לוקאקו. הוא חזר בקיץ בקול תרועה מצ’לסי בהשאלה לקדנציה שנייה בנראזורי אותה עזב כסגן מלך שערי הסרייה א’ לכריסטיאנו רונאלדו וכאלוף איטליה, חווה פציעה לא פשוטה ובמונדיאל שיחק 10 דקות בלבד בהפסד למרוקו ומחצית ב-0:0 עם קרואטיה. בלגיה הודחה בשלב הבתים וללוקאקו היה חלק משמעותי בכך עם החמצות מסמרות שיער מול לוקה מודריץ’ וחבריו.
רומלו לוקאקו. מעניין יהיה לראות איך יחזור (רויטרס)ללוקאקו יש שער אחד העונה בליגה והוא רחוק מלממש את ציפיות התקפת החלומות שהביאה הגעתו, אך הוא צפוי לפתוח לצידו של מי שמקבל בקלות ובצדק רב את תואר ה”בלתי נגמר” של הכדורגל האיטלקי, הלא הוא אדין דז’קו. בגיל 36, הבוסני שעבר הכל בקריירה, אולי כבר לא מהיר ואינטנסיבי כמו פעם, אך מראה בכל פעם ופעם מחדש שאת התכונה הבולטת שלו, הלא היא הסיומת הקטלנית, גם שעון הזמן לא ייקח לו. מאחור, יצטרך לסייע להם ניקולו בארלה, שכבר השווה את שיא השערים שלו לעונה בסרייה א’ כשכבש העונה חמישה שערים.
המגמה במשחק הזה ככל הנראה תהיה ברורה. סימונה אינזאגי ואינטר צפויים לתת את הכדור לשחקניו של ספאלטי, שלא מכירים דרך אחרת. הם ינסו לשלוט ולהכתיב את הקצב גם בג’וזפה מיאצה, בעוד שהנראזורי יתגוננו, ילחצו נמוך וינסו לעקוץ בהתקפות מעבר.
נאפולי של העונה כבר הראתה שהיא עשתה את קפיצת המדרגה בכל הקשור למשחקים גדולים. אותו 1:4 על ליברפול היה רק הסנונית הראשונה שאחריה הגיעו ניצחונות על מילאן, אטאלנטה, רומא ולאציו במשחקי חוץ. ועדיין, עושה רושם שהמשחק הזה מול אינטר עשוי להוות נקודת ציון עבור החבורה הלוהטת מדרום איטליה ואם היא תנצח אותו, יהיה קשה מאוד לעצור אותה בדרך לשמחה הכפולה של דייגו שם למעלה, בשמיים.