יש כלל לא כתוב – ככל שהקרן נגדך פחות מחוייבת ויותר מטופשת, כך עולה הסיכוי לספוג שער בעקבותיה. זה קרה שוב אתמול. שמונה כדורי קרן היו לריאל מדריד (וגם תשע לבורוסיה דורטמונד) בגמר ליגת האלופות בוומבלי, ורובן המוחלט לא הניב דבר, אבל היחידה שלא הייתה צריכה להתקיים כלל הפכה לשער היתרון הקריטי של אלופת ספרד.
בדקה ה-73 פרץ ויניסיוס באגף השמאלי, עשה תרגיל ברזילאי אדיר על יולאן ריירסון, העביר לו כדור בין הרגליים וכבר חשב על מסירת הרוחב המדודה, עד שהגיע מאטס הומלס וביצע גלישה בעיתוי מושלם כדי להרחיק לקרן. זה היה מהלך הגיוני, כלום לא יצא מהביצוע הזה של טוני קרוס, וההגנה הצהובה-שחורה הרחיקה ללא קושי למרות שהכדור כוון לראשו של אנטוניו רודיגר החסון.
דורטמונד ניסתה לצאת למתפרצת, אבל ג'יידון סאנצ'ו מסר רע מאוד היישר לפדריקו ואלוורדה. האורוגוואי, מצידו, שלח בעיטה מרושלת שעשתה את דרכה החוצה, וכך היה האירוע הזה אמור להסתיים. אלא שהכדור פגע משום מה באיאן מאטסן, שהיה אמור לא לגעת בו או להשתלט עליו. המגן ההולנדי עשה שטות, וכך קיבלה ריאל קרן נוספת, מיותרת לחלוטין מבחינת האנדרדוג. ואז כבר אפשר היה לנחש מה צפוי לקרות.
כי הפעם, בקרן שלא הייתה צריכה להיות, קרוס דווקא דייק. במשחק הפרידה שלו מריאל אחרי עשור מזהיר, במשחקו האחרון בקבוצה כלשהי לפני שהוא תולה את הנעליים, הינדס הכוכב הגרמני את הבישול המכריע. זה ממש לא היה אחד המשחקים הטובים בחייו והמחצית הראשונה הייתה אפילו חלשה, אבל מה זה משנה אם הוא חתום על האסיסט המנצח, וכך זה נרשם בהיסטוריה? אקורד הסיום של קרוס היה ההגבהה לראשו של דני קרבחאל, שהבקיע בגמר כמו סרחיו ראמוס לפני עשור – וזה דבר מדהים.
כי ראמוס ידוע במשחק ראש אימתני, אבל איך יכול לקרות שדווקא השחקן הכי נמוך על המגרש נוגח פנימה את השער המכריע? ניקלאס פולקרוג, שגובהו 189 סנטימטרים, שמר לכאורה על 173 הסנטימטרים של קרבחאל והמגן הוותיק של ריאל הקדים אותו. היה זה שערו השני בלבד של קרבחאל בצ'מפיונס ליג בכל הקריירה. הראשון, במידה ואתם מתעניינים, היה מול שחטאר דונצק בשלב הבתים בנובמבר 2015. בכלל, השיא העונתי של קרבחאל עד לפני שנה עמד על שני שערים והוא הושג ב-2013/14, מיד אחרי ששב לסנטיאגו ברנבאו מהשאלה בלברקוזן. בסך הכל, הניב העשור הראשון שלו בסגל הראשון של הלבנים שבעה שערים, והוא היה בערך השחקן האחרון שניתן לסמוך עליו שישים את הכדור ברשת. כל זה השתנה לחלוטין בעונה הנוכחית.
כי כבר באוקטובר חזינו בניסיון של חלוץ תמיר לשמור ללא הצלחה על קרבחאל כאשר קרוס הגביה כדור לרחבה. היה זה יוסוף אן-נסירי, שגובהו 192 סנטימטרים, שבדיוק גרם לדויד אלאבה לכבוש שער עצמי והעלה את סביליה ליתרון מול המובילה. המרוקאי היה אמור לגבור על קרבחאל ללא קושי, אך המגן הקדים אותו בתזמון נהדר, קבע 1:1 ושמר על המומנטום של קבוצתו. ריאל נמנעה מהפסד שני העונה, וכך זה נשאר עד לסיום העונה. יש לה רק הפסד בודד בדרבי לאתלטיקו בספטמבר, והיא גם זכתה באופן תקדימי בליגת האלופות בלי להפסיד באף משחק.
אמנם צריך להזכיר הפסד נוסף לאתלטיקו בגביע, אבל למען הדיוק הוא התרחש בהארכה, ולכן ב-90 דקות יש ללבנים הפסד בודד בכל המסגרות. קרבחאל דאג גם לזה, כאשר הבקיע את שער השיוויון הדרמטי בדקה ה-85 מול אותה אתלטיקו בחצי גמר הסופרקופה – מפעל נוסף בו זכתה הקבוצה של קרלו אנצ'לוטי העונה אחרי ניצחון 1:4 על ברצלונה בגמר. מיד לאחר מכן, כבש קרבחאל עמוק בזמן פציעות את שער הניצחון במשחק המטורף מול אלמריה. לכך יש לצרף את הטיל ששלח ברגל שמאל לרשתה של ולנסיה – כן, הוא שולט היטב בבעיטות אפילו ברגלו החלשה. והיה גם כיבוש מול אוססונה במרץ, כך שהכיבוש אתמול העלה את מאזנו האישי לשישה שערים בכל המסגרות. פי שלושה מהשיא האישי הקודם, וכמעט שווה לכל היבול ב-10 השנים הקודמות.
מה גרם לשדרוג העצום? ראשית, אנצ'לוטי העניק לו חופש פעולה נרחב יותר, בעקבות המעבר למערך 4-4-2 בצל העזיבה של קארים בנזמה. "דני קיבל תפקיד משמעותי יותר בהתקפה, הוא חכם מאוד ברחבה ולכן אנחנו נותמים לו להצטרף לשם במצבים נייחים, קודם הוא חיכה מאחור, אבל עכשיו הוא הולך לכדור", אמר אנצ'לוטי עוד באוקטובר, בלי לדעת כיצד זה יסתיים ביום הראשון של חודש יוני. שנית, המגן עצמו טוען כי כושרו השתפר פלאים כאשר עבר לדיאטה ללא גלוטן במטרה להיאבק בפציעות התכופות. שלישית, סביר להניח שהוא קיבל גם עצות טובות מגיסו.
כי הרי קרבחאל וחוסלו, שהצטרף העונה לריאל בהשאלה מאספניול על מנת למלא חלקית כג'וקר את מקומו של בנזמה, נשואים לאחיות תאומות – הדוגמניות דפנה ומלאני קניסארס. תארו לעצמכם איזו שמחה משפחתית מדהימה הייתה להם בליגת האלופות. חוסלו, שהיה אלמוני למדי למרות קריירה של נווד ברחבי גרמניה, אנגליה וספרד, הפך לגיבור הנצחי של הסנטיאגו ברנבאו כאשר ביצע מהפך מול באיירן מינכן בחצי הגמר עם צמד מאוחר ודרמטי.
עכשיו קרבחאל הבקיע מול היריבה הגרמנית הבאה בגמר. לו מישהו היה מספר לאוהדים בלבן לפני שנה כי חוסלו וקרבחאל יכבשו את השערים החשובים ביותר של הקבוצה בדרך לזכייה בצ'מפיונס ליג, אף אחד לא היה מאמין. זה נשמע כמו מדע בדיוני, אך העניין הוא כי ריאל יודעת לכתוב תסריטים הזויים כל פעם מחדש בדרך להנפת הגביע האירופי הכי חשוב. ויש לה שישה גביעים כאלה ב-11 העונות האחרונות.
זה תמיד הולך קשה, אגב. מתוך ששת הגמרים מאז 2014, הובילה ריאל במחצית רק פעם אחת וזה נגמר בדו קרב פנדלים מול אתלטיקו ב-2016. לעתים, כמו מול ליברפול לפני שנתיים, היא אף הייתה אנדרדוג. הפעם הגיעו הלבנים לוומבלי על תקן פייבוריטים ברורים, בערך כמו נגד לברקוזן ב-2002 ואולי אפילו יותר. אלא שגם הפעם נדרשו האוהדים לכסוס ציפורניים במשך רוב ההתמודדות, ולפני ההפסקה הייתה ריאל בנחיתות ברורה אל מול תוכנית משחק יעילה ואטרקטיבית שהציגו חניכיו של אדין טרזיץ'.
בורוסיה הפעילה לחץ יעיל על מובילי הכדור של ריאל, דחקה את קרוס לכיוון הרחבה שלו, כמעט והעלימה את ג'וד בלינגהאם שלא מצא את מקומו מול האקסית המיתולוגית, והייתה תכליתית מאוד במעבר מהיר מהגנה להתקפה. יורגן קלופ שהגיע לעודד ביציע את האקסית איתה הפסיד בוומבלי בגמר לפני 11 שנה, היה בוודאי גאה מאוד בשחקנים – ובמיוחד בהומלס. השריד האחרון בהרכב מהגמר ההוא מול באיירן ב-2013 סיפק משחק אדיר, כולל מסירת עומק גאונית לקארים אדיימי, וגרם להחלטה של מאמן גרמניה, יוליאן נאגלסמן, לא לזמן אותו לסגל ליורו 2024 להיראות מגוחכת אפילו יותר.
אדיימי מצא את עצמו לבדו מול טיבו קורטואה והיה חייב להעלות את דורטמונד ליתרון, אך הבלגי סגר לו את הזווית היטב, הבריח אותו שמאלה ואז הספיק גם קרבחאל לחסום את הבעיטה מזווית קשה. המהלך הזה הדגיש שתי עובדות פשוטות. קורטואה שלא ספג בארבע משחקי הליגה מאז החלים מפציעות, חזר לכושר אופטימלי ושמר על רשת נקייה גם הפעם. הוא עדיין אחד השוערים הטובים בתבל, ויחסר מאוד לבלגיה באליפות אירופה. מנגד, אדיימי עדיין לא בשל למעמדים מסוג זה. הוא מהיר, תחבולן, משקיען, יודע להוציא הגנות משיווי משקל וגרם לכאב ראש רציני לקרבחאל במשך כל הערב, אבל ברגע האמת לא הצליח לנצל מצב קורץ מאוד. בשורה התחתונה, זה היה ההבדל בין שתי הקבוצות אתמול. פולקרוג הדביק כדור לעמוד במחצית הראשונה ונעצר אצל קורטואה במחצית השנייה, בעוד ריאל לקחה את הצ'אנסים שלה בשתי הידיים.
בסופו של דבר, אפילו בלינגהאם, שלא כבש כלל בשלבי הנוקאאוט, רשם אסיסט אחרי טעות של מאטסן, שגרם לפיכך ישירות ובעקיפין לשני השערים שספגה בורוסיה. ויניסיוס שכבש מול ליברפול לפני שנתיים, כבר לא מתרגש מהופעה בגמר ליגת האלופות, וקור הרוח שלו מול גרגור קובל היה מופתי. במחצית הראשונה, כאשר תיקל בחריפות את השוער השווייצרי, ניתן היה להניח שהוא עלול לאבד את העשתונות סופית, אבל החיוך חזר לפניו אחרי ההפסקה, ואת המשחק הוא סיים כמנצח.
אי אפשר להתווכח עם היכולת של ריאל להתעלות ברגעים החשובים בשלהי המשחק, ועל סמך המסע שלה לאורך העונה בלי הפסדים כלל היא ללא ספק אלופה ראויה. מאידך, אין ספק גם כי לדורטמונד הגיע יותר, ואוהדיה רשאים להרגיש מתוסכלים מהפספוס הגדול. אחרי שהחמיצו אליפות כמעט בטוחה לפני שנה, הם מבכים כעת אובדן הזדמנות היסטורית להניף את גביע האלופות בפעם השנייה בהיסטוריה, ומאוכזבים כי מרקו רויס עוזב את המועדון האהוב בידיים ריקות.
למרבה הצער, ההופעה של רויס אתמול הדגישה עד כמה הקדנציה שלו הייתה לוזרית. אחרי שחגג שלשום את יום הולדתו ה-35, נכנס הכוכב בדקה ה-72 במטרה להכריע את ההתמודדות, כאשר התוצאה הייתה מאופסת. עוד לפני שהספיק לגעת בכדור, ספגה בורוסיה – והרי המסירה הגרועה של סאנצ'ו במתפרצת הכושלת שהובילה לקרן הייתה מיועדת אליו. גם מסירות אחרות לא הגיעו אליו והנגיעה האחרונה שלו בכדור בעודו לובש חולצה צהובה-שחורה הייתה כאשר לא דייק בכדור חופשי ליד הרחבה.
אז קרוס ורויס סיימו את התפקידם ההיסטורי כפי שהקריירה שלהם ניבאה זאת. לזכותו של רויס, הוא העדיף לראות את הצד החיובי של המסע וניגש להתחבק עם חברו הטוב לשעבר לנבחרת. כי קרוס הולך לנסות לסיים את הקריירה עם תואר נוסף באליפות אירופה, והזכייה אתמול חיזקה את התחושה שזה בהחלט אפשרי. כי קרוס הוא ווינר, גם אם הוא זקוק לווינרים נוספים לצידו על מנת להצליח, ומאמן ווינר חשוב לא פחות.
אנצ'לוטי, שליקט את ליגת האלופות בפעם החמישית, הגיע לשבע זכיות אם לוקחים בחשבון את צמד החגיגות הרצופות עם מילאן כשחקן. פרט לריאל מדריד, אין אף מועדון באירופה שזכה יותר פעמים במפעל מאשר אנצ'לוטי לבדו. אבל זה סיפור מדהים שראוי להתייחסות נפרדת, כי אין לכם זמן לקרוא טקסטים ארוכים מדי. אולי נמשיך בעוד שנה כאשר ריאל תניף את הגביע בפעם ה-16?