ברוכים הבאים למרוץ האליפות המופלא בליגה הספרדית. המצב בצמרת הטבלה באיטליה מרגש ומגניב, אבל מתברר שגם לה ליגה עשויה לספק העונה דרמה במאבקים צמודים ביותר. זה כל מה שחובב כדורגל ניטרלי רוצה, ולמען האמת גם אוהדי ברצלונה, ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד נהנים מהקונספט. זה נחמד לזכות באליפות בקלילות, כפי שריאל עשתה בעונה שעברה ובארסה ב-2023, אבל הרבה יותר כיף לעשות את זה בפוטו פיניש, והסיפורים האלה נשארים בתודעה לשנים ארוכות.
אדרנלין מוסיף טעם לחיים, ואם הכל ילך כשורה, כלומר אם אף קבוצה לא תברח בפסגה, אנחנו צפויים לקבל עונה עם הרבה מהפכים. כרגע, נקודה מפרידה בין המקום הראשון למקום השלישי, ומצב הזה כדאי לשים לב גם לסוס השחור מחבל הבאסקים שממתין להזדמנות במקום הרביעי.
ברצלונה – 38 נקודות מ-18 משחקים
תדמיתם של הקטלונים כבר עברה מספר מהפכים מתחילת העונה. בקיץ נטו רבים לזלזל בסיכוייה, בין היתר בגלל המצוקה הכלכלית הידועה לשמצה, בגללה הצליחה בארסה להחתים רק שחקן אחד בדמותו של דני אולמו, וגם הוא נרשם רק ברגע האחרון על המשבצת של אנדראס כריסטנסן הפצוע. כמו כן, היה הגיוני להניח כי למאמן החדש האנסי פליק יידרש זמן להתאקלמות.
בפועל, הגרמני חיבר מכונה משומנת שדהרה קדימה כבר מהמחזור הראשון והדהימה את כולם עד כדי כך שהיא הוגדרה במהלך הסתיו כקבוצה הטובה באירופה בעקבות הניצחון המכונן 0:4 בקלאסיקו בסנטיאגו ברנבאו. בארסה השיגה 11 ניצחונות ב-12 המחזורים הראשונים והפכה לפייבוריטית לזכיה בכתר. רוברט לבנדובסקי וראפיניה מובילים את הליגה בכיבושים, ואילו לאמין ימאל הוא מלך הבישולים.
ואולם, המכונה של פליק אמנם מצוינת, אך לא מושלמת. בהתקפה היא תלויה מאוד ביכולותיו של לאמין ימאל, והתבססות מוגזמת על נער בן 17 היא תופעה בעייתית. כעת, כאשר נפצע כוכב העל הצעיר של הקטלונים בדיוק לקראת המשחק הגדול מול אתלטיקו, הבעיה הזו מתחדדת. במרכז הרחבה, אין תחליף אמיתי ללבנדובסקי שלא תמיד עונה על הציפיות מבחינת אחוז ניצול ההזדמנויות.
באשר לעורף, הוא בנוי אך ורק על קו גבוה מאוד במטרה ללכוד את שחקני היריבה בנבדל. זה מרהיב כשזה עובד, במיוחד כמו בקלאסיקו, אך אין שום סיכוי שהתרגיל יצליח תמיד – זה עניין של סיכונים מול תועלת. בשבועות האחרונים, המאזן הזה הולך לרעתו של פליק, ויש לברצלונה ניצחון אחד בלבד ב-6 המחזורים האחרונים. היא עדיין מועמדת לגיטימית מאוד לזכייה, אבל זה ממש לא טיול בפארק כמי שקיוו בקטלוניה באוקטובר.
ריאל מדריד – 37 נקודות מ-17 משחקים
האלופה במקום השלישי כרגע, אך הגיוני יותר להזכיר אותה קודם כי היא הייתה הפייבוריטית הברורה לפני תחילת העונה – לפחות זה המצב שהשתקף ביחסי ההימורים. על רקע המשברים הבלתי פוסקים אצל ברצלונה, ריאל הצטיירה כאי של יציבות, בין היתר בזכות קרלו אנצ'לוטי שוויתר על האפשרות לאמן את נבחרת ברזיל ונותר נאמן למועדון הלבן. האיטלקי אף הכריז כי זה יהיה הג'וב האחרון בקריירה שלו, ומעמדו נראה איתן אחרי הזכייה בליגת האלופות.
כמו כן, בניגוד לברצלונה שלא יכולה להרשות לעצמה רכש, החתים נשיא ריאל פלורנטינו פרס את הכוכב אחריו רדף במשך זמן כה רב. זה היה מצוין למכירת החולצות, אבל העניין הוא כי בואו של קיליאן אמבפה ערער את ריאל מבחינה חברתית ומבחינה טקטית. מעשית, נכנס הצרפתי להרכב במקומו של טוני קרוס הפורש, על אף שתפקידו שונה לחלוטין בהשוואה לקשר הגרמני, והדבר אילץ את אנצ'לוטי לבצע שינויים נרחבים במערך. ויניסיוס, ג'וד בליגנגהאם רודריגו, פדריקו ואלוורדה – כולם הושפעו מכך מאוד, וההרמוניה נעלמה כלא הייתה.
תוסיפו לכך את מכת הפציעות, שכללה הפעם לא רק את הבלם אדר מיליטאו אלא גם את המנהיג דני קרבחאל, שהוא במקרה המגן הימני הטבעי היחיד בסגל, ותקבלו את הסיבות לתוצאות העגומות במספר רב מדי של משחקים. מצד שני, ריאל יודעת להתמודד עם משברים מסוג זה, ואיש לא יעז להספיד אותה. בעיני אוהדיה, היא עדיין הפייבוריטית להישאר בפסגה, וזה מובן לגמרי. אם בלינגהאם כובש בכל משחק, הוא הקלף המנצח.
אתלטיקו מדריד – 38 נקודות מ-17 משחקים
את אתלטיקו לא ממש ספרו בקיץ במאבק האליפות. את העונה שעברה היא סיימה במקום הרביעי אחרי ג'ירונה, במרחק 19 נקודות מריאל, וגם הודחה בשלב הבתים בליגת האלופות. שוב דיברו על כך שדייגו סימאונה מיצה את עצמו, וניבאו כי תהיה זו שירת הברבור שלו. את העונה פתח צ'ולו עם 4 ניצחונות בלבד ב-9 המחזורים הראשונים, ואז גם הפסיד לבטיס. אלא שאסור להספיד אותו בשום אופן, והאופי של אתלטיקו בא לידי ביטוי כמעט על בסיס שבועי.
היא חזרה מפיגור לניצחון פעמיים בליגת האלופות, ובליגה הספרדית עשתה זאת ב-3 מתוך 4 משחקי הבית האחרונים. בעוד ברצלונה הפסידה ללגאנס כאשר ספגה שער מוקדם, אתלטיקו ביצעה קאמבק וניצחה 1:3. היא השיגה 3 נקודות בשיניים ב-1:2 על אלאבס, וגם ב-3:4 דרמטי במיוחד מול סביליה. ועוד לא דיברנו על שער השוויון של אנחל קוריאה בזמן פציעות בדרך ל-1:1 בדרבי מול ריאל באוקטובר.
אז הרוח של צ'ולו עובדת שעות נוספות, אבל אתלטיקו גם מציגה כדורגל משובח לפרקים. חוליאן אלברס אמנם עדיין לא לגמרי התאקלם, אך הוא תוספת כוח אדירה – ויש לומר כי חסרונו מורגש מאוד במנצ'סטר סיטי. אלכסנדר סורלוט מתחיל לכבוש כג'וקר, ושני החלוצים האלה מדגישים שאתלטיקו ביצעה פעולות טובות יותר בשוק ההעברות בקיץ בהשוואה לשתי היריבות הגדולות שלה.
עם אנטואן גריזמן בכושר נהדר, ובמצב רוח משוחרר אחרי שפרש מנבחרת צרפת, היא מרגישה על הגל. לקרב הגדול מול בארסה בשבת היא מגיעה עם רצף של 11 נצחונות בכל המסגרות, והמומנטום שלה טוב הרבה יותר בהשוואה לקטלונים. מאזן ההגנה שלה עדיין הכי טוב בספרד, עם 11 שערי חובה בלבד כמיטב המסורת של סימאונה. מי לא יפנטז על אליפות בנסיבות כאלה?
אתלטיק בילבאו – 33 נקודות מ-18 משחקים
כן, די מופרך לחשוב על בילבאו כאלופה, והיא גם לא מרגשת עם כדורגל התקפי סוחף כמו ג'ירונה שהייתה הפתעת העונה אשתקד. ובכל זאת, חייבים לפחות להזכיר את הבאסקים כאשר הם רק 5 נקודות מהפסגה. בתחילת העונה הפסידה הקבוצה של ארנסטו ואלוורדה לברצלונה ולאתלטיקו, אבל החודש כבר השיגה ניצחון 1:2 יוקרתי על ריאל מדריד, והיא לא הפסידה בליגה מאז תחילת אוקטובר. ניקו וויליאמס נשאר במועדון האהוב למרות שברצלונה חשקה בו בקיץ, אחיו הגדול איניאקי נמצא בכושר טוב, ואתלטיק מעודדת מהזכייה ההיסטורית בגביע שקטעה בצורת של 40 שנה ללא תואר משמעותי.
הזיכרונות נודדים ל-1984, אז השלימו הבאסקים דאבל וזכו באליפות שנייה ברציפות. יש להם סגל מאוזן, חדור מוטיבציה ועמוק יחסית. יש להם מאמן שכבר זכה באליפויות עם ברצלונה. באופן עקרוני, זה אמור להספיק למקום הרביעי ולהעפלה לליגת האלופות - וזו גם המטרה המוצהרת. אבל אם 3 המובילות ימעדו בצוותא, הם ישמחו לנסות לנצל הזדמנות חד פעמית.
מה הסיכויים נכון לעכשיו?
העניין הוא שקשה מאוד לדעת. וזה מצוין. אין פייבוריטית ברורה יותר, והטיעונים בעד כל אחת מ-3 הגדולות יכולים להישמע הגיוניים ביותר. אז נניח כך – 33 אחוזים לברצלונה, 33 אחוזים לריאל, 33 אחוזים לאתלטיקו, ועוד אחוז אחד לבילבאו. אם המצב יישאר דומה גם במאי, כולנו נרוויח בענק.