מרסלו הברזילאי שעשה 15 שנים מדהימות כשחקן ריאל מדריד, שוחרר לאחרונה מאולימפיאקוס לאחר שעבר אליה ככוכב מהבלאנקוס. לאחר שלא חווה הצלחות על כר הדשא ומיעט לשחק, בקבוצה היוונית החליטו להיפרד משיאן התארים של ריאל, המגן בן ה-34 נתן ראיון נרחב לעיתונאי מרטין איינשטיין בו דיבר על הקריירה, ריאל מדריד, כריסטיאנו רונאלדו, החוויה הרעה ביוון וגם על הברזילאים של הבלאנקוס היום.
“היה לי המון מזל להיות שחקן ריאל מדריד, ראיתי את הכי טובים שאפשר”, פתח מרסלו את הראיון והמשיך: “בכל אימון היו מהלכים שגרמו לך לומר: ‘איך הוא עשה את זה?’, והשלושה שהפתיעו אותי יותר מכולם היו טוני קרוס, רודריגו ומודריץ’. אצל טוני, אי אפשר לדעת מה עובר לו בראש, תמיד נראה שהם בעולם משלו אבל השליטה שלו במגרש מדהימה. אצל רודריגו, הוא פשוט נולד עם כישרון טבעי, נראה שהוא זז לאט, אבל עם הכדור הוא זז מהר בצורה בלתי רגילה. יש גם את לוקה כמובן החמיא הברזילאי לחברו לשעבר לקבוצה: “אין באמת מילים לתאר אותו. אתה לא באמת יכול לצפות מה הוא הולך לעשות עם הכדור”.
אקס ריאל נשאל על אקס אחר של הבלאנקוס, כריסטיאנו רונאלדו: “שאנחנו מתחילים לשחק כדורגל, אנחנו יודעים שזה לא לנצח. ברור שכבר אין לו את המהירות שהייתה לו פעם, אבל הוא עדיין יכול לשחק בכל קבוצה בעולם. אנחנו מדברים על שחקן שהופיע 17 פעמים בקריירה ב-11 של פיפ”א, אחד הטובים ביותר ללא ספק”.
“למוריניו היו את השיחות הכי טובות”, אמר מרסלו כשנשאל לגבי המאמנים שעבר תחתם: “הוא מומחה בלהיכנס לך תוך הראש. זה הפך אותי לאגרסיבי ולוחם. אני חייב לומר שזידאן הוא מנהל הקבוצה הכי טוב שפגשתי. היו זמנים שקסיאס שיחק 25 משחקים ויותר, וקיילור נאבאס פשוט צחק על הספסל. כולם היו מרוצים תחת זידאן, וכולם היו רגועים”.
על הקשר המיוחד שלו עם ריאל מדריד: “מדריד זה הבית שלי. הגעתי לכאן בגיל 18 ולמדתי הכל על המקום הזה. למדתי מראול, קסיאס וראמוס הכל. לעזוב את הבית זה קשה, אבל תמיד הרגשתי שלא באמת עזבתי את ריאל מדריד. אני רואה את עצמי חוזר למדריד ועוזר לצעירים במועדון. לא אחזור בלי לעשות שום דבר, אבל לעזור לצעירים כמו שעזרו לי כשהגעתי בגיל 18 זה משהו שאני כן רוצה לעשות, לתרום את המעט שאני יכול”.
על הברזילאים שמככבים כיום בריאל, ויניסיוס, רודריגו ואדר מיליטאו אמר מרסלו: “הייתה להם הרבה סבלנות ועכשיו רואים את התוצאות. נראה שהם במועדון כבר 15 שנה, גם וואלוורדה ככה. כשהוא היה בקבוצת המילואים, אני וקאסמירו כבר דיברנו על כמה שהוא הולך להיות מיוחד, ראינו מה הוא יודע לעשות”.
לגבי היכולת של ריאל מדריד לבצע קאמבק אחרי פיגור: “המועדון הזה מלמד אותך דברים. השנה הראשון שלי הייתה קאמבק גדול בליגה הספרדית ואין בית ספר טוב מזה. ויני, רודריגו ופדה ידעו והם שאלו אותי המון על המשחקים הללו. עכשיו הם יודעים בעצמם והם בטוחים בכך שבנזמה יבקיע מתי שצריך ולוקה יבשל מתי שצריך, במיוחד בברנבאו”.
המגן הברזילאי נשאל גם לגבי עונת 2011, בה שוחקו ארבעה משחקי קלאסיקו רצופים: “זה היה משוגע. הרגשנו שכל שבוע זה כמו ליגת האלופות. זה היה מאוד מוזר ואני חושב שזה לא באמת עשה טוב לכדורגל, אנשים חיכו כל השנה לראות את ריאל משחקת נגד בארסה, אבל הריגוש הזה נעלם שם. מהעונה הזו המשחק שזכור לי יותר מכולם, זה הגמר שהיה בוולנסיה, כולם חשבו שאנחנו הולכים לנצח”.
לבסוף, נשאל מרסלו גם לגבי העונה האחרונה, שהייתה מהפחות טובות שעברו עליו בקריירה: “ידעתי שאני לא מגיע כדי לפתוח באולימפיאקוס, אבל שאלתי: ‘מה אני יכול לעשות כדי לעזור לקבוצה?’. נדפקתי שם בעיקר כי לא שיחקתי, אף אחד לא אומר שהוא מרוצה מלשבת על הספסל בכדורגל, ואם כן? אז הוא שקרן. זה בלתי אפשרי, התאמנתי הכי חזק שיכולתי ככה ידעתי, התמודדתי עם דני קרבאחל ולוקאס ואסקז והחארות האלה תמיד התאמנו הכי חזק שאפשר, אז רק ככה אני יודע לעבוד. הרגשתי שאני עוזר לחברים לקבוצה באימונים והרגשתי באמת מועיל, אבל זה הרגשה נוראית לשבת על הספסל”.
“אני ווינר, אבל זה פשוט חרא של הרגשה לשבת בחוץ, בעיקר כשאתה הקפטן ואתה לא משחק. אבל התחושה הגרועה ביותר שהייתה לי זה כשאמרתי לבן שלי שהמאמן לא רוצה שתשחק, שהוא לא סומך עליי. הדבר היחידי הטוב שיצא לי מהעונה הזו, זה שלמדתי להיות בן אדם טוב יותר”.