זה לא הכרחי, אבל בהחלט מועיל אם לכוכב גדול יש תרגיל שמזוהה איתו מאוד, כמו המסירה עם העין העקומה של רונאלדיניו או הסיבוב של זינדין זידאן. אחרים יכולים לבצע את המהלכים האלה, אבל אז הם ייתפסו כסוג של "חיקוי" ויזכירו לצופים את הגאונים שעושים את "המקור". ובכן, מסתמן כי המסירה מהאגף לתוך הרחבה עם החלק החיצוני של כף הרגל הולכת להיות מזוהה באופן אבסולוטי עם לאמין ימאל. אחרי המופע שלו אתמול (שלישי) בדרך לניצחון 1:5 של ברצלונה במיורקה, אי אפשר לחשוב על כדורגלן שמבצע את זה טוב יותר. למעשה, כלל לא בטוח שהיה מישהו לאורך ההיסטוריה שהתמחה בכך יותר מהנער בן ה-17 שגורם לאמנות המורכבת הזו להיראות טבעי ופשוט.
הבישול בדקה ה-74 היה מושלם ועוצר נשימה. שלושה שחקני יריב הפרידו בין לאמין ימאל לראפיניה שעשה תנועה חכמה לתוך הרחבה. הם ניסו להגיע לכדור המסובב המופתי ששלח הכוכב עם החיצון, אבל לא היה להם סיכוי. זה הגיע בעיתוי אידיאלי הישר לרגלו של הברזילאי, שהיה רק צריך לדייק מתיבת השוער. השער רשום על שמו, אבל בפועל הבישול עשה אותו.
ואז, בדקה ה-79, הגיעה המסירה הנוספת. הפעם זה לא היה כדור רוחב אלא דווקא כדור עומק. מי מעביר מסירות כאלה עם החיצון? רק לאמין ימאל. המהירות והסיבוב שוב הותאמו באופן מושלם כדי שזה יגיע לפאו ויקטור ולא לשחקני ההגנה שהקיפו אותו. החלוץ הצעיר מסר כדור רוחב, ההגנה הסיטה אותו לכיוונו של פרנקי דה יונג וההולנדי התכבד להבקיע את שערו הראשון העונה. בסטטיסטיקה זה לא נחשב אפילו לבישול, אבל גם את השער הזה עשה לאמין ימאל. תוך חמש דקות הוא אירגן שני כיבושים במסירות ששחקנים אחרים אפילו לא מנסים במהלך כל הקריירה שלהם.
מבחינת הקיצוני של בארסה זה ממש לא חריג. בספטמבר הוא סיפק בישול מרהיב עם החיצון לראפיניה שכבש את השער האחרון ב-1:5 על ויאריאל. לפני חודש הוא הינדס עם החיצון את השער של דני אולמו ששבר את הקרח בפתיחה בדרך ל-1:3 אספניול. בסך הכל, יש לו שלושה בישולים רשמיים עם החיצון בליגה ואנחנו רק בתחילת דצמבר. לצורך השוואה, לג'וד בלינגהאם יש שלושה בישולי ליגה באופן כללי העונה. לקיליאן אמבפה יש בישול אחד. איך שלא תסתכלו על זה, לאמין ימאל זוהר מעל כל הליגה.
נכון לעכשיו, הוא מלך הבישולים בספרד עם שמונה, כאשר ראפיניה מדורג כסגנו עם שישה. אלה השחקנים שאחראים על ההתקפה של הבלאוגרנה, וכפי שלמדנו לאחרונה - התלות של הקבוצה בלאמין ימאל עצומה. בשלושה משחקי הליגה בהם לא פתח בגלל פציעה קלה, צברה בארסה נקודה אחת בלבד והיו שהתחילו לדבר על משבר מסוים. אתמול הוא חזר להרכב והכל עבר דרכו בדרך לחמישייה מכוננת באצטדיונה של מיורקה שנושמת אוויר פסגות העונה. חמישה שערי חובה היו לנציגת האי בשמונת משחקי הבית הראשונים העונה, ואת הכמות הזו הכפילה בארסה לבדה אתמול בניצוחו של נער הזהב. זה כבד כל כך טוב שאפילו ההחלטה של המאמן האנזי פליק להעניק מנוחה לרוברט לבנדובסקי השתלמה.
פראן טורס שהחליף את הפולני בחוד, מצא את הרשת במחצית הראשונה, אבל היה זה שער קומי שנבע מרצף אבסורדי בהגנת המארחת, ובארסה פשוט קיבלה אותו במתנה. בכל השערים עבורם עבדה הקבוצה של פליק, היה לאמין ימאל הגיבור המרכזי. הוא הוכשל לפנדל כאשר בארסה עלתה ליתרון בתחילת המחצית השנייה. על שני המבצעים עם החיצון כבר דיברנו, ולקינוח הוא כידרר ברחבה ויצר מהומה בסיומה התלהב גם פאו ויקטור לבעוט פנימה. האם אפשר היה להסתדר בלעדיו? אין לדעת, ונסיון השבועות האחרונים גורס כי זה היה עלול להיות קשה פי כמה. עם לאמין ימאל, הכל זורם ונהיה כמעט טריוויאלי. משחק החוץ המאתגר הפך במחצית השנייה לטיול בפארק עם חיוך על השפתיים.
"הוא חשוב מאוד עבורנו", אמר פליק, "הוא מייצר המון. אנחנו מכירים את האיכויות שלו, וזקוקים לו". כן, בארסה זקוקה לו נואשות ויש לכך גם היבטים שליליים. תלות מוגזמת בשחקן אחד אינה בריאה עבור קבוצה ששואפת לזכות באליפות, והיא מעמידה בספק את היכולת לשמור על היציבות – במיוחד אם יקרה ללאמין ימאל משהו לא צפוי בדרך. בינתיים, המופע שלו השכיח את המחדלים בהגנה, והם הרי חזרו על עצמם אחרי הפיאסקו מול לאס פלמאס בשבת.
מלכודת הנבדל, שזכתה לשבחים כה גדולים בתחילת העונה, כשלה אתמול בתחילת המשחק. איניאקי פנייה הציל, אבל בשלהי המחצית הראשונה השוער כבר היה חסר אונים כאשר ודאט מוריצ’י קבע 1:1 במתפרצת מעולה. איניגו מרטינס, המבוגר האחראי שמארגן את כל העסק, היה זה ששבר את הקו הפעם וזה בהחלט סימן מדאיג לקראת הבאות. בברצלונה מאמינים כי ההימור על קו הגנה גבוה מאוד משתלם בטווח הארוך, גם אם צפויות מעידות מדי פעם כי לא ניתן ליישם את השיטה ללא שגיאות כלל במשך כל העונה. העניין הוא כי לאחרונה הסטטיסטיקה בהחלט פועלת לרעת הקבוצה, ואתמול הספיגה התרחשה למרות שרביעיית ההגנה המועדפת הייתה על המגרש במשך כל 90 הדקות. מה יקרה בשבת בביקור אצל בטיס, בשורותיה אמור לפתוח האקס הזריז עבדה אלזלזולי?
כך או כך, יש לבארסה יותר סיבות לאופטימיות אחרי הניצחון שקטע את רצף התוצאות השליליות. השער של דה יונג מבורך מאוד ועשוי להעניק להולנדי ביטחון עצמי לקראת ההמשך. שובו של מארק קסאדו אחרי השעיה העניק איזון מוצלח יותר למרכז המגרש, מה שגורם לספקות מסוימים לגבי הפוטנציאל של גאבי לפתוח בהרכב בעתיד הקרוב. גם המאמץ שהשקיע פראן טורס מרשים, והוא עשוי להרגיש שהמזל הולך איתו אחרי השער המוזר שלו. ראפיניה עשה את המקסימום כהרגלו, וזה כבר לא חדש. גם ההצטיינות של לאמין ימאל הפכה לשגרה – ובבארסה יקוו כי היא תימשך ללא הפרעות. כמה בישולים עם החיצון יהיו לו עד סוף העונה?