אינטר עשתה את זה. אחרי 9 שנים בשליטה מוחלטת של יובנטוס ו-11 שנים ללא זכייה בסקודטו, אנטוניו קונטה וחבורתו שברו את ההגמוניה בשחור-לבן וצבעו את איטליה בכחול-שחור, עם אליפות מרשימה בעונה שבה לא באמת היו לה מתחרות אמיתיות על התואר.
זו הייתה אליפות של קבוצה, של שיטה, של דרך. אליפות ששמה בחזרה במרכז הבמה שחקנים שכבר נשארו מאחור, קיבלו הזדמנות שנייה והחזירו בענק. כדי להבין את גודל האליפות של אינטר, מספיק להסתכל על נתון חריג אחד: אחרי הניצחון על קרוטונה במחזור האחרון, הנראזורי העלו את מאזנם ל-82 נקודות ולמעשה השוו את מאזנם מכל העונה שעברה.
זו הייתה עונה כמעט חסרת תקדים מבחינת אינטר. עד כה היא הפסידה רק פעמיים, רשמה 7 תוצאות תיקו ו-25 ניצחונות, כשהכוח המרכזי של אלופת איטליה בדרך לתואר היה משחקי הבית, כאלה ניצחה לא פחות מ-13 ברציפות, ובכך השוותה את השיא שלה מ-2011. בעונה בה אנחנו רואים מאבקי אליפות צמודים במיוחד בצרפת ובספרד, אינטר היא הקבוצה שהשיגה עד כה את כמות הנקודות הגבוהה ביותר, יותר ממנצ’סטר סיטי, אתלטיקו מדריד, ליל ובאיירן מינכן.
אז אחרי החותמת הרשמית, כעת הגיע הזמן לתת ציונים – מי הצטיין, מי איכזב, מי היה משמעותי ומי פחות? קבלו את ציוני האליפות של הנראזורי.
סמיר הנדנוביץ’ – 8
השוער הסלובני מיצב את מעמדו כשוער הטוב ביותר בסרייה א’. בעונתו השמינית במועדון, הוא שמר 13 פעמים על רשת נקייה, כולל הופעות ענק והצלות בלתי נשכות בעיקר בדרבי המילאנזי, שאמנם נגמר ב-0:3 חד וחלק לנראזורי, אך ממנו זוכרים לא פחות את המופע המרהיב של השוער.
סטפן דה פריי – 7.5
השקט בהגנה של קונטה. הבלם ההולנדי הוא השקט ביותר מבין שלישיית הבלמים של הנראזורי, הוא לא עושה דברים שהוא לא יודע ולחלוצי הסרייה א’ קשה מאוד לעבור אותו. כבש שער אחד והיה אי של יציבות במרכז ההגנה של אינטר.
מילאן שקריניאר – 7
לא מעט דובר בתחילת העונה על היחסים בינו לבין קונטה ועל האפשרות שיעזוב כשלא מעט קבוצות בפרמייר ליג חיזרו אחריו, אך הבלם הסלובקי הוכיח שהוא מרוכז כל כולו באינטר והגיב עם עונה ענקית. שלושה שערים הוא כבש, המשמעותי שבהם ב-0:1 על אטאלנטה, כשהיציאות שלו קדימה בעזרת כוח מתפרץ יוצא דופן עזרו לא פעם לשבור קווי קישור.
אלסנדרו בסטוני – 8
אחת מתגליות העונה של הנראזורי ובסרייה א’ כולה. זו הייתה העונה בה בסטוני ביצע את קפיצת המדרגה והפך לבלם אותו ציפו לראות באינטר. בגיל 22, הוא כבר המנהיג הבלתי מעורער של השלישייה האחורית של קונטה, כשהשקט והבגרות במשחק שלו נתנו לו מקום גם בנבחרת איטליה, בה הוא צפוי לשחק ביורו. בלם העתיד של הכדורגל האיטלקי ללא ספק.
אשרף חכימי – 8.5
גניבת השנה בכדורגל העולמי. קונטה חיפש ווינגר שיתלבש על קו ימין ומצא את המרוקאי, שנרכש ב-40 מיליון אירו והתאים פשוט כמו כפפה ליד מהרגע הראשון. אפשר לומר שחכימי הוא אחת הסיבות המרכזיות להפיכתה של אינטר למפלצת בלתי ניתנת לעצירה באיטליה, כשבדרך קבע עשה פשוט מה שהוא רוצה באגף ימין. כבש 7 שערים ובישל עוד 7, אחד משחקני העונה של הנראזורי.
מתאו דרמיאן – 7.5
עוד שחקן שהתאים בצורה מושלמת למערך של קונטה. דרמיאן יכול לשחק בעמדת המגן/כנף גם בימין וגם בשמאל ובלא מעט מקרים סיפק לקונטה פתרונות ותרם רבות למשחק ההתקפה תוך שהוא שומר על יכולת הגנתית יציבה. הוא כבש שלושה שערים ובישל עוד שלושה.
אשלי יאנג – 5
יאנג הוא עוד אחד מהשחקנים שעזבו את הפרמייר ליג וחווים פריחה מחודשת תחת קונטה באינטר, אלא שהעונה, בלא מעט משחקים בהם שיחק באגף שמאל הוא נראה מעט כמי שתוקע את משחק ההתקפה של הנראזורי. הוא בישל בסך הכל שלושה שערים, לא כבש ובפעמים בהן איבן פרישיץ’ ומתיאו דרמיאן שיחקו לפניו, זה נראה טוב יותר מבחינת האלופה.
ארתורו וידאל – 7
אחרי קדנציות מוצלחות בבאיירן מינכן וברצלונה, הגרזן הצ’יליאני חזר לאיטליה כדי להתאחד מחדש עם המאמן תחתיו פרץ ביובנטוס בתחילת העשור הקודם. וידאל הוסיף המון “רוע חיובי” שהיה חסר בקישור של הנראזורי, הניסיון שלו בא לידי ביטוי בעיקר במשחקים החשובים, אחד מהם היה ה-0:2 מול יובנטוס בו הבקיע את שערו היחיד העונה. בישל עוד שניים. אליפות תשיעית שלו בעשר השנים האחרונות.
מרצלו ברוזוביץ’ – 7.5
כמה העבודה של הקרואטי קריטית עבור אינטר. הוא מחלץ, מקדם את המשחק, לוחץ כשצריך וגם יודע לייצר מצבים. ברוזוביץ’ הוא ה-’6’ הקלאסי, כזה שמאפשר לשניים שמשחקים יחד איתו בקישור לצאת קדימה בחופשיות ומחפה. הוא גם כבש שער אחד ובישל עוד שישה ובסך הכל סיפק עוד עונה פנטסטית.
ניקולו בארלה – 8
כוכב כדורגל. בגיל 24, בארלה הפך העונה לברומטר של קונטה ויוביל גם את נבחרת איטליה ביורו הקרוב. מדובר בקשר שבאמת עושה הכל על המגרש עם יכולת טכנית שקשה להתמודד איתה. נכון, המספרים טעונים שיפור עם 3 שערים ו-7 בישולים, אך כדי להבין את החשיבות של בארלה צריך לראות מה הוא עושה על המגרש. ההופעה הגדולה ביותר הגיעה כמובן ב-0:2 על יובנטוס, בו בישל לווידאל את הראשון וכבש בעצמו את השני ופשוט אימלל במו רגליו את הקישור של האלופה היוצאת.
כריסטיאן אריקסן – 4.5
הקשר הדני שהגיע בקול תרועה רמה מטוטנהאם איכזב בגדול. נכון, הוא חווה התעוררות כלשהי באמצע העונה ונראה טוב יותר, אך עושה רושם שהוא פשוט לא מצליח למצוא את עצמו במערך של קונטה והשידוך הזה לא נועד לגדולות. כבש רק שני שערים, לא בישל ולרוב עלה בכלל מהספסל. לא תרם הרבה לאליפות הזאת.
איבן פרישיץ’ – 6.5
בפעמים בהן פתח בהרכב, הקרואטי נראה כמו אופציה עדיפה בהרבה על אשלי יאנג. הוא שחקן התקפה ב-DNA שלו, אך יודע לעשות את העבודה ההגנתית בצורה טובה כשצריך, שחקן כנף קלאסי שיודע לייצר מצבים וגם להצטרף בצורה נהדרת לרחבה ועשה זאת לא מעט העונה. כבש 3 שערים, בישל עוד 5 ובסך הכל סיפק תפוקה נאה ביחס לדקות המשחק שקיבל.
רוברטו גליארדיני – 6
לא הרבה לפתוח בהרכב ולרוב עלה מהספסל, אך גם שחקנים כאלה צריך בסגל והקשר ידע להוסיף ולרענן לא מעט בפעמים ששיחק. הוא כבש פעמיים ובישל פעם אחת בלבד, אך בסך הכל עשה עבודה טובה בקישור.
אלכסיס סאנצ’ס – 6
עוד אחד מ”פליטי הפרמייר ליג” שמסתגלים למעמדם החדש תחת אנטוניו קונטה. אחרי שאיכזב אשתקד, העונה הצ’יליאני היה כינור שלישי לצמד הקטלני לאוטרו מרטינס את רומלו לוקאקו, עלה טוב מן הספסל, לא פעם הביא את השינוי וסיפק תפוקה נאה של 5 שערים ו-6 בישולים. פריבלגיה כשיש לך שחקן בקליבר הזה לשלוף מן הספסל.
לאוטרו מרטינס – 7.5
אחרי חרושת השמועות על מעבר לברצלונה שהתחילו בעונה שעברה וגלשו לקיץ האחרון, הכוכב הארגנטינאי נשאר כדי להיות אחד הגורמים המרכזיים לאליפות של אינטר. לאוטרו הוא הפרטנר המושלם עבור לוקאקו, הוא חלוץ שמבצע תנועה ללא הפסקה, מפנה שטחים ונהנה גם לא מעט מתשומת הלב הרבה לבלגי. עם 15 שערים ו-8 בישולים, הוא רשם קפיצת מדרגה גם בפן הזה.
רומלו לוקאקו – 9
מפלצת. אין דרך אחרת לתאר את הטנק הבלגי של אינטר. בלא מעט מקרים העונה, לוקאקו פשוט היה נראה גדול על הליגה האיטלקית. הוא סחב בלמים על הגב, ניצח בכל מאבק בקרקע ובאוויר וכבש מכל מקום. שחקן העונה של הנראזורי ‘ביי פאר’, והראשון ב-16 השנים האחרונות שרושם דאבל דאבל עם מעל 20 שערים (21 סה”כ) ו-10 בישולים. עונה מושלמת של החלוץ.
אנטוניו קונטה – 8
בעונה שעברה קונטה התלונן על סגל קצר והיעדר רכש. העונה, המאמן קיבל כבר את כל מה שביקש והראה מה הוא יודע. יש שיגידו שלעתים היה מקובע מדי, אך מנגד ידע גם להיות גמיש ולבצע חילופים מנצחים ברגעים הקריטיים, ניהל את המשברים בצורה טובה והקים לתחייה שחקנים שהיו שם בשבילו בסופו של דבר בדיוק בזמן. אחרי שלוש אליפויות ביובנטוס, קונטה מוסיף לעצמו את הרביעית דווקא אצל היריבה המרה והחמישית בסך הכל בקריירה (כולל אליפות אנגליה אחת כמאמן צ’לסי) ומוכיח שוב שהוא בשורה אחת עם הגדולים ביותר.