ב-2016, אחרי שמנצ'סטר יונייטד שילמה ליובנטוס 100 מיליון ליש"ט תמורת פול פוגבה, ביקר יורגן קלופ בחריפות את העסקה: "אם מביאים שחקן אחד תמורת סכום כזה ואז הוא נפצע, כל ההשקעה יורדת לטמיון. כשהכדורגל ילך בכיוון הזה, לא אעבוד בו, כי זה משחק קבוצתי. כך כולם מבינים זאת. אתה רוצה את השחקנים הטובים ביותר, אבל כדי להצליח הכי חשוב לבנות קבוצה. מועדונים אחרים יכולים לבזבז יותר, אבל אני רוצה לעשות את זה בצורה אחרת".
בימים אלה, כאשר האדומים הציעו לברייטון 111 מיליון ליש"ט תמורת הקשר האקוודורי מויסס קאייסדו, הזכירו לגרמני את הציטוט המדובר והוא פשוט הודה ששינה את דעתו: "הכל השתנה. אני לא אוהב את זה, אבל האם הבנתי שטעיתי? כן. ללא ספק. זה המצב והוא לא ישתנה למרות שזה לא טוב. אם אתם רוצים לזרוק את הציטוטים שלי מהעבר, אין בעיה עם זה. זה מה שחשבתי אז, אבל שגיתי". אגב, קאייסדו סירב להצטרף לליברפול בסופו של דבר ובחר לעבור לצ'לסי ששילמה אפילו יותר – 115 מיליון כולל בונוסים.
ההחתמה הספציפית הזו מדגישה עד כמה השינוי שהתרחש בשוק ההעברות עמוק. לפני כעשור, סכום של 100 מיליון אירו נתפס כמשהו חריג ביותר, שרק המועדונים הגדולים ביותר יכולים לשלם תמורת הכוכבים הגדולים ביותר, כמו גארת' בייל שהגיע לריאל מדריד. גם פוגבה עצמו נכנס בקטגוריה הזו, כי נכון ל-2016 הוא נחשב לסופרסטאר שמושך המון תשומת לב ומביא תועלת כלכלית עצומה למועדון מעבר ליכולתו על המגרש נטו.
הרכישות של ניימאר וקיליאן אמבפה על ידי פאריס סן ז'רמן, שקבעו שיאים חדשים, היו של שחקנים יוצאי דופן על ידי מועדון יוצא דופן שלא סופר את הכסף בגלל הבעלות הקטארית. פיליפה קוטיניו ואנטואן גריזמן, שהגיעו לברצלונה בסכומים עם תשע ספרות נכנסו אף הם לקטגוריה של כוכבי על. מועדונים כמו ליברפול ניסו ליצור רושם של התנהלות פיננסית שפויה יחסית ושברו את הכלים כדי להביא את וירג'יל ואן דייק תמורת 75 מיליון ליש"ט "בלבד" – והרכישה הזו הרי הוכיחה את עצמה מיידית מעל ומעבר.
ועכשיו? עונה אחת טובה בפרמייר-ליג הספיקה כדי להפוך בחור בן 21 שהיה עד לא מכבר אלמוני, לשחקן היקר ביותר בתולדות הכדורגל האנגלי. קאייסדו הוא שחקן מוכשר ביותר עם פוטנציאל צמיחה עצום וייתכן שהוא אף יצדיק את המחיר, אבל הוא לא כוכב על במונחים המסורתיים. שמו לא מוכר חולצות, הוא לא מרגש את הקהל, הוא לא מביא מעריצים מסביב לגלובוס. הוא פשוט שחקן צעיר וטוב. זה הכל. ואיכשהו, מחירו של שחקן צעיר טוב יכול להגיע אף הוא למספר בן תשע ספרות. לפני זמן קצר, זה היה בלתי נתפס.
שחקן צעיר וטוב, זה הכל. קאייסדו (רויטרס)לצ'לסי של הבעלים טוד בולי יש השפעה לא מבוטלת על האינפלציה הזו. היא כבר שילמה בינואר מחיר הזוי תמורת שחקן צעיר ולא מוכח בדמותו של מיכאילו מודריק – הוא היה הימור גדול פי כמה בהשוואה לקאייסדו, ובינתיים כלל לא השתלם. היא חצתה את רף 100 מיליון האירו גם כדי להביא לסטמפורד ברידג' את אנסו פרננדס אחרי חצי עונה בלבד בבנפיקה, אם כי במקרה שלו ההשקעה בטוחה הרבה יותר כאשר מתבוננים בביצועיו בריבר פלייט ובנבחרת ארגנטינה איתה זכה בגביע העולם. אלא שצ'לסי היא לא האשמה היחידה. עובדה היא כי ליברפול הייתה מוכנה להיכנס למשחק הזה לפי אותם הכללים.
למעשה, בכל הקשור לליברפול המצב מפתיע עוד יותר כי רק בשלהי העונה שעברה הכריז קלופ כי מועדונו לא יכול להרשות לעצמו "פרארי כמו ג'וד בלינגהאם" כהגדרתו. אחרי שלוש שנים מזהירות בדורטמונד ובנבחרת, הקשר האנגלי באמת נכנס לקטגוריה של כוכב על, אבל האדומים נתנו לו ללכת ללא קרב לריאל מדריד תמורת 105 מיליון אירו רק כדי להציע בהמשך חלון ההעברות סכום גבוה יותר עבור קאייסדו. איפה ההיגיון כאן? לא קל להבין, אבל אולי זו עדות לשינוי מהותי מאוד שמתרחש במהירות ממש לנגד עינינו. גם ארסנל הצטרפה על הדרך למועדון ה-100 כאשר שילמה 105 מיליון ליש"ט תמורת דקלאן רייס – סכום שנתפס כאבסורדי עבור התוחתחנים ממש לא מזמן.
השקעה בטוחה יותר. אנסו פרננדס (רויטרס)בתנאים אלה, הסכום ששילמה באיירן מינכן תמורת הארי קיין נראה מציאותי, ואולי אפילו נמוך – על אף שמדובר בשחקן בן 30 שנותרה שנה בלבד לתום חוזהו בטוטנהאם. אחרי הכל, זהו כוכב על עם קבלות שאמור לשדרג מאוד את הקבוצה, ואף להביא לה תועלת תדמיתית עצומה. מועדון גרמני שמצליח להחתים את קפטן נבחרת אנגליה זו הצהרה רבת משמעות, והיא אף תביא קהלים חדשים לבונדסליגה כולה. ביחד עם בלינגהאם שעבר מגרמניה לספרד, קיין עשוי לשנות את התובנה לפיה כל השחקנים חולמים להגיע אך ורק לפרמייר-ליג העשירה. מסתבר שייתכנו גם שיקולים נוספים וזה נותן תקווה מסוימת.
מצד שני, קשה לסרב להצעות שכר גבוהות במיוחד, שחורגות באופן ניכר ביותר מהמקובל באירופה. זה השינוי שהביא המשטר הסעודי כאשר החליט לטפח את הליגה המקומית במסגרת מאמציו להעצים את השפעתו הפוליטית – והאמצעים הבלתי מוגבלים עושים את שלהם. אופ"א ניסתה לסדר את השוק עם תקנות פייר פליי פיננסי והן מרסנות במידה מסוימת את הבזבוזים של המועדונים הגדולים, גם אם יש להם גם השפעה שלילית עצומה על הקבוצות בסדר גודל בינוני וקטן, וניתן לעקוף אותן באמצעות תרגילים ורמאויות, כפי שהוכיחה בין היתר מנצ'סטר סיטי. לסעודים אין מגבלות כלל וכלל, ולכן הם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם מבחינת הסכומים המשולמים למועדונים ולשחקנים.
יש עוד שיקולים. קיין מוצג בבאיירן (האתר הרשמי של באיירן)אפשר, למשל, להעביר לקטארים של סן ז'רמן 100 מיליון אירו תמורת ניימאר, ממנו הם רוצים להיפטר בכל מקרה. אפשר להציע לג'ורדן הנדרסון שכר כזה שהוא יעדיף לוותר על עמדות מוסריות בנושא תמיכה בקהילה הלהט"בית. אפשר לעשות כמעט הכל והמשטר משנה את תפיסת המציאות. בקרוב מאוד, יצטרכו המועדונים האירופים להבין כיצד הם יכולים לשדרג את שכר הכוכבים על מנת למנוע את המשך הנהירה למדבר. לשם כך, ייתכן שיהיה צורך לשנות או לבטל את תקנות פייר פליי, ובוודאי להתאים את מגבלות השכר בליגה הספרדית שכה מקשות בשנים האחרונות על ברצלונה. אם זה יקרה, כוחם של הכוכבים במשא ומתן יאמיר עוד יותר, וגם סכומי ההעברות צפויים להמשיך ולצמוח.
זו המציאות, ואם קלופ השלים עם העובדה הרי שהמצב באמת בעייתי. התופעה לא רק מצביעה על בועה שמתנפחת מעבר למימדים סבירים, אלא גם פוגעת קשות בתדמיתו של המשחק. הכדורגל המודרני נתפס כתלוש מהמציאות היומיומית, ולאוהדים הפשוטים שלא מצליחים לסגור את החודש לא קל להזדהות רגשית עם ענף בו אין ערך ממשי לכסף. 115 מיליון? 250 מיליון? מיליארד שהוציאה צ'לסי תוך שנה קלנדרית? למחיר השחקנים כבר אין משמעות מעשית, ושבירות שיאי ההעברות שמתרחשות על בסיס שבועי כבר בקושי מצדיקות כותרות בצהובונים. בשורה התחתונה, זה פשוט עגום ועצוב.
דמבלה חותם בפאריס ועובר "בגשר הכיפכופים"