פטר אוניקאצ'י הפך מאז שהגיע לישראל לאחד החלוצים היותר טובים בליגה הלאומית. הניגרי בן ה-30 ראה בישראל לא רק כמקום העבודה, אלא כבית שלו וקיבל בשנה האחרונה גם תעודת זהות כחולה ונחשב לישראלי לכל דבר ועניין.
הוא נישא לאישה ישראלית, התחבר למדינה ואפילו החל לשיר את ההמנון הלאומי. בחודש ינואר שעבר, הוא עבר לעירוני קריית שמונה, העפיל עמה לליגת העל, אך כפי שקרה לו לא מעט בשנים האחרונות, הוא לא קיבל את הצ'אנס בליגה הבכירה. הוא עבר להפועל עכו ורושם כבר שישה שערי ליגה, כולל צמד בניצחון על הפועל כפר סבא ביום שישי האחרון.
כעת, בראיון מיוחד למדור "לאומית במוקד", הוא מדבר על העונה שעוברת על קבוצתו, מסביר מדוע הוא לא בליגת העל, מתייחס לחיבור לארץ הקודש וגם חושף את השיחות עם חבריו, בהן הביע את תמיכתו המוחלטת בישראל בחודשים קשים אלו.
פטר, מה קרה להפועל עכו בתחילת העונה?
"אני חושב שההכנה לעונה לא הייתה כל כך טובה ולא הגענו מוכנים. כשהגעתי לקבוצה, הבנתי שהייתה אי ודאות אם הקבוצה תשחק בליגה הלאומית או שלא ואז הגיע הבעלים החדש צחי נקש. לא היה מחנה אימונים בתחילת העונה וצחי ניסה לעשות את מה שהוא יכול כדי לסדר את הקבוצה".
ניצחתם במחזור שעבר במשחק הבכורה של ירון הוכנבוים, זה מאמן שאתה מכיר.
"עבדתי עם ירון במשך שנתיים ברמת השרון והייתה לנו תקופה ביחד. הוא מאמן שמאמין בי ונותן לי ביטחון וכך גם אני בו. לפני שהוא הגיע, הייתה לנו שיחה ושמחתי שהוא מגיע. אני מאמין שהוא יעזור לנו להשתפר ולטפס מהמקום בו אנחנו נמצאים. לדעתי אנחנו ראויים ליותר מהמקום בו אנחנו ממוקמים עכשיו".
המטרה היא רק לשרוד בליגה או שאתה מאמין שאתם יכולים לכוון להיאבק על הפלייאוף?
”אני לא יודע לגבי אחרים, אבל אני מכיר את הליגה הזאת ומאמין שהכול אפשרי. אם נתחיל לנצח ולצבור נקודות, אי אפשר לדעת מה יהיה. אנחנו צריכים לעבוד קשה ולהשיג נקודות. גם לקבוצות שבצמרת אף אחד לא מבטיח שום דבר, הדברים יכולים להשתנות".
איך אתה רואה את העתיד של המועדון?
"מאז שצחי נקש הגיע, הרבה דברים השתנו והשתפרו. יש פה דברים חדשים שלא היו בעבר ואני חושב שהוא הביא הרבה אנרגיה ורצון לקחת את עכו לרמות הגבוהות. אולי זה לא מתבטא עד עכשיו בתוצאות, אבל אני מאמין שגם אם זה ייקח כמה שנים, זה יכול לקרות".
העפלת עם עירוני קריית שמונה לליגת העל ופתחת איתה את העונה. למה לא המשכת שם?
"כל אחד רוצה לשחק בליגת העל בסופו של דבר. אחרי שהעפלנו לליגת העל, פתחתי את העונה עם ק"ש אבל החיבור וההבנה שלי עם המאמן (שי ברדה) לא היו טובים. הרצונות של שני הצדדים אולי לא היו מספיק תואמים וקיבלנו החלטה שניפרד. הבנתי שאני צריך ללכת לכיוון אחר. אני לא מאוכזב שאני לא שם, כי אני רוצה להיות במקום מתאים עבורי וליהנות מכדורגל".
אבל זו שאלה שמלווה אותך: אתה מבקיע לא מעט שערים בליגה הלאומית אבל אתה לא מקבל את הצ'אנס בליגת העל.
“קודם כל, אני שחקן שמאמין בעצמו. אני מכיר את כל השחקנים בליגת העל ואת הליגה, כי אני כמה שנים פה. לאנשים קל לדבר דברים כאלה ואחרים על שחקן, אבל מהצד שלי, לא קיבלתי את הצ'אנס בק"ש. אם הייתי מקבל את הצ'אנס בק"ש בליגת העל ולא מרשים, הייתי אומר אוקיי. אני חושב שאני יותר בשל כיום, כי בפעם הקודמת ששיחקתי בליגת העל, זה היה בעכו בשנה הראשונה שלי בישראל. אני לא חושב שליגת העל היא יותר קשה מהליגה הלאומית, אני לא רואה יותר מדי הבדלים".
אבל יש לך הסבר למה מאמנים או אנשי מקצוע לא לוקחים אותך לליגת העל?
"בכדורגל, לכל אחד יש את הדעה שלו. אני יודע מה אני יכול להביא לקבוצות בליגת העל. כשהייתי ברמה"ש, שיחקנו נגד מ.ס אשדוד והייתי השחקן המצטיין. בכל פעם כששיחקתי נגד קבוצות בליגת העל, הוכחתי מה אני שווה. אגיד לך משהו: בישראל, כשאתה מקבל את הצ'אנס הראשון שלך בליגת העל ואתה פחות בולט, אז אומרים לך שזה מספיק ולא צריך לתת הזדמנות שנייה. בכדורגל זה לא עובד ככה: כדורגל זה כדורגל ואין מבחינתי עניין של להכליל או להבדיל בין ליגת העל לליגה הלאומית.
"ראינו בגביע מפגשים בין קבוצות מליגות נמוכות לקבוצות מליגת העל. כדורגל בסופו של דבר בנוי הרבה על המנטליות ומבחינה מנטלית אני מאמין שאני יכול לשחק בכל קבוצה. אי אפשר להגיד לי שכל החלוצים בליגת העל יותר טובים מכל החלוצים בליגה הלאומית. פשוט מעריכים אותם לפי הליגה בה הם משחקים. בכדורגל, אם אתה טוב אז אתה טוב וזה לא עניין של באיזו ליגה אתה משחק. אתה רק צריך מאמן שיאמין בך. יש חלוצים בליגת העל שלא כובשים כמה חודשים ועדיין נשארים שם, כך שזה עניין של מאמן שמאמין בך".
יש לך מטרה או אתה מאמין שתהיה שוב בליגת העל?
"לפני שהגעתי לק"ש היו לי הצעות מליגת העל: מהפועל תל אביב, מהפועל חדרה ומאשדוד ובחרתי את ההצעה של ק"ש מהליגה הלאומית. אם הייתי רוצה לשחק בליגת העל, הייתי חותם שם, אבל הסתכלתי על התנאים וראיתי שק"ש היא טובה עבורי. אני לא לחוץ לשחק בליגת העל, אני רק רוצה לשמוח ולחייך בכל פעם שאני עולה על כר הדשא".
דיברת על שמחה. נראה שאתה נהנה בישראל והתחברת מאוד למדינה.
"עוד לפני כשהגעתי, ידעתי שישראל היא סוג של בית. אבל מהרגע שדרכתי פה ושיחקתי פה שנתיים בהתחלה, התחלתי להרגיש יותר מחובר ויותר בנוח. אני מרגיש היום בבית, נישאתי לישראלית וקיבלתי את האזרחות ואני לא רואה היום הבדל בין ניגריה לישראל. אני מרגיש יותר בבית פה כי המשפחה שלי כאן ואני מרגיש ישראלי".
יש לך תוכניות להישאר לגור פה גם אחרי הפרישה?
"אני לא חושב שתוכניות אחרי הפרישה צריכות להגדיר משהו. אני כבר כאן, אני כבר ישראלי וזה הבית שלי. אני לא צריך לתכנן להישאר פה, אני כבר פה. אני מרגיש ישראלי לחלוטין, אני שייך לכאן וכל מה שנוגע לישראל נוגע גם אליי".
מה היה הרגע הראשון בו הרגשת את החיבור לישראל?
"כשעזבתי את כפר סבא אחרי שנתיים פה, משהו גרם לי להרגיש שאני מתגעגע. חתמתי בווייטנאם ובסוף התקופה אמרתי לקבוצה שאני רוצה לעזוב ולחזור לישראל. זה עניין של תחושה, איפה שאתה מרגיש שהבית שלך. זאת הסיבה שחזרתי לפה, אני גר פה ומרגיש אחד מהישראלים".
איך הרגשת כשהתחילה המלחמה?
"אני לא רואה הבדל ביני לבין שאר הישראלים, אני חלק מכולם. כשהמלחמה התחילה, התקשרו אליי החברים שלי וגם המשפחה שלי. אמרתי להם שזה הבית שלי ואם משהו קורה בישראל, אני נשאר פה ולא הולך לשום מקום. אמרתי שהכול בסדר, שאני רוצה להרגיש את מה שהישראלים מרגישים ולהיות פה. לעבור את זה עם כולם בתקופה הלא קלה הזאת. זה מה שגורם לי להרגיש ישראלי אמיתי".
המעשה הכי מרגש שלך היה כששרת את ההמנון הלאומי של ישראל.
"זה אחד הדברים שאני הכי אוהב בישראל. ניסיתי לקרוא ולחקור על ההמנון לפני ותמיד גם שמעתי אותו במשחקי הליגה. ממש התחברתי להמנון וביקשתי מאשתי שתתרגם לי את המילים והתחברתי אליהם. אני אוהב לשיר אותו, אני אמוציונלי ולשיר את ההמנון לפני המשחק נותן לי כוח".
איך אתה רואה את הגינויים כלפי ישראל בעולם?
"אני מכיר לא מעט אנשים וגם לי יש מאבקים לא קטנים עם אנשים שאני מכיר ותומכים בפלסטין. יכולתי לחסום אותם, אבל אני מעדיף להתעסק בהסברה ולתת להם את הצד של ישראל בנושא. אני תמיד אומר להם שאם הם לא נמצאים פה, הם לא יודעים מה באמת קורה. אני מסביר להם שאם הם לא נמצאים פה, הם לא יכולים לדעת כמה האנשים בישראלים מחבקים, חיוביים ורק מראים אהבה".
"אני מסביר להם שמדינת ישראל היא מדינה שנותנת לך ועוזרת לך ולא מפריעה לאף אחד. אני לא ראיתי בהיסטוריה אפילו פעם אחת שישראל סתם תקפה מדינה, היא תקפה רק כשתקפו אותה. תראה לדוגמה את כל הטרוריסטים שפגעו בישראל: מה ישראל עושה איתם? היא לא הורגת אותם אלא כולאת אותם. אני כל הזמן משתף ברשתות החברתיות מסרים למען החטופים, כי אני גם חושב שאי אפשר להשוות בין ישראל לבין הפלסטינים שלוחמים בה: ישראל היא מדינת שלום והאויבים שלה לא רוצים שלום. זה גם מה שאני מנסה להסביר לאנשים".
מה החלום שלך להמשך הקריירה?
"כרגע אני רק רוצה לקחת את עכו לפלייאוף העליון. החלום שלי כרגע הוא לעשות את הכול כדי שזה יקרה. אני יודע כמה הבעלים צחי נקש מנסה לעזור לנו ולשדרג אותנו".