מריבאלדו עד לבנדובסקי: אלביול מגיע לשיא חדש

באיירן מינכן כבשה ב-30 משחקים רצופים בליגת האלופות במשך יותר משלוש שנים, עד שהגיעה בשבוע שעבר לאצטדיונה של ויאריאל ופגשה את צמד הבלמים המופלא של הצוללת הצהובה – ראול אלביול הוותיק ופאו טורס הצעיר. הספרדים ניצחו 0:1 במשחק הראשון ברבע הגמר, ורק חוסר מזל ונבדל קטנטן מנעו ממנה להשיג תוצאה טובה עוד יותר.

"מאז פורסמה ההגרלה, לא הפסקתי לחשוב על רוברט לבנדובסקי", הצהיר אלביול לקראת המפגש, ואכן הצליח לסגור את הסקורר הפולני האימתני. הוא גם סיפק את אחד התיקולים היפים ביותר של העונה כאשר חילץ ברחבה כדור מסרז' גנאברי, בדיוק כשהגרמני התכוון לנווט אותו לרשת. איחור של שבריר שניה – וזה היה עלול להיות פנדל, אבל אלביול בן ה-36 סומך על ניסיונו ברגעים כאלה. היה זה משחקו ה-70 בקריירה בצ'מפיונס, ואפשר לחוש זאת בכל צעד שלו על הדשא.

המשחק הראשון היה אי שם ב-2006, כאשר ולנסיה התארחה אצל אולימפיאקוס בפיראוס. ריבאלדו כיכב אז במדי היוונים, ואלביול נדרש לפקוח עליו עין כשהוא משתף פעולה או רוברטו אז'אלה הארגנטיני. פרננדו מוריינטס הבקיע אז שלושער, דויד וייה ודויד סילבה בישלו לו, אבל גם הבלם הצעיר עצמו מצא את הרשת בניצחון 2:4. בדיעבד התברר שהוא הבקיע אז מחצית מסך שעריו בליגת האלופות – עד היום יש לו רק שניים, אך זו בכלל לא המשימה שלו. אולי, לו היה תפקידו על המגרש שונה, הוא היה כובש פורה יותר.

כבש בבכורה באלופות. אלביול (רויטרס)

תאונת דרכים שינתה את הכול

למען האמת, תפקידו המקורי היה שונה. כאשר גדל באקדמיה של ולנסיה, היה אלביול קשר מרכזי, והמודלים שלו לחיקוי היו לותאר מתיאוס ופטריק ויירה. הוא היה מהיר, אהב לצאת לפריצות סוחפות קדימה לאורך המגרש כמוהם, וגם כבש מדי פעם. כך הוא זכה עם הנבחרת עד גיל 19 באליפות אירופה בקיץ 2004, וכך הוא גויס מיד לאחר מכן בהשאלה בחטאפה, על מנת לצבור ניסיון. 

ואולם, בדרכו לחתום בקבוצה מהפרבר הדרומי של מדריד התרחשה תאונת דרכים קשה ביותר. אלביול בילה חודש בקומה, איבד את הטחול, ובמשך תקופה מסוימת היו הרופאים פסימיים לגבי סיכוייו לחזור לשחק כדורגל. הכישרון עצמו תמיד שמר על אופטימיות, ובחלוף חצי שנה הוא חזר, אך סגנונו השתנה. המהירות נפגעה, וכך גם היכולת לשרוף שטחים ללא הפסקה במשך כל 90 הדקות. הוא היה יעיל פחות כקשר מרכזי, ומאמן חטאפה דאז, קיקה סאנצ'ס פלורס, הציע לנסות אותו כבלם. זה עבד, והשינוי הזה הגדיר את חייו של אלביול. 

שינוי שהגדיר את חייו של אלביול. קיקה סאנצ'ס פלורס (רויטרס)

איש לא יודע כיצד הייתה מתפתחת הקריירה שלו אלמלא התאונה, אבל דבר אחד בטוח – כבלם היו לו הזדמנויות טובות יותר לקידום מקצועי, כי הספרדים נהנו מעושר פנומנלי של כוכבים בקישור. לעומת זאת, שחקני הגנה איכותיים תמיד נדרשים, וכבר אחרי שתי עונות טובות בוולנסיה הוא ערך הופעת בכורה בנבחרת וסומן על ידי ריאל מדריד כרכש מועדף. להצעה הראשונה של הלבנים הוא סירב כי לא הרגיש בשל למעבר, אבל ב-2009 עשה את הדרך לסנטיאגו ברנבאו, והצטיין כשחקן הרכב בעונה מצוינת עם המאמן מנואל פלגריני על הקווים.

אלוף עולם, פעמיים אלוף אירופה

בשלב זה, כבר היה אלביול אלוף אירופה. הוא זומן על ידי לואיס אראגונס לסגל ההיסטורי ליורו 2008, שיחק פעמיים והיה שותף לזכייה ששינתה לחלוטין את תדמיתה של הנבחרת האדומה בעיני עצמה וברחבי הגלובוס. היא הפכה מלוזרית לווינרית, והמשיכה לזכייה במונדיאל 2010 וביורו 2012. אלביול השתייך גם לסגלים אלה של המאמן ויסנטה דל בוסקה, וקיבל עוד שתי מדליות זהב לאוסף, גם אם לא הייתה לו אפילו דקת משחק בשני הטורנירים המדוברים. עם קרלס פויול, סרחיו ראמוס וג'רארד פיקה, הקרב על המקום בהרכב היה אבוד מראש, אבל הוא צבר ניסיון יקר והיה שותף לחוויות בלתי נשכחות. 

אלביול עם איקר קסיאס רגע אחרי הזכייה במונדיאל 2010 (רויטרס)

בתחילת העשור הקודם, גם במדריד ישב אלביול בעיקר על הספסל. ז'וזה מוריניו הביא לריאל את ריקארדו קרבאליו כדי לשחק עם ראמוס, לאחר מכן הוחתם גם רפאל וראן, ובשלב מסוים הבין הבלם שהוא חייב לעזוב כדי לא לבזבז את הקריירה במועדון שלא בונה עליו. ב-2013, הוא היה מאושר לקבל את הטלפון מרפא בניטס – המאמן שטיפח אותו כנער בוולנסיה. הספרדי חתם בנאפולי, וסבר כי אלביול יכול להיות העוגן המרכזי שלו בהגנה. 

אהוב באיטליה, נערץ בספרד

וכך אכן היה – היו אלה שנים אדירות, במהלכן הפך אלביול לשחקן נערץ בדרום איטליה. הוא לא קיבל כותרות גדולות כמו קאלידו קוליבאלי, אבל עשה בשקט עבודה פנטסטית, ושאב אהבה מהיציעים. אחרי שנתיים עם בניטס, באו שלוש עונות עם מאוריציו סארי, אותו מגדיר הספרדי כמאמן הכי כייפי בקריירה שלו. "בזכותו למדתי להסתכל על המשחק בצורה אחרת", הוא אמר באיטליה, ולא רצה לחזור גם כאשר ולנסיה גיששה בכיוונו. חלום הזכייה בסקודטו לא התממש ב-2018, ועם עזיבתו של המנטור החל הבלם להרהר באפשרות לשוב לאזור בו נולד, כדי לגדל שם את ארבעת ילדיו. העטלפים כבר לא היו רלוונטיים באותה תקופה, אז בחלוף שנה הוא בחר להצטרף לוויאריאל – גם קרוב לעיר הגדולה, וגם מועדון משפחתי שהתאים לו בול.

עבודה שקטה ופנטסטית באיטליה. אלביול (רויטרס)

מאמן הצוללת הצהובה דאז, חאבי קאייחו, היה מאושר עד הגג מהגעתו של המנהיג. "ראול הוא השחקן הכי מקצוען שפגשתי בחיי", הוא אמר, והציוות עם פאו טורס היה נהדר מהרגע הראשון. "הוא בלם צעיר שמזכיר לי את עצמי בתחילת הדרך", אמר אלביול, לקח את הכוכב החדש תחת חסותו, והתרגש מאוד בשבילו כאשר זומן לסגל הנבחרת והפך לבלם הפותח ביורו 2020 – אפילו אם זה היה על חשבונו. בתקופתו בוויאריאל, שב אלביול למדי ספרד, אבל מונדיאל 2014 נותר הטורניר הבין-לאומי האחרון שלו. לא נורא – הגורל פיצה אותו בדרכים אחרות.

האם הכול ייגמר במינכן?

לפתע, אונאי אמרי הגיע לקבוצה בקיץ 2020, וזה היה מצוין מבחינת אלביול שזכר את המאמן לטובה מעונתם המשותפת בוולנסיה ב-2008/09. "אתה מומחה לזכיות בליגה האירופית, תוביל אותנו לשם", התלוצץ הבלם עם הבוס. צחוק בצד, אבל ויאריאל אכן זכתה בליגה האירופית כבר בעונתו הראשונה של אמרי, עם הגנת ברזל שספגה שלושה שערים בלבד בכל שלב הנוקאאוט. וכך, כנגד כל הסיכויים, חזר אלביול לליגת האלופות גם עם קבוצתו הרביעית בחייו. זאת ועוד, התברר שזה אחד הקמפיינים המוצלחים ביותר בחייו.

אחד מהקמפיינים המוצלחים בחייו. אלביול עם ויניסיוס (La Liga)

במסגרת המסע המופלא הזה, הזדמן לאלביול גם לסגור חשבון עם יובנטוס – משימה משמחת עבור כל שחקן שאוהב את נאפולי. דושאן ולאחוביץ' אמנם כבש כבר במהלך הראשון בחייו בליגת האלופות והעלה את הגברת הזקנה ליתרון בוויאריאל, אבל שם זה נגמר. הצוללת הצהובה השוותה ל-1:1, ניצחה 0:3 בטורינו בזכות הופעה הגנתית משובחת, ושלחה את יובה ללקק את הפצעים. כעת, גם באיירן נעצרה בשבוע שעבר, והחלום לשחק בחצי הגמר הפך למוחשי. הפעם האחרונה בה היה אלביול על הדשא בחצי גמר ליגת האלופות היה בקלאסיקו מול ברצלונה ב-2011. והנה לכם, בחלוף יותר מעשור, זה יכול לקרות שוב.

אז מחר זה יוכרע. משחק מושלם וסנסציה יהפכו את הערב הזה לאחד הגדולים בקריירה העשירה והמפוארת של ראול אלביול. מצד שני, אם יפסיד, יהיה זה כמעט בוודאות משחקו האחרון בליגת האלופות, כי ויאריאל לא תחזור למפעל בעונה הבאה, וחוזהו מסתיים בקיץ 2023. תסמכו עליו שהוא יעשה הכול כדי שהאופציה הראשונה תתממש. 

גנאברי מול אלביול. הבלם יעשה הכול כדי להמשיך את המסע החלומי (רויטרס)