ג’יימי וארדי נשאל לאחרונה מי השחקן שהוא הכי התקשה לשחק מולו והשיב בלי היסוס: “וינסנט קומפני”. קפטן מנצ’סטר סיטי לשעבר היה אחד הבלמים הטובים בפרמייר ליג בעשור הקודם ואחד האחראים להפיכת המועדון לכזה ששייך לטופ העולמי, עכשיו הוא מנסה לייצר לעצמו גם שם של מאמן שראוי לרמות הגבוהות, אחרי שקיבל את הזדמנות חייו בבאיירן מינכן.
לקומפני היה הרבה מאוד מה להפסיד כשהוא מונה לתפקיד. באיירן רק איבדה את האליפות אחרי 11 עונות רצופות ולראשונה מ-2011/12 סיימה ללא אף תואר והתחושות סביב המועדון היו בהתאם. אבל כמו השחקן שהוא היה, הבלגי הביט לאתגר בלבן של העיניים ולקח אותו בשתי ידיים. שישה חודשים בדיוק עברו מאז מונה רשמית ובמינכן הוא כבר הפך לשם דבר.
לותר מתאוס הפריז לומר ש”הוא לא ראה את באיירן משחקת ככה מאז ימי פפ גווארדיולה”, עיתונאים צוטטו גורמים מתוך הזבנר שטראסה שמעידים על עבודה שמזכירה את הקטלוני ועוד לפני שקומפני הספיק בכלל להביא הישג מינימלי הוא כבר הוכתר ליורש פוטנציאלי של המאמן הכי טוב בהיסטוריה. אבל אז הגיעה ברצלונה, היריבה נגדה באיירן חגגה בדרך קבע.
שלושער של ראפיניה, שער כואב של האקס המיתולוגי רוברט לבנדובסקי ובעיקר הפקרות הגנתית ממדרגה ראשונה הוציאה את השדים מהארון. בכותרות אחרי ה-4:1 במונז’ואיק כבר כולם פקפקו בשיטה של קומפני, דיברו על ההתעקשות לשחק עם קו הגנה גבוה וצמד הבלמים, דאיו אופמקנו וקים מין ג’ה, היו במוקד וספגו לעג רב כמו גם השוער הגדול מנואל נוייר.
אבל קומפני לא נבהל. כמו שהוא לא התרגש מהמחמאות המוגזמות שבאו קודם, הוא נותר מפוקס, אבל המשיך בתהליך הגדילה האישי שלו וידע להסיק מסקנות ולבצע התאמות בהגנה. מה שקרה אחר כך הוא פשוט מדהים. באיירן יצאה מאז לרצף של שבעה ניצחונות רצופים בהם שמרה על שער נקי, הכי טוב שלה מאז 2011, כשהיריבות כמעט לא מסכנות את השער.
לאורך הרצף הזה בלטו מעל כולם אופמקנו וקים. הצרפתי ידוע בבעיות מנטליות וחוסר ביטחון שגורם לו לאבד את זה לפעמים, הקוריאני סבל מחבלי הלידה של מעבר למועדון על. מי שהיה שם בשבילם אחרי התבוסה לברצלונה היה המאמן, בלם אגדי שעבר הרבה מאוד בקריירה, שידע לתת מילה נכונה, לא לפקפק בהם לרגע ולהמשיך לדחוף את השניים לשיא היכולת. נכון, אפשר להגיד שלא הייתה לו ברירה כי בכל זאת אלה צמד הבלמים שלו והוא היה מוכרח ללכת איתם, אבל קומפני הצליח למנוע את המשבר הראשון העונה.
אחרי הופעת מסטרקלאס של קים מול פאריס סן ז’רמן, בה הוא גם כבש שער בכורה בליגת האלופות והכריע את המשחק עם 0:1, קומפני אמר: “זה הכול עניין של ביטחון עצמי”. גם מקס אברל מנהל מחלקת הספורט התייחס לכך: “יש לנו צמד בלמים שכשיש להם ביטחון הם טובים מאוד, קיבלנו החלטה ללכת איתם על סמך עובדות ורעיונות של איך אנחנו רוצים לשחק”.
אחרי התבוסה לברצלונה קומפני הבין שלמרות הרצון לשחק עם קו הגנה גבוה ולחץ על היריבה, הוא מוכרח להימנע ממצבים שבהם קים ואופמקנו נשארים לבד במתפרצות. ברצף האחרון אפשר לראות עבודת הגנה שמתחילה אצל הארי קיין וג’מאל מוסיאלה, קינגסלי קומאן ולירוי סאנה שיורדים עם המגן עד הרחבה. עם הורדת הלחץ משני הבלמים הביטחון שלהם זינק.
כשקומפני הגיע לאימון הבכורה שלו בבאיירן הוא זיהה שני בלמים שהזכירו לו את עצמו, את השחקן שווארדי העיד שהיה לו הכי קשה להתמודד מולו. קומפני סיפר: “מהשבוע הראשון ראיתי שלחלוצים לא כיף באימונים מול הבלמים שלנו, ידעתי שיש שם משהו, ידעתי שיש לנו אנרגיה ואישיות טובה בסגל. היה חשוב לי שחלוצים יסבלו מול ההגנה שלנו, אפילו באימון”.
ובכל זאת, גם קומפני יודע שעם כל הכבוד לרצף המצוין הקבוצה שלו עדיין לא עשתה כלום. אולי הנס הנשיא לשעבר כבר התחיל לחגוג אליפות בפומבי, בעוד שהמאמן, לצד הביטחון הרב שהוא מקרין להגנה שלו, אמר: “בתור בלם אתה לא יכול לומר ‘אני הכי טוב’ אחרי משחק אחד. אתה צריך 10-15 משחקים כדי להיות מסוגל לומר ‘אולי אני לא רע’. אנחנו בדרך הנכונה, אבל צריכים להמשיך לעבוד ולהשתפר”. המנטליות הזו של קומפני הביאה את באיירן לרצף שבעה משחקים בלי ספיגה, אבל זה לא יהיה שווה כלום בלי תואר.
המבחן האמיתי התחיל מול פ.ס.ז’, ברצף משחקים קשוח שימשיך הערב (שבת) ב-19:30 מול בורוסיה דורטמונד, קבוצה בלתי מנוצחת בזיגנל אידונה פארק, ומול באייר לברקוזן בשמינית גמר הגביע. הצרפתים לא הצליחו לעצור את הרצף ואם קומפני יעבור בהצלחה את שני המשחקים הקרובים תהיו בטוחים שהקולות החיוביים יצופו מסביב שוב. הוא בטוח יישאר רגוע.