המונדיאל מתקדם לשלב רבע הגמר ובסוף השבוע ייערכו ארבעת המשחקים בין שמונה האחרונות שנשארו בטורניר. מחר (שישי) נבחרת אורוגוואי תפגוש את נבחרת צרפת בניז’ני נובגורוד (17:00). נבחרת ברזיל תפגוש את נבחרת בלגיה בקאזאן (21:00). ביום שבת נבחרת שבדיה מול נבחרת אנגליה בסמארה (17:00). רוסיה תשחק מול קרואטיה בסוצ’י (21:00).
אורוגוואי – צרפת
לואיס סוארס: אורוגוואי היא אדינסון קבאני, היא דייגו גודין והיא מלחמה על כל המגרש, אבל בשביל לנצח את צרפת החזקה, הסלסטה יצטרכו לנצל כל חצי מצב שיגיעו אליו, ומי טוב למשימה הזאת יותר מחלוץ ברצלונה? אל פיסטולרו, שכובש במאזן דו-ספרתי כבר שבע עונות רצוף ונחשב לדעת רבים לחלוץ הטוב בעולם, הוא זה שצריך להיות שם כדי לכבוש, לבשל לקבאני אם צריך כמו בשמינית נגד פורטוגל, או אפילו להציל מהשער בדקה האחרונה.
אנטואן גריזמן: קשה עד בלתי אפשרי לבחור דמות מפתח אצל הטריקולור, האפשרויות בלתי נגמרות, אבל בשלבים האלה, השחקנים המנוסים הם אלו שצריכים לקחת את המושכות. מלך שערי יורו 2016 עדיין לא הרשים בטורניר וכבש שני שערים בלבד, שניהם מהנקודה הלבנה. אם צרפת חולמת לזכות בגביע, היא חייבת את גריזו בכושר שיא, כבר נגד ההגנה האדירה של אורוגוואי.
ברזיל – בלגיה
ניימאר: האיש אליו עיני כל העולם יהיו נשואות, הכוכב שרוצה להוביל במו רגליו את הסלסאו לגביע השישי שלו, וזה שאליו יופנו החיצים במקרה של מפלה. הוא פתח את הטורניר בצורה נוראית, ומקבל ביקורות על ההתחזויות שלו והאגו, אבל בסופו של דבר, הוא זה שניצח לברזיל את השמינית עם שער ובישול נגד מקסיקו. ברזיל טובה חייבת את ניימאר בשיאו.
קווין דה בראונה: המנוע של מנצ’סטר סיטי הוא גם המנוע של נבחרת בלגיה. הוא זה שצריך לשחרר את אדן הזאר ולספק את המסירות הגאוניות שלו לרומלו לוקאקו. דה בראונה, כפי שראינו בעונה האחרונה בפרמייר ליג, הוא היהלום שבכתר בדור הזהב הבלגי שיתייצב למבחן הכי גדול שלו. אם הוא יציג יכולת שמתקרבת לזו שהוא מציג תחת פפ גווארדיולה, להגנה של הסלסאו יש הרבה סיבות לדאגה.
שבדיה – אנגליה
אמיל פורסברג: בואו נודה על האמת, שבדיה נבחרת אפורה, אבל כזאת שקשה עד בלתי אפשרי להכניע. מי שבכל זאת מספק את הברק הוא אמיל פורסברג, מי שכבש את השער נגד שווייץ בשמינית, ומתמחה בעיקר בבישולים. ב-2017 הוביל את הבונדסליגה עם 19 בישולים במדי לייפציג, וזאת ההזדמנות שלו להבריק גם על הבמה הכי גדולה בעולם.
הארי קיין: נבחרת שלושת האריות מציגה חבורה מגובשת, ובראשה עומד הקפטן, חלוץ טוטנהאם שכבש כבר שישה שערים בטורניר. קיין כבש את שער הניצחון נגד טוניסיה בדקה ה-90 במשחק הפתיחה, וכבש את שני הפנדלים אותם בעט נגד קולומביה בשמינית הגמר. אם בעבר השוו אותו לאלן שירר, כיום ההשוואות מדברות על גארי ליניקר, ואם אנגליה תחזור לחצי הגמר לראשונה מאז 1990, זה יקרה קודם כל אם קיין יכבוש.
רוסיה – קרואטיה
אלכסנדר גולובין: לא מעט אנשים ציפו שהמארחת תודח בבושת פנים כבר בשלב הבתים, אבל הנה, רוסיה כבר מרחק נגיעה מחצי הגמר, ועוד אחרי שהדיחה את ספרד הגדולה. אחד האחראים להישג העצום הוא אלכסנדר גולובין, הקשר המחונן בן ה-22. אחרי שהצליח לעזור לרוסים להתגבר על מרכז השדה של הספרדים, עומדת בפניו אולי המשימה הכי קשה בטורניר – להתמודד עם הקישור הקרואטי.
לוקה מודריץ’: ואם דיברנו על הקישור הקרואטי, אי אפשר שלא לדבר על מודריץ’. קשרה של ריאל מדריד הוא המנוע, המוח והלב של אחת הנבחרות הכי מרשימות בטורניר. חברו לנבחרת ויריבו מברצלונה איבן ראקיטיץ’ הגדיר את זה בצורה הכי טובה: “הוא המנהיג שלנו, אנחנו הולכים אחריו. הוא השחקן הקרואטי הכי גדול בכל הזמנים ללא ספק”. אם רוסיה חולמת על עוד הפתעה, היא תהיה חייבת לעצור את לוקה, ובכלל לא בטוח שזה אפשרי.