ישראל במלחמה – ובזמן הזה החרמות כלפי ספורטאים ישראלים ומקרי אנטישמיות כלפי נבחרות ישראל הולכים ומתרבים. זה לא שזה לא קרה עוד לפני פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, הרי גם בעבר היו ניסיונות למנוע מהכדורגל הישראלי להשתתף במפעלים הבינלאומיים, ג'ודאים שנאלצו להמתין שעות בשדות התעופה עד שקיבלו אישורי כניסה למדינות ערב והיו ניסיונות להחרים עוד נבחרות ישראליות כפי שעשתה מלזיה מול נבחרת הסקווש עד שמאבק שלם שהוביל האיגוד הישראלי גרם לביטול אליפות העולם במדינה.
אלא שבספורט הישראלי מרגישים כי כמות המקרים גדלה באופן ניכר בחודשים האחרונים. כזכור, לאחרונה שוב ההתאחדות לכדורגל הפלסטינית ניסתה לגרום לפיפ"א להשעות את הכדורגל הישראלי מפעילות בינלאומית אך בסופו של דבר המהלך נבלם וזה לא עלה להצבעה בקונגרס. היו אפילו מקרים נקודתיים של מחאה פוליטית מצד נבחרות יריבות, הרי איגוד הכדורסל האירי ונבחרת הנשים של אירלנד קיבלו לפני כשבועיים אזהרה רשמית מפיב"א שגינה את התנהגותן של שחקניות הנבחרת שחלקן לא עמדו בהמנון הישראלי וסירבו ללחוץ ידיים ליריבותיהן מישראל במשחק במוקדמות היורובאסקט.
המקרים הללו, בכדורגל ובכדורסל, היו מוכרים וגלויים לעיני כל. כעת, תחקיר ONE חושף כי התופעה מתפשטת ונוגעת בענפים נוספים. זה קורה עכשיו גם בשחייה, בהוקי קרח, ואפילו בענפים קטנים יחסית כמו קראטה ופריסבי – ענפים שהארגונים שמנהלים אותם קיבלו החלטות הזויות שעלולות להוביל לחרמות כלפי ישראלים בתחרויות ובמשחקים בינלאומיים.
דגלי אירלנד ופלסטין (רויטרס)"מדינות בעימות" לא ישתתפו בתחרויות שחייה וכדורמים?
לאחרונה איגוד השחייה העולמי חיבר מסמך טיוטה להצבעה, לפיו על "מדינות בעימות" יחולו הוראות קיצוניות מפלות בתחרויות, כמו הופעה ללא דגל, המנון או מדי הנבחרת של המדינה אותה הוא מייצג. האיגוד מאחד תחתיו את כלל ענפי השחייה כולל הכדורמים, כך שיש לו השפעה רחבה. ככל הידוע, המסמך עבר אישור ראשוני, אך לא אושר כמו שהוא בהנהלת איגוד השחייה העולמי אלא עם תיקונים מסוימים שעדיין לא פורסמו. מסמך ההנחיות, אגב, טרם נשלח לאיגודים במדינות החברות בארגון ולכן לא ברור מה אושר מתוכו, אם בכלל.
בכל אופן, לפי המסמך הראשוני שחובר, איגוד השחייה העולמי רשאי להגדיר מהי "מדינה בעימות" ויטיל מגבלות שונות על ספורטאים המגיעים מהמדינות הללו, כראות עיניו. על פי תוכן טיוטת המסמך, הספורטאים מאותן המדינות לכאורה לא יורשו להשתתף בטורנירים רשמיים של איגוד השחייה העולמי בהם יש מגע פיזי בינם לבין ספורטאים אחרים, כך שכפי הנראה הוא מתייחס בעיקר למשחקי כדורמים בינלאומיים, מהם יורחקו נבחרות שנמצאות במלחמה עם מדינות אחרות.
כמו כן, נכתב במסמך כי "שחיינים יורשו להשתתף בתחרויות אך ורק אם אין קשר חוזי ישיר בינם לבין סוכנויות ביטחון לאומיות או צבא שקשורים לממשלה של מדינה בעימות, ואם השחיינים לא הביעו תמיכה בסכסוכים כלשהם (לרבות כל צורה של ביטוי מילולי על סכסוכים פוליטיים או מלחמה כולל בהצהרות פומביות לרבות במדיה החברתית, השתתפות בהפגנות או אירועים תומכים במלחמה או בסכסוך, וענידת כל סמל לתמיכה בכל סוג של סכסוכים פוליטיים או מלחמה)". כמו כן, המנוני המדינות שבעימות לא יושמעו וספורטאיהן אפילו לא יורשו להתראיין בתחרויות ובמשחקים.
אנסטסיה גורבנקו (רדאד ג'בארה)מדינות רבות שנמצאות במלחמה או באזורי מלחמה כבר החלו לפעול בנושא על מנת להבין את המשמעויות. גם הוועד האולימפי ואיגוד השחייה בישראל פתחו בשיח מול הוועד האולימפי הבינלאומי בנושא. יש לציין כי בעולם קיימים כ-35 קונפליקטים בין מדינות, כך שלפחות 70 מדינות עלולות למצוא את עצמן בבעיה, כולל רוסיה ואוקראינה כמובן. בנוסף, אם ארצות הברית תפתח במלחמה, ייתכן כי גם ספורטאיה יושעו, כך שיש לכך השלכות כמעט לכל מדינה בסכסוך אזורי או במלחמה.
הקונגרס העולמי בפריסבי דן בהצעה לקרוא להפסקת אש בעזה
בקונגרס העולמי של ענף הפריסבי עלתה לאחרונה הצעה כי האיגוד העולמי יקרא להפסקת אש ברצועת עזה. את ההצעה יזמה הנציגות באינדונזיה, מדינה מוסלמית שמסרבת לקיים קשרים דיפלומטיים עם ישראל ובדרך כלל לא מאפשרת לספורטאים ישראלים להיכנס לשטחה כדי להשתתף בתחרויות ובאירועי ספורט.
הודעה על כך נמסרה באוגוסט לאיגוד הישראלי על ידי יו"ר איגוד הפריסבי הבינלאומי, רוברט "נוב" ראוך, שהודיע כי הקונגרס העולמי ידון בהצעה הקוראת להפסקת האש בעזה ולכן הוצע לישראלים לנאום במשך שתי דקות לפני ההצבעה מתוך עשר הדקות שיוקדשו לנושא בקונגרס.
דגלי ישראל מונפים (רדאד ג'בארה)בישראל התנגדו לכך ופנו ליו"ר איגוד הפריסבי העולמי בשאלה: "איך הצעה כזאת עולה לדיון, אם האיגוד העולמי הוא ארגון ספורט ולהצעה אין שום קשר לספורט? אנא הבהירו לפי אילו חוקים האיגוד באינדונזיה פועלים". האיגוד הישראלי נקט בעמדה נחרצת שדרשה להימנע מקיום הדיון וההצבעה בקונגרס העולמי, משום שלפי התקנון האיגוד העולמי ניטרלי מבחינה פוליטי וכל סוג של דיון או מחאה בעלי אופי פוליטי, דתי וכדומה אסורים במסגרת האיגוד: "זה ייתן פתח לדיונים נוספים ממניעים פוליטיים, האם ישראל תוכל להגיש הצעה בנוגע לסכסוך בעזה הדוגלת בקריאה לשחרור בני הערובה שבידי ארגון חמאס?".
האיגוד העולמי הבהיר בתגובה כי "רוב חברי ההנהלה מתנגדים להצעה משום שהם מעדיפים להתמקד בקידום הספורט ולכן אין סיבה להתערב בכל נושא פוליטי, אך עם זאת הוחלט לכבד את זכותו של האיגוד האינדונזי להעלות על סדר היום הצעה שכזאת במסגרת חופש הביטוי". בסופו של דבר ההצעה עלתה, אך לא עברה בהצבעה.
"זה לא ראוי ובטח שלא בפריסבי, ענף ספורט שנשען על שיח, כבוד בין שחקנים ושיפוט עצמי. ברגע שהכניסו פוליטיקה לספורט זה שלל את כל הערכים האלה", אמרה איילת בן ציון, מנכ"לית התאחדות הפריסבי, שהייתה במוקד העניינים בשיחות מול האיגוד העולמי. "מתפתחת תופעה מסוכנת מאוד בספורט העולמי. אני חוששת שיתייחסו אלינו כמו לרוסיה ויאמרו שהשחקנים שלנו יכולים לשחק תחת רק דגל ניטרלי ולמעשה ירחיקו את נבחרות ישראל. אנחנו הודפים את זה בינתיים, אבל זה מרגיש כאילו מתחילים להתייחס אלינו כפי שמתייחסים לספורטאים הרוסים. זו בעיה. אני מבינה שהמדינה עסוקה כרגע בדברים חשובים יותר מאשר הנוכחות שלנו בספורט העולמי, אבל צריכה להגיע התערבות מדינית כי מנסים להרחיק אותנו מהספורט".
דגל ישראל ביציע (רדאד ג'בארה)דווקא אחרי ריסוס כתובות אנטישמיות: ה-CAS גיבה הרחקת ישראלים מתחרות
בן ציון מרגישה את זה כי רק לאחרונה קרה אירוע כזה בענף הקטן והחביב הזה. בקיץ האחרון התקיימה אליפות אירופה עד גיל 17 לאולטימייט פריסבי בגנט. לפני התחרות, פנה האיגוד העולמי לנבחרת הישראלית והודיע לה כי משיקולי ביטחון על הנבחרת להופיע ללא סממנים ישראליים, ובנוסף הנבחרת תשחק את כל משחקיה במגרש נפרד במיוחד עבורה והספורטאים לא יוכלו להשתתף באירועים חברתיים כמו טקס הפתיחה. הנבחרת הישראלית לא הסכימה לקבל את התנאים הללו, אבל הסכימה לשחק במתחם מאובטח ולא במרחב פתוח כמו יתר הנבחרות.
אלא שערב פתיחת התחרות, הושחתו קירות המגרש המיוחד שהיה מיועד לישראלים עם ריסוס כתובות נאצה אנטישמיות נגד ישראל. בתגובה, המארגנים הודיעו על דחיית פתיחת התחרות ב-24 שעות. יום למחרת, שעות לפני המשחק הראשון, הודיע האיגוד העולמי שבסיסו בארצות הברית כי ראש העיר גנט לא מאשר השתתפות של נבחרת ישראלית באירוע ולפיכך היא מסולקת מהתחרות ונדרשת גם לא להגיע לצפות במשחקים האחרים. הנבחרת פנתה למוסדות השיפוט הפנימיים של האיגוד העולמי בבקשה לקבל צו למניעת קיום התחרות או לדחות אותה, אך האיגוד העולמי התעלם ולא השיב לפנייה.
בחלוף יממה, פנתה הנבחרת ל-CAS בבקשה לקבל צו דומה. ה-CAS השיב, בחלוף 24 שעות, כי הבקשה לצו נדחית וכי הנימוקים להחלטה יימסרו בהמשך. לפני כשבוע התקבלו הנימוקים, ובהחלטה המלאה נכתב: "זכותו של חבר האיגוד הפריסבי העולמי להשתתף באליפות אירופה לנוער לא מוחלטת. ההחלטה התבססה על צו ראש העיר גנט, שהחריג את השתתפותם של הישראלים מסיבות ביטחוניות. ביטחונם של הנבחרות היריבות, שחקניהן ואף השחקנים הישראלים עצמם גובר על האינטרס של המבקש להשתתף בתחרות. ספק אם אמצעי אבטחה משופרים או העברת האירוע למקום אחר בזמן קצר כל כך היו אפשריים ומבטיחים את ביטחונם של המשתתפים".
הנימוקים של ה-CAS לתמיכה בהרחקת הישראלים מתחרות הפריזבי בגנט (צילום מסך)לדבריה של עו"ד דליה בושינסקי שליוותה את הסיפור, "ההחלטה, לפיה, במאזן הנוחות יש לקיים את התחרות גם ללא כל המתחרים, ולפיה על המדינה שסולקה מהתחרות למצוא חלופה לקיום המשחק - היא החלטה שלא רק שחותרת תחת אושיות הספורט, אלא גם עומדת בסתירה ישירה לצ'רטר האולימפי ולמדיניות הוועד האולימפי הבינלאומי והנחיותיו לכל מארגני תחרויות, לפיהם על הארגונים הבינלאומיים לוודא שהמדינות המארחות מסוגלות לארח את כל המשתתפים ולא רק את חלקם. מדובר בהחלטת ביניים, אך עדיין - זו החלטה מטרידה".
סוללת עורכי דין משתתפת בייצוג של הישראלים בתיק הזה. בנוסף לעו"ד בושינסקי שמובילה את המאבק המשפטי, הצטרף לייצוג גם גם משרד עורכי הדין הגדול WilmerHale מניו יורק, בראשות עו"ד רוס פירסנבאום, שעושה זאת בהתנדבות למען זכותה של ישראל להשתתף בתחרויות בינלאומיות כמו כל מדינה אחרת.
חקיקה מתחכמת: איגוד ההוקי קרח יבחר מי ישתתף בתחרויות
גם באיגוד ההוקי קרח העולמי צצות התנגדויות ונעשה ניסיון להרחיק ישראלים. כידוע, לפני כשנה החליט איגוד ההוקי קרח הבינלאומי לסלק את הנבחרות הישראליות מכל התחרויות לשנת 2024, לכאורה "משיקולי ביטחון" בטענה כי המדינות המארחות אינן יכולות להבטיח את ביטחונם של כלל המשתתפים כל עוד ישראל משתתפת בתחרות.
שינוי בתקנון איגוד ההוקי קרח העולמי (צילום מסך)איגוד ההוקי קרח הישראלי, בשיתוף עם הוועד האולימפי, הגישו עתירה לבית הדין הפנימי של האיגוד וזכו בפסיקה מוחצת, בה נקבע כי התנהלות הייתה מפלה וכי על האיגוד העולמי לאפשר לכל החברות בו להשתתף בתחרויות. האיגוד העולמי, אגב, לא ערער ל-CAS על פסק הדין.
והנה, בחלוף כשמונה חודשים ממועד מתן פסק הדין, מצא איגוד ההוקי קרח העולמי דרך חדשה להכשיר סילוק עתידי של נבחרות ישראל מהתחרויות בעתיד, והפעם על ידי תיקון בחוקת הארגון. באסיפה הכללית שהתקיימה ב-27 בספטמבר אושר התיקון לחוקת האיגוד העולמי להוקי קרח, לפיו: "לאיגוד ההוקי קרח העולמי תוענק הסמכות להדיח נבחרת לאומית, שחקן, מאמן, נציג רשמי וכדומה אם קיים סיכון לרווחתם, לבטיחותם, לאבטחתם או לחופש של כל משתתף בתחרות רשמית".
עו"ד דליה בושינסקי הבהירה: "התיקון הזה עומד גם הוא בניגוד לצ'רטר האולימפי ולהנחיה של הוועד האולימפי, כיוון שהוא מסמיך את האיגוד, ככל שנדרש משיקולי ביטחון, לסלק כל יחיד או נבחרת מכל תחרות, ומעמיד את הסמכות הזו מעל לכל חוק אחר. מדובר בפעולת תגובה לפסק הדין בו נקבע כי שיקולי הביטחון לא יכולים לגבור על השיקולים האחרים, כגון זכות ההשתתפות השווה של כל חברי האיגוד. יש לנו יסוד סביר מאוד שהתיקון הזה נועד להכשיר את סילוק נבחרות ישראל מהתחרויות הקבועות לשנת 2025, וביקשנו מהוועד האולימפי הבינלאומי לפעול במישרין מול איגוד ההוקי קרח ולהבהיר שהמדיניות הזו לא מקובלת עליו".
נבחרת ישראל בהוקי קרח (kostadin andonov, IIHF)שכחו להזמין את הישראלי? "לא, זה אירוע פרטי"
לאחרונה ישנן גם חרמות אישיות כלפי ספורטאים ישראלים. גילעד רוקח, קראטיסט שזכה בטורניר גביע העולם בשנה שעברה, לא זומן לתחרות גביע העולם אליה הגיעו עשרת הטובים בעולם שנערכה בפולין. באותה התחרות שנערכה באוזבקיסטן שנה קודם לכן, רוקח זכה במקום הראשון, ולכן לא סביר שהוא לא זומן אליה.
האיגוד הבינלאומי טען כי מדובר באירוע "פרטי" וכי "הטלוויזיה הפולנית בחרה את המשתתפים". גם במקרה הזה, לדבריה של עו"ד בושינסקי, "הדברים נעשים במחשכים או בדקה ה-90 ובכוונת מכוון. ניסינו לעזור משפטית והשגרירות שלנו בפולין ניסתה למצוא פתרון, אבל לא הצלחנו - והוא לא התחרה".
גילעד רוקח שיתף בתחושותיו וסיפר: "התחרות התקיימה בלעדיי, ראיתי אותה בטלוויזיה הפולנית והרגיש לי שאני צריך להיות שם. זה אכזב אותי. זה הרגיש ממש כמו חרם, כתבתי על זה לקולגות מהעולם שאמרו לי שזו שערורייה. אני עובד קשה ומשיג הישגים בעבודה קשה, וזה עצוב שמחרימים אותי כי אני בא מדת מסוימת או ממדינה מסוימת. ברגע שלוקחים לנו את הזכות להתחרות, אנחנו חייבים לעמוד על שלנו ולדבר על זה. צריכים לשים את הפוליטיקה בצד, אני ספורטאי שבא להתחרות כמו כולם, וכן גם לייצג את המדינה שלי".
גילעד רוקח (שחר הושמנד)גם באליפות אירופה בסופטבול שנערכה בהולנד היו בעיות דומות. המארגנים ביקשו מההתאחדות האירופית להודיע לנבחרת ישראל שלא תגיע לאירוע, אך ההתאחדות האירופית התנגדה. לאחר מכן, המארגנים ביקשו שהם יגיעו ללא סממנים ישראלים, אבל גם זה לא היה מקובל עליה - ובסופו של דבר הוחלט רק להזיז את הנבחרת הישראלית למלון מחוץ לעיר המארחת כדי לשמור על ביטחונן של כל המשלחות, כך שהישראלים שיחקו ולא הייתה שום מחאה מקומית נגדם.
המזל במקרה של הסופטבול הוא שבראש ההתאחדות האירופית עומד המנכ"ל הישראלי עו"ד עמי ברן, שהיה שם כדי לבלום את ניסיון החרם הזה. ברן, מוותיקי מנהלי הספורט בישראלי המשמש גם כיו"ר איגוד האתלטיקה הישראלי, הבהיר בנוגע למקרה: "ההתאחדות האירופית הודיעה להם שזה לא מקובל למנוע מישראלים לא להגיע לתחרות ובסופו של דבר נבחרת ישראל השתתפה בה. חשוב לפעול במקרים מהסוג הזה ולהתעקש על כך שישראל תוכל להשתתף באירועים בינלאומיים".
בישראל מתכוננים למאבקים נוספים
ומה עושים במדינה מול גל החרמות? לאור ריבוי המקרים, גופים שונים נערכו לנושא והחלו לפעול. יו"ר הוועד האולימפי בישראל וחברת הוועד האולימפי הבינלאומי, יעל ארד, מכירה את המקרים הללו לעומקם ופועלת בנושא מול הוועד האולימפי הבינלאומי, בשיתוף עם המנכ"ל גילי לוסטיג והיועץ המשפטי עו"ד גיל עטר שמסייעים לאיגודים ולנבחרות. לאחרונה, אף הועברו מסרים מהוועד האולימפי הישראלי לכל מנכ"לי האיגודים כיצד יש להתנהל במקרים מהסוג הזה.
יעל ארד (הוועד האולימפי)גם אנשי משרד התרבות והספורט מטפלים נקודתית במקרים מהסוג הזה מול משרדי הממשלה השונים, אך אין ספק כי המדינה צריכה להתעורר ולפעול באופן רחב יותר עם הקמת צוותי פעולה. במקביל, אגב, גם חבר הכנסת סימון דוידסון הקים צוות מיוחד לטיפול בנושא, בשיתוף עם נציגי משרד החוץ, משרד התפוצות, שגרירויות, מנהלים בכירים בספורט ועורכי דין שזמינים בכל מצב על מנת לטפל במהירות האפשרית במקרים נקודתיים של ספורטאים ישראלים שהוחרמו.
ח"כ סימון דוידסון הדגיש: "אני רואה חשיבות עליונה בהמשך השגרה של הספורט הישראלי בכל תחרות בינלאומית. מדינת ישראל צריכה לטפל במיידי ובדחיפות בכל ספורטאי או קבוצה שלא יכולים לשחק או להתחרות בגלל תופעות של אנטישמיות. אסור לוותר, אף לא לרגע, לשום איגוד ולשום ארגון בינלאומי כי הספורט חייב להיות נקי מפוליטיקה".
עו"ד אפרים ברק, שרשם הישג גדול לאחרונה מול פיפ"א כאשר מנע את הרחקת הכדורגל הישראלי מפעילויות בינלאומיות, ביחד עם יו"ר ההתאחדות לכדורגל שינו זוארץ, סבור כי יש לעבוד מול האיגודים וההתאחדויות באופן שוטף כדי להימנע מכך - מעבר לכך שגם המדינה חייבת לפעול במישור המדיני.
יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ בטקס (ההתאחדות לכדורגל)עו"ד אפרים ברק ציין: "החרמות לא התחילו היום. בעשור האחרון, לצערי, רוב ארגוני הספורט עשו זאת. הרי כמה פעמים היו ג'ודאים שהמתינו בשדות התעופה כדי לקבל ויזה למדינה מסוימת רק בשביל להתחרות בה וכמה חרמות של ספורטאים אחרים היו באיגודים כאלה ואחרים? לא מעט פעמים. הדברים האלה לא טופלו כמו שצריך, לא על ידי ארגוני הספורט ולא על ידי מדינת ישראל. חלק גדול ממה שאנחנו רואים עכשיו זה תולדה של הזנחת התחום הזה לאורך שנים".
לדבריו, "צריך לנהל את המשברים הללו ולחיות אותם. בכדורגל, בגלל שנקלענו לפני כמה שנים למאבק הכי קשה שנעשה נגד ההתאחדות לכדורגל בישראל, מאז 2015 העניין הזה מטופל באופן שוטף בכל פעם שהוא עולה מחדש, בהליכים פוליטיים ומשפטיים כאלה ואחרים. לשמחתי הצלחנו למנוע את זה פעם אחר פעם, כי טיפלנו בזה לאורך השנים, וזה ההבדל בין הכדורגל לענפים אחרים. חוץ מעו"ד דליה בושינסקי אני לא רואה הרבה עורכי דין שמתגייסים לטובת העניין ורצים לסייע לספורט הישראלי, בעוד שלאחרונה זה רק הולך ומתגבר כחלק מקמפיין עולמי שלם נגד מדינת ישראל".
בנוסף, עו"ד אפרים ברק טוען כי "הניסיון מלמד אותנו ששנים מדינת ישראל וארגוני הספורט בישראל הזניחו את העבודה ביחסים בינלאומיים. לו זה היה מטופל נכון גם על ידי האיגודים, התופעה הייתה הרבה פחות חריפה כיום. זה מחייב מאבק משפטי ופוליטי, אבל במישורים האלה האיגודים הישראלים לא עשו מספיק, מתוך תפישה שגויה שרצוי לא לקלקל את היחסים עם האיגוד הבינלאומי ועדיף שלא להתעמת איתו, וזו טעות חמורה. יש פה בעיה ואם קורה משהו כזה, עדיף מיד לעלות על טיסה למטה של אותו הארגון באירופה, להיפגש עם ראשי הארגונים הבינלאומיים ולהיאבק בזה - אחרת נראה עוד ועוד מקרים מהסוג הזה".