אוהדי בוקה ג'וניורס מתרגשים לרגל בואו של אדינסון קבאני, אך במקביל הם גם מתוסכלים למדי. התחושה היא כי הכוכב האורוגוואי מגיע למועדון באיחור, זמן רב אחרי שהיה אמור לעשות זאת לפי התוכניות, וכעת לא לגמרי בטוח שההמתנה תשתלם לכל המעורבים.
כי הרי העלילה הזו החלה עוד במאי 2019, כאשר נשאל החלוץ בראיון לרשת 'ESPN' איזו קבוצה הוא מעדיף בליגה הארגנטינית. התמיהה הפשוטה הזו לא סתם הולידה תשובה חד משמעית, ממנה נוטים כדורגלנים לברוח בדרך כלל אם יש אפשרות כזו, אלא גם הסבר מנומק באופן מופלא שעורר מיידית זיכרונות נוסטלגיים עם עוצמה רגשית גבוהה ביותר. כך, ברגע אחד, הפך קבאני לגיבור האולטימטיבי של הצד הכחול-צהוב בבואנוס איירס והכמיהה לראות אותו לובש את החולצה המפורסמת עם הפס האופקי הייתה אדירה.
"אני מעדיף את בוקה ג'וניורס על פני ריבר פלייט", קבע נחרצות האורוגוואי ואז המשיך: "אני רוצה להיות כמו מאנטקה מרטינס, לחגוג מול הקהל. זה חלק מהכדורגל, במיוחד כאן אצלנו בדרום אמריקה". מאנטקה מרטינס? אולי לכם השם הזה לא יגיד הרבה, אבל כל אוהד בוקה – בלי קשר לגילו – יודע מה עשה החלוץ האורוגוואי באוקטובר 1992.
היה זה זמן קצר אחרי שמרטינס, חלוץ אורוגוואי עם שיער ארוך והמון תשוקה, עבר מפניארול לבוקה. בסופרקלאסיקו הראשון בחייו הוא הכניע את שוער ריבר פלייט, אנחל קומיסו, כבר בדקה השלישית עם כדור מדוד לפינת השער ואז יצא לחגיגה ראוותנית מאוד מול האוהדים הביתיים. הוא טיפס על הרשת הגבוהה שהפרידה בין היציע למגרש, צרח כמו מטורף – והתמונה הזו נכנסה באופן מיידי לפנתיאון. היא הייתה חשובה במיוחד כי אריאל אורטגה הצעיר החמיץ בהמשך ההתמודדות פנדל, בוקה ניצחה 0:1 ויצאה לדהירה שהסתיימה באליפות האפרטורה ב-1992 – הראשונה שלה אחרי בצורת בת 11 שנה.
תחשבו על זה לרגע. 11 שנה ללא אליפות. במונחי מועדון עצום כמו בוקה ג'וניורס, מדובר בנצח של ממש. למאנטקה מרטינס הססגוני הייתה תרומה כבירה להישג ולכן הוא הפך למיתוס. והנה לכם, בא חלוץ אורוגוואי חדש עם שיער ארוך והמון תשוקה – ומדבר עליו. תגובת האוהדים הייתה בלתי נמנעת – מאז 2019 הם דימיינו את קבאני בתפקיד מרטינס. הם ראו בו ממשיך דרך ופינטזו עליו. הוא מכיר את ההיסטוריה, הוא יודע לדבר על הרגשות, הוא מזדהה עם המועדון בצורה עמוקה ושורשית. הוא החלוץ שכל אוהד בוקה כל כך רצה לראות לובש כחול-צהוב.
וכך, בכל קיץ וקיץ הייתה תחושה שזה עשוי לקרות. זה התחיל עוד ב-2019 כי עתידו של האורוגוואי בפאריס סן ז'רמן היה מעורפל מאוד באותה שנה, אבל הוא בחר להישאר עם הקטארים עד תום חוזהו ולהפוך לשחקן חופשי בקיץ 2020. ואז, לפי כל הסימנים, הוא היה אמור להגיע לבואנוס איירס. השיחות עם סגן נשיא בוקה ג'וניורס, קשר העבר האגדי, חואן רומן ריקלמה, התנהלו בהילוך גבוה, וגם אורוגוואים בכירים פיזרו את המסרים הנכונים. דייגו פורלאן, למשל, הכריז: "אני יכול לראות את קבאני משחק בבוקה כי הוא מתאים לה מאוד. זה אתגר ענק ויפה".
"אני חושב שאדינסון רוצה לבוא לבוקה", סיפר חורחה ברמודס הקולומביאני, שחקן העבר של בוקה שמכהן כיום כחבר הנהלה – והציפיות היו בהתאם, "מהיכרותי עם ריקלמה, אני מאמין שזה יקרה בקרוב מאוד". באותו קיץ, סירב קבאני להאריך את שהותו בפאריס בצל משבר הקורונה, למרות שהתבקש להמשיך לשחק בליגת האלופות באוגוסט. הוא התעקש להפוך לשחקן חופשי בסוף יוני והיה יכול להגיע לבואנוס איירס באופן מיידי. במקום זאת, הוא חיכה לאלטרנטיבות באירופה ומנצ'סטר יונייטד קפצה על המציאה. האורוגוואי לא סירב להזדמנות לשחק באחד המועדונים המפוארים בהיסטוריה ואוהדי בוקה המשיכו לחכות.
בתחילת 2021, הכריז לואיס קבאני, אביו של החלוץ: "אדינסון לא מרגיש נוח היכן שהוא נמצא. הוא חושב כבר מזמן על מעבר לדרום אמריקה כדי להיות קרוב יותר למשפחתו". באותה תקופה, אחת הסוגיות שהעסיקה במיוחד את האורוגוואי הייתה ההשעיה הביזארית מטעם הליגה האנגלית על כך שכתב 'גרסיאס נגריטו' בתגובה לפוסט של חברו באינסטגרם. בממלכה הוחלט כי מדובר באקט של גזענות ולא עזרו ההסברים על ההבדלים התרבותיים ועל כך שהמילה "נגריטו" מקובלת מאוד באורוגוואי ומבטאת חיבה. קבאני חש שמתנכלים לו בכוונה וזה לא היה אמור לקרות ביבשת שלו. אוהדי בוקה המתינו לו, אם כך, בקוצר רוח.
ברמודס קבע: "אם קבאני אומר לנו שהוא רוצה לשחק אצלנו ומשתוקק להבין כיצד זה מרגיש לכבוש שער במדי בוקה, זה חשוב מאוד. הוא אמר שלא אכפת לו כמה ירוויח, כי הוא רוצה להיות שחקן בוקה לפני שהוא פורש. הוא דיבר על כך עם ריקלמה המון פעמים, ואנחנו סומכים עליו. אנחנו נחכה לו". ואולם, במאי 2021 האריך קבאני את חוזהו באולד טראפורד בעונה נוספת והסביר: "במהלך העונה פיתחתי הזדהות עם המועדון ועם כל מה שהוא מייצג. יש לי ברית עמוקה עם חבריי לקבוצה, הם מעניקים לי מוטיבציה ואני יודע שביחד נוכל להשיג משהו מיוחד". ברמודס וחברי ההנהלה הבינו שהם צריכים להמתין עוד.
כאשר תמה גם השנה השנייה של קבאני במנצ'סטר, האופטימיות בקרב אנשי בוקה הייתה גבוהה מאוד. האורוגוואי לא היה אמור להישאר באירופה ובתחילת יוני 2022 הופיעה בעיתון הספרדי, 'מארקה', הכותרת הברורה: "קבאני במרחק נגיעה מחתימה בבוקה ג'וניורס". ככל שנמשכו המגעים, כך התגבר חוסר הסבלנות של האוהדים והטוויטר התמלא בציוצים עם ההאשטאג CavaniABoca# (קבאני לבוקה). הארגנטינים עשו הכל כדי לשכנע אותו להצטרף. במקביל, ניסתה בוקה להביא לבואנוס איירס גם את ארתורו וידאל וריקלמה טען: "וידאל וקבאני נולדו כדי לשחק בבוקה. הם כוכבים ברמה הגבוהה ביותר, אנחנו חולמים שיגשימו את ייעודם. ובכל זאת, צריך להסתכל על המציאות, וזה לא פשוט".
אכן, זה לא היה פשוט. וידאל מעולם לא היה קרוב באמת והוא העדיף לחתום אז בפלמנגו, אבל ההחלטה הסנסציונית של קבאני להישאר באירופה ולהצטרף לוולנסיה הכעיסה מאוד את הארגנטינים. הם כבר לא האמינו למילה שלו והגדיל לעשות הפרשן רודולפו סינגולאני: "האכלת אותנו קש, פיתחת אשליות וזרקת את הכל לפח. לא אוכל לשכוח וגם לא אוכל לסלוח. אפשר היה להבין כאשר מנצ'סטר יונייטד גרמה לך לשבור את המילה שנתת לבוקה, אבל עכשיו זה מוגזם. אתה והסוכן שלך יצרתם קשר, אתם אחראים לכל מה שהיה פה, ועכשיו מתברר שפשוט ניצלתם את בוקה".
בדיעבד, ייתכן כי קבאני הצטער על הבחירה להגיע למסטאייה. ההתנסות בליגה הספרדית לא הייתה משמחת במיוחד – הוא כבש חמישה שערים בלבד, מתוכם שניים בפנדלים, וכולם בשנת 2022. במהלך 2023, לא מצא האורוגוואי את הרשת, בעוד הקבוצה שקעה בתחתית ובסופו של דבר הוא אף איבד את מקומו בהרכב. ולנסיה ניצלה ונשארה בליגה, אבל הקדנציה של אל מטאדור הוגדרה ככישלון והמחשבה לפיה הישארות באירופה תסייע לו במונדיאל לא הייתה מדויקת – קבאני פתח רק פעם אחת בקטאר, בעוד הנבחרת בתכלת הודחה באופן טראומטי ודרמטי בשלב הבתים.
אז עכשיו, בגיל 36, אחרי שהעסק נמשך ונמרח כבר הרבה יותר מדי זמן, זה קורה. בוקה ג'וניורס הודיעה על החתמתו של קבאני עד דצמבר 2024, והאיש שרוצה ללכת בדרכו של מאנטקה מרטינס ינסה להגשים את החלום. אך לצד ההתלהבות הטבעית, צצים גם הספקות. האם הוא עדיין בכושר סביר? האם זה לא מאוחר מדי? האם הוא עדיין מסוגל? אולי היה עדיף להשתדל להגיע קודם? את התשובות נקבל בקרוב.