רגע האמת, מאני טיים, לנצח או ללכת הביתה, זמן הכרעות, או כל סופרלטיב שתבחרו. הפועל תל אביב תעלה הערב (רביעי, 21:30) למשחק שהוא על כל העונה שלה, אפשר לומר על העתיד שלה, כשהיא תתארח אצל ולנסיה למפגש השלישי והמכריע בסדרת חצי הגמר של היורוקאפ, זאת אחרי שהפסידה בהתמודדות הראשונה בספרד וניצחה בשנייה בסמוקוב.
להרבה שחקנים זה יהיה מיוחד, אין ספק, אבל יש תחושה שיש שחקן אחד שעבורו זה יהיה משהו מעבר, משהו באמת חריג, וזה בר טימור. טוב, אולי גם תומר גינת. אבל נתייחס לקפטן, בר טימור. אפשר לומר כבר שהגארד הוא סמל – הפריצה בהפועל, עליית הליגה איתה, העזיבה ליורוקאפ לאלבה ברלין ואז אחרי הצלחה בירושלים – הבחירה לשוב לאדומים מתל אביב.
המועדון אליו חזר טימור לא היה אותו אחד שהוא עזב. הפועל ת”א כבר התקבעה אז בליגת העל, הגיעה כמה פעמים לפלייאוף, היה לה אולם משלה בדמות היכל שלמה והתקציב לאט לאט עלה עוד קצת ועוד קצת, אבל ב-2020, כשהקפטן שב להפועל, התחילה העלייה המטאורית.
בר טימור בקדנציה הראשונה (חגי ניזרי)זה קרה בהדרגה: בעונה הראשונה המועדון נלחם על הישארות ושרד כשסיים במקום ה-10, בעונה השנייה ים מדר עזב, סרט הקפטן עבר לטימור והמועדון הגיע לפלייאוף והודח על ידי מכבי ת”א ברבע הגמר, אך גם הגיע לגמר הגביע רק כדי להפסיד להרצליה. עונה אחרי חברו הטוב תומר גינת הצטרף והעלייה רק נמשכה, כשהפועל סיימה שנייה בליגה, הגיעה עד לגמר, הפסידה למכבי וגם נרשמה ליורוקאפ, שם נעצרה ברבע הגמר.
עונה לאחר מכן הכל המשיך לגדול, כשגולת הכותרות לגדילה הייתה ההגעה של עופר ינאי. התקציב עלה ושוב היה גמר ושוב הפסד למכבי, ואז השנה הגענו לתקציב השיא וסגל המלא כוכבים. אז היה סגל שעלה ליגה, היה סגל ששרד ליגה, היה סגל שהגיע לפלייאוף, היה סגל שהגיע לגמר הגביע, סגל שהגיע לגמר הליגה, סגל שנרשם לאירופה, סגל שהודח ברבע גמר וסגל שהגיע לגמר, מה משותף לכל הסגלים הללו? כן, בר טימור.
בר טימור מרוצה (רועי כפיר)הוא עבר הכל בהפועל – עליות, הצלחות, ירידות, כושר טוב, כושר פחות טוב, היכל שלמה, היכל מנורה, הדר יוסף, אירופה, באמת הכל. חוץ מדבר אחד – חוץ מתואר. הוא חווה תארים בירושלים, אבל הוא יודע שהוא חייב לעשות זאת גם באדום מהמרכז, ואמנם ניצחון הערב זה לא תואר, אלא רק עלייה לגמר, אבל זה צעד עצום לשם והצהרת כוונות לכל אירופה.
טימור יודע שהרבה מונח עליו, אולי כמו תמיד, אבל היום יותר מתמיד. ג’ו רגלנד ככל הנראה לא ישחק במפגש, ים מדר בוודאי לא כשיר במאת האחוזים, פטריק בברלי עזב והקו האחורי דל מאוד, אז זה הזמן לפרוח. אחד המהלכים שדימיטריס איטודיס עשה שהבדילו בין שני המשחקים הוא שבראשון טימור קיבל 14 דקות ונועם יעקב 10, בשני טימור צמח ל-22 דקות ויעקב לא שותף בכלל.
בר טימור (רדאד ג'בארה)מבלי לפגוע כמובן ביעקב, קשה לראות מצב שהיווני ישנה את הרוטציה הזו מכיוון שניצח במפגש השני, ואפשר לצפות ששוב טימור יעבור את 20 הדקות. לא צריך לצפות מטימור ל-30 נקודות ו-10 אסיסטים, אבל כן מצופה ממנו להוביל ולככב יותר מהרגיל, בטח כשג’ו רגלנד כנראה לא כשיר וים מדר בטוח לא במאת האחוזים. בדקות שיקבל מצופה שירגיע את חבריו ברגעים הקשים, ויהיו רגעים קשים, לתת להפועל את הדקות הטובות בהן מדר יצטרך לנוח, ובגדול לעשות את מה שעשה במשחק השני.
שש נקודות, ארבעה אסיסטים, שלוש עבירות, שלשה אחת, זה מה שמצופה מטימור מבחינת מספרים, ואולי הפעם קצת יותר, אבל שוב – מצופה גם שינהיג, מצופה שרגע לפני עונשין יאסוף את חבריו על הפרקט למעגל קטן ויחדיר אמונה, כי הפעם הקהל לא יהיה שם כדי לעשות זאת. טימור יודע שהוא רחוק שלושה ניצחונות מלעשות היסטוריה, ואז – בודדים השחקנים שיכולים להגיד שהם חוו כל כך הרבה סוגי היסטוריה בתולדות מועדון הפועל תל אביב, כמו בר טימור. בעונה שעברה הכריז טימור ש”זו הקבוצה שלי”, אז זה הרגע שלו להוכיח. גם כשיש המון כוכבים, זה הרגע שלו להיות הכוכב ולהוביל, בין אם במספרים ובין אם במנהיגות.
בהפועל ת"א חוגגים את הניצחון עם הקהל