לפני חודשיים בלבד נערך טקס מיוחד ומרגש. אצטדיונה של אקדמיית פלומיננסה קיבל את שמו של מרסלו, והמגן הגיע לאירוע מלווה במשפחתו ובחבריו. המתקנים עוצבו במיוחד לכבודו, וציורי קיר נהדרים מספרים על כל השלבים בקריירה המפוארת שלו. שם גם מוצבת המכונית הישנה – חיפושית של פולקסווגן, שהיא הסמל האולטימטיבי לנחישות של הכוכב, או ליתר דיוק של סבו.
כולם בריו דה ז'ניירו מכירים את הסיפור על סבא פדרו, האיש שאחראי לכך שנכדו הפך לכדורגלן. הוא היה זה שדאג להביא את הילד לאימונים של פלומיננסה מדי יום. מכיוון שלא היה לו כסף לדלק, הוא מכר את הרכב כדי שאפשר יהיה לקנות כרטיסים לאוטובוס, ובהמשך גם לקח הלוואות מגורמים מפוקפקים. בסופו של דבר, זכייה בהימורים לא חוקיים כלשהם אפשרה לו לקנות את החיפושית הישנה ופתרה את הבעיה – והחיים נהיו קלים יותר.
סבא אף חינך את מרסלו היטב, ביקר אותו כשהתחיל לבלות יותר מדי והזניח את האימונים וקבע: "כל הנערים היו נותנים הרבה כדי להיות במצב שלך. אל תזרוק את הצ'אנס הזה לפח". מרסלו הקשיב, ופילס את דרכו להרכב בקבוצה הראשונה בגיל 17, אז עדיין עם תספורת קצרה ומבט תמים בעיניים. בחלוף שנה כבר היה בריאל מדריד בדרכו לתהילה, כדי להפוך ליורשו של רוברט קרלוס – לא פחות ולא יותר.
נחשב ליורש של רוברטו קרלוס בריאל מדריד. מרסלו (רויטרס)סבא פדרו הספיק לראות אותו זוכה בליגת האלופות ב-2014. הוא הלך לעולמו באותו קיץ, 3 ימים לפני התבוסה 7:1 של ברזיל לגרמניה בחצי גמר המונדיאל הביתי, וסביר שהייתה לכך גם השפעה על ההופעה המחפירה של המגן השמאלי. בסך הכל, ליקט מרסלו 5 זכיות בצ'מפיונס, וגם 6 אליפויות ספרד במשך עשור וחצי בסנטיאגו ברנבאו. 546 משחקים היו לו במועדון המלכותי מבירת ספרד, והוא ייזכר לנצח כאחד הזרים הטובים בתולדותיו. במשך כל התקופה הזו, הוא שמר על המורשת של סבא, לא שכח את השורשים, והקפיד לומר כי ישמח לסיים את הקריירה היכן שהיא החלה.
אז בתחילת 2023, אחרי קדנציה קצרה ומתסכלת באולימפיאקוס, הוא עשה את זה. היו לו הצעות מפתות כלכלית מהליגות שנהנות להחתים כוכבים ותיקים, במיוחד מסעודיה, אבל הלב אמר לו לחזור לריו. הייתה זו חגיגה גדולה עבור כל אוהדי פלומיננסה, ובעונה שעברה המהלך הוכיח את עצמו מעל ומעבר. לשם התחלה, ליקטה הקבוצה את אליפות מדינת ריו, ומרסלו אפילו הבקיע בדרך לקאמבק הגדול בגמר מול היריבה המושבעת פלמנגו.
מרסלו (רויטרס)ההמשך היה טוב פי כמה כי פלומיננסה זכתה בגביע ליברטדורס בפעם הראשונה, ולמגן השמאלי היה חלק עצום בהיסטוריה הזו. הניצחון בגמר על ריבר פלייט באצטדיון מרקאנה הביתי היה אחד הימים המאושרים בחייו, אולי אפילו שמח יותר מהתארים עם ריאל. אחרי הכל, פלומיננסה הייתה האהבה הראשונה שלו, והגביע הוקדש גם לזכרו של סבא.
אז במסגרת הטקס בספטמבר, ניגש נשיא המועדון מריו ביטנקורט למרסלו והציע לו להאריך את החוזה. המסמך המקורי היה תקף עד סוף 2024, והמטרה הייתה להישאר שנה נוספת לפחות, ואולי גם מעבר לכך. המגן הסכים ללא היסוס. "יש תחרות על המקום בהרכב, אבל זה מצוין. אני רוצה להישאר ולראות מי ידיח אותי", הוא אמר בחיוך. מי יכול היה להאמין אז ששום חוזה חדש לא ייחתם, והכוכב לא יגיע אפילו לסוף השנה. הוא שוחרר "בהסכמה הדדית" כלשון ההודעה, בעקבות תקרית מחפירה ויוצאת דופן עם המאמן מאנו מנזס בשבת.
מרסלו והתקרית עם מאמנו (צילום מסך)למען האמת, המשבר החל הרבה לפני המחזור האחרון. כל שנת 2024 הייתה קשה מאוד עבור פלומיננסה שלא הצליחה לחזור לפסים הנכונים אחרי שהניפה את קופה ליברטדורס. היא נכשלה הפעם באליפות ריו, ואז פתחה את הליגה הברזילאית עם רצף תוצאות מזעזעות שדרדרו אותה למקום האחרון. המאמן פרננדו דיניז, שנחשב לגיבור ההמונים בזכות ההישגים הנפלאים, פוטר ביוני. מאנו מנזס מונה במקומו כדי להציל את הקבוצה מירידה, ולשם כך היה אמור לדעת ההנהלה ליישם סגנון הגנתי ומבוקר יותר, וגם להשליט משמעת נוקשה יותר.
זה לא קל בחדר ההלבשה של פלומיננסה, אשר עמוס בכוכבים ותיקים. השוער פאביו בן 44, פליפה מלו בן 41, והקיץ הצטרף גם טיאגו סילבה בן ה-40 אחרי שסיים את חוזהו בצ'לסי. ברשימת כוכבים מפורסמים היה גם דוגלאס קוסטה. קשר באיירן מינכן ויובנטוס לשעבר לא ממש התאקלם במועדון אליו הגיע בינואר, ומנזס העיף אותו כבר ביולי בהחלטה שרירותית – גם אז זה הוגדר כפרידה "בהסכמה הדדית". מרסלו ראה בכך הפגנת כוח מוגזמת מצד הבוס, והיחסים בין השניים עלו על השרטון מהרגע הראשון. ובכל זאת, איש לא העלה בדעתו כי הפיצוץ יהיה כה גדול. עובדה היא כי הנשיא עצמו חשב שהכל בסדר, וכולם היו מרוצים בטקס הגדול לפני חודשיים.
מבחינת התוצאות נטו חל שיפור בעידן מנזס. פלומיננסה השיגה 9 ניצחונות ב-19 מחזורים בהדרכתו ועלתה מעל הקו האדום, אם כי עדיין נמצאת בסכנה ממשית. המאמן ביצע מהפכות בהרכב, ומרסלו מצא את עצמו לרוב על הספסל, בעוד דיוגו ברבוסה תופס את מקומו. מנזס שילב אותו רק כמחליף בשמינית גמר גביע ליברטדורס, אז הודחה הקבוצה בידי אתלטיקו מיניירו, והחילופים המאוחרים הפכו לשגרתיים גם בליגה. מול אתלטיקו פרנאנסה קיבל מרסלו 20 דקות, נגד ויטוריה 16 דקות, ובשבת התכוון מנזס להכניס אותו בדקה ה-90 ממש כאשר פלומיננזה הובילה 1:2 מול גרמיו.
איש לא חשב שהפיצוץ יהיה כה גדול. מרסלו (רויטרס)סביר להניח שכבר ראיתם מה קרה אז. מרסלו עמד על הקו כאשר המאמן ניגש אליו, דחף אותו לכיוון הספסל וקבע כי החילוף מבוטל. החלוץ ג'ון קנדי שולב על חשבונו, ועמוק בזמן הפציעות ספגה פלומיננסה פנדל שנוי במחלוקת. זה נגמר 2:2, ופליפה מלו הורחק מהספסל בגין קללות בכיוונו של השופט. שתי נקודות הלכו לאיבוד, אך זה היה משני בדרמה הגדולה באמת, ובמסיבת העיתונאים נדרש מנזס להסביר את הסיבה להתנהלותו. "שמעתי משהו שלא מצא חן בעיני", הוא אמר בלי לפרט. האם מרסלו התחצף אליו? האם, כפי שגרסו דיווחים מסוימים, ביקש המגן מהבוס לא לגעת בו?
האמת לא ברורה, אבל התוצאות ידועות. למחרת כבר הודיעה המועדון שהכוכב הגדול שלה שוחרר, וזה נעשה ככל הנראה לבקשתו המפורשת. מרסלו לא רצה עוד לקיים מערכת יחסים כלשהי עם מנזס, וההנהלה בחרה לקחת את הצד של המאמן – הרי אי אפשר לפטר אותו עכשיו כשהבוצה נלחמת כדי לא לנשור לליגה השנייה. ואם זה המצב, נדרשו סיבות טובות למהלך על מנת להרגיע את האוהדים.
עזב בטונים צורמים. מרסלו (רויטרס)לכן, באופן לא מפתיע, הודלפו מיד לתקשורת אין ספור האשמות כלפי מרסלו. סופר, למשל, כי מרסלו תמיד היה פצוע לכאורה לפני נסיעות ארוכות למשחקי חוץ על מנת להימנע מהן, והעדיף ליטול חלק רק במשחקי הבית. העיתונאי רפאל מארקס דיווח: "דיברתי עם גורמים במועדון, והעדויות מדהימות בחומרתן. תמיד היו לו תלונות על כל דבר. מרסלו התנהג בגסות כלפי עובדי המועדון, וגם כלפי חבריו לקבוצה. הוא לא היה פופולרי, והיו לו בעיות כמעט עם כולם. הוא הפגין זלזול כלפי מאמנים – גם דיניז, וגם מנזס. הוא פעל מאחורי גבם, ולכן היה קשה לקרוא אותו לסדר. בנוסף, הייתה לו השפעה רעה על השחקנים הצעירים. הוא אמר להם שאין טעם להתאמן קשה, כי כישרון לבדו יכול הספיק".
האמירה האחרונה לא מתיישבת עם ההיגיון, עוברת את גבולות הטעם הטוב וחושפת את השקר. תיאורתית אפשר להאמין כי מרסלו התנהל בהתנשאות ובזלזול, אפשר להאמין שהוא התבכיין והתלונן, אפשר להאמין שהוא ביים פציעות, אפשר להאמין שהוא התחצף למאמנים, אפשר להאמין שהוא חש עליונות. כל זה יכול היה לקרות עקרונית, אם כי יהיה קשה מאוד להסביר מדוע הנשיא הציע לו להאריך את החוזה אם זה היה המצב. אבל להגיד לשחקנים שהם לא צריכים להשקיע? זה לא ייתכן בשום תסריט. אם כבר היו לו תלונות, הוא היה עשוי לגעור בצעירים על כך שהם לא עובדים מספיק, ולטעון שהקבוצה נקלעה לתחתית בגללם. אחרי כל השנים בריאל מדריד, מרסלו יודע היטב שכישרון לבדו לא מספיק בשום אופן.
אמר לצעירים שרק הכישרון מספיק? מרסלו (רויטרס)לפיכך, גם יתר הדיווחים מוטלים בספק גדול, ואף אחד מחוץ למערכת לא יודע בוודאות מה קרה שם באמת. אנחנו כן מבינים שהפרידה הייתה מכוערת מאוד, וזה עצוב ולא הולם, כי לאגדה כמו מרסלו מגיע סיום מכובד הרבה יותר. האצטדיון של האקדמיה עדיין נושא את שמו, הציורים עדיין מפארים את הקירות, והחיפושית של סבא עדיין שם. מי יודע, אולי גם מרסלו ישוב פעם נוספת בתפקיד חדש כלשהו, אחרי שמנזס יפוטר ויהפוך לזיכרון ישן ולא רלוונטי. ובינתיים, נשאלת השאלה אם הקריירה שלו הסתיימה בגיל 36, או אולי הוא ימצא לעצמו הרפתקה חדשה ומעניינת.